אבל לא נעים למשכן את הבית של ההורים שלי ושלו...

אז את החלום הזה אגנוז לשמיעת שירים נפלאים בצוותא בע"ה של הזמר הענק.

משהו שלא אתפשר עליו בשום מחיר?

מממ...יש המון דברים שאני רוצה, אבל עמדה כזו של לא אתפשר בשום פנים ואופן, לא נראה לי.

אולי בקטע של שירים חסידיים, אין מצב נראה לי לוותר על זה.. (לא חייב הכל...אבל בעיקרון..)

לא שתתאבדי על זה, אלא שתנסי בכל דרך לגיטימית שהוא יהיה...כמובן שאם בסוף תראי שזה לא הולך בשום דרך (זמר במחיר של 45 אלף שקל לחתונה, נגיד... ) - תניחי את הרצון בצד לטובת המציאות - אבל ככלל, משהו שאת חושקת בו מאוד מאוד ותעשי צעדים למענו...

חשבתי יותר...

|רץ לפתוח את החסכונות|

|חיב"ס|

||

|מכין תביעה בגין מידע כוזב|

|שולח את העורך דין ל"ותן טל" שישלם את הפער הכספי|

|מתחיל לשנן בפעם המאה שירים של אברהם פריד|

יש משהו שאני לא רוצה להתפשר עליו-חתן

אבל מעבר לזה,אין לי תוכניות מיוחדות,זה אומר שמשו לא בסדר איתי?! 

לק"י

ועל זה את לא מתפשרת?!

איזה דרישות יש לאנשים היום??

<צ>

הדור של היום ......

|משתעלת לסירוגין|

מבחינתי הכל פתוח..

אבל שני דברים שהייתי רוצה;

הלהקה "עניין אחר",

וכשהוא בא לכיסא כלה לכסות לי את הפנים בהינומה יתנגן השיר המדהים שאחותי כתבה (ליקטה פסוקים משיר השירים) והלחינה.

|מפנטז|

לק"י

יהיה מה שטוב לי באמת, מה שאני ארגיש איתו בנוח.

ולא אכפת לי שבנות אחרות באולם יראו יותר מפוארות ממני..

...המממ...?

החלטתי = אני, ביצעתי החלטה. החלטה, על פי ויקימילון - הכרעה פסקנית בין ברירות על בסיס המידע הנתון, בחירה סופית.

מעבר לכאן משהו לא מובן? 

מה יקרה אם היא לא תרצה את רועי ידיד?

(זו דרישת סף??)

ואם היא תהיה מוכנה רק לדבר אחד מבין השניים?
 

אז , מה?

הדבר הראשון הרבה יותר קריטי וחשוב, וסמלי.

אבל אנימניח שגם היא תתאהב ברועי ידי הלוואי...

אבל לא, זאת לא דרישת סף, אני לא משמיע אותי בדייט ראשון ועושה מזה מבחן לבחורה.

או אותו..

שלא יהיה אלכוהול בחתונה שלי...

מקסימום 2 בקבוקי יין איכותי לאב החתן ואב הכלה... (בקיצור בשולחן המכובדים אנא ערף...)

והרב שלי או יסדר קידושין או יברך כמה ברכות....

אה... ואין מצב שאעשה חתונת ״רבנות״... אין מצב!!!!

אני לא מתאפר!

מצד שני, אתה כן מתאפר במובן של "שם אפר על הראש" - נכון? (סתם מתפעל מהשנינות של עצמי...)

יעל..... תשמרי עליו!!!

כדי שלפחות בזמן המרומם הזה, לא יזדקק הדוד ושאר החבר'ה הבנים ששם להקלות כדוגמת - תרי קלי לא נשמעים וכו' ?

כי באמת באמת שמעתי שיש רבנים שממש ממש היו מעדיפים שיהיה איזה הסדר שונה ושכיסא הכלה יהיה קצת יותר רחוק מהמקום בו הגברים נמצאים בהתחלה, ולאחר מכן כשהגברים מגיעים, שהבנות לא ישירו...

ביום כזה מרומם, יום בו מקיימים מצווה כה חשובה - כדאי להשתדל להקפיד גם במצוות אחרות...

זה אומר שזה לא הלכה לגמרי..

לודעת, בכל החתונות שהייתי בהם שרנו חופשי גם אם היו בנים.

וחוצמזה, אינלי בעיה שכל הדודים ישירו [אחים שלי זייפנים חסרי תקנה שאני לא ארשה להם לשיר לי ]

אבל הוא ינגן.

אני אשלם לו כדי שזאת תהיה עבודה ואז מותר לשמוע שיצטרף ללהקה או משו  

אבל הוא הבטיח שהוא יעשה את זה.

בתנאי שאני אעשה משו אחר שקשור לחתונה שלו אז אני צכה לעבוד על שלי ודחווףף

אה, עוד משו שאני לא מתפשרת עליו-

חתונה מעורבת.

יעני החברים שלו בצד אחד, חברות שלי בצד השני [ולא, לא אכפת לי אם הם ירצו להתערבב לטובתם האישית ] והמשפחה ביחד! לא אוהבת בכללללללל שמפרידים הכל

בס"ד

הדבר היחיד שבטוח יהיה בחתונה שלי

אפילו המשפחה שלי זה לא בטוח

כל השאר בטח אחרים יקבעו

שבכיסא כלה תהיה מישהי שתנגן על משהו.. דרבוקה/חליל וכו'.. אני אוהבת שיש מנגינה ללא קשר לבנות ששרות..

משהו ממש חשוב- שתהיה הפרדה בחופה בין הבנים לבנות.-ושתהיה חתונה נפרדת בכללי.

משהו שאני רוצה-ואני לא יכולה לדאוג שיהיה: שבכיסא כלה בזמן שהחתן בא לכלה-שהבנות לא ירקדו..

תגידי שלום לכל החלומות...

אם היו שואלים אותי לפני שנה הייתי אומרת שאין מצב שאני מוותרת על המקום! ובסופו של דבר- היה לי יותר חשוב החתן...

מה לעשות- חתונה זה בקושי של בני הזוג, ויותר של המשפחות.... אבל העיקר זה מה שאחרי, ובאיזשהו שלב מבינים שזה כבר לא מספיק חשוב להתעקש והעיקר להתחתן כבר!

חוץ מהראש הישיבה שלי. אני רוצה שהוא יקדש. כל השאר לא מעניין...

אבל המשפט לא נשמע כ"כ טוב,

אתה בטוח שתסכים שהיא לא תיקח לך את הראש ישיבה??

הראש ישיבה יקדש והיא תוכל לארגן לחתונה את מה שהיא רוצה (בתקציב המתאים)

לא יפה- אני בשיעור.... נוראי לנסות להסתיר גיכוחים באמצע....

על החתן- אני לא מתפשרת

יש לי מלא חלומות בעיקרון-

אבל נראה מה תהיה דרגת החשיבות שכל אחד ממנו ייחס

לכל דבר,

וככה נחליט

לא.

אולי בעצם כן חשבתי על משהו מסוים, שאני לא רוצה שמלה שחורה.

ממ... מה עוד? ברור לי שלא באולם במרכז העיר.. אמ... הייתי רוצה את שולי רנד, אבל זה רק בחלומות ההזויים..

חח. שאלה מענינת מאוד..

החתן.

גיליתי שאני לא היחידה שענתה כך.

מאידך לא ראיתי אף בן שענה באותו אופן, 

מה זה אומר?

א. שאנחנו (הבנות) יותר שמות לב לעיקר?

ב. שהבנים לא ממש מחשיבים את הכלה כערך שלא מתפשרים עליו?

ג. שהבנים בכללי פחות עונים לשירשורים מאין אלו?

ד. אף תשובה אינה נכונה...

כי הבנים פשוט לא מבינים למה הבנות מתכוונות - כי זה באמת מגוחך מעט להגיד את זה - מה, אתן באמת חושבות שהחתן יתפשר על הכלה? שהוא יתחתן ללא כלה?

כשאתן כותבות שאתן לא תתפשרו על חתן - הרי זה לא אומר שאתן כבר יודעות עם מי תתחתנו ולא תתפשרו ותתחתנו בטוח איתו - זה אומר שאו שאתן כבר יודעות בבירור מהי הדמות שתרצו להתחתן איתה - ואז זה דיון בפני עצמו אבל ככלל זה ממש לא דבר נכון, או שאתן מתכוונות שאין סיכוי שתגיעו לחתונה בלי חתן - וזה דבר ברור מאליו

בקיצור - הבנים שכליים. זה כמו שלהבדיל היו אומרים - יש דבר אחד שאני בטוח לא אוותר עליו בחתונה שלי - וזה החתונה...

לכן לא ענינו כמו הבנות שענו ככה. ענו כמו שביקשתי, בשכל ישר - דבר שהוא ל-א הכלה/החתן, שממש תרצה שיהיה...

זה היה ממש בצחוק.

(שאלת ה"מחקר", עם האפשרויות המשונות לתשובה)

ולגבי התשובה- חתן, אני כן עניתי ברצינות,

כי יש אנשים שמתחתנים מתוך פשרה,

ובעיני זאת טעות.

ז"א מתקבל על הדעת שסדר עדיפויות ישתנה,

אפילו בעקבות הכרות

(נניח תמיד היה חשוב לי מישהו גבוה ממני ולו בסנטימטר אחד,

אבל הבחור הזה כל כל ... שהגובה הופך להיות חסר משמעות)

אבל לפעמים הפשרה באה ממקום של :"נו, באמת, אין דברים כמו שאת מחפשת"

או "את בחורה חכמה מהממוצע באופן משמעותי, ואם תחפשי מישהו ברמה שכלית שלך,

את מגבילה את עצמך בצורה קשה ... ובכלל מידות יותר חשוב" (עזבו שחכמה ומידות לא צריך לסתור זה את זה)

ועוד דברים ששדכניות יודעות לומר..

נוסף לכל הנ"ל זה גם לא פר לצד השני אם בן הזוג חש שהוא עשה כאן פשרה וויתור בבחירה הזאת.

וגם... טוב. זה גם קצת לצחוק על עצמי שחתונתי הייתה מפוארת בכל קנה מידה אפשרי, (אימא שלי ואחות שלו לא התפשרו על כלום והפיקו משהו ענק) ואני (למרות השכנוע העצמי שזה לא כך) התפשרתי על מנת משכל של הבחור,

ורק אח"כ התברר לי עד כמה ....

מטעויות לומדים. אבל אם אתה צודק, ובאמת בחורים לא מתפשרים על הכלה, אז זה מעודד.

וסליחה על הנצל"ש. 

לא שמתי לב לפני שעניתי מה שעניתי, לסטטוס הרשום בכ"א שלך. אולי עניתי מעט לא ברגישות...סליחה...

רק הסברתי מאיפה באה התגובה

בס"ד

אני לא יודעת מה יהיה שם עוד

וזה בהחלט הדבר היחיד שלא אתפשר עליו.

מצטרפת לכל דברי נקודה.

[חוץ מהקטע על הניסיון...]

כשהוא בא ללוות אותי ובדרך לחופה יהיה ניגון- ארבע בבות.

אני יושבת ומנסה להזכר, ופשוט לא מצליחה להזכר מה היה בכלל ברקע באותם רגעים.

זה היה נראה לי קדוש ותחושת התעלות, אבל כשהייתי בתוך הסיטואציה- הכל עבר לידי חוץ מניסיון לעכל את העובדה שזו אני פה, וזה הוא, ואנחנו מתחתנים כאן ועכשיו.

(בערב נבדוק אם הוא זוכר מה היה)

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.