בכללי אני מאמינה בערך של דיוק..

אבל עדיין, לא ברמות נסחפות..

א.יש בזה משהו.. אבל ממש לא הייתי מחליטה לפני סוף הפגישה..

ב. אממ יכול להיות.. שוב זה תלוי.. זה משתנה.. בעיקרון אני חושבת שכאשר אין טרמפים צריך לקחת אוטובוס וזה אחריות של האדם, אבל יש יוצאי דופן..

ג. ברור, אבל לא אוטומאטית.. ז"א שאם מישהו היה מתרץ את עצמו ככה הייתי מרגישה שהוא מסוג האנשים שכל הזמן משווים את עצמם לאחרים ומסירים אחריות.. זה היה גורם לי קצת להתרחק..

ויש מספיק מקומות כאלו!!

הכל תלוי אם מודיעים

טעויות, תקלות, איחורים וכו' סביר שיקרו לפעמים

גם אם יוצאים לדרך עם טווח ביטחון

כל עוד מודיעים לצד השני, זה מובן (כמובן אם זה מוצדק)

אבל מי שלא מודיע

ונותן לצד השני לחכות

לדעתי יש לבדוק טוב טוב אותו

זה יכול להיות סממן גדול לדברים אחרים

בהצלחה

איך אתה מצפה לזהות/לפגוש אותה גם אם היית מגיע בזמן?

אני באופן אישי לא אוהב לאחר ולא אוהב שמאחרים לי ככה שאם אין סיבה טובה או שניכר שהבן אדם זרקן זה יגרע מאד.

ב.לצאת לטרמפים לפגישה זה קצת חוסר אחריות, אבל זה תלוי בעוד דברים(אולי אין מספיק כסף לאוטובוס וכ"ו)

ג.כן, למרות שגם זה לא תירוץ, אם אני יודע שיש לי דייט במקום מרוחק, אני אצא ממש מוקדם גם אם זה אומר שאצטרך לחכות קצת עד מועד הפגישה..

יפה שהוא משקיע, אבל צריך גם לדעת להתנצל, להישתדל לדייק וכו"...

זה עלול לקרות..

אם הוא מודיע לפני, זה בסדר.

אם הוא מתקשר 10 דק' לפני הדייט להודיע שרק עכשיו הוא יצא לטרמפים-

זה מעצבן מאוד.

כל עוד הוא הודיע מראש(כלומר, כאשר הוא ראה שהוא עומד לאחר..) זה סבבה.

אם הייתי מתחשבת בזה שהוא צריך ליסוע שעה? מה זה קשור לכאן?

א. לא, אם הוא מודיע ומתנצל. זה יכול לקרות חד-פעמית, כולנו בני אדם.

ב. תירוצים? או אמת? אם זה חד-פעמי, אין צורך בתירוצים. זה יכול לקרות.. מספיק להודיע כשרואים שהולכים לאחר, ולהתנצל ברצינות.

אם זה קבוע, וכל פעם סיבה אחרת, זה כבר מעצבן, אבל לא יודעת אם הייתי פוסלת על זה. אם זה קבוע כי יש בעיות תחבורה, אז פשוט מראש לא קובעים שעה-שעה, אלא "בסביבות" וכל אחד יכול לאחר\להקדים עד-כדי טווח הזמן המתאים.

לא נעים אבל גם לא נורא...

א. לא.

ב. כן. שייקח מונית מצידי.

ג. ברור. כלומר, אולי לא. שייצא מוקדם יותר. (זה לא אומר כלום, ברור שכל מקרה לגופו, אם זו אשמתו בגין רשלנות, העילה לפסול זה לא האיחור, אלא הרשלנות, אבל אם ייצא בזמן סביר, ומשהו לא צפוי עיקב אותו... אז זה לא ישנה לי כלום.)

א.לא,למרות שאני בד"כ משתדלת להיות מאד דייקנית,קורה וצריכים לדון לכף זכות!!!

ב.לא הייתי פוסלת בגלל זה,אבל הייתי חושבת שזה לא אחראי מצידו והוא יכל לקחת אוטובוס או לצאת בטרמפ מוקדם יותר לתכנן מראש וכו'..חד פעמי לא נורא,אבל אם זה היה חוזר על עצמו באופן קבוע זה היה מפריע לי.

ג.כן.

אולי כתבתי את זה לא ברור?

זה קצת אחרת..

גם אם מאחרים-אפשר להודיע

אנחנו בני אדם,קורה שמאחרים

אבל אם זה יותר מדי איחורים שחוזרים על עצמם

זה בטח כבר היה מציק לי

(כי אני בנאדם שכן אוהב לעמוד בזמנים)

מצד שני,יש כאלה עם אופי יותר זורם כך שאם האיחור הוא הדדי

זה סבבה לגמרי

א. לא. אם זה כרוני אז הייתי מדברת איתו. אם זה לא היה משתנה אחרי שהייתי מסיבה את תשומת ליבו- כנראה שלא מספיק חשוב לו. צ'או צ'או.

ב. אין טרמפים? צא יותר מוקדם/צא באוטובוס.  אני גם אוהבת יותר טרמפים ונוח לי ככה יותר. אז מתכננים את הזמן לפי הטרמפים..

אבל אם זה תאונות וכאלה... (וכבר שמעתי מקרה על בחור שביטל את הדייט הראשון שלו *אחרי שהיא חיכתה במקום שהם היו אמורים להיפגש* כי זרקו עליו אבנים והוא היה מאוד נסער. זה מקובל עלי..)

ג. ממ אז הוא אמור לצאת 50 דק' לפחות לפני, לא? 

אבל כן. אני אתחשב.

למרות שגרה במקום עם אוטובוסים כל דקה...

אחרי האירוסין צחקנו על זה שהמשפט שהייתי אומר לה הכי הרבה זה "בנחת, אל תרוצי" כשהיא באיחור של כ-10 דק.

ואני טיפוס שמגיע בזמן גם לאירועים כמו חתונה ברית וכו' למרות שאני יודע שאגיע ראשון.

חבל לפסול על כזה דבר.

א.לא, אם כי לא בטוח שהייתי יושבת חצי שעה לחכות. תלוי במקום ואם יש לי תעסוקה הולמת...

(כמובן שאם הוא מתקשר ואומר שמאחר אבל בדרך הייתי מחכה,

וגם אם לא היה מתקשר הייתי מתקשרת לשאול איפה הוא.)

ב. תלוי בהסבר, יש הסברים שאם לא היו אומרים אותם עדיף...

בכללי אני מעדיפה התנצלות אלגנטית ולא סיפורי סבתא. (אלא אם כן זה סיפור סבתא מעניין )

ג. כן בהחלט.

עם כל הנ"ל, ברור שבמידה ודברים אחרים היו לא נראים לי,

גם האיחור הזה היה מצטרף למשקל. לא כעילה אלא כחלק ממכלול. 

אולי זה גם היה מחדד בחינה של מידת האחריות וכד'.

אם זה היה חוזר על עצמו אז כבר תלוי בהכירות עם הבחור.

אם זה מישהו רחפן מעט או שיש לו איזה קושי עם זמנים זה היה מתקבל אצלי יותר בסלחנות,

(ומראש גם אני הייתי מאחרת או יוצאת רק אחרי שדיברתי איתו ואני יודעת שהוא עוד X זמן יהיה שם)

אך אם היה נראה לי שזה נובע בחוסר עניין אמיצי בקשר הייתי חותכת מיד.

הוא רק רוצה לבדוק את מידת הסבלנות שלך<צ>

וברצינות, אם זה היה רק לבדוק את מידת הסבלנות אז הוא היה מאחר גג ברבע שעה נראלי...

אבל לא בגלל זה פוסלים...

נגיד שאתם מתאימים ורק זה מפריע לך אז אפשר לעבוד על זה אח"כ...

הבית שלי היה ממש קרוב למקום של הפגישה, והוא אמר לי מספיק זמן לפני- אז יצאתי יותר מאוחר..

אני לא זוכרת מה הייתה הסיבה-אבל היא הייתה הגיונית..

תכלס, יכול לקרות-הוא בן אדם וזה באמת לא הייתה אשמתו. והוא הסביר לי רק כשהוא הגיע לפגישה ואז הבנתי את העניין..

האמת שלא יצא לי בדייט לחכות במקום שקבענו חצי שעה... אז לא יודעת איך הייתי מגיבה.. אבל זה היה גורם לפגישה להתחיל ברגל שמאל..

לא הייתי פוסלת בגלל זה-אבל זה גם לא נקודת זכות..

(ובכללי בטרמפים אני משתדלת לצאת חצי שעה לפני שצריך-כדי שלא יהיו איחורים...)

לדייט ראשון, לא הייתי נשוי היום...

ודווקא זה היה קריטריון חשוב בשבילי.

קורה לפעמים שמכל מיני סיבות גם אנשים דייקנים מאחרים. אין סיבה לפסול בלי לשמוע אותו כמו שצריך

1. לא

2. מאמינה לו

3. השקיע- למדי זכות

(אני איחרתי באלגנטיות בהמון (עידכנתי תוך כדי) והוא חיכה והיה שווה)

לק"י

1. אולי מעצבן, אבל לא מהווה עילה לפסילה.

אם זה קורה בהתמדה זה ממש מרגיז..

ואני הייתי שמחה רק שיעדכנו אותי על האיחור.

2. אם הייתה לו סיבה לאיחור- אז בסדר.

בתנאי שהוא לא מאחר בקביעות, וכל פעם יש לו סיבה..

(קורה שמאחרים מסיבות מוצדקות או פחות- אנחנו בני אדם).

3. בדר"כ מי שרחוק מגיע קודם..

אז אם כבר צריך להתחשב בזה שגר קרוב

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.