לדעתי, אם קשה לך.אז רק להחליף בגדים (וכמה שיותר נוחים ללבישה מהירה).

ולהשכיב אותו במקום אחר ויבש ולמחרת לעשות את הדברים הנחוצים האחרים!!

בהצלחה!

זה יותר גם גירויי עור וגם מקרר ולא נעים.

אני שמה ניילון וסדין ומעליו עוד ניילון וסדין מה שמקל על פעולת ההחלפה.

ילדים יכלים להרטיב בלילה עד גיל 5 ,וזה תקין.

האם הילד היה גמול בלילה קודם.

אני פשוט שמתי חיתול בלילה ,לא חבל על הפסד השינה וכל הבלגן?

שעד גיל 12!!!! זה עדיין יכול להיות קטע של בשלות

ואני לביתי בת החמש באמת שמה חיתול 

אחרי שהתייאשתי להחליף כל לילה

זה חיידיקים!!!! וגם ריח נורא שאחרי זה עלול להשאר...

לא יכולה לשאת את המחשבה שימשיך לישון כך.

זה באסה באמת. אבל לדעתי אין ברירה אחרת.

חוצמזה שזה כיף בבוקר לקבל ילד מתעורר נקי..

להחליף בגדים ומצעים, לקלח/לנקות עם מגבון.

זה מה זה מבאס להחליף מצעים באמצע הלילה אז אני מראש שמה מתחת לגוף שלו שקית זבל גדולה ומעליה מגבת, ככה הרטיבות לא עוברת לסדין (בגלל השקית) וכל שנשאר לעשות זה רק להחליף מגבת, זה הרבה יותר קל בלילה מאשר סדין..

כמו שאמרו בגלל ההצטננות והריח (איזה הרגשה זאת לקום ככה? מסכן שלי...) וגם בגלל שאני רוצה להרגיל אותו שבלילה קמים כשצריך פיפי. אז כשמפספס, אני שולחת אותו שוב לשירותים (גם ככה עד שאני קולטת הוא ישן רטוב ובדכ צריך בגלל זה שוב). מנגבת זריז במגבון, מחליפה בגדים ומחליפה סדין - אם אין כוח שולחת למיטה של אבא...

נראה לי לא בריא- חיידקים, גירויי לעור וכו'..

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

זה לא פיתרון קסם. בטח לא אצל מי שישן חזק מידי. למישהו במשפחה שלי היתה היתה (יש עדיין. הוא בן 13) בעיית הרטבה בלילה. מטובל מגיל צעיר. גם את זה ניסינו. כל המשפחה התעוררה באופן קבוע--- חוץ מזה שהצפצוף היה מיועד אליו. וזה היה ככה תקופה ארוכה מאוד מאוד.. הבן אדם ישן כמו בלוק. קשה להעיר אותו אפילו שמרימים את הטון, מנענעים ומעמידים אותו. הוא פשוט ישן!!!

אמרו לנו שבאזור גיל13 זה אמור לחלוף. אנחנו מקווים ומתפללים שאכן כך. ב"ה!! ישועת ה' כהרף עין!!

אם יש למישהו עוד פיתרון, אשמח לקרוא.

אחרי פעם פעמיים שהרטיב , כנראה החברים לא השאירו אותו "יבש"

עצוב שעבר את זה , במציאות הוא לא הרטיב מאז.

אני הרטבתי עד כמעט גיל 13!! שזה הדבר שהכי תסכל אותי בחיים!

והלכתי למקום ובאמת נתנו לי את המכשיר הזה שמצפצף...אבל זה לא עזר,בכלל לאא!

ופשוט עברו השנים ולמרות התיסכולים וכו' זה עבר ב"ה!

כשזה היה לי אז ההורים שלי היו מעירים אותי כשהיו הולכים לישון ללכת לשירותים, ואז הייתי קמה ובד"כ הייתי קמה יבשה..וגם לפעמים לא..אבל בשביל הזמנים שזה עוזר כן תעירו אותו.

ועוד משהו, בתור אחת שחוותה דבר כזה ויודעת מה זה לעבור דבר כזה בגיל גדול,

פשוט תתמכו בבן שלכם! זה קשה כ"כ ומתסכל כ"כ! גם אם הוא לא מראה את זה !

אני כ"כ מתפללת שאף אחד לא יעבור דבר כזה!!

ושבע"ה הבן שלכם יעבור וזה יחלוף לו!

הרבה בהצלחה!!!

אני הייתי מרטיבה עד גיל 12, וההורים שלי מאוד כעסו על זה, כאילו שאני יכולתי לשלוט!!

זה יצר מצב שלא אמרתי להם כשזה קרה וכשאמא שלי הגיעה לחדר שלי היא הזדעדעה וכעסה עלי ובמקום לעודד אותי, הייתי פשוט מסכנה והתביישתי!!!!!!!! םשוט הייתי בוכה ובוכה ובוכה עד שההורים שלילקחו אותי לפסיכולוגית, 4 מפגשים, אחריהם הרטבתי עוד איזה פעם פעמיים ואז ה-פ-ס-ק-ת-י!!
אז מהסיםור המתסכל שלי אפשר ללמוד, וזה מאוד חשוב.

קודם כל: לעולם, אבל ל-ע-ו-ל-ם אל תכעסו על הילד שלכם כשזה קורה.. כשהייתי קמה רטובה ומסריחה זה היה פשוט לא נעים, וגם פחדתי אז תתנו לילד/ה שלכם תחושה טובה ותנסו לדובב אותה (אגב, במפגשים עם הפסיכולוגית היא דיברה איתי בעיקר על כעסים.. תנסו ללתת לילד שלכם תחושה טובה וחמימה, ואולי תקחו אותו לטיפול שבעז"ה מאוד יעזור.) לילדים שלי שמרטיבים לפעמים אני יודעת לתת טיפול פסיכולוגי בעצמי  

ואוו!! את ממש גיבורה ,את יודעת?!

אם ההורים שלי היו ככה הייתי מתרסקת לגמרי! הרגשתי מרוסקת גם ככה ועוד יותר בגלל שאמא שלי בכלל לא הייתה לצידי, אלא אבא שלי היה שם וסבתא שלי הבנאדם הכי מדהים,שאני חייבת לה את חיי הייתה איתי!

ות'אמת שאת כותבת שהלכת לפסיכולוגית ועברת טיפול כזה, אני עברתי משהו דומה, הייתי הולכת למטפלת בגוף, עושה, נוגעת במקומות בגוף ופשוט משחררת..אבל לא חשבתי זה מה שעזר כ"כ..הייתי בטוחה שזה פשוט הפסיק בעיקר בגלל שהגעתי לגיל גדול...

אז כן, כנראה יש לילדים שמרטיבים איזשהי חסימה ..וצריך וכדאי וחשוב ללכת לטפל בזה.!

הבת שלי בת 11 עם המכשיר  ארבעה חודשים בחודשיים הראשונים היתה לה נסיגה והיא לא התעוררה. צלצול המכשיר לא עבור הילד הוא עבור ההורים ובאחריות ההורים לגשת לילד לדאוג להעיר אותו. וגם לי היה קשה להעיר את ביתי בהתחלה. היא אמורה לנתק את המכשיר ולסחוב אותה לשירותים. עם התהליך הזה העבודה מתבצעת "במוח" הילד . חודשיים לא זז אצלה כלום פתאום יום אחד המכשיר צלצל והיא קמה סהרהורית לבד כשאני צופה בה וחיפשה את הדרך לשירותים אם לא היתי ערה היא עוד היתה הולכת למטבח ועושה שם. כך במשך עוד חודש כיוונתי אותה לשירותים אך הפעם היא קמה עצמאית. היום היא קמה לבד בלילה והולכת לבד לשירותים. המכשיר לא מצפצץ ואנחנו ישנים.

כמו שאמרת אין פתרון קסם אך צריך לדעת שחשוב להתגייס לשם כך. אין לי מושג מדוע זה לא מצליח עבור אחרים יתכן ולא קיבלו הדרכה טובה או שאצלם זה לא עובד. אבל אסור להתייאש. זה מאוד פוגע בדימוי העצמי החברתי ומתסכל.

בהצלחה לכולם.

נ.ב

קיבלנו גם תרגילים לשם חיזוק שלפוחית השתן .אולי ההדרכה לא היתה מספיק טובה?

מותר לו עדיין להרטיב בלילה, וחבל על כל הבלגן של ההרטבה עם החלפת כלי המיטה וכו'.

פחות סיבה לתסכולים לשני הצדדים!

מדובר בגיל 3, ברגיל הוא לא מרטיב אבל היו כמה לילות כאלה, אז תהיתי לעצמי אם להעיר בשביל לרחוץ או לא. בנתיים זה עבר וכבר קם יבש. וברור שלא כעסתי, בגיל כזה עוד 'מותר'  לו, ומה גם שזה קורה רק מידי פעם

ב"ה אין בעיה של הרטבה, אבל היה מעניין לקרוא את מה שכתבתם

הבת שלי סבלה עד גיל 12 מהרטבה . בתור ילדה נקיה 

זה מאוד ציער אותה מה גם שהיא נמנעה מלישון אצל חברות ועם כל הבת מצוות זה היה 

מאוד כואב ואז חברה  המליצה לי על כדורים ובאמת תוך חודש!!! היא נגמלה לחלוטין! 

ב"ה היא בת 13 וחצי והיא אמרה לי שהיא כ"כ מצטערת שלא ידעה על זה קודם

ושאגיד לכל אמא שילדה סובל מכך.

אל תהססו חודש מקסימום חודשיים וזה חולף לגמרי בע"ה.

מיועדים? 

מחכים בסבלנות נותנים לילד להחליף לבד ולהוריד מצעים כחלק מלקיחת אחריות. ואם זה לא סידרתי אפשר לחכות שיעבור לבד

 אבל הכי חשוב מנסיוננו עם ילד שגם קיבל תרופה תקופה מסוימת ועזר עד שלא.

ואז טופל 10 טיפולי רפלקסולוגיה ומאז כל העסק מאחורינו .

מברור שעשינו לפני זה מבוסס מחקרית גם לדיקור סיני אבל כמובן עדיף רפלקסולוגיה לילדים. כמו כל המקצועות הטיפוליים חשוב להגיע לאנשי מקצוע.

בהצלחה

שנתנה לילדיה דבש לפני השינה וזה עזר להם פלאים!!

(אמא לתאומות בנות שש/שבע ששניהן סבלו מכך!)

ולאלו שיזעקו מה דבש לפני השינה??! כן! ואפשר לצחצח לאחר מכן את השיניים ולא קורה שום דבר!!

ובתור ילדה באמת סבלתי עד גיל מאוחר וגם לי נתנו דבש וזה עזר!!

אבי ז"ל היה צועק עלי בלי סוף וזה תיסכל אותי במיוחד (אני קיבלתי עדוד מאח יקר!) ולאט לאט זה הפסיק במיוחד שלא שתיתי הרבה לפני השינה!

ואחרי הרבה שנים ראיתי תופעה מדהימה שפשוט אימצתי אותה לשנים. הייתי כביביסיטר לילדים והילד שם קם רטוב הייתי בטוחה שיקום בהיסטריה ויתבייש וראיתי איך בקלות אחותו התיחסה אליו בנעימות שפשוט נדהמתי וקינאתי אני בטוחה שאותו ילד (עכשיו כבר נער) עבר בקלות את התקופה דווקא ובעיקר בגלל ההתיחסות וההבנה למצבו העכשוי בלי כעס ובלי רגשות אשמה בעקבות זאת!!

בהצלחה !!

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...