וזו תמונת המצב:
תפאורה: אמצע הרחוב, אני יוצאת מהעבודה, והיא פוגשת בי.
רחל: אישה טובה וחמימה ופשוטה ותמימה, מידי מידי מידי.
אני: אני! (היא לא מכירה אותי יותר מידי, כלומר, יותר מידי לא)
...
רחל: שלום! מה שלומך..
...
...
"יש לי בשבילך משהו, את רק תראי אותו אתם תדלקו אחד על השני, יש לו את אותו יופי שלך! עיניים ירוקות, אתם כל כך דומים! זה בן דוד של גיסתי.. הוא יעשה אותך מלכה!"
(מובן שסגנון הדיבור הזה לא ממש מתאים לי וקצת משגע ומחרפן, כן?)
אני: בואי נעשה את זה קצר: בן כמה הוא?
היא: לא משנה... הוא יעשה אותך מלכה, יש להם מלא כסף, אבל הוא לא קמצן ולא גאוותן, הוא פשוט, ויש לו כשרונות, ובשפה שלכם הוא.. אממ...איך אומרים את זה? אה, חתיך."
אני: טוב, תראי, אני לא ככ בעניין עכשיו, וגם לא ככ נראה לי,
היא:" הוא יעשה אותך מלכה!! את תשבי כל היום והוא יגיש לך הכל, וישרת אותך,ויהיה לך רק טוב! רק טוב!"
***
מה עושים? איך מתחמקים? זה לא זה, אני יודעת. (ואני לא אפרט למה כדי שלא יחל כאן דיון סוער, ואת הסיבה אני גם לא יכולתי לאמר לה, מחשש שזה יפגע בה)
האישה משדלת ומתחננת וידיה שולחות לכל עבר ומראות כמה היא מתלהבת, והיא לא עוזבת ולא מתיאשת...
?!!!?!!!!?!![]()


)

