אבל באמת שמים לב למיטות. בד"כ אנו מרחיקים ומקרבים ובאותו זמן אני מנקה מתחת למיטות וכשהילדה שואלת למה המיטות זזו,אני עונה שניקיתי.

כשהילדים יותר גדולים אני מתארת שהם כבר יודעים כל מיני דברים ואם את מעדיפה לשמור על פרטיותכם- המיטות צריכות להיות תמיד אותו דבר בבוקר או תמיד לבלבל...

באופן כללי תמיד תיתקלי בשאלות מכשילות, הילדים של היום מבינים ושואלים, לא צריך לפחד מכל שאלה, אפשר לענות בפשטות ברמה שמתאים לגיל.

בנוסף הרבה מהשאלות שלהם תמימות ולא צריך לחשוב עמוק מידי.

נראה לי טוב גם לילדים שרוצים לבוא לישון איתנו אבל כבר תופסים מק

כדאי אולי לזכור שגם אם את ליל הטבילה והטהרה שלפניה אנחנו מונחים להסתיר ולהצניע ככל הניתן-

הרי שבכל הקשור לאשה הנדה היחס הוא לגמרי הפוך. עד כדי כך שבעבר (שאז גם אנשים אחרים שמרו על דיני טומאה וטהרה עם אשה נדה ונזהרו ממגע או ישיבה וכד') האשה היתה מיחדת לעצמה בגדי נידות שהיו ידועים ומפורסמים לכל ואותם היתה לובשת בתקופות נידתה, ועד היום ישנן עדות בהן נהוג שהנידות כולן ישנות בדירה המופרדת להן. לא היתה בכך שום בושה ושום צנעה.

אז נכון שאנו רחוקים מכל זה כיום, והגישה ודאי מסוייגת לכל פירסום בנושא הרגיש והאישי הזה שבין איש לאשתו, ואולי יש בזה גם מעלה מיוחדת, אבל לא צריך להיות בלחץ אם מישהו יבחין שהאשה נדה, או אם (במקרה שלנו-) אחד הילדים יבחין שלעיתים המיטות מחוברות ולעיתים מופרדות.

לדעתי אם ההורים משדרים מסר פשוט וטבעי שלפעמים זה כך ולפעמים כך אז הילדים נמנעים מלהקשות קושיות "למדניות" כ"כ.

לשים לב, אם מישהו בא לישון איתנו, אבל אני מרגישה שזו הנהגה טובה. מעשהו יכול להסביר לי למה יש כאלו שאצלם כל הזמן נפרד אא"כ מחברים? ולא הפוך? הרי הגעשה שהיא שאנחנו ביחד, נשואים,אא"כ אסורים, ולא להיפך...

תמיד המיטה מופרדת מהשניה (בכלל אין שם מיטה זוגית)!

ולמי שיש, תמיד יש אפשרות להוסיף מיטה באזור וכמובן אם צריך ישנים עליו!!

ולפעמים מחוברת, כשעונים בצורה עניינית, כבדרך אגב הם בד"כ עוברים הלאה, אם הם ממשיכים לשאול, אפשר להוסיף שלפעמים אין אפשרות לאבא ואמא לישון במיטה מחוברת אז הם מפרידים. הכי חשוב לענות בספונטניות בלי להיבהל ובלי להילחץ.

את מעדיפה שדווקא את הדברים הכי אינטימיים והכי קדושים הם ילמדו "בחוץ"??

כמו שאת מלמדת אותם שמרימים צלחת מהשולחן, שמדברים בצורה מסוימת ולא בצורה אחרת,

כך תלמדי אותם שהמצב הטבעי הוא שיש זמנים בהם המיטות נפרדות ויש כאלו בהם המיטות מחוברות.

בגיל קטן זה פשוט כעובדה. כמו שיש שבת, כמו שיש מברשת שיניים

בהמשך, תלוי ברמתו של הילד ובחיפוש שלו אחר מידע,

אפשר להסביר בצורה צנועה ומותאמת על למה יש זמנים כאלו.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות