אהבתי את ההשוואה. (מופרך בעליל..)
שמירת מצוות לא תלויה בהקפדה על איסור מסוים. שמירת מצוות, זו השתדלות לעשיית רצון השם דרך ספר המצוות, (התורה, וכו' וכו'). אין לי, ולך, ולכולנו, רשות ממש לקבוע מי שומר מצוות ומי לא, ומכיוון שהיהדות היא לא חוק, אלא היא חירות, אין מקום לכפייה, של שמירת המצוות, הבחירה החופשית היא את, (עם הלשון הרע שלך, למשל) או ההיא עם המכנסיים (הדתיה, כלומר, היהדויה) מול א-לוהים.
אם את מתעקשת ללכת לפי דפוס החשיבה של המסגרת המקובעת הזו, של "דתי", "לא דתי", אין לי דרך להסביר לך את התופעה הזו. לא חושבת שיש בנמצא נוסחא מתאימה שיכולה ליישב סטירה שכזו, במידה ואכן היהדות היא "דת" דיקטטורית. (היא גם לי מוזרה, אבל היא מוזרה באותה המידה שהמורה שלי מהתיכון, הייתה דברנית פתלוגית בלשון הרע.) לא לחינם תפקידו הוא לא לשפוט את האחר ואת מדד קיום המצוות שלה,/ו, לא לחינם זהו "ה"תפקיד של הבורא.
שיהא לך תמיד מובן כל כך.