לא עדיף שיהיה לך חבר במקום חברה?

גם בריא נפשית, וגם תורנית

והדגשתי את זה גם שם.. אשמח לדון על הנושא הזה בשרשור אחר..

יפגע בך?

בכל מקרה, חשבתי על זה והגעתי להחלטה (לפחות במישור הזה), אני מכן לדון איתך עליה בשרשור אחר או בפרטי.

[וגם אם לא. הוא יעשה את השיקולים שלו לבד. הוא נשמע לי בחור די גדול]

אבל באמת, תחשוב עלזה- אם זה מתאים לך. אישית. ולאן הקשר שלכם יוביל. [הגיוני מאוד שאם היא דוסית ככה וזה היא גם תשאל אותך את זה- "בשביל מה? נהיה חברים ואז.....?" אז תחשוב עלזה לפני.]

קודם כל, אפשר דרך צד שלישי. זה חוסך הרבה אי נעימויות

"תקשיב יוסי, חשבתי עלי ועל שרה וזה נראלי מתאים.. יש מצב שאתה מברר לי אצלה מה היא חושבת?"

אם לא באלך לערב בזה מישו-

אפשר לשלוח לה הודעה שישלך משו לדבר עליו ומתי היא יכולה.. כשתדבר איתה [טלפון/פגישה- איך שפחות מפדח אותכם] תגיד לה דוגרי- "חשבתי עלזה ונראלי מתאים..מה את אומרת?"

אפשר סתם ערב אחד בסניף/בנוער/וואטאבר אם תיפגשו במסגרת כלשהי לקחת אותה הצידה לקראת הסוף ולדבר איתה.

זה מפחיד, אבל זאת קפיצה למים לא כאלה עמוקים.

[מניסיון. אם באלך לשמוע ת'סיפורים שלי (עצוב שיש כמה, אבל יש ) אתה מוזמן לאישי...]

חבר!

גורם שלישי תמיד יעיל.

ההגדרה של אהבת אמת היא בכך שאתה מוכן לפגוע

ולהכאיב לעצמך על מנת שלא יכאב לצד השני (בעיקר במובן הנפשי של המילה...)

בן כמה אתה? אי אפשר לענות לך בלי לדעת את זה. אתה מוזמן לאישי

ותכלס אין תשובה, הדרך הפשוטה היא לשאול אותה, אבל זה בד"כ ממש מפדח...

איך מתחילים קשר, פשוט זורמים, אני לא ממש מכיר את סוג הדוסיות בישוב שלכם, אבל תנסה להתחיל מדברים שגרתיים יחסית לשחנש"ים וכאלה....

תכלס בד"כ השאלה שאמורה להעסיק אותך זה איך לנתק קשר, לפחות בגיל הזה כי תכלס לא יוצא מזה הרבה, זה כיף בהתחלה, אבל אוכלים הרבה את הלב, ומגיעים בסופו של דבר לדברים יותר קשים ממה שאתה נמצא בהם עכשיו, תכלס זבה לשיקולך האישי בלבד, אבל תנסה לעבוד עם השכל ולהבין עם השכל שזה לא כדאי לך, וללכת עם זה, ולא עם הלב שחושק....(סליחה על הזלזול) אבל אני מרגיש שבמקרה הזה קשר רציני למטרות בעתיד, זה לא יותר מתירוץ עלוב, שרק נותן לך להבין כמה היצר הרע שלך יצירתי במיוחד....

באמת.

זה משהו אחר.

היו פעמים בעבר ש'נדלקתי' על מישהי, אבל די מהר הצלחתי להסביר לעצמי מה המקור המדויק של זה ולגמור את הסיפור- זה אף פעם לא הגיע לרמה כזאת שזה עבר כמה נגלות של בירור ונשאר על מקומו.

אתה לא מבין כמה פעמים אמרתי לאנשים בדיוק את מה שאמרת לי עכשיו. ברובם צדקתי. אני מכיר את הנקודה זהו ואני יודע לטפל בה (הרבה נסיון בגמילת חמשושים ) זה שונה.

הוא מספיק בוגר ובשל לקשר רציני עכשיו

והקשר הנוכחי הוא רציני (לפחות מבחינתו...)

אגב קשר יכול להימשך גם שנה וחצי,זה שהם בקשר לא אומר

שתוך שבועיים הם מתחתנים...

(שלא לדבר על הזוג שסגר חתונה על ה הראשונה!!!)

אגב לא ממש הבנתי את שאלתך אבל בכל מקרה משפט קצר

שמבחינתי הוא משפט מנחה לפחות על לחתונה:

"שבאמת אוהבים מישהו,צריך לתת לו לעוף..."

פרטים נוספים-באישי

איך אפשר לחשוב על קשר, אלא אם כן ברור שהוא מוביל ומכוון לקראת חתונה.

זה פשוט... פסול.

ככל שאני מבין את הדרכתה של תורה, היא מלמדת אותנו שהכוחות שקיימים בנו בהקשר הזה הם כל-כך חזקים, כל-כך עוצמתיים. עד כדי שזה עלול להיות ממש הרסני אם משתמשים בהם באופן שהוא לא מוחלט, לא עד הסוף.

קשר בין בן לבת היא הדבר שבונה את העולם. הוא לא יכול להיות חלקי.

ואם אכן מדובר בקשר שמכוון לנישואין, קשה לי להבין איך שמיניסט כבר מוכן לחסום לעצמו את האפשרות להתחתן בגיל מאוחר. כי לחזור אליה בעוד כמה שנים כנראה תוכל, ואפילו אם יהיה מאוחר מדי (כי היא כבר תתחתן, לדוגמה) - הלוא יש כל-כך הרבה בנות אחרות שתוכלנה להתאים (תוכלנה זה יוכלו בעברית תקנית).

ואילו לא הייתי יודע שלא אני שכתב את האשכול, הייתי שואל את עצמי למה החלטתי לכתוב שאני גר בישוב 

זה כל-כך אני, שזה מפחיד. המוח שלנו פשוט חושב, מרגיש ומתנהל באותה צורה 

אני באמת לא מגיב פה הרבה.

אמסור בע"ה

קצת מצחיק שאתה מדבר בשמו, אף על פי שאתה מתבסס על דברים שכתב... ברשותך - בקשר למה שהוא חושב ורוצה וכדו' אחכה לתגובתו.

בכל אופן, חשוב לי להדגיש - לא אמרתי שאין סיבה להתחתן עכשיו. מה שאמרתי היה דבר אחר. אני אפנה את דברי שוב לפותח השרשור:

כהקדמה אזכיר, שבד"כ בחור בגיל ובמצב החברתי המדובר (שמיניסט) עדיין איננו רוצה/מוכן להינשא בשבוע הקרוב, ובד"כ הוא לא ממש יודע מתי באמת הוא רוצה להתחתן. וגם אם הוא אכן מחליט שהוא רוצה להתחתן עם מישהי מסוימת, הרבה פעמים ההחלטה הזו לא נבעה מתוך החלטה מוקדמת להתחתן בקרוב, אלא להיפך: ההחלטה להתחתן בקרוב נבעה מתוך ההחלטה להתחתן עם מישהי מסוימת. יתכן שאני טועה לגמרי, ויתכן גם שלא.

אם אני צודק, לפחות בחלק מהדברים, אז עכשיו אני שואל: אדם שנכנס לקשר כזה, ובמיוחד בגילאים שבהם המשיכה חזקה, והיא גם פשוטה הרבה יותר, תמימה יותר - יהיה לו מאוד קשה לחזור בו. אם מכל מיני סיבות טכניות תחליט שהקשיים החיצוניים בחתונה מוקדמת (והם קיימים, בין אם נרצה או לא) משמעותיים מאוד, ושהיית מעדיף בגללם אפילו להתחתן מאוחר? אני שוב נוטה לשער שטרם עשית את כל השיקולים האלה, לפחות לא במידה כזו שמבחינתך אפשר להתחתן בשבוע הבא, אילו רק היתה הסכמה עם מישהי שזה זה (ולאו דווקא עם זו המדוברת). ואם אני צודק בהשערה זו, אז כדאי לשקול שוב, והיטב: כי זו די דרך ללא-מוצא. אם אכן נכנסים לקשר, והקשר אכן טוב - בשלב מסוים כבר מפסיקים להסתפק בו, ומגיעים למצב שרוצים יותר. ולא תמיד זה טוב לנו, ה"יותר" הזה.

אגב, אם בסופו של דבר תעשה את כל החשבונות האלה ותגיע למסקנה שאתה אכן רוצה להיכנס לזה, זה עדיין לא פותר את כל העניין. כי יכול להיות שהיא לא עשתה את כל החשבונות האלה, ובסוף יסתבר שאם היא היתה עושה - היא היתה מחליטה שלא להיכנס. ואז זה יסתבך מאוד.

אבל בכל מקרה-

לא, אני לא מתכוון להתחתן מחר, בחודש הבא או עוד שנתיים (כנראה).

האם הקשר הוא למטרת נישאוים? אולי, יכול מאוד להיות. איך מדירים רשר למטרת נישאין?

ואם אני אבוא, ונתחיל לצאת וכו וכו, אז כל מה שיעמוד לי מול העיניים כל הזמן צריך להיות האולם? אני לא חושב.

קשר שבסופו של דבר תתחתנו בעקבותיו.

אני מאוד מסכים, לא צריך להיות שכל מה שיעמוד בראש זה החתונה והאולם וכו'. אבל קשר עם אישה שלא נועד לכלול בסופו של דבר גם קשר גופני, הוא קשר חסר, והחוסר הזה יבלוט ויפריע.

אולי הוא גם ידרוש את שלו, ויתבטא בכל מיני צורות אחרות.

כמובן, תעשה מה שנכון לדעתך - רק סתם ככה, יש סיכוי גבוה שהיא חושבת כמוני.

נראה לי שבד"כ דוסים חושבים ככה.

אני בטוח שפתיחת הקשר צריכה להיות- 'אני חפץ בקשר גופני, ואת?'

אני חושב שהקשר הגופני- גם ביציאה לדייטים שיביאו לנישואים באופן מיידי- הוא לא נושא שאמור לעלות על השולחן או להיות במודעות הישירה. אם אתה רוצה להתחתן רק כדי לספק את היצר שלך אז אתה בבעיה..

אבל קטנה ממני

שיכול להיות שזה יגמר בחתונה אך לאו דווקא

זה נשמע שאתה ממש לא סגור על עצמך...

ואם אתה לא מעוניין בקשר הזה לשם חתונה אז לשם מה כן???

1. פשוט לשאול. אין דרך יותר טובה לדעת מה אנשים חושבים עליך.

2. לחכות לגיל/מצב שיהיה שייך שתתחתנו. אז כבר יהיה הרבה יותר קל למצוא דרך שלא תיראה רדודה, שלא תהיה תוקפנית ומביכה.

אני יודע שזאת לא התשובה שרצית, אבל זאת התשובה. זה נראה לך רדוד/תוקפני/מביך,כי זה מה שזה. יש לך נפש כמו לכל אדם, והנפש הזאת מקבלת את רוב הכח הפועל שלה מהיצרים שלך. ואתה מודע לזה, כמו כל בר-דעת, ולכן אתה לא מרגיש עם זה טוב, כי לאדם יש סלידה ורתיעה טבעית מהיצר, הדחף הנמוך שלו. אדם שאין לו את זה הוא מה שמכונה "עז פנים" שעל זה כתוב: "עז פנים לגיהנם ובושת פנים לגן עדן". (ואגב, כמו כל מידת נפש, גם את זו ניתן לרכוש, ככה שמאוד לא הייתי ממליץ לך לעשות דברים בניגוד לרגש הבושה הטבעית, כל עוד זה לא בגדר של "הווי עז כנמר...לעשות רצון אביך שבשמיים", ודע שבמ"ב על הסעיף הראשון בש"ע, הוא כותב שמידת העזות, היא מידה שכדאי להתרחק ממנה אפילו לשם שמים מרוב שהיא מסוכנת.)

בסופו של דבר, בתוכך אתה יודע שזה לא הדבר הנכון לעשות, ושזה לא מה שה אלקיך שואל ממך, אז תעצור כאן.

אגב, בסופו של דבר, הגורם העיקרי שמשכנע את האדם להכשיר את היצר, זה שהיצר הוא לכאורה צורך טבעי, ולכן כל עוד שומרים אותו בגבול כלשהו הוא בסדר. הנקודה היא שזה לא מדויק מכמה בחינות-

א'-התעסקות בתורה מסלקת את היצר, מה שמראה שהוא לא באמת טבעי, אלא ברירת המחדל של נפש שחסרה לה תורה (הנפש מטבעה מחפשת משהו לעסוק בו, ומלכתחילה היא אמורה לעסוק בתורה ומלאכה, שיגיעת שניהם משכחת עוון, ואם לא עוסקים באלו, אז האדם משתעמם, והבטלה מביאה לידי חטא-כי האדם נמשך לחפש לנפש שלו עיסוקים אחרים).

ב'-היצר אף פעם לא משקר, אבל הוא מראה לך חצי אמת. כשהיצר מצייר לך בראש שזה לא יזיק לך, הוא אומר אמת, כי באמת כרגע, אתה עדין בעמדה רוחנית כזו שכנראה המעשה הזה כשלעצמו לא יזיק לך, אבל ברגע שבו תקשיב לו, אתה כבר תרד במדרגתך הרוחנית למדרגה קצת יותר נמוכה, מצד זה שהקשבת ליצר, וחינכת את הנפש שלך להנהגה מסוימת. (תדמה את הנפש לפלוגה של חיילים, מלכתחילה הם באו להלחם את מלחמתו של האדם ברע שבעולם, אבל הוא לא מספק להם עבודה, אז משעמם להם, אז הם מעמידים מישהו משלהם שיחפש תעסוקה, והוא מוצא כל מיני דברים שמוצאים חן בעיני החיילים, ואז הם מבקשים אישור "רק לצאת פעם אחת להנות קצת", ואז הם מתרגלים לשחד את האדם בהנאות, והאדם מתרגל לקבל מהם שוחד, ולאט לאט השליטה שלו על חילותיו נחלשת, והרגליו נהיים פגומים)

זה כמו לשאול מישהו אם הוא הולך להתחתן עם מישהי לפני הדייט הראשון. כן, היא מוצאת חן בעיני, כן אני חושב שזה מתאים, לא אני לא מדבר על נישואין בזמן הקרוב כי אני חושב שאם כל פעם שנתחיל שיחה היא תהיה מתי ואיך מתחתנים אז לא רק שזה יגמר די מהר זה יהיה די רדוד.

כמו שכבר אמרתי, מתי קשר נחשב למטרות נישואין? האם קשר לא יכול להיות חיובי אם אתה לא מציק לעצמך ולצד השני על נישואןי כל הזמן? (למרות שודאי שזה נמצא במודעות)

ויותר חשוב, למה במקום להסתכל על העומק שבדברים אתם מעדיפים להסתכל בצדדים הרדודים, היצריים- תאמינו לי, אני מכיר את כל המנטרות שלכם לא פחות טוב מכם, כמה מהם המצאתי בעצמי, ואני יכול לדמיין את עצמי לפני לא הרבה זמן יושב וכותב את אותם הדברים שאתם כותבים - או בעצם לא, כי אני לא אתיימר להבין בנושא שאני לא מבין בו, אולי אני אגיד את דעתי ואעוץ אצה אבל אבהיר מראש שאין לי הבנה בנושא. למה הכוונה? הכוונה היא שאני *לא* (ושוב, בפירוש לא לא לא לא) מחפש חברה, אני לא 'צד' מישהי שמצאה חן בעיני סתם ככה בצורה רדודה- יש בזה יותר מזה. האם זה מה שהופך קשר לשונה? ברור שכן. האם זה מה שהופך אותו לנכון, מותר ואפשרי? זו שאלה שאפשר (וצריך) לדון עליה- אבל מתוך הבנה של הנקודה הראשונה- לא מבין את ההבדל, תגיד שאתה לא מבין ותתן עצה\דעה מתוך המודעות הזו.

אני לא מדבר פה על כניעה ליצרים או על משיכה נטו, שוב, זהו מצב שונה, אחר- ברמה ואמת אחרות. אולי אני טועה, אולי אני מתרץ לעצמי תירוצים- אבל אני חושב שלא, וכל עוד אתם לא מבינים את זה (שוב, יכולים לחלוק על זה ולהסביר לי למה זה לא נכון- לא לגשת לזה מתוך קשר יצרי) התגובות שלכם לא יכוונו אפילו למטרה.

בכל מקרה, הייתי שמח לעוד עצות מועילות

אבל אולי תשלח לה סמס? זה הכי פחות מפדח.

מקסימום אפשר להכחיש ולהגיד שחבר שלך שלח 

ושיהיה לכם טוב ביחד ! (;

ושתזכוו בעיתו להקים בית נאמן בישראל וכו וכו

ופצל"ש נואש -

קראתי את התגובה שלך, ונשמע שאתה באמת מאוד שקול.

אני מבינה מה אתה אומר (שאתה לא מנסה לעבוד על עצמך) כי אני מכירה את זה מעצמי (בנושאים אחרים).

אני חושבת שאתה צודק בדרכך, רק זכור לשים לנגד עיניך את מה שכפיר אמר בתגובה מעליי.

כי אחרי הכל -

הקשר הזה כן צריך להוביל לחתונה (בשאיפה..)

לכן צריך לזכור את זה במה שלא תעשה.

המון בהצלחה!!

ושכוייח.. התרשמתי מהבירור הכנה עם עצמך את המניעים והעובדות.

בס"ד

הוא אמר שזה יהיה במודעות אבל זה לא כל מה שידברו עליו.

ואני די מסכימה איתו.

אמרתי שלדבר על חתונה לפני שיוצאים לדייט זה לא הגיוני.

שאני מעריך את עבודת הבירורים הפנימית שעשית עם עצמך (ושוב, מכיוון שזה בהחלט לא ברור מאליו לעשות עבודה כזו - לא בטוח שגם היא תעשה/עשתה כזו, ואף אם היא תעשה - לא בטוח שהוא יהיה מלא ואמיתי באותה מידה. צריך לזכור שיש גם צד שני).

זה עדיין נשמע דומה לגמרי לדברים שאני הרגשתי. ואני עדיין עומד בדעתי: אינני יודע אם זה צעד שגוי או לא, אבל אינני מבין איך אתה מסוגל לדעת מספיק בוודאות שהוא בלתי-שגוי בשביל לעשות אותו. יש פה סכנה שהצעד יתברר כשגוי, אבל אז כבר יהיה מאוחר מדי - ותעדיף שלא לסגת אחורה. תהיה לך בחירה בין אפשרות לא-מוצלחת של להמשיך בקשר, לבין אפשרות ממש גרועה של להפסיק אותו - ותעדיף להמשיך, למרות שאילו היה ביכולתך לשנות את העבר היית מעדיף שלא להתחיל בכלל, או לפחות להתחיל רק בעוד זמן.

מאיפה לך הוודאות שזה לא יקרה, ודאות מספיקה כדי ללכת בכיוון שהחזרה ממנו קשה הרבה יותר?

אתה מוזמן לחזור שוב לתגובה הראשונה בשרשור, שעדיין רלוונטית לדעתי.

הקשר שאתה מתאר נקרא בעיני קשר למטרת נישואין. העובדה שאינך חושב בכל רגע "על האולם" או על הצד היצרי שבעניין היא מעולה, ואכן תתרום לכך שהקשר יהיה טוב יותר. ובכל זאת, בסופו של דבר זה לא קשר בשביל להיפרד כשיימאס לכם, או משהו בסגנון. אתה מדבר על קשר שאתה חושב עליו ברצינות, ושאתה נכנס אליו בהנחה שייתכן מאוד שזו תהיה האחת שתתחתן איתה. לזה אני קורא קשר למטרת נישואין.

שניהם מעורבים בסיפור ההזה ואי אפשר להתעלם משניהם.

אני ודאי שהיא מושלמת? לא.

אני ודאי שהיא מתאימה? לא.

האמת- אני גם לא ודאי מה אני רוצה, אם אני רוצה וכו'.

אבל אני יודע הרבה וזה מספיק, אני חושב.

מה הדבר המרכזי שעליו אתה חושב-קשר עם מישהי או בנין של בית.

אם אתה חושב רק על בנין של בית-אשריך, וזה מצוין, תעשה מה שתוכל.

אם אתה חושב על בנין של בית בישראל, וביחד עם זה גם קשר עם מישהי-זה בסדר גמור, ותנסה לקדם את זה.

אם אתה חושב על קשר עם מישהי, ונראה לך סביר בהחלט שזה יביא גם בנין של בית, רצוי שתעזוב את זה, ואני לא יודע כמה זה כשר.

אם אתה חושב על קשר עם מישהי, ואולי גם ייצא מזה בנין של בית, תעזוב את זה.

מתחתנים עם בן הזוג, לא עם הבית הנאמן בישראל..

אני לא חושב שההגדרות שלך מדויקות, אני חושב שהמצב צריך להיות הרבה יותר מעורבב צמזה.

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!