נניח העיר שלא צריך לתכנן באמצע התוועדות או בשיחה לפרשת שבוע, או שממש ייחד שיחה רק על זה?

יש שם תוכן ענינים ומופיע שם כל ההתיחסויות של הרבי לנושא

אם למישהו יש קישור יותר נורמלי (סליחה, מושיקו), או שיכול להפנות אותי לספר כלשהוא , אני אשמח מאד...

http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?CategoryID=1070&ArticleID=1723

http://www.sichos.com/women.htm

מצות פרו ורבו ושלילת "תכנון המשפחה"

כנסי לקישור ותראי שיחות באנגלית בעברית ובאידיש, הניתנים להורדה כולל קבצי שמע

שיחות לנשי ישראל

כנסי לקישור, והורידי!

ב"ה חברה שלי (שאגב היא חב"דניקית) קראה את מה ש"שרה מניו יורק" הביאה, חלקים מהשיחות של הרבי בנושא תכנון משפחה, והשתכנעה לסמוך על ה'... יישר כוח!

***אגב, האם זה "בסדר" לדבר עם אנשים (חב"דניקים ושאינם) על כך שבנושא זה צריך לסמוך על ה', או שזה נושא פרטי, שכל אחד עושה בו את השיקולים שלו.. אני לא יודעת אם נהגתי נכון .

אני יודעת שעל נושא טהרת המשפחה הרבי אמר שצריך לעורר כל אחת, אבל האם גם בנושא הזה???

בכל מקרה של מניעה באופן עצמאי צריך לשאול רב- על פי תורה,

ואני לא מדברת על "לשכנע"- אלא להראות , כמובן בלי לשפוט או משהו כזה, שיש גם עניין לסמוך על ה', ולא שכל אחד מחליט לעצמו.

האם התעמולה בנושא טהרת המשפחה, שייכת גם לנושא תכנון משפחה? (כמובן שאני לא מדברת על עניין של מניעה בגלל צורך רפואי, אלא מסיבות כלכליות, "ככה כולם עושים", וכו')

ב"ה

... אומנם נושא תכנון המשפחה קצת יותר רגיש כי הוא חודר לפרטיות.

לא הייתי מציאה לעצור נשים ברחוב כמו שעושים במבצע תפילין לגברים, אבל אם את מרגישה קירבה מספקת וכמו שהזכרת שהביע קיימת גם אצל זוגות חב"דיים. זה ענין של אמונה נטו, מי שחושב שהוא מפרנס את משפחתו לא יגיע רחוק.

וענין זה קשור גם לגאולה, יש אוצר של נשמות שנקרא "גוף" והמשיח אינו מגיע עד שיכלו הנשמות שבאותו אוצר, ילדים זה לא רק שמחה זה גם גאולה.

במסגרת מבצע טהרת המשפחה

http://www.sichos.com/nosim.asp?id1=pru&id2=2

זה מופיע במקור שהביאה שרה מניו יורק בעוד שיחות שם

ב"ה

"לא מצאתי שום הוראה ללכת להפיץ את זה"

וכאן נשאלת השאלה: "האם זה שהרבי דיבר על כך בפומבי בכמה הזדמנויות, איננו הוראה מספקת ?"

מה שהרבי רצה להסתיר הוא עשה את זה היטב בלי להסתמך על ההגיון של כמה מחסידיו כגון "לא מצאתי וכו'"

ועוד דבר שכולם מקפידים על כך עד כדי סכסוכים משפחתיים וחברתיים "שחיטת ליובאוויטש" הייתה הוראה לר' יצחק הענדל ע"ה, רבה של קהילת חב"ד מונטריאל ביחידות פרטית, בה הוא שאל איך להנהיג את קהילתו הפרטית.

גם ללא הוארה מפורשת, החסידים תמיד הפיצו, מפיצים ויפיצו את רצון הרבי. התנאי היחיד לכך הוא להשכיל לעשות את הנ"ל ללא פגיעה בזולת.

ואם לשלילה, המתנגדים יודעים היטב לנצל הוראה פרטית של הרבי, החב"דניקית הירושלמית ששאלה האם במצבה האישי, שהיא גרה בלב ליבה של שכונה שבה הנשים לא לובשות פאה, יכולה היא בעצמה ללבוש מטפחת.

המתנגדים מילו קירות שלמים במודעות "הרבי מחב"ד מתיר מטפחת !!!", אז בוודאי שאנו חסידי חב"ד לא צריכים לחכות להוראה ע"מ להפיץ את רצון הרבי הברור בנושא זה.

אין ענין לחפור לשני הדיון מיצה את עצמו.

אפשר להתקדם לנושא הבא

ב"ה

הוראה בחשאי:

מברכים על ההלל לפני ואחרי גם כשמתפללים ביחיד - נוגד דעת מרן בשו"ע, אבל הרבי נתן הוראה בחשאי דרך המזכירות.

הוראה בגילוי:

כשהרבי מדבר בהתועדות, ועאכו"כ ביום חול מול רשתות הטלויזיה ובשידור חי, לא ניתן להגיד שזו הוראה לחסידיו. הרבי לעולם לא פנה לחסידיו בלבד וההוכחה המכתבים לקרת ראש השנה "לכל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם".

נכון זה נושא רגיש מאוד וצריך להיות מומחה ובקי ובעיקר לדעת איך להעביר את המסר בלי לחדור לפרטיות של המדוברים.

ניתן לעשות את הנ"ל דרך שיעור בטהרת המשפחה, הקהל כבר מוכן נפשית לשמוע דברים בלי הסתר ועוד יותר טוב לעשות את הנ"ל בביקורי בית אחד על אחד.

או נשים שקרובות אליי.

תודה על כל תגובה!!

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.