לפני כמה זמן חבר העיר לי הערה אישית ודי רגישה, וממש הודיתי לו על זה.

כשמישהו מעיר למשהי שהוא יוצא איתה על ההופעה שלה זה שונה לגמרי מחברה\ חבר לחבר

כלומר הוא מכיר אותה הוא יודע שככה היא מתלבשת, זה לא מצטייר כנסיון לשנות אותה?

וגם כשחבר מעיר זה נסיון לשינוי, כמובן.

אולי כדאי להבהיר מה נקרא "הערה על הלבוש", כי זה יכולות להיות לכך כמה משמעויות:

א.  תגידי, את באמת חושבת שמה שאת לובשת יפה? כלומר.. זה.. קצת... (ברצינות)- יש בעיה.

ב. מה נסגר איתך? נו'במת.. זה סוודר של סבתות! (בצחוק כמובן) -אין בעיה

ג. אני לא ככ מתחבר לסגנון הזה, הוא מידי 'שלוכי' עבורי. (ברצינות) -יש בעיה, או שמנסים לבחון עד כמה זה מפריע לו, דרך התגובה: "ועבורי הוא לא!

ד. את עפה על עצמך יותר מידי... החולה שלך ממש צמודה. (ככה-ככה) - אין בעיה. 'כן? אתה באמת חושב כך?'

ה. תראי, את חמודה והכל, אבל את לא ממש צנועה, החצאית, העצמות וכו' (רציני) - יש בעיה. הוא לא הרב שלי.

כל הענין הוא להבחין עד כמה הלבוש מפריע לו, כמה הוא משמעותי עבורו, כמה משנה לו איך את נראית ומה את מייצגת.

אני אישית לא חושבת שבחור כזה יתאים לי, אבל הערות על צמוד, או לא יושב טוב, או דברים מהסוג הזה, שהם די קלילים, וא ממש מעוררים עניין, אני לא חושבת שאמורה להיות בעיה.

בכולופן כדאי שתסבירי את עצמך..

משום אדם, תודה.

רציני,קשור בצניעותה שרוולים או חצאית

מצד אחד, זה חיובי כי הוא לא מוותר ומנסה לעבוד על דברים שמפריעים לו.

מצד שני, אני תוהה אם זה לא בעייתי לבקש דבר כזה, איפה הגבולות? 

יש לציין שהכל נאמר בצורהיפה ונעימה.

ומה בדיעבד?

בתחילת הקשר-לא שייך בכלל (אצלי לפחות),הערה כזאת תתפרש כיותר מדי חדירה לפרטיות והתייחסות יתר לפרטים חיצוניים.

אבל בקשר מתקדם זה קצת אחרת ........רצוי להעיר בדרך אגב ובצורה כמה שיותר חיובית. 

אבל עניתי את זה בקשר להערות כלליות

ועכשיו שמתי לב ששאלו פה על הערות בנושא צניעות-זה נושא קצת מורכב.

ואני מודה שעוד לא גיבשתי דעה בנושא.זה מסוג השאלות שקשה לענות עליהן כי כל בת תגיב להערות הנ"ל בצורה אחרת 

\\

בעיקר בכמה הבחורה מעריכה אותך ואת עצמה. 

וכמובן באיכות התקשורת ביניכם.

 בחורה שיש לה ביטחון עצמי תהייה מסוגלת לשמוע דבר כזה,

ואז אופן התגובה כבר תלוי במידת הערכתה אותך.

(רגשית ושכלית)

אם היא תופסת אותך כבחור תורני מאד וכ' זה יכול להתפרש כלגיטימי,

ואז היא תעשה את השיקול שלה אם היא מעוניינת בכך.

אם להערכתה אתה עצמך לא כזה "צדיק" זה יוכל להתקבל לא ממש טוב.

יש אנשים שרוב ההחמרות שלהם בתורה ומצוות זה שהם מחמירים על בני/בנות הזוג...

(הזוי אבל הכרתי מישהו שהחמיר על אשתו שתלך עם שרוול עד פרק כף היד,

אך בעצמו לא הקפיד אפילו להתפלל 3 תפילות...)

בכל אופן לעניות דעתי אם  מפריע לך משהו בלבוש שלה ראוי שתעלה את זה,

בדרך הכי נעימה שניתן, אבל זה דבר חשוב מכדי להתעלם ממנו.

זה גם עלול לגרום למתחים בחיי הנישואין.

(למשל היא ראה שמלה חדשה שקנתה, ומצפה שתתלהב ותחמיא ואתה מתאפק שלא לומר איך זה נראה בעינך...

היא פגועה שאתה לא מחמיא מכל הלב, ואתה אוכל את עצמך איך היא מתלבשת...)

בהצלחה. באמת.

לא רואה בזה בעיה, כל עוד ברור לשניהם שהקשר בכיוון חיובי ושניהם מרגישים בנח אחד עם השני עד כדי רמת פתיחות שכזו.

באופן כללי, נשאלת השאלה: האם ראוי להעיר למישהו כשנפגשים איתו? ואם כן- למה?

לא יותר מתאים להסב את הלב כשנשואים, ששם הארה גם תתקבל בצורה טובה יותר, וגם יותר תתאים?

אם זה כבר תקופה ארוכה, ומכירים טוב, אין שום בעיה, זה די נדיר לדעתי, לא נתקלתי בבחורים כאלה, אבל מה מרתיע בעצם?

בשמחה אעביר לה את שרביט האופנה החלוד, ושהיא תקבל את כל האחריות והמחמאות על הלבוש שלי ושלה. 
אא"כ מדובר בלבוש סמלי - למשל, לבוש דתי\חברתי, משום שברור שלא אתלבש בצורה שמסמלת אדם שאינני.
אולם, אם כבר, שתעשה לי שטיפת מוח, ואז הלבוש יהיה תולדה טבעית, ואם היא תצליח, אז בהחלט מגיע לה לקבל את מה שהיא רוצה  
 

הבחור ממש ממש חושב שהקשר יכול להצליח ולהיות ממש טוב, וזאת בעייה שמפריעה לו ויודע שתפריע לו גם בעתיד? שישאל אותה בעדינות מאוד לגבי הנושא הזה ויפתח אותו איתה בצורה חכמה. רע כבר לא יוכל לצאת מזה - מקסימום תגיד לו שממש לא מתאים לה לדבר על זה/תעיף אותו לעזאזל - ואז בכל מקרה גם אם לא תעיף אותו, הוא ידע שזה לא מתאים, ושלום - והנה הוא חסך עוד המשך קשר מסובך ולא טוב.

אם היא גם תאמין בקשר,, ותעריך את העדינות והכנות שבה שאל את השאלה - אזי היא תסכים לענות לו על השאלה, ואולי תניח את דעתו, ואז זה יכול ממש לקדם את הקשר ואולי הוא באמת יגיע גם לחתונה.

ובנות - אתן לא חייבות לענות על שאלה כזאת ואתן גם יכולות להיעלב, או להיפגע, או לשנוא את הבחור ששואל שאלה כזאת - אבל מצד שני אל תצפו שזה לא יהיה נושא קריטי לבחורים מסויימים. אוקי - לך זה לא מתאים, אז הוא לא הבחור בשבילך, סבבה - בשאלה שלו הוא גם סינן לך אוטומטית עוד מישהו. מי שהיא הבחורה שלו - השאלה תהיה בסדר בשבילה, ולכן הוא יכול לשאול את השאלה כל אחת שהוא מאמין בקשר שלהם - ואת, הבחורה, יכולה להחליט אם לענות או להגיב או לא - אף אחד לא מצמיד לך אקדח לרקה.

אבל זה לא חדש לו, אנחנו יוצאים תקופה ארוכה.. הוא יודע שאני מתלבשת כמו שאני מתלבשת.

אז לא יודעת, כמו שמשהי כתבה למעלה , אני קצת חוששת מעניין הלשנות אותי.

נכון שזה משהו שחשוב לו, אבל באותה מידה זה משהו שהוא לא מטריד אותי אז למה זה צעד מתבקש מצדי? בגלל שזה מקדם אותי מבחינה דתית? כי אם כן.. אני לא חושבת שזו הדרך

ושיהיה בעלי, זה יהיה בסדר שיגיד לי מה ללבוש??

הוא גם לא יכול להגיד לך מה ללבוש. אבל להאיר את עיניך או לבקש- בוודאי שכן. 

לשנותך אי אפשר.

אבל נישואין זה כן בסיס לשינויים לטעמי, מכיוון שנישואין זה לא שדה קרב. אלא כל אחד עושה למען השני, כל שבאפשרותו. 

ולכן הארת העיניים מתקבלת בצורה טובה יותר.

להגיד לך מה ללבוש- לא.

לומר איזה סגנון הוא יותר אוהב- וודאי שכן.

ההחלטה שלך מה ללבוש- וודאי שכן.

לומר לך מבחינה צניעותית יותר- מבחינתי לא, הוא ידע איך את הולכת לפני.. (אני אישית לא ארצה להתחתן עם בחור 

שחושב שיש צורך שאתלבש יותר צנוע מאיך שאני לובשת...)

אבל, לגבי הלהגיד לך מה ללבוש- 

אז אני גם לא חושבת שהאשה יכולה לומר לבעלה לגדל/להוריד זקן וכו',

אז קחי בחשבון

לפעמים איך שאדם מתנסח לא מעיד על כלל עולמו הפרטי והאישיותי.

כלומר, יצאה לו אולי שאלה בניסוח לא במקום- זה אומר שכל מי שהשאלה הביכה אותה הם לא נועדו להתחתן?!

הייתי אומרת שאם הכל בסדר חוץ מזה, יש מקום לחשוב שזה עבודה על מידת העין טובה ולימוד הזכות. ולא לחשוב שזה כנראה לא הבחורה שלו...

ולעניין שהשירשור נפתח בשבילו-

באופן כללי, הייתי חושבת האם קיימים בבחור את הדברים שאני אוהבת, ואז- עד כמה המקרה הזה (שגם כדאי לבדוק אם הוא חד"פ  או חוזר ונשנה) מעיק על התחושה הטובה- והאם התחושה נכונה, ז"א- באמת יש לי מקום להיעלב? אולי זה מכוונה של שיח טוב? (שבואי נגיד, לזה נועד השירשור...)

אבל כך סתם- יש לחשוב בכללי ולא האם מקרה מסוים הוא בעצם קו הסיום של הקשר....

(השאלה מה את רוצה...)

אוהבת, ופה בשבילך!

*אל תשאלי על השעה.............

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?