*נערך לבקשת המפרסמת*
פרשת תולדות נקראת ככה מהשם- תולדה. השורש של הפרשה היא היכולת ללדת, לאו דווקא לידה פיזית של תינוק, אלא גם אם אדם יוצר לעצמו מציאות חדשה מתוך הפנימיות זה גם נקרא לידה. כל קבלה חדשה של אדם זה נקרא לידה. אפילו גם הדבר הכי קטן.
אין אפשרות של לידה בלי התהליך של ההריון. תהליך ההריון נוצר רק בגלל חטא האדם הראשון. שיבוא בעז"ה ביהמ"ק לא יהיה את תהליך ההריון, התינוק יבוא באותו לילה.
כל פעם שאדם מחליט משהו חדש הוא נולד מחדש. ההחלטה הראשונה של האדם תמיד נשארת, גם אם האדם נופל.
וההחלטה נשברת רק שאנחנו מתחרטים לגמרי ולא חוזרים אל ההחלטה הטובה שקיבלנו על עצמינו.
כל עליה של אדם אפילו הקטנה ביותר "נרשמת" בנשמה של האדם, היא לא נמחקת. אפילו אם האדם נופל וקם ונופל וקם הרבה פעמים "נרשמות" לו בנשמה כל אותם העליות, מספר העליות הם כמספר ההחלטות לעלות אחרי הנפילה. ואחרי זמן ומספר קבלות מסויימות (אצל כל אדם זה שונה כמות הפעמים שהוא צריך ליפול), כל הרשמים מתחברים לרצון אחד חזק, גדול, סופי ואמיתי. ושאדם באמת רוצה הוא עושה.
לרובינו יש טעות בחשיבה - מתי שאנחנו לא מפסיקים ליפול ולקום אנחנו מוותרים ואומרים לעצמינו שאנחנו לא יכולים ולא מסוגלים לקיים באמת את מה שאנחנו רוצים ואז אנחנו משכנעים את עצמינו שכשיהיה לנו כח אנחנו נעלה ונמשיך. אבל ה' מסתכל הפוך- דווקא מתי שהאדם לא מפסיק ליפול ולקום זה מראה עד כמה האדם כל פעם רוצה לעלות למעלה מחדש. ואז ה' שולח לנו עזרה.
מתי שהאדם שובר בעצמו משהו שלא היה בו טוב, הוא מתקן בו ונותן לעצמו עוד כח גם למקומות אחרים בנפש. כשאדם לא מתייאש מעצמו בגיל קטן הכוחות שהוא יצר לעצמו בנפש אז, יעמדו לו גם כשיהיה גדול.
ר' נחמן אומר שכשהאדם רוצה לקבל על עצמו משהו הוא נמצא בעיבור. וכשהאדם מחליט- הוא יולד. אבל באותו הרגע שהאדם רק ירצה לקבל על עצמו משהו יצר הרע יעמוד לו מנגד, ינסה הכי להפיל אותנו ולהוריד אותנו מהרצון. אדם מפחד אפילו רק להעלות לראש את המחשבה שהוא רוצה להחליט משהו, ואז יצר-הרע מקבל מה שהוא רצה לקבל- הפלה. שלא נסכים לחשוב לרצות.
וככה זה לרבקה אמנו- היא נכנסת להריון וישר אח"כ כתוב "ותהר רבקה אישתו, ויתרוצצו הבנים בקרבה", רבקה לא הבינה מה קורה לה. וככה גם האדם, לא מבין מה קורה לעצמו- הוא פשוט מרגיש. רבקה הרגישה שהיא רוצה ללכת להתפלל שהיא עברה ליד בית-כנסת, וכשהיא עברה ליד בית עבודה זרה היא הרגישה שהיא רוצה ללכת לעבוד עבודה זרה, ולכן היא הרגישה מבולבלת, שכביכול יש לה פיצולי אישיות- היא חושבת שהיא רוצה מתוכה 2 דברים נוגדים. אבל היא לא מבינה שיש לה 2 דברים שהם אלו שרוצים ולא היא.
"ויתרוצצו הבנים בקרבה"- בבלבולים האדם מרגיש שהוא חי בסרט, ושה' לא רוצה אותו כי הוא נתן לו כאלו בלבולים, מחשבות, ורצונות. אבל הבלבולים הם "בקרבה"- בקרב ה'.
ה' מתקרב אלייך שאתה בבלבול, הוא מחכה שנפנה אליו, שנפסיק לחשוב שהוא לא רוצה אותנו, שהוא לא רוצה את התפילה שלנו כי אנחנו חוטאים, אלא שהוא כן רוצה את התפילה שלנו, הוא רוצה שנשאל ממנו עצה. שלא נחשוב שהוא כועס עלינו..
איך אפשר להוכיח מזה שאני נופלת שאני כן יכולה לעלות? הרי הנפילות כביכול הכי מחזקות את זה שאנחנו לא יכולים לעלות למעלה כי אנחנו נופלים. אבל התורה אומרת לנו לא לשפוט את עצמינו שאנחנו חכמים בעיני עצמינו, כי אנחנו לא מכירים את עצמינו. אדם יכיר את עצמו בהתמודדות, שיבין שכשיש לנו לו בלבולים הוא מבין שזה היצר הרע ושהוא עצמו נשמה טהורה וטובה.
רבקה שואלת את ה' מה קורה לה "ותאמר אם כן למה זה אנכי, ותלך לדרוש את ה' " וה' אומר לרבקה "שני גויים בבטנך". הוא לא אומר לה שכח אחד טוב ושכח שני לא טוב. הוא אומר לה שיש לה שניים אבל בלי כינויים, בלי צדיק ורשע.
ולמרות שרבקה באה אליו ואומרת לו שהיא מתבלבלת הוא לא אומר לה שהיא רעה, או שיש לה כח טוב או רע הוא לא סיווג את הכוחות שלה להגדרות של לא טוב ורע. ומכאן לומדים ששני הכוחות טובים.
בחיים, לאף ובאף אדם לא יהיה כח רע. אפעם. אדם נולד כולו טוב, נקי וטהור.
לדוגמא: אדם שמעשן- יש לו מסירות נפש. למרות שהוא קורא שהסיגריות יכולות להרוג אותו, כשהוא רוצה לעשן הוא הופך את ההזהרה ללא מעניין. וכביכול פוגע בעצמו. ובכ"ז ולמרות הכל הכח הזה טוב.
בחטא- האדם לוקח את החץ- הכח שלו ויורה אותו למקום הלא נכון ואז הוא מחטיא את המטרה ובעצם חוטא.
ובעבירה- האדם עושה עם הכוחות שלו העברה מכוחות טובים לכוחות לא טובים.
"יצר לב האדם רע מנעוריו" (בראשית ח', כ"א) היצר-הרע מנסה ליצור מהלב רע, אבל זה לא שהלב רע. יש הבדל בין היצר שבלב ללב. כל כח הוא טוב. הכל תלוי רק באדם, איך הוא פועל עם הכח הזה.
"ושני לאומים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ"- אין לאום בלי מלכות. ושיש מלכות זה אומר שיש מלך. ה' אומר לרבקה שיש לה 2 מלכים בבטן. ובמילים אחרות, שיש לה 2 כוחות שיכולים לשלוט בה. ושאין לה ולנו אפשרות בחירה אם יהיה לך כח אחד או שניים, כי יש לה ולכל אדם את שניהם. וזה לא רע. אנחנו לא רעים. אנחנו לא פיצול אישיות. כל אדם כזה נורמטיבי.
ובעזרת זה איך מאחדים את 2 הכוחות לכח אחד טוב? פשוט לא להיבהל מנפילות. להגיד לעצמך שיש לך 2 כוחות, שבשביל לאחד אותם אני צריכה מאמץ, צריכה להיות מוכנה להיות במאמץ. זה שאדם מתאמץ סימן שהוא רוצה.
"ורב יעבוד צעיר"- עשיו - הרב ויעקב - הצעיר. ה' לא כינה מישהו בפסוק הזה כרע, ה' אומר שהכח העוצמתי של הרב- עשיו ינותב ויהיה משועבד לטוב.
המילה צעיר על-פי חז"ל היא המילה צער עם תוספת האות י' (שם ה' המפורש). זאת האות הכי קטנה,אבל עם זאת שהיא הכי קטנה זה רק מראה עד כמה ה' לא עוזב אותך, שה' רק רוצה שהאדם יבין שהוא איתו, בצער ובנסתר ובכל שאר המציאויות.
חז"ל אומרים שגם בצרות ובצער ה' איתנו. האות י' באה אחרי האות ע'. האות ע' מראה לנו שאנחנו צריכים עיניים לראות שה' איתנו גם בצער, וגם בחושך.
רבקה יכלה ליפול בעצמה על עצם הרעיון שלה לעבוד עבודה זרה אבל היא הלכה לה' ושאלה.
אז שנזכה כולנו לדבר עם ה' יתברך באמת גם ממקום שקשה לקום ושאנחנו בנפילה. שנאמין בו שהוא רוצה אותנו וככה נזכה לאמונה גם בעצמינו. שכולנו טוב.
שתהייה שבת שלום.
תודה!!
]