המ"ב אמנם יצא נגד אבל עדיין רבים רבים עושים קידוש על חמר מדינה

[גם אני]

חב"ד, כידוע, מתיישרים רק עם עצמם..

בפי הסברות הפוליטיות של הדורות האחרונים שלא לאט מעוותות ומשנות את ההלכה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

דווקא הוא מאוד העריך את אלו שעושים קידוש על משקה בתוך כל שאר ענקי הפוסקים כמו הרוגטשבער ודומיו

אבל יש כאלו ששום עובדה לא תבלבל אותם..

(כט) טוב לקדש - היינו דבזה הוא יותר טוב מעל הפת כמו שמפרש הטעם, אבל יין במקום שהוא מצוי ודאי יברך עליו אפילו ביום וכדמוכח בסימן רפ"ט ס"ב. ומ"מ במדינתנו שהיין ביוקר ורוב שתיית המדינה הוא משאר משקין לא נהגו אפילו הגדולים להדר אחר יין ביום שהקידוש שלו הוא רק מדרבנן לכו"ע וסומכין עצמן על דברי המקילין בזה ומי שמברך גם ביום על היין ודאי עושה מצוה מן המובחר:

בשבת ביום
ומעל גיל 40

בשמח תורה עושים גם בלילה

אחר , בשבת בבוקר  בעיקר , זה יחכול להיות וודקה אבל באותה מידה גם ליקר שוקו .

כאשר דנים על מנהג רב האשכנזים , בכלל לא מעניין מה קורה  במקום מסוים "איפה שאתה אוכל".

 בהונגריה, פולין, גרמניה , הולנד , אוסטריה  ועוד לא היו מקדשים על וודקא . בכלל לא ידעו מה זה וודקה ! 

 ואתה אלעד , חשבת לפני שכתבת "אתה באמת חושב... "  או שסתם חשבת שתצליח לעצבן ? .

 אינך צריך לענות. כל קורא עם שכל מרגיש בעצמו את התשובה הנכונה.

ב"ה

... דורשים הבהרה:

יי"ש = יין שרף הוא השם של משקה אלכוהולי בשפה ההלכתית או חמר מדינה, למרות שחמר מדינה יכול להיות לא אלכוהולי או בריכוזי אלכוהול נמוכים כמו בירה, יש דיון הלכתי האם קוקה קולה, למרות שאינו מכיל כלל אלכוהול יכול להיחשב לחמר מדינה בארצה"ב.

את היי"ש ניתן לייצר מחומרי גלם שונים ומשונים לפי התקופה והאזור, להלן כמה דוגמאות נפוצות:

הוודקה הרוסית היא על בסיס תפוחי אדמה, אצילי רוסיה השתמשו בוודקה על בסיס חיטה "סמירנוף" המפורסמת.

הוודקה הפולנית על בסיס חיטה.

באוסטריה הכנו "וודקה" על בסיס שסיפים וקוראים לה שנפס או "שליבוביץ" על שם היצרן של השנפס הממשלתי.

בנורמנדי חבל צרפת שהכי קרוב לאנגליה מכינים על בסיס תפוחים ושמו "קלודוס".

בדרום צרפת מכינים על בסיס אניס וליקוריץ ושמו "פסטיס"

בסקוטלנד הוא על בסיס חיטה והיי"ש נקרא וויסקי.

בארצה"ב הוא על בסיס שיעורה והוא נקרא "בורבון"

בטוניס הוא על בסיס תאנים ושמו "בוכה" או "בוכה בוקובזה" על שם היצרן.

באלגיר הכינו גם על בסיס אניס ושמו "אניסט" או אניסט פניקס" כנ"ל ע"ש היצרן.

במרוקו קראו לזה "מחיה"

במקסיקו זה על בסיס צמח האלו ורה ושמו טקילה.

סיכום יי"ש = וודקה ברוסית =מחיה במרוקאית = שנפס באוסטרית וכו'.

לא רק האשכנזים גם הספרדים נהגו לעשות קידוש על היי"ש המקומי, ובוודאי שיש להם על מה לסמוך.

השאלה היא האם יוצאים ידי חובת קידוש על כוס פיצפונית של 50 סמ"ק (כפי שהתרגלו בכמה בתי כנסת)? או שגם מי שמקדש על יי"ש צריך כוס שמכילה רביעית ולשתות רוב כוס?

לפי הסיפור אם בעל התניא כשהחותן שלו כעס עליו ע"כ שהוא מעריך בתפילה, החביא את הגביע וגם את היין, ובעל התניא קידש בתוך הנטלה של נטילה ידיים על יי"ש ושתה רוב כוס. כנראה שמנהג חב"ד לפסול את הקידוש בכוס קטן גם אם מדובר על קידוש ביי"ש.

ב"ה

יש לבטח בסביבתך כמה עולים מרוסיה, אז תשאל אותם:

וודקה הוא במקורו שם כללי כמו "מחיה", רק שה"וודקה" עשו מתפוחי אדמה כי זה היה דבר הכי מצוי ברוסיה.

שאול בשעורים ועונה בחיטים, הבדלה זה לא קידוש !

אין שום חשיבות למקור אתימולוגי ברוסית !  חשוב רק משמעות הביטוי בשפת בני אדם כולל הרוסים . גם אף רוסי לא  קורא לליקר שוקולד בשם וודקה. .

 מי שיכתוב על וודקה על בקבוקי  עראק   - יוכנס למאסר !

 אנטישמי הוא מי ששונא יהודים ( אפילו שהמקור המילולי הוא שונא שמים).

כתבת:

"שאול בשעורים ועונה בחיטים, הבדלה זה לא קידוש !"

 אתה צריך לדעת שהדיונים על חמר מדינה הם גם על קידוש וגם על הבדלה .

 ו

ב"ה

שהמקורות שלך הם ויקיפדיה בעברית !

אני ב"ה קורא עוד שפות.

ואפילו בעברית אתה קורא באופן שיטחי, אם הייתה ממשיך לקרוא הייתה נוכח לדעת שלפי דעה מסויימת השורש של המילה וודקה הוא תרגום של הצרפתית "EAU DE VIE"' בתרגום מילולי מים חיים, אצל האשכנזים "המחייא" ואצל המרוקאים מחיא. (מי חיא= מים חיים).

כיום נוסדו חוקים דרקוניים כמעט בכל המדינות ע"מ למנוע ייצור פירטי של משקאות אלכהוליים.

לדוגמה השם קלודוס ניתן אך ורק לשכר תפוחים המיוצר מתפוחים שגדלו באזור מאוד מסויים של נורמנדי ואם חקלאי מדרום צרפת יחליט להכין שכר תפוחים מהתפוחים שגדלו בשדותיו ויקרא להם קלודוס הוא הכן ימצא את עצמו אולי לא מאחורי סורג ובריח, אבל בקוטלי בית המשפט בוודאי.

לאחרונה הפרלמנט האירופיי דן במשקה על בסיס יין שרצה לקרוא לעצמו "וודקה" ופסקו שניתן לקרוא לו "וודקה" רק שהם חייבים באופן בולט לציין על הבקבוק שזה מיוצר על בסיס ענבים, כי העולם כבר התרגל ש"וודקה" נהפך ל"מותג" של שכר תפוחי אדמה (רוסיה) או שכר של דגן (פולין).

לגבי הדיונים על הבדלה וקידוש, אם יש מישהוא כמו הציץ אליעזר שמתיר לעשות הבדלה על קפה או תה, לא ראיתי ולא שמעתי מי שיתיר לעשות קידוש אפילו של היום שהוא דרבנן על תה או קפה???

אבל אתה צודק, אני שיא הרוע וכל כוונתי להטעות אנשים, וכדי להוכיח את זה אני הביא ציטוט, ואני מקווה שהמוציא לאור לא יטבע אותי כי זה ללא אישור בכתב. כל המובא להלן על רקע צהוב הוא ציטוט.

בספר "יין מכל דבר",  מאורי רוזנברג, הוצאה רות סירקיס ה' תשמ"ו בעמוד 14 בפרק "מורה נבוכים למשקאות אלכוהוליים".

יין - המשקה המתקבל כתוצאה מתסיסתו השלמה או החלקית של מיץ ענבים טריים.

יין פירות - המשקה המתקבל מתסיסת פירות שאינם ענבים. דוגמאות: יין תפוחים (סיידר) יין אגסים (פרי). מוצר זה נקרא גם שיכר פירות.

יין שרוף (יין שרף) בראשי תיבות : יי"ש. משקה אלכוהולי המיוצר על ידי זיקוק יין.

1. ברנדי - יי"ש המיוצר על ידי זיקוק יין ענבים ויישון ממושך של התזקיק. בראש קבוצת יי"שים זו עומד כמובן הקוניאק (COGNAC) הצרפתי. המילה האנגלית BRANDY היא שיבוש השם ההולנדי BRANDEWIJN. שפירושו יין שרוף.

2. יי"שים המופקים על ידי זיקוק יינות פרי שונים (EAU DE VIE - מי החיים). דוגמאות סליבוביץ (SLIBOVITZ) - יי"ש שזיפים המיוצר ביוגוסלביה; קאלודוס (CALVADOS) - יי"ש תפוחים המיוצר בנורמנדי שבצפון צרפת; קירש (KIRSH) - יי"ש דובדבנים המיוצר בעיקר בשוויץ ובחבל אלזאס בצרפת.

אני עוצר כאן,יש עוד 3, 4, 5 ו-6 המדברים על יי"ש צמחים, יי"ש דגנים, יי"ש מתובל, ויסקי ליקר ובירה.

ולמרות כל המשכת לכתוב כך..

 חיים כותב : " המקורות שלך הם ויקיפדיה בעברית !  "   

 אין פסול בדברים בגלל עצם הדבר שהם כתובים עברית. המידע בויקיפדיה הוא ברמת אמינות גבוהה.  בודאי כאשר לא  עוסקים באמונות ודעות.

חיים כותב : "אני ב"ה קורא עוד שפות." .

 בכל שפה אפשר להגיד דברים נכונים ודברים לא נכונים .

 אזכיר שבויקי באנגלית מובא צילום שהכיתוב תחתיו הוא :  Selection of vodkas and spirits מה שאומר שוודקא אינו שם כללי למשקאות חריפים ,

חיים כותב : "ואפילו בעברית אתה קורא באופן שיטחי" .

 טעות.

 חיים כותב: "אם הייתה ממשיך לקרוא הייתה נוכח לדעת שלפי דעה מסויימת השורש של המילה וודקה הוא תרגום של הצרפתית "EAU DE VIE"' בתרגום מילולי מים חיים, אצל האשכנזים "המחייא" ואצל המרוקאים מחיא. (מי חיא= מים חיים). .... "

כבר עמדתי על כך ששורש של ביטוי בשפה מסויימת אינו מוכיח את משמעות הביטוי . בפרט כל מה שחיים כוץתב כאן לא מראה כלל שהמלה וודקא היא שם כללי למשקאות חריפים.

חיים כותב : " חוקים דרקוניים ...קלודוס ...בקוטלי בית המשפט בוודאי.... "

 ממש לא רלונטי.

 חיים כותב :  " לאחרונה הפרלמנט האירופיי דן במשקה על בסיס יין שרצה לקרוא לעצמו "וודקה" ופסקו  .."

 מראה את ההפך ממה שחיים טוען.

חיים כותב :  " אם יש מישהוא כמו הציץ אליעזר שמתיר לעשות הבדלה על קפה או תה, לא ראיתי ולא שמעתי מי שיתיר לעשות קידוש אפילו של היום שהוא דרבנן על תה או קפה " .

 הציץ אליעזר מגדולי פוסקי דורנו הוא לא "מישהו" . לא כתבתי שהוא מתיר , אלא כתבתי שמתיר בשעת דחק גמורה.  גם הרב עובדיה כותב כך לגבי הבדלה וגם לגבי קידוש של יום.  ומכאן ברור שיד מי שהתיר זאת מראש.

 חיים כותב על כל מיני משקאות חריפים . הוא מוכיח שיש הרבה סוגי משקאות חריפים. אין בכך אפילו רמז לטענתו שכולם  נקראים "וודקא".

ב"ה

... למלא את היריעה ואינם שווים התייחסות !

 חיים כותב :  " לאחרונה הפרלמנט האירופיי דן במשקה על בסיס יין שרצה לקרוא לעצמו "וודקה" ופסקו  .."

 מראה את ההפך ממה שחיים טוען.

ובכן, כדי לטעון מה שהוא בבית משפט צריך בסיס:

היצרן של המשקא הזה רצה לקרוא לו "וודקה" והבסיס שלו הוא שהשם "וודקה" הוא ברוסית ההגדרה למשקאות חריפים, שנהפך במשך השנים למותג של משקא מסויים מאוד המיוצר ברוסיה ופולין. אז טענתו הייתה שמותר לו להשתמש בשם וודקה גם אם המשקא הוא על בסיס ענבים.

פסק בית המשפט מראה  שהשופטים לא דחו את טענתו על הסף, עובדה שהם התירו לו בסופו של דבר להיקרא "וודקה" (כזכור שם כללי ברוסית למשקאות חריפים) למרות שהוא איננו על בסיס דגן/תפו"א כלל**. ובקשו כדי לא להטעות את הציבור, כי כמו המגיב הסדרתי שלנו, התרגל בטעות ש"וודקה" הוא אך ורק על בסיס דגן/תופ"א, הכריחו אותו לציין שהמשקא מבוסס על ענבים.

אז זה דווקא מחזק את דברי ולא כפי שהמגיב הסדרתי כותב "מראה את ההיפך ממה שחיים טוען".

** אם וודקה היה שם "מותג", השופטים כלל לא היעו דנים בבקשה והיו דוחים אותה מכל וכל.

אתם באמת חושבים שקרב התרנגולים הרברבני הזה מעניין פה מישהו חוץ מכם?

מושיקו-  אולי תעשה לזה סוף?

ב"ה

אבל יש מישהוא שבאופו שיטתי כל פעם שרואה haim770 חייב להגיב ולסתור את דברי ולדרוש ממני שוב ושוב להתנצל על כך שאני טועה ומטעה במתכוון.

ברצוני לשים לכך סוף והדרך היחידה הוא להוכיח את דברי.

ישנה עוד אפשרות היא לא להגיב אבל עוד מישהוא עלול לחשוב שהוא צודק.

איני יודע מה מפריע לו בדיוק אם זה השם חיים או המספר 770, או אולי כל הצמד.

אני מאוד שמח שסוף סוף, מי שהוא הרים את הכפפה ולכך מגיע לך יישר כוח, לדעתי מזמן הוא היה צריך לקבל תמרור עצור, אבל אינני מנהל הפורום.

ראה גם תגובתו ל"יום הבהיר י"ט כסלו".

האם חולה יסרב להתרפא בגלל שהרבי בשנת תשל"ח לא רצה ללכת לבית רפואה והעדיף לקבל טיפול ב-770?

האיש מלא דמיונות שווא, שיהיה לו רפואה שלימה ומהירה מן השמים, כי אין בכוח בני אנוש לרפאה את הכסילות.

שהחונן לאדם דעת, ייתן לו קצת שכל, כי כנראה היה עסוק בפלפול שרק כשהקב"ה חילק.

האיש גם מלא גאווה:

כתבת: "אתה באמת חושב לפני שאתה כותב?"

והוא עונה: "אני חושב היטב וכותב דברים שאינך יכול להתמודד מולם!"

סירחון גאוותני המאפיין פלג מאוד מצומצם ביהדות החרדית.

למה הוא כותב לך שאינך מסוגל להתמודד מול דבריו? אך ורק בגלל שאינך עונה לו, כי באמת אין צורך לענות לשטויות, אז הוא חושב שדבריו את האמת לאמיתה ושם הלכה למשה מסיני, כשהם בדיוק ההיפך.

ונסיים בטוב בפתגם של הבעש"ט:

על הפסוק "אִם-יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא-אֶרְאֶנּוּ, נְאֻם-יְהוָה:  הֲלוֹא אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא"

הפירוש הפשטני הוא ששום בריא לא יכולה להסתתר מפני הקב"ה בשום מקום שהוא.

אבל הבעש"ט מפרש:

אם יסתר איש במסתרים, ואני (הוא מלא גאווה) אז אני לא אראנו (לא יסתכל עליו).

מידת הגאווה היא מידה מגונה מאוד עד כדי כך שהקב"ה מסרב להסתכל אפילו על בעל גאווה, והוא מסתיר את פניו ממנו.

כל ההודעות ימחקו  - ותוכלו להמשיך את הדיון בשיחה אישית

ב"ה

אדרבה בדיון, אנשים מהצד יכולים להביא את דעותיהם בנושא המדובר, לתקן אחד את השני.

כמאמר חז"ל שתי דברים המכחישים זה את זה יבוא הכתוב השלישי ויכריע בניהם.

זהוא תפקידו של דיון, שאחד יעשיר את השני בידע שלו.

במחיקה אוטומטית, אין שום תועלת, למעט להראות, אני הבעל הבית.

ויותר גרוע כשמוחקים רק חלק מהדברים, הקורא מין הצד שלא הספיק לראות, אינו מבין כלום, הוא רואה שלוש, ארבע תגובות ממגיב אחד ברצף בלי להבין כלל במה מדובר.

אין מה לעשות יש "טרולים" וצריך ללמוד ולדעת איך להתמודד מולם, זה חלק מהתפקיד ואינני מקנה בך, זה תפקיד קשה ומפרך.

אפשר לקבל השראה מפורום "סופרי סת"ם" כאן באתר, דיונים פוריים ולא לצערי כמו כאן דיונים פורימיים !!! (ידידנו אלעד יוכל להעיד על כך, גם כשיש חילוקי דעות חריפים בריתח דאורייתא, החברים לא מגיעים לתת רמה שכזו).

רבותה - לעבודה ברוסית !

עשית לי את הסופ"ש!

עזר למישהו? האיש השתנה?
 

היום רואים שבקרב השמאל מתחיל קמפיין שנאה נגד שומרי מצוות בדגש על תנועת חב"ד. קרי, אנחנו רחוקים מחזיון השלום עלי אדמות. 

נעזוב רגע את כל הפולמוס - הפרובוקטיבי והאקטיבי - שהביא את החסידות, בהתבססותה מחדש באמריקה, להגדיר עצמה בהכרזה שואפת מדון כ"chabad liubavitch", כאילו שהיה זה הכרח שכל באי עולם יתוודעו לניצחון הפאתטי וחסר החשיבות של ליובאוויטש על שאר שלושת הפרשנויות, ליאוזנא והאחרות. שכל שלט חב"די אמריקאי מכריח עצמו לצעוק את העניין בקול תרועה, ולנסות לייצר חשיבות תודעתית לסיפור הקטן והזנוח והמשמים עד צער הזה, כאילו מה שחשוב ביקום זה איזה ניצחון אידיאולוגי של משפחת רבנים קטנה על כמה חצרות מדולדלות של רחוקי משפחה מהעבר.

אבל בחייך: ניגון הדידן נצח, שהוא בפנתיאון ולא יזוח משם, אינו בנוגע לניצחון על רוסיה עם הספרייה, או על ברית המועצות עם הגליות השליחים לרפובליקות מרכז אסיה הנידחות (כמו בשיר מ"אוצרות יהודיים" על התמים יעקב בטג'יקיסטן). לא ולא; זה הניצחון המשפטי הערכאתי של החצר השניאורסאהנית על פלג גור אריה. תעשה טובה, שחב"ד תירגע ותשאל את עצמה, במלאת יותר ממאה ועשרים ל"מוישה רביינו", לאן מועדות הפנים ואיפה העתיד נמצא, לפני שידברו על אחדות ומאחד.

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה