בפרשה מסופר שיצחק אבינו ע"ה , בהגיעו לגרר שתחת שלטונו של אבימלך מלך פלשתים ,
חושש שתילקח ממנו רבקה אמנו ע"ה
ולכן הוא נוקט באותה גישה של אברהם אבינו ע"ה כשמצהיר שאשתו היא אחותו .
" וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ וַיֹּאמֶר אֲחֹתִי הִוא
כִּי יָרֵא לֵאמֹר אִשְׁתִּי פֶּן־יַהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל־רִבְקָה כִּי־טוֹבַת מַרְאֶה הִוא: "
כמו בעבר אצל אברהם ושרה , בסוף מתגלה הדבר שרבקה היא אשתו ולא אחותו
עד כדי כך שאבימלך מגיב בטענה קשה ליצחק אבינו ע"ה:
(ט) וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק וַיֹּאמֶר אַךְ הִנֵּה אִשְׁתְּךָ הִוא וְאֵיךְ אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא
וַיֹּאמֶר אֵלָיו יִצְחָק כִּי אָמַרְתִּי פֶּן־אָמוּת עָלֶיהָ:
(י) וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ מַה־זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם אֶת־אִשְׁתֶּךָ וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם:
(יא) וַיְצַו אֲבִימֶלֶךְ אֶת־כָּל־הָעָם לֵאמֹר הַנֹּגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶּה וּבְאִשְׁתּוֹ מוֹת יוּמָת:
לכאורה , נדמה כי התירוץ היחיד למעשה האבות והאמהות ע"ה הוא סכנת נפשות .
אך לא כך הדבר .
כידוע , שיר השירים המתאר את הקשר בין הדוד לרעיה נכתב כמשל לשלושה קשרים בהוויה
בין הקב"ה בורא עולם לכלל הבריאה
בין הקב"ה אבינו בשמים לכנסת ישראל
ובין הקב"ה צור ישראל לנשמה שממנו נחצבה .
ע"פ ריה"ל ועוד כמה מחכמינו ז"ל ,
יש ללמוד מהמשל שבשיר השירים לקשר הראוי והרצוי בין האיש לאישה .
אחד הפסוקים הבולטים הוא :
אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי־לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי
שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא־טָל קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה: [שה"ש ה, ב ]
ארבעת התארים מתארים ארבעה שלבים שלעיתים באים האחד אחרי השני ולעיתים חלקם בבת אחת .
שלב א' – תמתי – דרשו במדרש אל תקרי תמתי אלא תאומתי .
מתאר את ההתאמה בין בני הזוג השכלית והרגשית לעיתים היא זהה ולעיתים משלימה .
שלב ב' – יונתי – ענין הנאמנות והרצון להיקשר יחד . כמו היונה שנאמנת לבן זוגה .
שלב ג' – רעיתי – שלב הנישואין .
שלב ד' – אחותי – השלב השלם , בו הקשר מתעלה ומאחה את האיש והאשה לישות אחת .
כך שהקשר המשפחתי היחיד שנעשה ע"י בחירת האדם מגיע לרמה של קשר שלא שייך יותר לבחור .
זה פשוט זה . וכך מובא בבראשית פרק ב' :
(כא) וַיַּפֵּל יְקֹוָק אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל־הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה:
(כב) וַיִּבֶן יְקֹוָק אֱלֹהִים אֶת־הַצֵּלָע אֲשֶׁר־לָקַח מִן־הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל־הָאָדָם:
(כג) וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה־זֹּאת:
(כד) עַל־כֵּן יַעֲזָב־אִישׁ אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד:
זוג איש ואישה בעלי נשמת ישראל אינם נחשבים כשנים אלא אחד ,
נשמה אחת שירדה לעולם והתפצלה לשנים ,
וע"י הקב"ה מזווג הזיווגים נהיים שלמים בהקמת בית של אהבה אחוה שלום ורעות .
ופה המקום להזכיר את הסיפור המפורסם על ר' אריה לוין שאמר לרופא על רגל אשתו "הרגל שלנו ... "
ע"פ זה מובן שכאשר יצחק אבינו ע"ה אומר על רבקה כי היא אחותו ,
אין זה ח"ו שקר אלא זו האמת לאמיתה .
אך אבימלך כגוי ואף שהוא מלכם החשוב והמיוחד שבהם , אחד העם ,
איננו מסוגל להבין הוויה עמוקה ונפלאת כזו שקיימת רק אצל נשמות ישראל
ולכן משיב לו יצחק אבינו ע"ה בשפה שהוא מבין .
יהי רצון שנזכה להגיע לשלמות שבזיווג בלב שלם בנחת ובשמחה .
שבת שלום ומבורכת .
כמה דברים בענין: