בעלי שיודע להזכיר לי שבוע וחצי מראש באיזה יום אני טובלת
קבע לעצמו משמרת לילה של שבע עד אחד בלילה בליל טבילה (יותר נכון לא ביטל, או לא טרח להעביר ליום אחר, כי הוא אמר ש"זה יום קבוע"
אבל כשאחרים מסנג'רים אותו להחליף אותם משמרות דפוקות כמו בוקר, שבוקר זה בערך אמצע הלילה או שישי בצהריים בשבתות חורף שהוא בא להדלקת נרות ולא יכול לעזור בכלום, שמקבלים בהם פחות כסף תמורת המשמרת לילה 150% שלו, הוא תמיד עוזר ואומר כן)
קבעתי כבר עם חברה שתלך איתי (אין פה בלנית)
והוא אמר להגנתו שאני אקח את הקטנה (שלוש) בעגלה ישנה.
אני יודעת שלהוציא אותה מהמיטה ולהלביש לה סוודר זה להעיר אותה
ובכלל להוציא אותה בקור כזה זה לעשות אותה חולה.
אני לא נוקטת בשיטת הפלאפון השומר על הילד מכל רע,
גם אם יורידו לי אצבע , יד שלימה, או 700 מלקות. כי הפלאפון לא יכבה את בלון הגז שיתפוצץ ויגרום לשריפה
או את הבדואי שיחליט להיכנס הביתה. (סיכוי לא גבוה אם כי לא קלוש והיו פה דברים מעולם)
לבייביסיטר אני לא אקרא , כי זה שקוף,
חברה טובה מאוד שלי שיש לה טאקט וכבר לא היה אכפת לי אם תנחש או לא
מרוב הבאסה של העניין הזה , לא נמצאת ביישוב,
בעלי שצילצל לשאול אם הסתדרתי הציע את אבא שלו,
וממש אני לא בעניין שאבא שלו ידע מתי אני טובלת.
אז הוא הציע את המטפלת של סבתא שלי כבייביסיטר בתשלום. (אני לא הופכת עובדת זרה לשוק עבדים)
הבחורה הבאמת מקסימה וטובת לב שאני מאוד אוהבת, (רצינית לגמרי ) עובדת לפי שעון הודו במקרה הטוב ( שעתיים אחרי שקובעים)
או לפי נימוסי הודו במקרה הפחות טוב ( כן, בסדר, בסדר ... בזמן שאין באמת כוונה להגיע,
זה עניין של תרבות, שלא אומרים לא לאנשים גם אם זה לא, פשוט אומרים כן, ומצפים שהבן אדם יבין שזה לא. קראתי על זה)
ככה שאני עדיין לא יודעת אם העניין עכשיו לפי שעון הודו, או הנימוס ההודי,
ואין לי מושג איך בדיוק, לעזאזל, סליחה שאני מקללת בפורום קה"ק זו, אני הולכת לטבול.
