אני לא באה בטענה לאף אחת/ד שלא רוצה לדבר עם בנים או בנות
אבל אני אגיד לך תכלס -
הרבה ניסו להסביר לי למה לדבר עם בנים זה לא טוב
מורות, מדריכות, שיחות מה שבא לך
וזה כשעוד "הסבירו" אבל זה סתם סיבות מחורטטות
אני באה ממשפחה לא שבעד לשבת סחבק עם בנים כל היום ח"ו - ממש לא
אבל גם לא מונעים את זה ובטח לא בחברה כמו ביישוב שלנו.
גם כשמסבירים - אם מסבירים
זה לפעמים סתם הסברים ["כי כתוב פה פה ופה ככה אז זהו"] או סתם קשקושים
או שמקבלים את זה ובודקים מעבר ואז זה בסדר
או שמקבלים בלי לבדוק - ואז חבל
או שפשוט לא מקבלים ומוצאים את הדרך לבד או שמדרדרים יותר מידי
ורוב החבר'ה שמדברים עם בנים/בנות יודעים טוב מאוד איפה הגבול ומה בסדר ומה לא
די להתייחס לכל מי שמדבר ככה כאילו הוא גוי
מסכימה איתך שאולי זאת הדרך הנכונה אבל אי אפשר להפוך כזה חינוך לדבר גורף כי רוב האנשים לא שמים לב לזה, פשוט לא רוצים שהילדים שלהם ידברו עם המין השני
או מסיבות-בלי סיבה אמיתית
אם תצליח - כל הכבוד לך
אבל משהו גורף בכל החינוך לא חושבת שזה יקרה