אז חניכה שלי היא בדיוק ככה!!

אין לי מושג מה לעשות עם זה, אז אשמח גם לעצות מחכימות

החברה הכי טובה שלי ככה, זה בד''כ קורה כשיש משו קשה שקורה בבית וזה פשוט ל-א  ע-נ-י-נ-כ-ם!

צריך להגיד לחניכים להיות עדינים איתו וזהו..

אולי עם ההורים או מישהו שמקורב למשפחה..

היתה לי חניכה בשלב כלשהו בחיים שחוותה טראמוה כלשהי במסגרת הסניפית.. בדיעבד התברר שהיא חולה במחלה נפשית כלשהי (לא משהו מורגש) ואם מישהו היה טורח לספר לי בזמן זה היה נמנע..

שווה לברר..

זה בטוח לא מצב נורמאלי..

גם אני ככה לא, בדיוק מכות כי אני בת אבל אני עצבנית על כולם

תנסי להבין אותו אני יודעת שאצלי זה קורה רק שקרה משהא בבית או רבתי עם חברה

חניך שלי במצב דומה. עשיתי קצב בירורים ומסתבר שיש לו בעיות בבית ספר - לא מעריכים אותו, מעיפים אותו כל הזמן וכו'. זה הוביל גם לבעיות במשפחה ואח"כ לסניף ולחברים...

צריך לדעת להכיל. אפשר לעזור ע"י עידוד על כל דבר טוב שהוא עושה, וכשהוא עושה דבר לא טוב להעיר בעדינות, בלי להזכיר שהבעיה היא בו. למשל: "הסניף לא יכול להתנהל ככה..." "קשה לי שאתה עושה את זה". בלי אמירה ישירה שהוא בעייתי.

אבל תלוי באיזה גיל החניך שלך 

שלי היה בכיתה ד' והוא גם היה בכיתה טיפולית - והוא פשוט ידע שכל מי שעולה לו על העצבים לפני שהוא הולך לתת לו מכות 

הוא בא אליי 

פשוט תבהיר לו שאתה מבין, מקבל ושומע אותו - וכל מי שהוא חושב שהוא עשה לו משהו שיילך להגיד את זה לך 

אתה תדבר עם אותו חניך שפגע [או לא פגע] בו, ותעשה שולם שולם בין הצדדים..

בנוסף תדבר עם כל החניכים שיהיו רגישים לידו ושאם הוא מתחיל להתעצבן עליהם שלא יחזירו אלא שייפנו אליך גם

בהצלחה

תסמוך עליו. תראה לו שאתה סומך עליו!

כשאתה רוצה ללכת אבל הם ישארו לבד,קח אותו ותגיד לו שאתה סומך עליו שבזכותו הם יהיו בסדר. שהוא מסוגל לשלוט בכעס שלו.

ו-תביא לו כדור ספוג כזה. שכל פעם כשהוא מתעצבן ורוצה להרביץ למישו,שילחץ חזק חזק חזק על הכדור.

עוזר-מניסיון

אני לא מכירה את חניך שלך, אבל אני יכולה להגיד לך כמעט בוודאות שרע לילד הזה- אני מניחה שהמצב החברתי שלו לא משו, וגם בבית לאו דווקא הכל 100%, והוא בודד וקשה לו ורע לו והבטחון העצמי שלו ברצפה. אולי אתה לא רואה את זה, אבל הגיוני מאוד מאוד מאוד שזה המצב. והמצב הזה משאיר צלקות ענקיות גם כשגדלים.

תיישם את כל העצות של האחרים פה איך לגרום לו להפסיק להרביץ, אבל מצד שני תקרב אותו, תנסה לגרום לו להתחבר אל אחרים ולאחרים להתחבר אליו, ותנסה להבין ממנו מה מפריע לו. כי בטוח מפריע לו משהו. וזה משאיר צלקות ענקיות

בן כמה הוא, אם מותר לשאול? 

אשתדל בעז"ה ליישם את ההעצות שנתתם.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....