לדעתי, אם קשה לך.אז רק להחליף בגדים (וכמה שיותר נוחים ללבישה מהירה).

ולהשכיב אותו במקום אחר ויבש ולמחרת לעשות את הדברים הנחוצים האחרים!!

בהצלחה!

זה יותר גם גירויי עור וגם מקרר ולא נעים.

אני שמה ניילון וסדין ומעליו עוד ניילון וסדין מה שמקל על פעולת ההחלפה.

ילדים יכלים להרטיב בלילה עד גיל 5 ,וזה תקין.

האם הילד היה גמול בלילה קודם.

אני פשוט שמתי חיתול בלילה ,לא חבל על הפסד השינה וכל הבלגן?

שעד גיל 12!!!! זה עדיין יכול להיות קטע של בשלות

ואני לביתי בת החמש באמת שמה חיתול 

אחרי שהתייאשתי להחליף כל לילה

זה חיידיקים!!!! וגם ריח נורא שאחרי זה עלול להשאר...

לא יכולה לשאת את המחשבה שימשיך לישון כך.

זה באסה באמת. אבל לדעתי אין ברירה אחרת.

חוצמזה שזה כיף בבוקר לקבל ילד מתעורר נקי..

להחליף בגדים ומצעים, לקלח/לנקות עם מגבון.

זה מה זה מבאס להחליף מצעים באמצע הלילה אז אני מראש שמה מתחת לגוף שלו שקית זבל גדולה ומעליה מגבת, ככה הרטיבות לא עוברת לסדין (בגלל השקית) וכל שנשאר לעשות זה רק להחליף מגבת, זה הרבה יותר קל בלילה מאשר סדין..

כמו שאמרו בגלל ההצטננות והריח (איזה הרגשה זאת לקום ככה? מסכן שלי...) וגם בגלל שאני רוצה להרגיל אותו שבלילה קמים כשצריך פיפי. אז כשמפספס, אני שולחת אותו שוב לשירותים (גם ככה עד שאני קולטת הוא ישן רטוב ובדכ צריך בגלל זה שוב). מנגבת זריז במגבון, מחליפה בגדים ומחליפה סדין - אם אין כוח שולחת למיטה של אבא...

נראה לי לא בריא- חיידקים, גירויי לעור וכו'..

לכותבת שלום רב. גם אני שנים מתמודדת עם הבעיה הזו. ישנם שאומרים שיש כאלו שיש להם נטייה תורשתית להרטבה עד גיל מאוחר וזה יעבור. לאחר בירור מעמיק החלטתי לא לחכות יותר הנזק התדמיתי של הילד והביטחון העצמי נפגע. כמו כן זה מונע ממנו לשון אצל חברים דודים מהרגשה לא נעימה. וגם להיות רטובים בבוקר ההרגשה לא טובה. יש ילדים שהשינה שלהם עמוקה ולכן אינם מתעוררים. מאחר והמנגנון שבמוח אינו מעיר אותם כאשר הם זקוקים להתפנות. יש אינפורמציה באינטרנט על כך. אני התקשרתי למטפל שמטפל ע"י מכשיר שכולל סדינית שמתחת לסדין והיא מחוברת למכשיר קטן שכאשר הילד רק מתחיל להרטיב הוא מצפצף. ואז אנחנו ההורים צריכים לוודא שהילד התעורר קם ואם לא קם סוחבים אותו לשירותים על מנת שימשיך באסלה את בשתן מחליפים וחוזר חלילה . זה לא יעזור להחליף את הסדין  סתם כך כי פתאום גילית בלילה שהוא רטוב.התזמון חייב להיות כאשר הילד מתחיל לפספס מפני שזה מאמן את המוח ומתרגל אותו להתעורר באותו זמן. אני עם זה כמה חודשים והילד נגמל כאשר מדובר בגיל 11 מגיל 5 -4 העניין כבר מתחיל להיות בעייתי. לא כדאי להזניח ורצוי לטפל. זה לא עניין של חיידקים וקור זה עניין של בטחון עצמי שאותו לא ניתן לשטוף בבוקר. בהצלחה.

זה לא פיתרון קסם. בטח לא אצל מי שישן חזק מידי. למישהו במשפחה שלי היתה היתה (יש עדיין. הוא בן 13) בעיית הרטבה בלילה. מטובל מגיל צעיר. גם את זה ניסינו. כל המשפחה התעוררה באופן קבוע--- חוץ מזה שהצפצוף היה מיועד אליו. וזה היה ככה תקופה ארוכה מאוד מאוד.. הבן אדם ישן כמו בלוק. קשה להעיר אותו אפילו שמרימים את הטון, מנענעים ומעמידים אותו. הוא פשוט ישן!!!

אמרו לנו שבאזור גיל13 זה אמור לחלוף. אנחנו מקווים ומתפללים שאכן כך. ב"ה!! ישועת ה' כהרף עין!!

אם יש למישהו עוד פיתרון, אשמח לקרוא.

אחרי פעם פעמיים שהרטיב , כנראה החברים לא השאירו אותו "יבש"

עצוב שעבר את זה , במציאות הוא לא הרטיב מאז.

אני הרטבתי עד כמעט גיל 13!! שזה הדבר שהכי תסכל אותי בחיים!

והלכתי למקום ובאמת נתנו לי את המכשיר הזה שמצפצף...אבל זה לא עזר,בכלל לאא!

ופשוט עברו השנים ולמרות התיסכולים וכו' זה עבר ב"ה!

כשזה היה לי אז ההורים שלי היו מעירים אותי כשהיו הולכים לישון ללכת לשירותים, ואז הייתי קמה ובד"כ הייתי קמה יבשה..וגם לפעמים לא..אבל בשביל הזמנים שזה עוזר כן תעירו אותו.

ועוד משהו, בתור אחת שחוותה דבר כזה ויודעת מה זה לעבור דבר כזה בגיל גדול,

פשוט תתמכו בבן שלכם! זה קשה כ"כ ומתסכל כ"כ! גם אם הוא לא מראה את זה !

אני כ"כ מתפללת שאף אחד לא יעבור דבר כזה!!

ושבע"ה הבן שלכם יעבור וזה יחלוף לו!

הרבה בהצלחה!!!

אני הייתי מרטיבה עד גיל 12, וההורים שלי מאוד כעסו על זה, כאילו שאני יכולתי לשלוט!!

זה יצר מצב שלא אמרתי להם כשזה קרה וכשאמא שלי הגיעה לחדר שלי היא הזדעדעה וכעסה עלי ובמקום לעודד אותי, הייתי פשוט מסכנה והתביישתי!!!!!!!! םשוט הייתי בוכה ובוכה ובוכה עד שההורים שלילקחו אותי לפסיכולוגית, 4 מפגשים, אחריהם הרטבתי עוד איזה פעם פעמיים ואז ה-פ-ס-ק-ת-י!!
אז מהסיםור המתסכל שלי אפשר ללמוד, וזה מאוד חשוב.

קודם כל: לעולם, אבל ל-ע-ו-ל-ם אל תכעסו על הילד שלכם כשזה קורה.. כשהייתי קמה רטובה ומסריחה זה היה פשוט לא נעים, וגם פחדתי אז תתנו לילד/ה שלכם תחושה טובה ותנסו לדובב אותה (אגב, במפגשים עם הפסיכולוגית היא דיברה איתי בעיקר על כעסים.. תנסו ללתת לילד שלכם תחושה טובה וחמימה, ואולי תקחו אותו לטיפול שבעז"ה מאוד יעזור.) לילדים שלי שמרטיבים לפעמים אני יודעת לתת טיפול פסיכולוגי בעצמי  

ואוו!! את ממש גיבורה ,את יודעת?!

אם ההורים שלי היו ככה הייתי מתרסקת לגמרי! הרגשתי מרוסקת גם ככה ועוד יותר בגלל שאמא שלי בכלל לא הייתה לצידי, אלא אבא שלי היה שם וסבתא שלי הבנאדם הכי מדהים,שאני חייבת לה את חיי הייתה איתי!

ות'אמת שאת כותבת שהלכת לפסיכולוגית ועברת טיפול כזה, אני עברתי משהו דומה, הייתי הולכת למטפלת בגוף, עושה, נוגעת במקומות בגוף ופשוט משחררת..אבל לא חשבתי זה מה שעזר כ"כ..הייתי בטוחה שזה פשוט הפסיק בעיקר בגלל שהגעתי לגיל גדול...

אז כן, כנראה יש לילדים שמרטיבים איזשהי חסימה ..וצריך וכדאי וחשוב ללכת לטפל בזה.!

הבת שלי בת 11 עם המכשיר  ארבעה חודשים בחודשיים הראשונים היתה לה נסיגה והיא לא התעוררה. צלצול המכשיר לא עבור הילד הוא עבור ההורים ובאחריות ההורים לגשת לילד לדאוג להעיר אותו. וגם לי היה קשה להעיר את ביתי בהתחלה. היא אמורה לנתק את המכשיר ולסחוב אותה לשירותים. עם התהליך הזה העבודה מתבצעת "במוח" הילד . חודשיים לא זז אצלה כלום פתאום יום אחד המכשיר צלצל והיא קמה סהרהורית לבד כשאני צופה בה וחיפשה את הדרך לשירותים אם לא היתי ערה היא עוד היתה הולכת למטבח ועושה שם. כך במשך עוד חודש כיוונתי אותה לשירותים אך הפעם היא קמה עצמאית. היום היא קמה לבד בלילה והולכת לבד לשירותים. המכשיר לא מצפצץ ואנחנו ישנים.

כמו שאמרת אין פתרון קסם אך צריך לדעת שחשוב להתגייס לשם כך. אין לי מושג מדוע זה לא מצליח עבור אחרים יתכן ולא קיבלו הדרכה טובה או שאצלם זה לא עובד. אבל אסור להתייאש. זה מאוד פוגע בדימוי העצמי החברתי ומתסכל.

בהצלחה לכולם.

נ.ב

קיבלנו גם תרגילים לשם חיזוק שלפוחית השתן .אולי ההדרכה לא היתה מספיק טובה?

מותר לו עדיין להרטיב בלילה, וחבל על כל הבלגן של ההרטבה עם החלפת כלי המיטה וכו'.

פחות סיבה לתסכולים לשני הצדדים!

מדובר בגיל 3, ברגיל הוא לא מרטיב אבל היו כמה לילות כאלה, אז תהיתי לעצמי אם להעיר בשביל לרחוץ או לא. בנתיים זה עבר וכבר קם יבש. וברור שלא כעסתי, בגיל כזה עוד 'מותר'  לו, ומה גם שזה קורה רק מידי פעם

ב"ה אין בעיה של הרטבה, אבל היה מעניין לקרוא את מה שכתבתם

הבת שלי סבלה עד גיל 12 מהרטבה . בתור ילדה נקיה 

זה מאוד ציער אותה מה גם שהיא נמנעה מלישון אצל חברות ועם כל הבת מצוות זה היה 

מאוד כואב ואז חברה  המליצה לי על כדורים ובאמת תוך חודש!!! היא נגמלה לחלוטין! 

ב"ה היא בת 13 וחצי והיא אמרה לי שהיא כ"כ מצטערת שלא ידעה על זה קודם

ושאגיד לכל אמא שילדה סובל מכך.

אל תהססו חודש מקסימום חודשיים וזה חולף לגמרי בע"ה.

מיועדים? 

מחכים בסבלנות נותנים לילד להחליף לבד ולהוריד מצעים כחלק מלקיחת אחריות. ואם זה לא סידרתי אפשר לחכות שיעבור לבד

 אבל הכי חשוב מנסיוננו עם ילד שגם קיבל תרופה תקופה מסוימת ועזר עד שלא.

ואז טופל 10 טיפולי רפלקסולוגיה ומאז כל העסק מאחורינו .

מברור שעשינו לפני זה מבוסס מחקרית גם לדיקור סיני אבל כמובן עדיף רפלקסולוגיה לילדים. כמו כל המקצועות הטיפוליים חשוב להגיע לאנשי מקצוע.

בהצלחה

שנתנה לילדיה דבש לפני השינה וזה עזר להם פלאים!!

(אמא לתאומות בנות שש/שבע ששניהן סבלו מכך!)

ולאלו שיזעקו מה דבש לפני השינה??! כן! ואפשר לצחצח לאחר מכן את השיניים ולא קורה שום דבר!!

ובתור ילדה באמת סבלתי עד גיל מאוחר וגם לי נתנו דבש וזה עזר!!

אבי ז"ל היה צועק עלי בלי סוף וזה תיסכל אותי במיוחד (אני קיבלתי עדוד מאח יקר!) ולאט לאט זה הפסיק במיוחד שלא שתיתי הרבה לפני השינה!

ואחרי הרבה שנים ראיתי תופעה מדהימה שפשוט אימצתי אותה לשנים. הייתי כביביסיטר לילדים והילד שם קם רטוב הייתי בטוחה שיקום בהיסטריה ויתבייש וראיתי איך בקלות אחותו התיחסה אליו בנעימות שפשוט נדהמתי וקינאתי אני בטוחה שאותו ילד (עכשיו כבר נער) עבר בקלות את התקופה דווקא ובעיקר בגלל ההתיחסות וההבנה למצבו העכשוי בלי כעס ובלי רגשות אשמה בעקבות זאת!!

בהצלחה !!

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....