גם לימודי חול, גם סתם דיבור.

לקדש את החומר

היהדות היא לא נצרות.

בנצרות בכדי להיות "קדוש" אתה צריך להתנתק מהחול.

ביהדות - 

בכל נקודה במהלך היום אתה קשור לקודש (ברמה כזו או אחרת)

גם בלי מחשבה אתה עדין קשור.

ברכה לפני אוכל, צניעות בלבוש ובדיבור, שמירת הלשון,

חיוך לחבר/ה

היהדות היא דרך חיים, היא קשורה לכל החיים, לא רק לנקודה מסוימת ברגע מסוים.

ואחת הטעויות הגדולות שלנו היא שאנחנו חושבים שצריך לעשות הכל, ואם נכשלנו זה לא שווה.

זו טעות!!! 

מי שמעניין אותו יכול לראות קצת כאן על מה זו תשובה

http://www.maagalhashana.com/hagim/elul-1

*** על הכל או לא כלום יהיה קישור בעמוד ראשי,

זה קשור מאד לפרשת השבוע שלנו (תולדות)

יעלה בהמשך היום

צריך לפגוש את ה' בכל דבר ודבר שעושים! בכל רגע ורגע ובכל מקום!

לנסות להרגיש שה' נמצא איתנו בכל מצב!

לחשוב על כל דבר שעושים שזה לכבודו ית'!

להתפלל אליו תמיד!

ככה מגדילים את הנוככחות האלוקות בחיים הפרטיים שלנו ובעולם כולו!

שנזכה

ללמוד כל הזמן ולשלב בזה אי עשיית עברות לא מספק אותי הייתי רוצה לעשות משהו יותר גדול..

"אי עשיית עברות" (כלשונך),

אלא גם "עשיית מצוות".

ו"ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כאלו עשה מצוה"

המטרה ביהדות היא לשלב את התורה והקדושה בתוך החיים, לא כמשהו נפרד מהחיים.

כל עזרה לחברה, כל עזרה קטנה בבית,

חיוך לאח/ אחות/ חבר

ברכה

תפילה (אפילו בלי כוונה)

צניעות

כל דבר כזה הוא עולם מלא.

לחיות את החיים נכון מביא הכי פחות מחיאות כפיים והוקרה, ולכן זה קשה ומייאש לפעמים.

אבל לכן זה פרויקט גדול כל כך.

אם יש לך זמן מיותר, תמיד יכולה לנסות ללמוד משהו / להתנדב (לפי מה שמתאים לך)

אבל תמיד לזכור - 

חיים לפי התורה, חיים תוך שילוב המצוות הקטנות, אלא שאנחנו דשים בעקבנו - זה המטרה

הדברים שאתה כותב הם נחמדים 

אבל רק במקרה שאני סתם רוצה להיות דתיה באופן הכי שטחי של המילה 

אני חושבת שנבראתי בדור הזה בגלל שיש לי כוחות לעזור לביאת הגאולה 

ו"ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כאלו עשה מצוה" לא מספיק לי

הייתי רוצה למלא את החיים שלי ביותר משמעות

ברור שאני מקיים את המצוות הקטנות שנמצאות כל הזמן זה לא שאני לומד ומנותק מה'....אבל כרגע על מנת לעשות משהו יותר גדול ועצום של סיפוק צריך להבין את הנקודה שנכון אנחנו עשויים מרוח אך גם מחומר וחלק מהחומר הזה בסופו של דבר יש לו את הדרישות שלו...אז אני חלק מהחיים יתעסק יותר בחומר על מנת שבעתיד יהיה שיווי,ואחרי שיצאתי מהשיווי בהתעסקות בחוממר קצת הרבה זמן אני יתעמק קצת בתורה...אבל בכל זאת החומר התורה החיים בסוף הכל מאיתו יתברך ונכון שהחומר הוא לא איזה מישהו שנלחם איתנו אבל עדיין צריך שיווי זה(מומלץ לקרוא במאמרי הראיה את מאמר "נאדר בקודש")

ואם מחר חס וחלילה יקרה לי משו??למה לי לחכות עד שאני יעשה משו מועיל?

את "ישב ולא עבר עברה ..." הבאתי רק כדי להראות שבכל מקרה יש בכל רגע שכר כאילו קיים מצווה.

ממש לא אמרתי לא לעשות כלום, להפך - מצפים מאיתנו לפעול ולעשות.

יעקב אבינו מקבל את הברכות כש"הקול קול יעקב והידיים ידי עשו"

הרוחניות היא "קול יעקב", אבל משולב עם "ידי עשו", עם עשיה

(http://www.maagalhashana.com/parsha/bereshit/toldot/toldot-2)

אבל החיים מלאי משמעות,

החיוך לבן אדם, עזרה להורים. יחס יפה לכל אחד. צניעות.

אם הבעיה היא חוסר זמן (כמו שכתבת בהמשך) - לנסות לתכנן את הזמן נכון.

לראות מה חשוב לנו יותר.

וכן - יש שלב בחיים שבו חשוב ללמוד, גם אם זה לוקח זמן, זה נותן מיומנויות חשובות.

השאלה אם לומדים או לומדים להתלונן ולומר שאין זמן.

מעבר לזה שביום יום הרגיל של לימודים כל עזרה לחברה זו מצווה.

אז במה אנחנו שונים מחילונים?

הנקודה היא למה אנחנו רוצים להתפרנס- אם אתה מתפרנס מהסיבות הנכונות (לעבוד את ה' יותר טוב, משפחה, עזרה לזולת וכו') זה לא רדיפה אחרי אושר.

אבל

זה דבר שאני מצפה גם מחילוני לעשות. לא, אנחנו לא שונים מ(רוב)החילונים בקטע הספציפי הזה. אין שום מצווה להיות שונים מהחילונים ואין בזה שום עניין. אנחנו לא מסכימים ושונים מהם כי הם וכשהם טועים לא כי אנחנו רוצים להיות שונים מהם בבסיס.

זה מסוג המקומות שהאמת האלוקית פוגשת את האמת הטעית-אנושית- ומה טוב שזה כך.

רובנו,או לפחות אני הרגשנו אי פעם את ההרגשה הזאת.מה הפתרון לפי הרב קוק זצ"ל?לחיות את הפרטים הקטנים מה שנקרא.רוב האנשים חושבים שרק המצוות שנראות גדולות ומלהיבות(תפילה-שחובה להתפלל כן??וגם למשל התנדבויות שוות וכאלה) יגרמו לסיפוק עצמי.אבל הם טועים,כי ברגע שהם מתחילים עם זה ורק עם זה ומזניחים את הפרטים הקטנים,אין שום סיפוק ושום שמחה.לכן גם במצוות שלכאורה נראות סתם ככה 'מצוות קטנות' כמו לברך על האוכל,אם תשקיעי בזה.(אין אדם יודע שכר וגודל המצווה)אם תשבי 2 דקות.ותגידי באיטיות ותחשבי על כל מילה שיוצאת לך מהפה(ברוך אתה ה'(אתה ברוך ה' שלי!אתה אוהב אותי!תודה לך על הטוב שאתה נותן לי!אלוקינו-אתה לא רק ה' שלי,אתה ה' של כל היהודים והישראלים!אכפת לך מכולנו.מלך העולם-אתה לא סתם מלך של ארץ,אתה המלך של העולם כולו!אתה המחליט על הכל ועושה את הכל ורושם הכל!(בפשט) ,רק אחרי שעצרת אחרי כל מילה והפנמת ואמרת לעצמך במחשבה מה היא אומרת,את לא מבינה איך תרגישי סיפוק!והפעם הראשונה הכי מרגשת.אבל כשאין כוח כבר מתחילים לחפף בזה (קרה לי בערך),ואז תפסתי את עצמי בידים והבנתי שאם אני רוצה להיות שמחה,אם אני רוצה להרגיש סיפוק עצמי בעשיית המצוות,אני חייבת להשקיע בהן את כל כולי ולא לחשוב על מצוות אחרות שיבואו אחר כך אפילו שהן בקנה מידה גדול יותר.(הרב קוק רק בלשון רבים אם אני לא טועה)וברגע שתשקיעי את תראי איך פתאום מדבר שנראה כזה קטן יהפוך לכזה גדול!מניסיון זה פשוט מספק!גם על הנטילת ידיים בבוקר,גם על הברכות ראשונות ואחרונות,גם האשר יצר..לא רק בתפילה שהיא גדולה צריך לכוון.גם במצוות ובדברים שצריכים למלא את הכלי שלנו(שאפשר שיהיה כלי שלם ולא עם חורים רק בעזרת עבודת המידות כמובן) וככה הכלי יתמלא כל יום כמה שהוא צריך,רק אם את תספקי לו את המצוות ותנסי כמה שיותר לעשות אותן בכוונה.עכשיו נגיד באשר יצר-אחרי שאת אומרת את כל שמות השם שבהתחלה,אחרי זה יש לך:אשר יצר את האדם בחכמה.גם כאן את יכולה לעצור אחרי כל משפט ולראות כמה גדלות וגאונות יש בו!כנל על נגיד בורא נפשות רבות וחסרונן,ה' בורא נפשות רבות ויש להן חסרונות,כל ארץ וכל ראש ממשלה שלה זקוק למשהו -על כל מה שבראת להחיות בהן נפש כל חי,נתת לכל ארץ חסרון,לא יאומן ה'!עכשיו אתה גם משלים לארץ אחת בעזרת הארץ השניה מה שהיא צריכה!כל ארץ בעולם תלויה בשניה!אתה מדהים ה' יתברך! -(ברוך חי העולמים)(את זה שמעתי בזיכרוני המעורפל מהאדמו"ר הרב פינטו)

אני כותבת את זה שוב בפורום,ממליצה בחום לקרוא את הספר פסיכולוגיה של מעלה של הרב קוק,(בראש יהודי) פשוט ספר מחכים ונהדר ואני עוד רק באמצע!כדי לך לקרוא אותו,זה יעזור לך ממש להבין מלא דברים שלא הבנת עד עכשיו (כולל מה שרשמתי כאן)בהצלחה!משפט אחרון לסיכום-(פשוט חובה לכתוב)לעבוד הכי הרבה על הפרטים הקטנים.

"כל מעשיך יהיו לשם שמים". 

גם לימודים יכולים להיות לשם שמים. אם לומדים מתוך המחשבה הנכונה, ויודעים שזה מה שהקב"ה רוצה שנעשה כרגע, כדי שלא נהיה נבערים אלא בעלי שכל, ונוכל להשתמש בו כדי ליצור דברים בעולמו - בין של קודש ובין של חול..

אפשר בתחילת כל יום להגיד לעצמך - "היום אני לומדת כדי לפתח את עצמי, שאוכל להשתמש בזה לעבודת ה' בעוד כמה שנים...".

זה בקשר לדברי החול.

ובקשר לקודש - כמובן שכדאי להשתדל להוסיף בזה, להתפלל יותר בכוונה, ללמוד כל יום משהו קטן. כשעושים את הדברים האלה - זה מכוון את כל הדברים שאנו עושים בחיינו לדרך הקדושה ויראת ה', ונון משמעות חדשה לחיינו ולמעשינו...

תכלס אני לא מאמין לך, שהשליחות היחידה שאת עושה זה להתפלל, לא יוצא לעזור למישהי, לשמח מישהי, זה גם שליחות.

אז קודם כל תחשבי על זה שכל מה שאת עושה זה שליחות....

אם את בכל זאת מרגישה שאת לא עושה מספיק, אז פשוט תתחילי לעשות עוד דברים שיתרמו לעמ"י, כגון התנדבויות, הדרכה בסניף, וכד'

בהצלחה רבה!

אבל אין לזה מספיק זמן כי כפי שכבר כתבתי(או חשבתי שכתבתי)

כל הזמן מכריחים אותי ללמוד אין לי זמן לנשום וכשאני נושמת בעוונותי אני פה ולא במקום אחר|מותש|

תנסי לסדר את הזמן שלך ותכנן אותו מראש, לעבוד לפי לו"ז מסודר ולהחליט בדיוק מה את עושה בכל רגע נתון, לא להימרח סתם על שטיות וכד'....

תגדירי זמן לפורום זמן לחברות, זמן ללימודים, וזמן לתחביבים, כשיש סדר בהכל החיים הרבה יותר פשוטים...

(אני גם רכז חב"ב, אבל בסניף קטן, למרות שבכל זאת יש לי הרבה עבודה)

דווקא בסניף קטן יש הכי הרבה עבודה

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות