תגיד לעצמך בראש, אין מצב שאני מקבל פחות ממאה.

לא הגיוני שזה יקרה גם אם אני ירצה

ניראלי שקיבלתי 40...

הסיפור שלי מתחיל אי שם בכיתה ז'..

עד אז הייתי בין המוצלחים בכיתה במת', לא הייתי צריך ממש להקשיב בשיעורים והכל היה סבבה.

אבל בכיתה ז' משהו השתנה, פתאום כל מבחן המת' ובאנגלית התחיל להלחיץ אותי. הייתי מזיע, רועד קצת ובעיקר- לא מצליח להתרכז. אין משהו מתסכל כמו לדת שאתה יודע אבל במבחן...פופס ואין כלום.

הלחץ קרע אותי. פתאום התחלתי לקבל 70 במבחנים- ציון שבכלל לא הכרתי לפני כן.

וכמו כדור שלג כל כישלון רק הגביר את הלחץ.

אני לא זוכר מי הציע לי את הרעיון אבל יום אחד ישבתי עם עצמי וחשבתי מה מפריע לי בשיעור. המסקנה הראשונית הייתהה די ברורה- הכיתה. אנחנו עושים את המבחנים באולם הגדול בישיבה שלנו. אולם עם תקרה מפחידה, בנוי בצורה חונקת אבל גדולה (קצת קשה להסביר) ובעיקר- מהדהד ברמות נוראיות.

הבנתי שמה שמפריע לי הוא גוש התלמידים שלפניי, האווירה הזו של מבחן מלחיצה אותי- אני רואה אנשים מתרכזים ונלחצים ואני מנקז הכל לתוכי. אז לעבור כיתה לא יכולתי אבל לעבור קדימה כן, עד היום אנ משתדל לשבת מקדימה במבחנים וזה ממש עוזר.

זה לא הוריד את הכל, לפני שנתיים היועץ החינוכי בבית הספר שלנו הציע לי לעשות תרגילי נשימות כשאני נלחץ וככה זה הולך- יד שמאל על החזה, יד ימין על הירך, ישיבה זקופה, הרבה נשימות איטיות ועמוקות, אפשר גם לעצום עיניים.

נשימות=יותר חמצן במח=הגוף נרגע. עוזר.

אחרי עוד קצת זמן התברר שיש לי גם בעיות קשב וריכוז אז התחלתי לקחת ריטלין במבחנים הרלוונטים (בעיקר מתמטיקה) וזה גם עוזר.

אז-

תבדקי מה מפריע לך ותפטרי מזה- אם תודעתית אז תודעתית, אבל הרבה פעמים זה גם קשור לדברים פיזיים שמקיפים אותך.

כדאי לבדוק בעיות קשב וריכוז, לפעמים זה קשור.

תדאגי שתהיי מוכנה מאוד, תבואי ברוגע למבחן אם תבניני שהוא בכיס שלך.

אל תאכלי סוכרים לפני מבחנים- זה ממש לא מתאים לאנשים מהסוג הנלחץ.

אל תדברי עם אנשים על החומר\ תלמדי למבחן כשאת מתכוננת להתחלה שלו- זה רק גורם לחשוב שיש חורים ומלחיץ.

בהצלחה באמת, אשמח לעזור כאן, במסר או בש"א.

יש שיטה כזאת להרגע מהר...

להתכווץ לגמרי עם הכתפיים למעלה וכל השרירים-

ולשחרר בבת אחת.

זה עוזר אם את נתקפת לחץ באמצע מבחן.

הדרך שלי להתמודד היא בדרך כלל להלחץ בשביל לצאת ידי חובה, למות מפחד - ואז בסוף להצליח . 

תעיד על זה אחת מחברותי שלפני כל מבחן אומרת לי שאני סתם קשקשנית, ומה לעשות לרוב היא צודקת.. 

ולפני המבחן המוח שלי בכוננות מלחמה. וחשיבה שהעולם רע. אכזר. ושאין מצב. 

[אם את קוראת את זה, אז מוסרת לך את אהבתי. ]

ודרך עבודה קצת יותר יעילה מלהילחץ ולהתלונן שגם עוזרת, זה להבין שהכל בראש. 

ולפעמים, הדמיון ניראה לנו כ"כ מציאותי והוא פשוט הורג אותנו סתם. 

אז כן, להגיד לעצמך שתצליח. שאתה מסוגל. בפה. זה באמת קשור!! המעשים גורמים ללב להאמין. 

ועד כמה שזה דבילי.. וואלה, מרגיש ממש חסר סיכוי. לפעמים המבחן באמת באמת קשה. אבל עצם האמירה שאני אצליח - מוסיפה נקודות! היא מפנה עוד כמה נקודות במוח לזיכרון, בניגוד לשיטת מחיקת החומר המוצלחת  - לחץ. 

עד היום זכורה לי מורה מכיתה ו', שהעמידה אותי לפני כולם. ואמרה לי להגיד בקול שאני יודעת את החומר  

זה היה מפחד ומשעשע.

תמיד אפשר לקחת רסקיו ;)

להרגע,

להניח תראש על השולחן ולנשום עמוק,

להגיד לעצמך בלב שאת יודעת!!!!!!

בהצלחה ענקית!!!!!!

אני אמנם כבר לא נערה אבל גם לי זכורה ההרגשה הזו - כשלי זה קרה התייעצתי עם המורה שלי והיא בחכמתה אמרה לי - מתמטיקה זה לא הכל בחיים!! מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה? זה דורש מתמטיקה? (אני אמרתי לעסוק בחינוך אז היא אמרה לי - עזבי תרדי ל3 יחידות למה לאמלל את עצמך? שם תקבלי 100 בלי כל הלחץ מסביב.) וגם מי שצריך מתמתיקה להמשך תמיד אפשר להשלים לחמש יחידות" מילים של מורה למתמטיקה שעשתה את זה בעצמה. אני זוכרת איך שההבנה שלה כל כך עזרה לי שעד היום אני מעריכה את המורה הזו מאוד! 

בקיצור לחשוב מה יקרה אם אני אקבל 40?? הדבר הכי נורא. - זה באמת נורא? זה שווה את הלחץ?   (לדבר עם המורה - חשוב מאוד שתדע מה את עוברת)

כמה עצות מניסיוני המר שלי עזרו במקצת..

1. בשעות שלפני אל תחשבי בכלל על המבחן ואל תשנני נוסחאות (תמיד יש אלה ששניה לפי המבחן מתחילות לשאול שאלות וכזה מלחיצות את כולם וכולם מרגישות שהם לא יודעות כלום, אז כשאת רואה שזה מתחיל פשוט אל תתקרבי לאזור!!) אלא פשוט תעשי מה שאת הכי אוהבת תציירי תנגני תקראי ספר  או משו כזה ככה לפחות בזמן שלפני המבחן את לא נלחצת..

2. בזמן של המבחן עצמו אל תכתבי כותרת כזאת- מבחן במת' (כי אז זה מרגיש כזה שהגיע רגע האמת וזה עוד יותר מלחיץ אז עדיף להתייחס כאילו את סתם פותרת תרגילים במחברת..) 

3. אם את רואה ששאלה 1 מלחיצה אותך (וזה תמיד קורה) ישר תדלגי לשאלה שתיים (אני לדוגמא אף פעם לא מצליחה לעשות את שאלה 1 מרוב לחץ אז פשוט מדלגים עליה ובסוף חוזרים..)

4. תפתרי את המבחן בצורה הכי קלילה וביתית שאפשר כאילו תעני על השאלות במחברת מת' שבה את מתרגלת ואז פשוט תתלשי את הדפים, ותשתמשי באותו מרקר שאת משתמשת בו בדרך כלל..(תנסי להשתמש גם בש"ב בעט כדי שבמבחן לא ילחיץ אותך שאי אפשר לתקן את הטעויות)

5. אם יש לך אפשרות לדבר עם היועצת ולעשות את המבחן בחדר נפרד-תעשי את זה!! ואם לא אז תשבי מקדימה עם אטמי אוזניים (אין דבר יותר מלחיץ מלשמוע את כולם כותבות במהירות ומדי פעם מישי נאנחת  וכו'...)

6.לא הולך תרגיל או שאת נתקעת באמצע או שאת מוצאת טעות שנבעה מתוך לחץ אל תסמני איקס גדול ותמשיכי הלאה אלא תתחילי את התרגיל מחדש (כי זה סתם מלחיץ לראות שכבר טעית פעם אחת, אז בטח תטעה שוב..)

7. ה-ק-ל-ו-ת!! אחד הדברים הנחמדים.. לי ממש עזרה הידיעה שיש לי תוספת זמן ואפשרות לפתור הכל בנחת ושאם טועים אפשר לפתור הכל מחדש.. או נגיד באנגלית וכאלה כשיש הקראת שאלון זה ממש עוזר כי נגיד כשאני בלחץ אני פשוט לא מצליחה לקרוא ולהבין את מה שאני קוראת אז זה ממש עוזר..

8. והדבר הכי חשוב זה שתזכרי שאת נורמלית ואת לא טיפשה ואם את מקבלת שישים זה מעולה בשבילך כי את יודעת כמה התאמצת להתרכז כמה שיותר בשביל השישים הזה.. גם ממש חשוב לידע את המורה בזה, שהיא לא תחשוב שאת סתם טיפשה שלא יודעת את החומר או שאת לא מתאמצת מספיק כי אין דבר יותר פוגע מזה...

 אבל באמת שקודם כל תזכרי שאת עשית את שלך והקב"ה יעשה את שלו העיקר שאת למדת והשקעת ואם הקב"ה רוצה שתקבלי את הציון הספציפי הזה זה כבר לא בעייה שלך... ושהכי חשוב שלמדת את החומר כי בסופו של דבר בעז"ה יום אחד זה יעבור ואז תצטרכי את הידע הזה.. אהה ועוד משו חשוב זה שאל תגידי לעצמך למדתי מאה אחוז אז מגיע לי לקבל מאה אחוז כי אז הציון שתקבלי יבאס אותך פי שתיים אז תנסי להגיד אני מקבלת עובר לא משנה אם אני חורשת כבר שנתיים אני לא שואפת למאה אלא לקבל עובר.. וכמובן כשתשיגי את המטרה הזאת תעברי לשאיפה הבאה כי אין עניין להיות תקועה בציון עובר וזהו אבל פשוט אם תמיד תשאפי רק למאה הגיוני שאף פעם לא תשיגי אותו.. בהצלחה רבה!!

תמיד כדאי לקרוא לאט את השאלה ולמרקר מילות שאלה ודברים חשובים בשאלה.

לחזור שוב  על השאלה

להתחיל בשאלות הקלות!!!! ככה את רגועה שכבר עשית  חלק מהמבחן  ואת לא נתקעת כ"כ.

במבחנים עם הרבה מלל כמו מבחנים בהיסטוריה כדאי לכתוב על גוף המבחן נקודות שעולות לך תוך כדי קריאה שקשורות לתשובה- אפילו  אם אין לך תשובה מפורטת בראש עוד נקודה ועוד נקודה ואת תצליחי בעז"ה לחבר פסקה שלימה

בהצלחה!!

לאכול שוקולד....זה עוזר להתרכז..

המון הצלחה

עלי זה לא נוטה להשפיע לרעה כמו שאומרים, אבל אולי יש בזה אמת....

לברר- שלא יהיו פאדיחות..

אם נלחצים וקשה להתרכז בגלל זה *לא* לאכול שוקולד. ההשפעה המעוררת של הסוכר שעושה טוב לחלק מהאנשים מאוד מפריעה לאחרים!

כי יש לזה סוכר וכל מיני דברים שטובים למוח ולגוף....

לא לאכול שוקולד!

לפחות לא בהתחלה של מבחן...

הסבר מביולוגיה (מקווה שאני זוכרת נכון):

שוקולד מתפרק לחד סוכרים שזמינים- בדם ומשם לתאים- באופן מיידי לייצור אנרגיה, לכן אוכלים לפני פעילות גופנית פחמימות- כדי שתהיה הרבה אנרגיה זמינה. בגלל חוסר ההדרגתיות מורגשת נפילה גדולה באנ' אחרי שההשתמשנו באקסטרה אנ' שמתבטאת בעייפות.

ולכן- מומלץ לאכול שוקולד=אנרגיה זמינה כשהגוף באמת צריך את זה, כלומר בסוף המבחן כשעייפים וכשלא ממש מרוכזים, ולא לאכול אותו בתחילת המבחן כדי לא להיות מותשים כבר אז.

בשורה התחתונה- לאכול שוקולד רק בסוף המבחן כשכבר אין כוח וכוח להתרכז.

בעצם זה היה נראה יותר כמו איזה פיצוץ חבלני להחריד, רק עם שוקולד...

כולי, הקירות והרצפה, היו מלאים בשוקולד... ואני לא לומד מטעויות בעיקר מטעויות מתוקות כאלה... מממ יאמי...

יותר בשוקולד מאשר במבחן ...

אחותי עשתה פסיכומטרי ומשלימד אותם תקורס אמר:שכל פעם שמכניסים קוביה אז כל שעה צריך להכפיל תכמות שהכנסת פעם שעברה...משהוא מוזר.........!!!!!

טוב........בכל מקרה אני הולכת לאכול שוקולד היום במבחן רק כי אולי זה לא עוזר אבל זה נותן הרגשה וגם אוכלים משהוא טעים כשעושים משהוא מעצבן!!!כגון...מתמתיקה!!!שכל תרגיל לוקח איזה דף

מנסיון מר של מבחן שפשוט כל המבחן אכלתי.

ולא הספקתי הכל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!