אם תתני פרטים אולי נוכל לעזור .

[ראי חתימה של עצמך דרך אגב]

בס"ד

לפעמים זה נראה לנו ככה כי אנחנו לא רואות הרבה דברים מעבר...

אני לומדת בכיתה שבטוחה שמפלים אותה לרעה.

בצורה מאוד הזויה.

ואני יכולה להגיד לך שזה לא נכון...

זה פשוט כי הן מסתכלות בראייה די מצומצמת.

אני לא אומרת שאת מסתכלת ככה..

אבל אני אומרת שאולי אם תבחני את הדברים בצורה יותר אוביקטיבית תראי שזה לא ממש ככה..

ואולי אם יורשה לי להוסיף, אולי יש משהו ששני הצדדים צריכים להשתפר בו...

אני לא יודעת על מה את מדברת אז קחי את דבריי ממש בע"מ.

ב"הצלחה

אני עדין מחכה לשיחה שלנו,
יותר ממוזמנת...
ומצטרפת למילותיהם של ענבל וצבי.

גדולה לבינתיים!
ובגלל שקשה לי לראות את הסמיילים ששמת -
כמו שכתוב לך בחתימה -
תני חיוך, גם אם קצת קשה!

תעשי שרשרת אופניקים וכל פעם שאת מתלוננת או מתעצבנת תתלשי אופניק, ותחשבי מה החצי כוס המלאה שיש לך...

ד"א ספרי לי על זה, גם אני כזאת

והעיקר, תחשבי טוב יהיה טוב

ותאמיני לי שאופטימיות היא המפתח

זה עוזר מניסיון!

אני אמיתית. ולהם זה נשמע חוצפה.. אז לפעמים יוצאים לי יציאות

אבל זה ממש לא בכוונה להתחצף..ופשוט מתעצבנים עליי כי אני אומרת להם תאמת בפרצוף,

מה לעשות? ובמקום להבין ולבקש סליחה." עופי החוצה" , מורדים נקודות וכו'...

סתם נטפלים אליי.

מה אני שונה?

מזדהה איתך..

אני גם ילדת הכפות של המורות..

כולן אוהבות תמיד להוציא אותי (אולי בגלל שאני הבת של רב הישוב?!.. חחח רעיון של חברה.. )
אבל את יודעת מה?

כשמוציאים אותי (זה קורה כל יום),אני לוקחת איתי דף ועט,יושבת בחוץ ומציירת דמויות מצחיקות..חח תאמיני לי שזה מזה מרים ת'מורל.. חוצמיזה שכשאני מחייכת מזה ובדיוק המורה באה לדבר איתי היא מתעצבנת שאני לא לוקחת את זה קשה שהיא מוציאה אותי.. (יש מורה אחת שאני כן מתפדחת אחרי שהיא מוציאה אותי.. אבל זה סיפור (וצרה) בפני עצמו)

פשוט תזרמי עם זה.. אגב-לי זה שנה אחרונה בבית ספר הזה (אני הייתי הכיתה הראשונה בו..) ככה ששנה הבאה אני פותחת לי דף חדש.. מורות יהיו בטוחות שאני ילדה מתורבתת ובכלל לא רעשנית.. ככה לא יוציאו אותי כל רגע.. 

ועוד משהו-גיליתי שעדיף להיות עם חיוך כשמוציאים אותך מהכיתה כדי שחברות שלך יקנאו בך שמענישים אותך..  

אני גם כזאת שאומרת תאמת בפרצוף,

אבל באמת, תהיי אופטימית ותסתכלי על הצד החיובי של זה, שזה לא יהרוס לך תיום (כי מן הסתם זה קורה כל יום=)

מכירה את זה...ולאט לאט זה ישתפר, אני בטוחה, הדבר הכי חשוב זה להיות אופטימית!

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות