אבל לא נעים למשכן את הבית של ההורים שלי ושלו...

אז את החלום הזה אגנוז לשמיעת שירים נפלאים בצוותא בע"ה של הזמר הענק.

משהו שלא אתפשר עליו בשום מחיר?

מממ...יש המון דברים שאני רוצה, אבל עמדה כזו של לא אתפשר בשום פנים ואופן, לא נראה לי.

אולי בקטע של שירים חסידיים, אין מצב נראה לי לוותר על זה.. (לא חייב הכל...אבל בעיקרון..)

לא שתתאבדי על זה, אלא שתנסי בכל דרך לגיטימית שהוא יהיה...כמובן שאם בסוף תראי שזה לא הולך בשום דרך (זמר במחיר של 45 אלף שקל לחתונה, נגיד... ) - תניחי את הרצון בצד לטובת המציאות - אבל ככלל, משהו שאת חושקת בו מאוד מאוד ותעשי צעדים למענו...

חשבתי יותר...

|רץ לפתוח את החסכונות|

|חיב"ס|

||

|מכין תביעה בגין מידע כוזב|

|שולח את העורך דין ל"ותן טל" שישלם את הפער הכספי|

|מתחיל לשנן בפעם המאה שירים של אברהם פריד|

יש משהו שאני לא רוצה להתפשר עליו-חתן

אבל מעבר לזה,אין לי תוכניות מיוחדות,זה אומר שמשו לא בסדר איתי?! 

לק"י

ועל זה את לא מתפשרת?!

איזה דרישות יש לאנשים היום??

<צ>

הדור של היום ......

|משתעלת לסירוגין|

מבחינתי הכל פתוח..

אבל שני דברים שהייתי רוצה;

הלהקה "עניין אחר",

וכשהוא בא לכיסא כלה לכסות לי את הפנים בהינומה יתנגן השיר המדהים שאחותי כתבה (ליקטה פסוקים משיר השירים) והלחינה.

|מפנטז|

לק"י

יהיה מה שטוב לי באמת, מה שאני ארגיש איתו בנוח.

ולא אכפת לי שבנות אחרות באולם יראו יותר מפוארות ממני..

...המממ...?

החלטתי = אני, ביצעתי החלטה. החלטה, על פי ויקימילון - הכרעה פסקנית בין ברירות על בסיס המידע הנתון, בחירה סופית.

מעבר לכאן משהו לא מובן? 

מה יקרה אם היא לא תרצה את רועי ידיד?

(זו דרישת סף??)

ואם היא תהיה מוכנה רק לדבר אחד מבין השניים?
 

אז , מה?

הדבר הראשון הרבה יותר קריטי וחשוב, וסמלי.

אבל אנימניח שגם היא תתאהב ברועי ידי הלוואי...

אבל לא, זאת לא דרישת סף, אני לא משמיע אותי בדייט ראשון ועושה מזה מבחן לבחורה.

או אותו..

שלא יהיה אלכוהול בחתונה שלי...

מקסימום 2 בקבוקי יין איכותי לאב החתן ואב הכלה... (בקיצור בשולחן המכובדים אנא ערף...)

והרב שלי או יסדר קידושין או יברך כמה ברכות....

אה... ואין מצב שאעשה חתונת ״רבנות״... אין מצב!!!!

אני לא מתאפר!

מצד שני, אתה כן מתאפר במובן של "שם אפר על הראש" - נכון? (סתם מתפעל מהשנינות של עצמי...)

יעל..... תשמרי עליו!!!

כדי שלפחות בזמן המרומם הזה, לא יזדקק הדוד ושאר החבר'ה הבנים ששם להקלות כדוגמת - תרי קלי לא נשמעים וכו' ?

כי באמת באמת שמעתי שיש רבנים שממש ממש היו מעדיפים שיהיה איזה הסדר שונה ושכיסא הכלה יהיה קצת יותר רחוק מהמקום בו הגברים נמצאים בהתחלה, ולאחר מכן כשהגברים מגיעים, שהבנות לא ישירו...

ביום כזה מרומם, יום בו מקיימים מצווה כה חשובה - כדאי להשתדל להקפיד גם במצוות אחרות...

זה אומר שזה לא הלכה לגמרי..

לודעת, בכל החתונות שהייתי בהם שרנו חופשי גם אם היו בנים.

וחוצמזה, אינלי בעיה שכל הדודים ישירו [אחים שלי זייפנים חסרי תקנה שאני לא ארשה להם לשיר לי ]

אבל הוא ינגן.

אני אשלם לו כדי שזאת תהיה עבודה ואז מותר לשמוע שיצטרף ללהקה או משו  

אבל הוא הבטיח שהוא יעשה את זה.

בתנאי שאני אעשה משו אחר שקשור לחתונה שלו אז אני צכה לעבוד על שלי ודחווףף

אה, עוד משו שאני לא מתפשרת עליו-

חתונה מעורבת.

יעני החברים שלו בצד אחד, חברות שלי בצד השני [ולא, לא אכפת לי אם הם ירצו להתערבב לטובתם האישית ] והמשפחה ביחד! לא אוהבת בכללללללל שמפרידים הכל

בס"ד

הדבר היחיד שבטוח יהיה בחתונה שלי

אפילו המשפחה שלי זה לא בטוח

כל השאר בטח אחרים יקבעו

שבכיסא כלה תהיה מישהי שתנגן על משהו.. דרבוקה/חליל וכו'.. אני אוהבת שיש מנגינה ללא קשר לבנות ששרות..

משהו ממש חשוב- שתהיה הפרדה בחופה בין הבנים לבנות.-ושתהיה חתונה נפרדת בכללי.

משהו שאני רוצה-ואני לא יכולה לדאוג שיהיה: שבכיסא כלה בזמן שהחתן בא לכלה-שהבנות לא ירקדו..

תגידי שלום לכל החלומות...

אם היו שואלים אותי לפני שנה הייתי אומרת שאין מצב שאני מוותרת על המקום! ובסופו של דבר- היה לי יותר חשוב החתן...

מה לעשות- חתונה זה בקושי של בני הזוג, ויותר של המשפחות.... אבל העיקר זה מה שאחרי, ובאיזשהו שלב מבינים שזה כבר לא מספיק חשוב להתעקש והעיקר להתחתן כבר!

חוץ מהראש הישיבה שלי. אני רוצה שהוא יקדש. כל השאר לא מעניין...

אבל המשפט לא נשמע כ"כ טוב,

אתה בטוח שתסכים שהיא לא תיקח לך את הראש ישיבה??

הראש ישיבה יקדש והיא תוכל לארגן לחתונה את מה שהיא רוצה (בתקציב המתאים)

לא יפה- אני בשיעור.... נוראי לנסות להסתיר גיכוחים באמצע....

על החתן- אני לא מתפשרת

יש לי מלא חלומות בעיקרון-

אבל נראה מה תהיה דרגת החשיבות שכל אחד ממנו ייחס

לכל דבר,

וככה נחליט

לא.

אולי בעצם כן חשבתי על משהו מסוים, שאני לא רוצה שמלה שחורה.

ממ... מה עוד? ברור לי שלא באולם במרכז העיר.. אמ... הייתי רוצה את שולי רנד, אבל זה רק בחלומות ההזויים..

חח. שאלה מענינת מאוד..

החתן.

גיליתי שאני לא היחידה שענתה כך.

מאידך לא ראיתי אף בן שענה באותו אופן, 

מה זה אומר?

א. שאנחנו (הבנות) יותר שמות לב לעיקר?

ב. שהבנים לא ממש מחשיבים את הכלה כערך שלא מתפשרים עליו?

ג. שהבנים בכללי פחות עונים לשירשורים מאין אלו?

ד. אף תשובה אינה נכונה...

כי הבנים פשוט לא מבינים למה הבנות מתכוונות - כי זה באמת מגוחך מעט להגיד את זה - מה, אתן באמת חושבות שהחתן יתפשר על הכלה? שהוא יתחתן ללא כלה?

כשאתן כותבות שאתן לא תתפשרו על חתן - הרי זה לא אומר שאתן כבר יודעות עם מי תתחתנו ולא תתפשרו ותתחתנו בטוח איתו - זה אומר שאו שאתן כבר יודעות בבירור מהי הדמות שתרצו להתחתן איתה - ואז זה דיון בפני עצמו אבל ככלל זה ממש לא דבר נכון, או שאתן מתכוונות שאין סיכוי שתגיעו לחתונה בלי חתן - וזה דבר ברור מאליו

בקיצור - הבנים שכליים. זה כמו שלהבדיל היו אומרים - יש דבר אחד שאני בטוח לא אוותר עליו בחתונה שלי - וזה החתונה...

לכן לא ענינו כמו הבנות שענו ככה. ענו כמו שביקשתי, בשכל ישר - דבר שהוא ל-א הכלה/החתן, שממש תרצה שיהיה...

זה היה ממש בצחוק.

(שאלת ה"מחקר", עם האפשרויות המשונות לתשובה)

ולגבי התשובה- חתן, אני כן עניתי ברצינות,

כי יש אנשים שמתחתנים מתוך פשרה,

ובעיני זאת טעות.

ז"א מתקבל על הדעת שסדר עדיפויות ישתנה,

אפילו בעקבות הכרות

(נניח תמיד היה חשוב לי מישהו גבוה ממני ולו בסנטימטר אחד,

אבל הבחור הזה כל כל ... שהגובה הופך להיות חסר משמעות)

אבל לפעמים הפשרה באה ממקום של :"נו, באמת, אין דברים כמו שאת מחפשת"

או "את בחורה חכמה מהממוצע באופן משמעותי, ואם תחפשי מישהו ברמה שכלית שלך,

את מגבילה את עצמך בצורה קשה ... ובכלל מידות יותר חשוב" (עזבו שחכמה ומידות לא צריך לסתור זה את זה)

ועוד דברים ששדכניות יודעות לומר..

נוסף לכל הנ"ל זה גם לא פר לצד השני אם בן הזוג חש שהוא עשה כאן פשרה וויתור בבחירה הזאת.

וגם... טוב. זה גם קצת לצחוק על עצמי שחתונתי הייתה מפוארת בכל קנה מידה אפשרי, (אימא שלי ואחות שלו לא התפשרו על כלום והפיקו משהו ענק) ואני (למרות השכנוע העצמי שזה לא כך) התפשרתי על מנת משכל של הבחור,

ורק אח"כ התברר לי עד כמה ....

מטעויות לומדים. אבל אם אתה צודק, ובאמת בחורים לא מתפשרים על הכלה, אז זה מעודד.

וסליחה על הנצל"ש. 

לא שמתי לב לפני שעניתי מה שעניתי, לסטטוס הרשום בכ"א שלך. אולי עניתי מעט לא ברגישות...סליחה...

רק הסברתי מאיפה באה התגובה

בס"ד

אני לא יודעת מה יהיה שם עוד

וזה בהחלט הדבר היחיד שלא אתפשר עליו.

מצטרפת לכל דברי נקודה.

[חוץ מהקטע על הניסיון...]

כשהוא בא ללוות אותי ובדרך לחופה יהיה ניגון- ארבע בבות.

אני יושבת ומנסה להזכר, ופשוט לא מצליחה להזכר מה היה בכלל ברקע באותם רגעים.

זה היה נראה לי קדוש ותחושת התעלות, אבל כשהייתי בתוך הסיטואציה- הכל עבר לידי חוץ מניסיון לעכל את העובדה שזו אני פה, וזה הוא, ואנחנו מתחתנים כאן ועכשיו.

(בערב נבדוק אם הוא זוכר מה היה)

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?