אני בתוכנית לימודים מאוד (!) עמוסה. פה ושם אני מבריזה ביוזמתי משיעורים כדי להתאוורר, לנוח, לנקות את הדירה, לבשל, לצייר ולדבר עם חברות.
אני עובדת מעט מאוד בימי שישי ומרוויחה גרושים.
היום עברתי ליד פיצרייה-טוסטייה ליד הדירה שלי ובספונטניות שאלתי אם הם זקוקים לעובדת. הבעלים שמח ואמר- מתי שתבואי, כמה שתבואי- יהיה מצוין לנו!

(מדובר בעבודה די קשה)
ההתלבטות:
האם לוותר על ריגעי האיוורור שלי כדי להרוויח ״דמי כיס״?
[בסוגריים אעיר שאני לא זקוקה לכסף נואשות. מתאפשר לי טכנית פשוט לשבת וללמוד ברוגע]
זה יותר המצפון שלי שדוקר על שאני לא עובדת יותר ומרוויחה, ליום סגריר.
מה אומרים?

