אני ממש מבינה את הכאב שלך.
אולי תתני לזמן לעבור,
 

בא לי ממש לשלוח לו הודעה או לא יודעת..

אבל אני יודעת שזה לא הדבר הנכון לעשות..מצב מתסכל משו

מאכזב מאד.... מותר לך ולגיטימי להרגיש את הפספוס ולכאוב אבל את צודקת שחתכת ועדיף שכך.

תארי לעצמך אירוסין עם מישהו שלא מוכן ...במקרה הטוב זה מתכון לקבלת רגליים קרות לפני חתונה וזה ממש קשה ובמקרה היותר גרוע זה להתחתן ולהתגרש.

את צעירה, נשמעת חכמה ויודעת מה את רוצה, בע"ה בזמנו ובעיתו...

את לא בחוסר וודאות עכשיו,

וכמו שכתבו כבר, באמת עשית את הצעד הנכון,תהיי גאה בעצמך! זה ממש ממש לא קל לפעול לפי השכל כשיש רגש..והצלחת !

ובאמת לדעתי, קחי לך את הזמן אולי קצת להתאפס על עצמך,תרגעי

תני לו גם להתבשל מעצמו..ועם עוד תקופה מסויימת עדיין תהיי מעוניינת (והוא עוד לא פנה..) תנסי לדבר איתו שוב..

מלא בהצלחה

ו..הכל לטוובה !

בע"ה תמצאי בקלות את האחד שלך!!

אלא אם כן את לא בטוחה שעשית את המעשה הנכון. ואז צריך להתייעץ. לדעתי ברור שעשית את המעשה הנכון. 

שאת מבחינתך-עשית את ההשתדלות שלך

עשית את הצעד הנכון

2.לפרוק,לשתף חברות

3.למלא את הזמן שלך בדברים טובים שאת אוהבת לעשות

כך הראש שלך יצליח להתמלא בדברים אחרים

וגם יצליח להתפנות בך מקום למשהו חדש..

אמנם מה שעשית היה הצעד הכי נכון אמיתי ונבון,

אך זה כל כך לא מובן מאליו שבחרת לעשות זאת.

את מדהימה.

יוצר קשר או משהו כזה..

למרות שראיתי אותו היום והדבר היחיד שהוא עשה זה לבהות..

אני מבינה את הקושי כשאחרי תקוות וחלומות

מגיע כזה חיתוך חד  

יכול להיות שהוא מתעלם כי גם לו זה כואב...

בעיני,אם כבר בוחרים לחתוך, אז יותר טוב לעשות את זה ככה,בצורה מוחלטת

זה מונע בילבולים וסיבוכים רגשיים

בכל מקרה,אני מעריכה את שניכם

שאתם מצליחים להתעלות מעל הרגש

לפעול לפי השכל הישר

מבחינתו-שהוא הבין שהוא עדיין לא בשל לקשר וטרח להגיד לך את זה

(עדיף עכשיו,כי לשמוע את זה אח"כ-זה בטח קשה כפליים)

מבחינתך- הבנת שאת לא רוצה להימרח,נהגת בתבונה וחתכת (עם כל הקושי!)

טוב שהוא לא משך אותך עוד כי זה היה יכול לכאוב יותר.

הרבה שמחה והצלחה!!!

תהיי חזקה נשמה

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?