היה משנה לכם אילו הייתם מגלים, (או מזהים בעצמכם) שהמדוייטת היא.. איך לאמר, 'טיפוס חולה'?..
כאבי גב, חוסר בויטמינים, חולשה (שיכולה לעיתים להתפרש כעדינות נשית), בדיקות דם, כאבי בטן, כאבים בברכיים, לא יכולה לצעוד הרבה רגלית, (ביכולת כן, אבל מתעייפת מהר)..
לא חולה במחלה מסוימת, אבל טיפוס חלשלוש כזה, רופאים, מרשמים... תרופות..
כן / לא- תפרטו למה.
נ.ב.
מעונינת להשאר חסויה. תודה.
לק"י
אם זה באמת- אז בסדר.
אם האופי והכל היה איך שאומרים "סבבה והכל" אז הייתי זורמת..
ולגבי בנות (במידה והייתי בן) הייתי מוותרת. אבל אולי זה סתם כי אני שונאת את התכונה הזו אצל בנות.. (מתבטא בעיקר בראש השנה שמשומה יש כאלה שלא מסוגלות לעמוד {ואני מדברת על בחורות בשנות ה30 מקסימום.. לא ה60}. . ביום כיפור זה איכשהו מובן אבל גם אז מפריעות לי ההקלות שבנות ישראל הצדיקות נותנות לעצמן רק בגלל שהן בנות..
בתור אחת שכבר לא עומדת כאשר לא צריך -
דבר ראשון, אל תדון את האדם עד שתגיע למקומו...
כן! יש כאלו שקשה להם לעמוד, גם לפני גיל 30!
לגבי ההלכה - זה קל יותר כאשר יש מחיצה.
ועדיף לא לעמוד במקום שהוא לא חובה גדולה ולהתכוון בתפילה!
ולא לעבור כל הזמן מרגל לרגל...
למה סתם לפרש את זה כ"הנחות והקלות"?
ועוד יום כיפור!
זה שאת ב"ה מרגישה טוב - זה לא אומר שכולן ככה!
רוב הסיכויים שהייתי חותכת.
חולשה גופנית מעידה כאלף עדים על הנפש...
בהצלחה לך!! אל תזלזלי... טפלי בשורש
שום נפש.
חולשת הגוף יכולה להיות מהרבה סיבות שקשורות באורח החיים.
לדוג' כמו תזונה לקויה.
וגם מסתם פינוק.
יש בנות שפשוט מפונקות מאד שמכל כאב קטן עושות סיפור.
אם הייתי בן, הייתי יוצאת עם אחת כזאת רק אם זה לא נובע מפינוק..
בהצלחה לך יקירה. 
תזונה לקויה=הסתכלות שגויה על החיים ועל עצמנו (לפי תפיסת עולמי)
סתם פינוק= חוסר וחסך בדברים אחרים... שוב, בעייתי...
|בהלם|
ויאכל בריא. ויעשה ספורט..!!!!
נפש בריאה בגוף בריא לא אני אמרתי אז יאאלה אתם גמכן!!!
אמר את זה איזה רומאי שייסד איזו אולימפיאדה נראה לי....
מוטיזהיה זכור לי אחרת... |בודק|
מתוך כך, כשמגמת החינוך הגופני הרומי הייתה להכין את הנער לקראת שירותו הצבאי, נועדה בקפידה תוכנית הלימודים לפיתוח שרירי הגוף, לסיגול אומץ לב ולהעמקת ערך הציות למפקדים. היופי, האסתטיות והאיזון ההרמוני בין גוף ונפש לא עניינו את הרומאי (למרות שהביטוי mens sana in corpore sano = "נפש בריאה בגוף בריא" הוא לטיני - בהשפעתהתרבות ההלניסטית), בשונה מן היווני, ונדמו בעיניו כמכשול לעיצוב אופיו של הלוחם ותכונותיו הגבריות.
אלעד?? ישך קונטרא??
או בעצם חסדי הים...?? שות בראילן מהלך הבנאדם
שות בר אילן מהלך !!!
א. תודה רבה!!
ב. אני עדיין מתלבטת מתי ואיך להביא לך תכאפה!!! ע״ע התגובות שלי לדברים שלך בשירשור ים השונים
אני מציע שבמקום לבלות את זמנך כאן תשב ללמוד קצת
ואולי כך גם תפסיק לזלזל בתורתם של אחרים.
הרמב"ם אולי ציטט אותו?
אולי כדאי שנלמד חברותא.. תלמד לזלזל כשצריך.
אתה עלול להשאר בור ועם הארץ ככה!
סתם סתם.
אל תתרגש
אני אוהב חרדים 
סתם בצחוק נו....
בצחוק נו!!!! דיי בסדר.... בצחוק!!!
זה הרמב"ם, מוטי!!הללישזה נשמע כמו אליטה של אנשי הבריאות.
אל תשכחו שיש כאן אנשים שיש מצב שיש להם מגבלה בריאותית מסוימת ואני לא חושבת שתוכן הדברים שנאמרים בנחרצות כזאת נעים להם.. וחוצמזה שזה ממש שיפוטי לומר דברים כאלו
יש כאן בני אדם, לכולנו חסרונות ואני מאמינה שיש כאן גם אנשים שחלשים קצת בריאותית. אז רגישות, טיפהל'ה
אחלה לילה!
והתחלתי לאכל בריא והכל...
אז מי שלא.. סבבה לו.. פשוט איתי זה לא יתאים כי זה חלק מהחיים שלי...
וסליחה אם מישהו נפגע...
|טוחנת סופגניה|
(לה, לא באמת) (אבל בא לי!!) 
(אם הייתי בן כמובן( השאלה אם זה משהו שעלול להתפתח או לא.
אם המדוייט היה ככה, טיפוס "חלשלוש"?... ממ... לא נראה לי ממש.
שאי אפשר ללכת איתה ברחוב מהר תמיד?...
שצריך להוציא כסף על קצת ויטמינים?
שהגוף שלה רגיש יותר?
נו, באמת....
(אגב, למה רוצים בנות רזות אך חזקות פיזית?
)
בעיקר פיזית, לעשות ספורט, לאכול טוב.
לרוב הגוף מאותת לנו על מצוקות שלו בדרכים כאלו או אחרות....ואני אומרת הרוב כי יכולות להיות עוד סיבות אבל אני גם מאמינה שזה כל מקרה לגופו...
ולא הפריע לי. אז כנראה שגם בעתיד לא.
אבל אם זה באמת בגלל פינוק יתר, ייתכן שזה קצת יפגום בראייתי את הבחורה, לא בטוח...
על "בעיות"..
לכן הייתי מעדיפה קודם להתרשם מהאישיות וכו'.. ואז זה לא באמת ישנה ממש. (כל עוד אלו דברים "נסבלים")
למה? מאותה סיבה שלא מכניסים ראש בריא למיטה חולה.
כי זו בעיה שתפגע בי. בעיה שעלולה להיות לה השלכות, אולי כבדות על קשר, זוגיות ובכלל שמחת החיים.
האם אין מספיק אתגרים בין בני זוג (במיוחד חדשים) שצריך להוסיף בונוסים?
ועכשיו, לאחר ההפחדות, ראוי לסייג.
מכיוון שאני לא יודע בדיוק במה מדובר - הייתי רוצה לדעת לפני במה בדיוק מדובר, מה ההשלכות ביומיום, ומה ההשלכות לטווח הרחוק, ולא פחות חשוב, מה הגורם ואולי גם התרופה.
אומנם זה יכול להיות תולדה של מצב נפשי, תזונה לקויה, אורך חיים חולני ומיליון גורמים אחרים כפי שהעלו פה המגיבים הקודמים. וחלק מהסיבות הן קלות, בעוד שסיבות אחרות יכולות להיות מורכבות במיוחד.
ולכן, כל מקרה לגופו. זה לא פשוט לדרוש מאדם להתמודד עם מציאות מורכבת, כל שכן כאשר הוא מחוצה לה, וצריך לבחור אם ברצונו להיכנס למלחמה לא לו. זה לא שאני מגזים, פשוט יש טווח רחב בין "כלום" ל"הרבה", ולכן כל מקרה לגופו.
אבל חוסר בויטמינים כלשהם, ולפעמים כאבי גב, וכאבי בטן ומה שכתבתי בעצם.
אין לזה ככ השלכות, חוץ מזה שאם הולכים להליכה ארוכה הבחורה תרצה לנוח כל כמה דקות.
ויש הבדל בין "אורח חיים חולני", ל"אורח חיים חולה", זה אחרת לגמרי...
שמחת חיים? הלכת רחוק.. זה לא משהו משמעותי.
השאלה שלי הייתה בעצם כזו- אם יצאתם אם משהי, וראיתפ אותה בולעת כמה כדורים, כשאכלתם יחד. הייתם נרתעים מאוד, כלומר, זה מרתיע, הדבר הזה? הייתם שואלים, או שותקים וחותכים מייד?....
(זו שאלה קצת מידי ספציפית, אבל היא תסמל את כל מה שהיא בנוי עליו.. )
הבינותי?
זה משהו שלדעתי דורש בדיקה ..(מה הסיבה/מצב בריאותי, וכו'..)
אבל בגדול כמו שכבר אמרו, אז אני ר=אצטרף..
באמת שאם אין איזשהי בעייה בריאותית חריגה ,והבן אדם שפוי ונרומלי..
אז שווה לתת צאנס..(כמובן לאחר בירור)
שווה לנסות ;)
אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.
"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".
צריך הרבה תפילות. הרבה! זה תלוי בכל כך הרבה דברים; שלום הבית שלכם, לדוגמא...
מאמינה שאם זה כל כך ח שוב לך, תקבל את זה. ותעשה את כל המאמצים שזה יצליח.
אבל העיקר זה להתפלל על הכל, אני חושבת.
אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...
לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.
עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).
הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.
זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".
מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."
וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?
זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...
נפלאות כל התגובות כאן! אתם באמת אנשים רגישים מאוד!
חושבת שבחורה המחפשת איש מאוד "גברי" - מעיד על אולי איזה חוסר בטחון בתוכה. מדוע "להישען ולהישען" כל הזמן?!
שנינו נשענים זה על זה...כל אחד מהמקום שלו. אבל נכון ש"אליו תשוקתך והוא ימשול בך.." - זו קללה בעצם. לא?
הרב הירש (אם איני טועה) בפירושו לפסוק הנ"ל (או בהקשר הזה) אומר שלפני החטא, היתה הרמוניה נפלאה בין
האיש לאשה וזה התקלקל אחרי החטא. אז כנראה מכאן נובעת ההזדקקות של האשה להישען, לקבל מהבעל,
להיות תלויה בו.... יש כאלו, מסיבות כאלה או אחרות, שבויות בכך יותר ויש....פחות. יותר מלאות בתוכן אולי,
פחות חרדות מהחיים....
אבל הרגישות שלך, מאחלת לכל בנות ישראל. זה נפלא. הקללה הזו, בעז"ה, תהיה מורגשת פחות אצלכם בבית.
הלוואי על כולנו....!
האם מישהו מכיר שדכנים לחוצניקים או בכללי אנשים שיכולים מצד אחד להיות מאוד דוסים ומצד שני מאוד פתוחים לעולם?
ראומה1אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור
ראומה1יש להם גם קהילה פיזית?
כמה שדכנים ומיזמים.
כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.
בהצלחה
הבחורה כמעט מתעלפת מקור
והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..
הבנת מה אני אומר?
אחי , היא בעולמות עליונים
זה באמת מקום לרחף בו.
מה שבטוח.
ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.
תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.
בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.
הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.
אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.
ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.
אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר
פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן
מה לא ניקח????
והיא כולה עלק קר לך
הורידה לי את החשק לא לקחתי .
סתם פשוט היה יש ים אנשים
קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר
אבל בדייטים לי ספציפית קפוא
ואני חופרת לבחור שקר לי!
הוא לא יכול לפספס את זה
שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.
שזה קטע זה יחסי כי עם גברים קפוא לי רצח
ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק
זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.
בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).
אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר.
יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות.
והיא עדיין התפדחה להגיד
אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה
זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.
המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.
אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.
אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.
השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.
רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?
מה דעתך על זה?
תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.
אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.
ולמה
1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.
(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)
אבל זו התבוננות חיצונית צריך לשבור את הסטיגמות
גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.
אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.
למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?
הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.
בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי.
לבין כמה שהוא באמת
כל משב רוח מכבה אותו. נשארה רק פיסת שעווה חסרת צורה.
לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.
בעז"ה בקרוב ממש!
אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה
בע"ה
לשנה הבאה נר איש וביתו
מתוך בריאות ושמחה#
שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.
ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת
מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה
חזק ואמץ
ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש
"קווה אל ה'
חזק ויאמץ ליבך
וקווה אל ה'"
יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)
ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.
אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.
נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו
אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום
קשה הזיווג כקריעת ים סוף
ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...
בהצלחה
ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.
בהצלחה
לצאת עם בשלות יותר.
כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני".
אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.
אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?
אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.
כמה מתוך הזוכות האלו התחתנו בשנות ה30 לחייהם? ובאיזה הפרש?
פי כמה וכמה כמות יש הפוך?
לגבי בעיות - יש ב2 הצדדים. לא על זה מדובר. בגילאי 30+ לא מדובר על בעיות, מדובר על *טבע*. זו עובדת חיים שהפוריות של האישה נחלשת מוקדם יותר. זה מה יש.
אני כבר באמת לא רואה טעם בהמשך הדיון הזה. אני מביא עובדות ומציאות ואת חולמת לשנות את כל העולם לחלומות שלך.
מאחל לך שתמצאי את הנכון לך ובעיקר שלא תתני לשטויות כמו פער גילאים מוגזם *בעיניך* לתקוע אותך.
