א' זורמים. מה שהיא אוהבת לעשות עושים איתה.. בד''כ הם מסתדרים עם פאזלים וכאלה..

ב' את יכולה לרדת איתה לגינה לייד הבית או משו כזה. גם לצאת החוצה הם אוהבים..

ושיהי לך הרבה הצלחה!! כל הכוד! זאת מצווה אדירה!!

לשחק "התחברתי" עם במבה.. כל אחת בתורה אוכלת במבות ולפני כל במבה אומרת פרט על עצמה.. במידה ויש משהו משותף אז הבת השניה אומרת "התחברתי" ומקבלת את הבמבה אליה (למשל- לשניכם יש 3 אחים וכו')

איזה סוג של חונכות זאת? עזרה בשיעורי בית? ילדה עם נכות?

פרטים נוספים יעזרו =)

בתכלס - כל ילד והסיפור המורכב שלו...

זה אמור להיות מקום של יציבות והנאה לילד. שיהיה לו משהו קבוע ובטוח בחיים שלו, ודמות לפנות אליה...

זאת עבודת קודש ואשרייך שאת זוכה להיות חלק מזה.
‏
בעבר הייתי באותה סיטואציה, אשמח לעזור.. בעזה"י מחר אמצא זמן לשבת ולכתוב באריכות..
‏
תזכי למצוות!

עריכה:

הרעיון הכללי הוא כמו שאמרת להיות "אי של שפיות" בחיים המטורפים של החניכה.. בסופו של דבר כל חונכת מוצאת את החיבור האישי שלה לחניכה. אין לזה כללים [חוץ מכלל אחד חשוב- לא לפחד לפנות לעזרה! ויש למי לפנות..]

דברים שאני עשיתי על החניכה שלי-

יצירות למיניהן.. צמידים מחוטים, אוריגאמי..

"נשים למטבח".. פנקייקים [לאכילה במקום], עוגיות [זה פשוט יותר מהיר ויותר נחמד מעוגה], ארוחת צהריים/ערב מקורית [אם זה רלוונטי בשעה..]

משחקי כתיבה.. רישומים [שמציירים כובע ואז ראש וכו'..], מתחילים מצורה זהה וצריך ליצור ציות מקורי, כתיבה יציאתית [מללא פתקים על מילים ואז מוציאים באקראי ויוצרים סיפור מגוחך..], או שכל אחד כותבת משפט ומשאירה לבאה מילה אחת להמשך..

לצאת לאנשהו, אם זה רלוונטי..

בצמוד ללוח שנה [יצירת מסכות, תחרות סביבונים, לנקות את החדר לפסח..]

אני משערת שיש עוד הרבה שאני לא זוכרת כרגע, כשאהיה בבית אוכל לבדוק ביומן [מומלץ ממש! לתעד, אפילו רק בכמה מילים, מה אתן עושות..]

אשמח ממש לעזור אם אוכל.. אפשר להפנות אליי שאלות בשמחה

ב"ה היום הייתה הפעם הראשונה, ולמרות כל החששות, היה ממש טוב!

אני כבר עובדת על תוכניות לפעמים הבאות....

הכנתי מלא פתקים עם שאלות היכרות - צבע אהוב, המשפחה שלי, החברות, מה אני אוהבת לעשות? מה אני אוהבת לאכול? מה משמח אותי? ועוד הרבה..

פיזרנו את הפתקים הפוכים וכל אחת בתורה הרימה פתק ואז שתינו ענינו לשאלה...

זה לקח לפחות שעה.. והיה ממש נחמד

בחונכויות לעיתים נדירות מה שיוצא בסוף זה מה שתכננת, לטוב ולפחות טוב. אבל תמיד כדאי שתבואי אם משהו מוכן, די דינמי שיתאים גם לאחותה הקטנה והנדבקת או לחברה שבדיוק באה (המציאות היא כזאת), תהיי פתוחה לרעיונות מכיוון החניכה ותזרמי תמיד עם חיוך ולא בבאסה על שלא יצא בדיוק מה שרצית, ותראי שתהני גם אם....

פעילות היכרות:

  - משחק זיכרון עם שאלות במקום מה שיש בד"כ וכשמישהי מתאימה זוג היא צריכה לשאול את השאלה או לענות עליה, אפשר לגוון גם עם משפטי כן לא (אני מתה על שוקולד, אוהבת לרוץ וכו'), כיד הדמיון והחשק. אפשר להביא גם כרטיסים רקים נוספים שכל אחת ממלאה.

  - תכיני פעילות קצרה, לא משנה איזה (אם את צריכה יש מלא באינטרנט) ופשוט תשאלו אחת את השניה שאלות תוך כדי ומשם זה זורם.

אם את רוצה עוד תגידי. לא עולה עכשיו.

כל הכבוד על הרצון ועל ההשקעה, בהצלחה בהתמדה ובכלל.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...