אבא ניסה להסביר לה למה זה הכרחי, ואפילו עבר לאיומים ועונשים.
ואני?
אני ניגשתי אליה, ועטפתי אותה בחיבוק. ליטפתי את הגב שלה, ונישקתי את הלחי הרכה שעדיין לא פגעו בה פצעי בגרות.
היא נענתה לחיבוק שלי והבכי נרגע עד שהפסיק קליל. הצעתי לה לשטוף את החדר דלי יחד איתי(דבר שנחשב פינוק גדול מסיבה לא מובנת) היא הצטרפה בהתלהבות וחיטטה בחפצים שלי בזמן שסידרתי..
את יודעת מי את באמת. וה' איתך. אל תדאגי.

