כמו בדברים אחרים,יש גם גנטיקה בעניין...

לא יודעת מה הייתי עושה.

מתייעצת עם הרבנית,אולי.כנראה.

נא לא לקחת אישי

אמרת "לא ממומשות"..

אני מאמינה שזה מוריד מחומרת העניין..

בכל אופן הייתי בודקת מאוד איפה הוא נמצא עכשיו מהבחינה הזאת.. אולי גם מתייעצת עם אנשים שמכירים אותו טוב יותר

אם מדובר על משהו בגיל 10 (שיכול לנבוא מכל מיני דברים פסיכולוגים) זה כנראה הרבה פחות יטריד אותי אם מדובר בתקופת התיכון או הצבא נניח..

מחקרים מראים שנטיות כאלה לא נעלמות

אלא בד"כ מודחקות

אבל יש הבדל משמעותי בין נטיות בגיל ההתבגרות שהם די טבעיות (חיפוש זהות, בין השאר מינית)

לאחרי, שאז הזהות המינית פחות או יותר קבועה

כל הנושא הזה מוקרץ מעיקרו.

ברור שיש סיטואציות ומצבים כאלה. 

מהפסוק נראה שזה עניין כללי, ששייך לכולם, לשפל מוסרי.

כלומר - שייך לכל אחד, כל אחד יכול להגיע לזה, זה שייך בכל אחד.

בפנקס ההגדרות של המערב היום, מגדירים כל רוע כ"נטייה", ובכללי.. כל דבר מגדירים, מגדירים...

ואז זה הופך להיות קיים, ואז יש גם מלא כאלה שמשוכנעים ומשכנעים את עצמם... ושמחה וששון.

ההבדל הוא שבפנקס הזה יש ספציפיים שזה הגורל שלהם, מהתורה לא רואים את זה, להיפך, נשמע הפוך.

בתורה גם מוזכר "משכב בהמה", ולכן מה?

לכן יש כאלה שההגדרה שלהם היא "שוכבי בהמה"?

יופי, אם יש הגדרה - גם יש אנשים כאלה, ועכשיו נראה איך יתמודדו עם זה.

לדעתי יש בזה משהו מולד ונטייה אמיתית. למה החלטת שאין אנשים שנולדו ככה?

בכל אופן אני חושב שהדיון בזה יכול ממש לפגוע באנשים, אז אם תרצה לשמוע את דעתי המלומדת אפשר באישי. 

האם יש מצב שמישהו ירגיש קצת אומלל, אולי, כן.

מה שפוגע ומזיק זה הדיבורים האחרים, האלה שהופכים את זה לקיים.

תחשוב על מצב בו כל העולם מאמין בהשם, ובה אחד וכופר, ואז מדברים על כפירה בפורום, הוא יכול להרגיש רע עם זה.

ואם יבוא יום שחצי עולם יגדיר את עצמו "בעל נטיות" - ההוא שנפגע - כבר לא ייפגע אם אכתוב, כי הוא יהיה יחד עם הרבה.

אבל... אחרי הכל, עם כל זה שאני לא יכול להציע פתרונות, עדיין, אף אחד לא יכול להתלונן על אמירת אמת.

ובעצם, השאלה היא מי עדיף, האם עדיף לא לגרום לאחד מחשבות לא נעימות, או לדאוג לעולם כולו, לציבור.

יש הרבה אומללים בעולם, תרבות המערב גורמת אומללות לעוד לא מעט, כמו למשל... כאלה שעוזבים את הדת, גם הם אומללים, כתוצאה מהעיוותים שיש היום בעולם, השאלה היא מה עדיף.

אם יש פה נער, שבגיל 12-13 התחיל לגלות פתאום שהא שונה, שיש בו משהו איום ונורא שכולם שונאים וקוראים לו תועבה וזוועה ובהמה.

והוא הצליח לעבור את הישיבה התיכונית בלי להתאבד (הישג מרשים ולא מובן מאליו) או לזרוק את הכיפה ואת האמונה לעזאזל (עוד יותר לא מובן מאליו)

והוא ניסה ללכת לכל הטיפולי המרה שהרבנים כותבים עליהם בכל מקום, ו... אופס, זה לא עבד (הידעת? מכון ההמרה הישראלי מחתים את כל מי שמטופל שם על כתב סודיות חמור, אסור לו לגלות כלום כלום כלום לאף אחד. ואין שם שקיפות בשקל, לא מוציאים נתונים של הצלחות בטווח הקצר, ולא עורכים שם מעקב על הצלחות לטווח הארוך- כלומר מה קורה להם אחרי שהם מתחתנים ויותר מזה- כמה אנשים מנסים להתאבד\מגיעים לדיכאון עמוק במהלך הטיפול..) ולא עזר לו בכלל (חוץ מארנק קל יותר..) 

והוא עדיין החליט שהוא רוצה להיות דתי, ולהיות לבד.

וכשהוא רואה את כל הבורות , ההומופוביה ( כי זה מה שזה, שנאת השונה. אני לא רואה יחס כזה למחללי שבת, אוכלי חמץ בפסח או נשים שנתפסו בבגידה...) והאמירות של "זה רק בראש שלך, אתה סתם לא מספיק השתדלת, כל אחד יכול" ולא אמירה אחת- אלא המון (כי מה לעשות, הוא דתי ולא חילוני אז הוא מסתובב באתרים של דוסים) אז כן, זה הורס ופוגע. 

ולא, ההבנה שזו בעיה אמיתית קשה, כואבת והיא כאן כדי להישאר לא תגרום ליותר אנשים להחליט שהם הומואים. זה לא שבוקר אחד קם ילד דתי "יא, הומו זה דבר מגניב, בא לי גם!" מה גם שיש הבדל גדול בין הבנה וקבלה וחוסר פגיעה והשפלת ההומואים לבין מצעדי גאוה והאדרת הנושא. זה שמישהו ידע שיש דבר כזה, עם כל כמה שהוא קשה ומורכב, לא יגרום לו לרצות. מה גם שרוב הגברים- יצטרכו תנאים מאד קשים כדי לחשוב בכלל על הכיוון, רוב הגברים נגעלים מהמחשבה של משכב זכר- מי שלא, כנראה הוא מה3-6% שנמצאים על הרצף של טיפה נמשך לדברים ועד לא נמשך לנשים בכלל.

ותלמד קודם את הנושא, מוזמן להכנס לאתר הו"ד או לפורום הומואים דתיים בכיפה. תדבר שם קצת עם אנשים (בורות תמיד מובילה לדברים רעים) ולהכיר קצת יותר את הנושא.

מעניין למה בישיבה שלי לא ידוע לי על התאבדות אחת אפילו, ולומדים בה 1200 בחורים. מעניין. ממש מעניין.

(ברור למה, כי הכל מתחיל הפוך, בעולם שלך, בו כל ילד כבר "מכיל" את כל הסטיות שבעולם, מהר מאד הוא יתחיל לפחד על עצמו בהקשר לאחת מהן, ובגלל שהוא התחנך להיות פעיל שלום ואנרכיסט ולא לפחד מאף אחד, ו"להיות הוא", ולהתגאות בכל חולשה שלו, הוא מפחד שהוא מרמה את עצמו כשהוא מנסה בכל זאת להיות רגיל, אז הוא מתעקש ומתעקש ומסתבך ומסתבך, ואז... נניח... מתאבד. הכל מתחיל הפוך. הכל מתחיל מהגישה שלך, לא מהבריאות שלי.)

לא אמרתי שאין אף אחד שעלול להרגיש רע כשיקרא דברים כאלה, את לא מגיבה לעניין, מחררפן אותי שאת מתיימרת לדבר על נתונים ועל רמה גבוהה כשאת לא עונה לעניין!

אמרתי, ברור שיש מי שעלול להרגיש רע, זה תמיד ככה, ונתתי דוגמא, בעולם בו כולם מאמינים בתורה - ויש כמה בודדים שבאמת לא מאמינים, ואז הם יקראו בפורום דיבורים על כפירה, הם ירגישו רע. מה לעשות, אי אפשר לדאוג לכו - לם. 

אבל לא אנחנו הבאנו אותם למצב המסכן הזה, העובדה שיש תרבות בעולם שמביאה אנשים למצבים אומללים - לא אומרת שאנחנו צריכים עכשיו להכניע את עצמנו אליה, ולדבר אחרת מאיך שצריך לדבר, ולא לומר אמת. תמיד היינו מובדלים, והתבדלות תמיד גורסת את האלה שבאמצע, יש שאלה בכלל?

יש בלי סוף עיוותים ושקר, ורוע, אז יש את ההוא שהופך לפציפיסט, כי הוא נכנע, הוא לא מסוגל להתמודד (או לא רוצה) ומגעיל אותו לעשות דברים לא נעימים, אז זהו, הוא פורש, הוא לא בעסק. זה גם מה שאת אומרת.

הסלידה שלי מהנושא היא בכלל לא מהאדם הספציפי וממה שהוא מרגיש, את יכולה להשלות את עצמך שזה משנאת השונה (ואגב, שנאת השונה היא לא כ"כ נוראה, היא טבעית מאד, אני מאמין שיש מן הסתם קשר בין לאומיות למשל - ל"שנאת השונה". צריך לתת לה מקום של כבוד. היא עוזרת להישמר ולהתבדל מדברים רעים או חשודים.) אבל אין פה שום הקבלה לשמירת שבת או בגידה.

ה...זעם שלי הוא צורת ההסתכלות הרחבה, זאת שמגיעה מראש שנותן לגיטימציה לסטיות, ומבין ומכיל את כל הרע שבעולם, ובשם כל זה - הוא מחריב את העולם, מחריב כל דבר יפה, כל דבר אמיתי. כל דבר שנבנה.

לא היה מזיז לי במיוחד לדעת שיש מישהו שסוטה, כלומר.. אני לא עד כדי כך אכפתי, אבל מה שקורה כאן זה שמנסים לומר שזאת לא סטייה!! וזאת כבר סטייה אחת גדולה של כל מי שמנסה לתת לגיטימציה, לא רק של הסוטה עצמו!!

סטייה ציבורית, סטייה של החברה כולה.

ההשוואה שלך לאכילת חמץ ושמירת שבת מעידה את כמה את בכלל לא מבינה את מה שאני כותב. להשוות בין עניין שהוא כל כך בשורש של הכל, הבסיס של החיים, דברים כל כך בסיסיים ושורשיים.. בין הדרך ארץ שקדמה ובין התורה..

בגידה, אגב, אכן מגעילה אותי. ומה שהיא לא מגעילה מספיק זה אולי באמת כי גם אני התרגלתי, למושגים מעוותים.

גם התורה חילקה הרי, היא לא כתבה סתם איסור, היא כתבה איסור - כי תועבה.. 

כן, יש דברים שהם תועבה, ויש דברים שהם איסור. מעניין באמת לדעת אם כשאת מדברת על המעשה, לא על הנטייה, האם אז אז כן מבינה את היחס ה*מתעב* של התורה.  מבחינתך זה כמו חילול שבת.. אבוי.

נכנסתי פעם לאחד האתרים האלה, ונתקפתי סלידה, פשוט טרקתי ת'מחשב.

פושעים, אני לא בקיא במה שהולך שם ובמה שאומרים שם, אבל בכלליות - זה פשע מחליא, ועדיף שיעזבו את הדת ולא יכניסו אליה את כל התוכן הלא דתי - במסווה דתי. 

תרקדי טאנגו ותקפצי, התורה, הספר, התנ"ך, סולד ממשכב זכר, וכל אדם שרוצה "הכרה" וכו.. הוא בעצם עושה את זה. תקראי את התורה בצורה מעוותת ככל שתקראי, תעוותי את רוח הדברים כמה שתרצי (ואח"כ מן הסתם תדברי על קריאה "גלותית" של חרדים) מי שנאמן לתורה - סולד מכל רוח הדברים. הגישה שלך לא סתם תמיד תהיה בין כופרים ושמאלניים.

כמו גבעול למשל, כשהוא רך ורק יוצא מהאדמה, הוא לפעמים סוטה הצידה אל מתחת לאיזו אבן שמונחת בעציץ.

לוקח לו זמן להזדקף ולצמוח לכיוון מעלה.

אני חושב שכל אחד מכיר את השטויות והמשחקים של ילדים, כשמתחילים לצמוח אצלם דברים שהם לא הכירו. אז יש כל מיני משחקים, "שערוריות", פרשיות של איזה ילד שהמנהל לקח לשיחה כי התברר שהוא עשה משהו לא יפה והראה משהו לילד אחר בשירותים בהפסקה. השאלה היא איפה הילד הזה צומח.

לגבעולים אין שכל, אז אין מצב שגבעול יישאר מתחת האבן בשילוב של רחמים עצמיים ורחמים מהסביבה.

(אין להם שכל וטוב להם ולכולם שכך, הם לא יכולים להסתבך)

אני לא מדבר על "לפאר" את התופעה, אני לא מדבר על אלה שנמצאים עמוק בתוך הזבל הזה, ומדברים על הטהרה שבאהבה וכו'.. אני מדבר על השאלה מה קיים בכלל.

ילד שגדל באוירה שבה מכילים ומבינים הכל.. בשלבים של הבלבול, שלפעמים נמשכים גם הלאה, מעבר לכיתה ד', כי אחרי הכל זה תמיד "קיים" במידה מסויימת, כמו שכותב הרמב"ן על מי שפרוץ בנשים - שפוזל גם אל גברים, ומגברים - לבהמות. ילד כזה בקלות נופל להרגשה שהוא שונה וש"זה הוא", ושהוא לא צריך להתבייש בנטיות כאלה, ואז הוא מסתבך ומסתבך וכבר לא יכול לצאת. 

לעומתו, ילד שגדל בסביבה בריאה, לא "קומוניסטית", סביבה בה כולם יודעים שיש מסכנים ושלא תמיד יש מה לעשות בעניינם, אבל זה לא נוגע אליו - ילד כזה יצמח בסופו של דבר כלפי מעלה, ולא ייתקע תחת האבן שבעציץ..

ולכן בחברה בה גדלתי אין לא התאבדויות וכמעט אין עזיבת דת, (עזיבת הדת היא כמעט תמיד אצל פרחחים) כי זאת חברה שיודעת לסלוד, עם כל החמלה כלפי האומלל, ולשאוף לבריאות. היא יודעת לרחם מרחוק, לא להכניס לבית בגלל מבוכה. (כי למה הוא מסכן ואני מאושר? לא נעים... נכניס אותו..) 

הכל תלוי באיפה גדלים, ומה נחשב "קיים".

אם תשאלי אותי - אין דבר כזה הומוסקסואליים.

האם יש בעולם שלנו סטיות? האם יש מצבים נקודתיים של משיכה לבני אותו מין? יש. אבל אין הגדרה, אין תופעה. 

ואז אין התאבדויות. ואין פלונטרים רבים כל כך.

כל אדם שרוצה שהילד שלו יצמח למעלה, (וכולנו תמיד ממשיכים לצמוח כמו ילדים, גם אנחנו הילדים) צריך לאמר לו - "אין דבר כזה". יש דברים רעים, יש מחלות, יש סטיות, אבל אין הומוסקסואליים.

מישהו נפגע? אולי הגיע הזמן שיפנה את הגב לכל האלה ה"חומלים" עליו ו"מכילים" אותו, שהם בעצם אלה שגרמו לו להגיע למצב האומלל הזה בכלל..

לא בעניין שאתה מתמקד בו.

אתה מעמיד

"ילד שגדל באוירה שבה מכילים ומבינים הכל.. "

לעומת

"ילד שגדל בסביבה בריאה, לא "קומוניסטית", סביבה בה כולם יודעים שיש מסכנים ושלא תמיד יש מה לעשות בעניינם, אבל זה לא נוגע אליו "

לענ"ד לא זה ההבדל המרכזי. ההבדל בין ילד שגדל בחברה חילונית \ חלק מהדתית לבין ילד שגדל בחברה החרדית \ חלק מהדתית הוא רמת החשיפה וצורת החשיפה בכלל לנושאים מיניים, בלי קשר לנטיות הפוכות או רגילות. ילד חרדי נחשף לנושא בגיל הרבה יותר מאוחר, במינון אחר, רמת פירוט, וצורת הגשה אחרת לגמרי מילד חילוני. בגיל שלילד חילוני ממוצע יש המון מידע בנושא בכלל, כולל נטיות הפוכות (מידע שמגיע מסרטים וכדומה) - הידיעות של ילד חרדי על הנושא המיני בכללותו (ובטח לגבי נטיות הפוכות) מעורפלות או כמעט לא קיימות. חרדי ממוצע לא ילמד בכלל על קיום נטיות הפוכות בשנות הילדות, אלא בשלב כלשהוא בשנות הנערות\בחרות. וגם אז החשיפה תהיה - כמו כל נושא מיני אחר - באופן שונה מאוד מהחשיפה של ילד חילוני.

דיברתי על כל מיני "דתיים ליברליים". (לא יודע להגדיר בדיוק, אני לא מגדיר קבוצה מסויימת כרגע.)

הממ, אבל זה לא משנה מהותית, בגיל 15 -17 כל נער כבר סקרן ומכיר.. ומתי שבסופו של דבר הוא נחשף - יש הבדל. וזה לא חייב להיות איזה קו רשמי של בית ספר. זאת אוירה בבית, משהו כללי, אפילו לאו דוקא משהו בנושאים מיניים דוקא. 

בין השאר זה גם בנושאים מיניים.

יכול להיות אגב, (אני מתקשה לארגן את הראש) שתמיד הבריאות הזאת תתלווה לאיזשהו יחס "חרד" ושתיקה סביב עניינים כאלה בכלל.

נניח.. יכול להיות שאצל חרדים לאומיים - זה יהיה אותו דבר כמו אצל חרדים, ואז תאמרי שזה בכלל עניין של חשיפה לנושא כולו ולא עניין של יחס לסטייה. יכול להיות, אבל התוצאה היא שבין השאר יש שוני ביחס לסטייה.

ומן הסתם גם יש קשר מהותי בין הגישה ש"לא להסתיר מהילד", ובגיל צעיר כבר להנגיש לו את כל המידע - ובין הגישה ה"מכילה" סטיות.

טוב, אני באמת לא מצליח לארגן את הראש, אני מסכים עם ההבדל שכתבת.

אבל אני חושב שההבדל שכתבתי אכן קיים, ושהוא גורם למה שכתבתי שהוא גורם,

ושכן, גם הוא אחד ההבדלים בין החברות, הרלוונטיים לעניין.. 

ממ, בעצמך לא כתבת אם את חולקת על מה שכתבתי או מסכימה.

של זה שאין התאבדויות זה בכלל זה שאין עיסוק בנושא.. יכול להיות.

כלומר, בתכל'ס אין לילד הזדמנויות להתערבב ולהסתבך.

אבל לא, אי אפשר לומר שאין יחס אחר לגמרי לסטיות במגזר החרדי..

וברור שיש קשר בין הגישה בעניין הפרטי הזה - ובין הגישה בעניין הכללי של מיניות.

צריך לחשוב על זה עוד.

|נזכר שבישיבה הוא היה הולך לדבר עם איזה אחד כשהוא לא היה מצליח לארגן ת'ראש באיזו סוגיה כמו עכשיו|

(ומאז..... |פנים נפולות| למדנות עם בחורות.....<צ>)

אבל אני חושב שכן יש את ההבדל עליו אני מדבר. ושהוא, בין השאר, גורם נוסף לכך שהילד החרדי (אולי גם החרד"ל) נתקל בפחות הזדמנויות להיתסבך. כי זה מה שיש פה, מעמיסים הזדמנויות להסתבך - על תקופה עדינה שקל לסבך.

ושבלי קשר למגזר החרדי או מגזר אחר -  כל התופעה הזאת קיימת כי מקיימים אותה, ושהדרך הכי טובה להועיל בנושא סטיות - היא לא להפוך אותן לתופעה, אלא להתייחס אליהן כמו מה שהן, סטיות.

(לא משהו שהוא כשלעצמו - אלא סילופים של הדבר ה"קיים" היחיד.

אין הומו סקסואליים. אלא אין בריאות, היעדר של משהו, חיסרון של משהו. לא יש, אלא אין.)

ותודה על ההערה.

אם היית מדבר שם לעומק עם כמה- היית מגלה שהם לא ידעו בכלל מה זה הומו. ולכן הם יותר התבלבלו.

או שיותר הסתבכו- כי הם היו בטוחים שהם היחידים בעולם (ואני מדברת איתך על סיפורים ששמעתי מכלי ראשון, ושהם אמרו לי על חברים שלהם) רוב הדוסים לא יודעים מה זה ואיך זה בגיל 12-13 כשהנטיה המינית מתגלה. מה גם שיש לא מעט חרדים שם..  

אתה כותב שהסיבה שהם הסתבכו מלכתחילה- כי הם ידעו שיש דבר כזה וזה פשוט לא נכון. 

אתה זה שכותב פה שטויות מתוך הומופביה שמתחפשת להתלהמות דתית!

האם יש מספר זעום של מקרים של אנשים שיש אצלם בעיה? יכול להיות..

בכל תחום זה ככה בעולם, בכל דבר יש קצוות שונים ומשונים.

ולכן מה?

האמת היא עדיין כזאת, אין הומולסביים, אין הגדרה כזאת ואין קטגוריה כזאת. יש זיופים ותקלות בנטייה הבריאה, ויש מסכנים. מסכנים יש בעולם מכל הסוגים.

אני גם אכן משוכנע שרוב מוחלט שבמוחלטים של החבר'ה האלה כיום - מגדירים את עצמם כאלה כי הם מסובכים פסיכולוגית, ואחד שיבוא ויאמר לי שהוא כזה וזה לא נכון - לא ירשים אותי יותר ממך, אולי הוא יגרום לי לרחם עליו יותר. (לא בטוח, כי המגמה היא שהם רוצים להכניס בעיות ומחלות למרחב הציבורי, ובכך להרוס ולהחריב, וזאת גם סתם גסות. אז לא מושך אותי לרחם עליהם..) 

גדלתי כמו כולם בין ילדים וראיתי סיפורים, וברור לי שבצורה בה מתייחסים היום בעולם ל"תופעה" - מוכרחים להיות מלא שיסתבכו בזה.. אפילו בלי לראות אותם למעשה.. זה מתבקש ומפחיד.

הויכוח הוא לא על גנים או לא גנים, הויכוח הוא על צורת התייחסות הרבה יותר כללית..

טוב, אני לא יודע לאן להמשיך כי בכלל לא סתרת את דברי. 

ואני לא אדבר עם חבר'ה באתרים האלה, האתרים האלה הם פשע וזה מרתיח אותי ודוחה אותי.

מה את מגדירה "הומופוביה" אגב?

מעניין אותי.. משתמשים הרבה במושג הפופוליסטי וחסר המשמעות הזה.

מהי "הומופוביה"? ו..האם את סובלת מ"משכב-בהמה-פוביה"? לתורה יש הומופוביה כי היא חושבת שזה "תועבה"?

פחד מהאחר (הומואים במקרה הזה) רק משום שהוא אחר.

(כמו שאתה כותב שדוחה אותך לדבר עם אדם שמצהיר על עצמו שהוא הומו דתי והוא שואף לשמור על כל המצוות- למרות שהרצון שלו הפוך לחלוטין. הוא אדם צדיק ואין בו שום פגם. אבל הוא דוחה אותך. ואתה קורא לו "פושע") 

אין פה שום "קנאה דתית" מאחר והדיון פה הוא על הנטיה, והאם היא קיימת ואיך ניתן להתמודד איתה.

אין פה אף אחד שהתיר משכב זכר.

הנטיה קיימת. אתה לא יכול להכחיש את זה שיש אנשים שהם לא כמו כולם ויש להם רצונות אחרים.

יש פה רק אנשים שמבינים שיש אנשים שקיימת אצלם הנטיה הזו, ולהכחיש אותה רק הורס ולא מועיל. 

קשה לדעת אם העאלת הנושא עצמה יכולה לגרום ליותר בני נוער לחשוב שהם כאלה (נשמע לי שטויות- כי מי שאין לו את זה, ייגעל מזה.) או שהיא פשוט תגרום להם פחות להדחיק ולטפל בזה.

כיום אדם בן 20+ דתי, שיודע שהוא לא נמשך לנשים. יש לו כמה ברירות-

או למצוא מישהי רגילה ולהתחתן איתה, ולאמלל את חייה בכך שהוא לא יימשך אליה- עם כל ההשלכות. (ויש השלכות.)

או (כמו סיפור אמיתי שמעתי) להתחתן, ואחרי שיש ילד להגיד לגברת הנחמדה "אני את הפרו ורבו שלי עשיתי, אני לא אוהב אותך, אף פעם לא אהבתי, ביי!" 

או להשאר רווק עד סוף ימיו

או להיות חילוני ולמצוא זוגיות כמו שהוא מחפש

או להתחתן עם לסבית (דבר שמנוסה היום ע"י ארגונים, הרעיון הוא זוגיות שבנויה יותר על הערכה הדדית ובניה נכונה מאשר על משיכה) 

החברה מכריחה אותו לבחור בעצם באופציה הראשונה, או החילונית, או להיות רווק שכולם מציקים לו כי לא מבינים למה הוא לא מתחתן.. (אם היתה לנו חברה שיודעת להכיל את השונות, ולהבין שהוא רווק כי הוא הומו, ונא לא להציק, זה היה שונה..)

אם יש אשה, שמאד רוצה ללכת בצורה לא צנועה, יש לה נטיה כזו, ללכת לא צנוע. אבל היא מתגברת והולכת צנוע בכל זאת, תתיחס אליה כמו להומו? (מגעילה, דוחה, מעוותת?)

זה בדיוק אותו דבר. יש רצון (חזק, קשה, נורא) לעשות עבירה. זה עדיין לא אומר שהוא גם עושה אותה. 

לא אמרתי שאדם שבתכל'ס נמצא במצב נתון בו הוא מרגיש משיכה כלפי בן מינו - דוחה אותי או מעורר בי שנאה.

אבל אלה שגולשים באתרים, דיברתי על האתרים האלה, מי שיזם ומפעיל את האתרים האלה פושע, כל המיזמים האלה הם פשע, ולכן לא אחפש שם עם מי לדבר, זה מעורר בי סלידה.

בנוגע להומופביה, שאלתי ולא ענית. האם את סובלת מ"משכב-בהמה-פוביה"?

לי ברור שהסיבה היחידה לכך שהנטייה כשלעצמה לא מעוררת סלידה, זה פשוט כי היא רק מחשבות, מחשבות הן לא ענייני ולא נוגעות אלי ולא רלוונטיות. נטייה למשהו  מתועב - היא אכן מתועבת, כן.

אבל זה לא נוגע אלי..

רק.. תעני על השאלה בבקשה.

בנוגע לאשה, זה לא דומה ולא קשור, כמו העניין עם השבת והפסח.

נכון שגם בזה יש משהו זנותי ומגעיל, אבל זה אחרי הכל הגזמה בדבר הטבעי והבריא, מה שאין כן כאן, שמדובר בסטייה.

אפשר ללכת בראש הזה ולשאול אותך שאלה...

אדם שלא עמד מול יצרו, ונכשל במשכב בהמה, יגעיל אותך לא יותר מאדם שנכשל עם נידה?

אם כך את בבעיה.

 ייגעל מזה.)" פשוט מגוחך בתכלית הגיחוך. אני מכיר סיפורים, מכיר תיסבוכים פסיכולוגיים, ונשמע שאת פשוט לא. 

זה פשוט לא עובד ככה. אחרת לא היו את כל הסיפורים הלא סימפטיים מכיתה ד'.

כהומו סקסואל- ההגדרה הזו מתייחסת לנטיה. לא לשום מעשה.

אדם שמגדיר את עצמו בזוגיות הומוסקסואלית- זה כבר יותר בעייתי. 

ולא, לא מגעילה אותי יותר הידיעה שיש הומואים שחיים בזוגיות חד מינית מהידיעה שהרבה מאד נשים נשואות בוגדות בבעליהן או שיש משפחות רבות שלא שומרות טהרת המשפחה.

זה כרת וזה כרת.

מצד שני- היחס שלי שונה כי אני בת. ידוע שגברים זה מגעיל יותר. 

וזה בדיוק הומופוביה- הפחד מהשונה רק כי הוא שונה. לא כי זה נגד התורה, אלא כי זה נראה לך שונה ומוזר.

הבעיה שלי עם משכב זכר היא פשוטה- איסור כרת מהתורה. כמו חמץ בפסח וכמו נידה.

לכן זה אסור. ולכן אני נגד אנשים שחיים ככה בגלוי ומתוך התרסה.

אנשים שאומרים על עצמם שהם מנסים לא ליפול בזה (וזה לא ענייני אם הם נופלים או לא, כל עוד השאיפה שלהם היא לא. וכל עוד האמירה שלהם היא שזה אסור) הם אנשים ככל האדם. ואין בהם שום בעיה- לא דתית ולא מוסרית גם אם הם מצהירים על נטייתם הלא מממשת ברבים (לדוג'- כדי להסביר למה הם לא מתחתנים) 

(סיפר לי פעם מישהו- עד גיל 25 חייתי כל הזמן בפחד שיגלו. בגיל 25 התייאשתי מהטיפולים (המרה) והתחלתי לספר לסביבה, וגיליתי שגם אם ככלל רואים בכל מקום הומופובים- כשהם נפגשים עם אדם כזה- בסופו של דבר רוב התגובות שקיבלתי היו מקלות. כי אישית- אתה לא יכול לבוא למישהו ולצאת נגדו אישית. רק נגד קבוצה שאתה לא מכיר..)

לגבי האתרים- איך אתה יודע מה קורה שם אם לא נכנסת אליהם? האתר של הו"ד הוא אתר שמחזק אנשים במצב הזה, נותן להם כוחות להבין שהם יכולים להשאר דתיים ושה' לא שונא אותם. שיש תקוה ושיש מה לעשות. 

זה הכי לא פשע. ולקרא לאנשים שם פושעים- זה פשע. 

לגביי תסביכים פסיכולגיים- הטענה המדעית המרכזית כיום היא שיש מקדם גנטי, אבל זה תלוי מאד גם בסביבתיות. (בעיקר- חברה גברית ברובה, יחסים לא טובים עם האבא, ישנן תיאוריות על הקשרים לכל מני תהליכים בהריון של האמא, ופגיעה מינית)

כך שההשערה היא שמי שאין לו את המקדם הגנטי, - ייגעל מזה. 

ואני מכירה סיפורים, אולי גם יותר ממך.. 

וברור שיש מקרים שאפשר וצריך לטפל. (ויש מקרים שאי אפשר) אבל צריך קודם להכיר ולהבין את הבעיה לפני שמטפלים בה.

להדחיק, לטשטש ולקבור את הבעיה לא יפתור אותה.

ללמוד, לחקור, לתת קבלה ולבחון אפשרויות טיפול- זה בהחלט יכול לעזור. גם לאנשים כפרט ובסופו של דבר לנו כחברה.

על חמץ בפסח כתוב כרת

על האוכל ביום כיפור כתוב כרת

על משכב זכור זה לא רק כרת כתוב שזה תועבה (מישהו יודע לעזור עם מקורות? אם כן תודה)

אין דברים מגעילים מלבד איסורי תורה? 

זה די שטחי, ודי בעייתי כשכתוצאה מכך גם יש עיוותים. (וזה גלותי נורא, פחח)

יותר מזה, התורה עצמה הרי לא סתם אומרת שזה איסור, אלא נוקטת ב"תועבה", כי יש דברים מגעילים יותר מאיסור תורה, "איסורי דרך ארץ".

איך את מסבירה את ההתייחסות של התורה לזה כאל "תועבה" ולא סתם איסור?

(בתור אחת שכל מה שמפריע לה בנאצים למשל.. זה רק זה שהם עברו על אחת המצוות של בני נוח, ושהאכזריות לא דוחה אותה, מלבד האיסור שבה. הזוי..)

אדם שאיבד לחלוטין את ההרגשות טבעיות שלו, וכל מה שיש לו זה לדבר על גדרי הלכות.

הומו-פוביה זה שום דבר חוץ מפופוליזם.

האם את (שאלה בפעם השלישית) לא סובלת מ"משכב-בהמה-פוביה"? 

דוקא יצא לי להיכנס אליהם. הם פושעים ודוחים.

הטענה המדעית המרכזית כיום גם טוענת מן הסתם ש"אין אלוקים". כי העולם הגדול כיום, ממש כמוך, לא מונחה ע"י מוסר אמיתי, וזה משפיע על העניינים ה"מקצועיים" ביותר.

תוכלי לחזור שוב ושוב על "אתה מדחיק", אבל המציאות היא שאילולא כל אותם אנשים רחומים - כמעט ולא היתה תופעה כזאת, ואולי גם אותם בודדים שלא היו יכולים להסתדר פסיכולוגית (בהנחה שקיימים כאלה) היו חיים טוב בהרבה.

זה גרם אולי לכך שיהיה כמה בודדים שקיבלו הקשבה, אבל זה הרחיב את התופעה פי אלף. ושבכל תוכנית טלויזייה יש איזה "הומו" או "לסבית" גאים. וכל המושגים מתעוותים. פשוט מזעזע..

לא אמרתי שאין לי רגשות בכלל מעבר להאם זה מותר או אסור מהתורה.

רק אמרתי שאין לי רגש דחיה כלפי נטיות הפוכות- פרט לזה שזה אסור מהתורה לממש אותן.

אז אל תערב פה נאצים.. (דרך אגב, הם גם היו בצד שלך.. רק לקחו אותו צעד קדימה ופשוט הרגו אותם..)

עד כה לא ראיתי שום פיתרון שלך חוץ מ"אל תדברו על זה, אז זה לא יקרה" (לא נכון. וכבר אמרתי לך שזה קרה לכאלה שלא ידעו דבר וחצי דבר.) זה מה שהציבור הדתי והחרדי עשו עד היום, אופס, לא ממש עבד להם.. (ועוד פחות יעבוד בעידן האינטרנט ומהפכת המידע..)

יש לך פיתרון אחר? 

כי אני נתתי פה פתרון. ליצור חברה שלא מפחדת מהומולסבים, ולא מוקיעה אותם או מוציאה אותם מתוכה ומחייבת אותם בעצם לוותר על הדת, אלא חברה שמבינה את המורכבות ואת הקושי- ונותנת להם מקום לחיות בו מתוך הבנה למה לדוג' הם לא מתחתנים או למה הם מעדיפים ללמוד בבית ולא בישיבה או למה הם לא באים למקוה בערב יו"כ. 

חברה שבה נער מבובל יכול לגשת לר"מ שלו בלי לפחד שהוא ייהרוג אותו ויקרא לו כופר בעיקר, ולקבל ממנו הבנה וכלים לבדוק את המקום שלו ולטפל בעצמו בגיל צעיר. לא במובן של טיפול המרה- אלא במובן של עזרה פסיכולוגית להבין מאיפה זה בא בגיל שבו מתגבשת הזהות המינית ועוד אפשר להשפיע הרבה יותר מאשר 10 שנים אח"כ כזה כבר נטוע עמוק ורק בטיפול שנוי במחלוקת יש סיכויים נמוכים לשינוי.

חברה שבה אדם כזה לא ירגיש, בנוסף להתמודדות שכבר קיימת, שהוא צריך לחיות בפחד שיגלו ובהסתרה ובמשבר זהות עמוק וקשה- שגורם גם למשברים נפשיים, אמוניים ולרוב פשוט לזרוק את הכל...

אתה טוען שהפיתרון שלי יגרום לעוד בנים לחשוב שהם הומואים, נניח ומחר מכניסים אותך לתוך חברה שכולם שם הומואים ולסביות, באמת זה מה שיגרום לך להפסיק להמשך לנשים?? קשה לי מאד להאמין..

טבע האדם הוא לשאוף להמשכיות. הומוסקסואליות נוגדת את הטבע הזה. צריך משהו באמת חזק כדי לגרום לזה. מעבר לקצת פסיכולוגיה.. 

אמרת שזה לא דוחה אותך יותר מחילול שבת.. לא הכנסתי שום דבר. אמרת שזה כמו נידה, בעוד שהתורה עצמה כתבה שזאת "תועבה". (את שוב ושוב מתעלמת מהשאלות שלי..)

(תראי.. לא נעים... התורה דוקא די אומרת לנהוג כמו הנאצים בעניין הזה, הרי אי אפשר לדעת על אדם שהוא הומו אלא אם זה בא לידי ביטוי ביחסים. כך שסביר שגם התורה וגם הנאצים פסקו מוות לאותם אנשים.)

אין לי שום דבר נגד אדם מתוסבך פסיכולוגית, או גרוע מכך, מתוסבך גנטית (בהנחה שיש דבר כזה). הבעיה שלי היא היחס אליהם, וההנהגה לגביהם, ה.."קריאה" שלהם. ברור שכעיקרון הייתי מרחם על כל מתוסבך...  ככל אדם עם נכות למשל.. 

לא אמרתי שיש לי פיתרון מוחלט. אבל גם לימין אין פיתרון מעשי כרגע לגבי מה לעשות עם הפלסטינים (לפחות לרובם) - ובכל זאת הפיתרונות של השמאל הם אובדניים.

ואין לי גם פיתרון לקיומו של עוני בעולם - וזה עדיין לא אומר שצריך לחלק את כל הרכוש בין כולם.

אבל כן, אם לא היו אנשים שמתייחסים לנושא כמו שאת מתייחסת אליו - המצב היה טוב בהרבה. 

את רק גורמת הרבה יותר נזק, וגורמת ומייצרת הרבה יותר כאלה..

זה משהו שעיכלתי בחיי הקצרים, אין פיתרון לכ ו ל ם בכל עניין. אין.

בכל מה שנעשה - תמיד יהיו מסכנים. אבל הבודדים המסכנים שיהיו אולי אומללים ולא מובנים, וילחצו עליהם להתחתן, ואפילו.. יעזבו את הדת - הם חלק מהעולם הלא אוטופי שלנו, הם ידחקו וימעכו ויתרסקו וזה מצער, אבל זאת לא סיבה לחלק את הסבל בין כולם, ליצור עוד כאלה. 

זה קפיטליסטי כזה...

(ושוב, אם היו מתייחסים לזה כמו שאני רוצה, אני לא בטוח שהיו אפילו את אותם בודדים. (בהנחה שהם אכן קיימים בכלל).

ה"פיתרון" החומל שלך גורם שהרבה יותר אנשים מסובכים עם חיים לא חיים, לא מקימים משפחות, מוצאים סיפוק במלחמה למען איזה אידיאל גאה מסריח באתרי אינטרנט, כשהם יכלו להיות אנשים מאושרים!! אנשים בריאים שותפים בעולם של כולנו.. ובגלל המוסר המעוות הזה - הם הכי אומללים שיכול להיות!!!

ברור שאדם שיחיה בין הומולסביים כל חייו - סיכוי סביר שיהיה כזה בעצמו.

וברור שכשכל זמר מתחיל משווק עצמו ככזה כדי להצליח - יהיו הרבה יותר.

(כן, ברור, את לא "מפארת" את זה, בניגוד להם.. בלה בלה בלה.. זאת אותה תנועה אחת גדולה. הו"ד השתתפו במצעד הגאווה, הם חבורה של פושעים. להשתתף במצעד גאווה זה לא פחות גרוע מלהביא את הנטייה לידי ביטוי, זה עוד סוג של ביטוי.)

אגב,את שואלת סתם מסקרנות?

בלי לפגוע, זו דעתי

על העניין של הנשמות?

2) ממתי לומדים דברים כאלה מקבלה.

3) ה"מדע" והתורה כאן בשני מתרסים לגמרי.

וזה שאתה מזכיר את הרב זמיר כהן ואת המדע באותה נשימה מוכיח את זה בוודאות

אך האמירה שלך לגבי הרב זמיר כהן אינה מנויה במפקד האמת,לא רק שכל הספרים שלו מלווים באופן רצוף במקורות מדעיים מקצועיים,ולא רק שיש המלצות על ספרו מטעם מדענים גדולים,אלא שהוא גם ערך תוכנית ויזואלית עם מספר לא קטן של מדענים בנושאים רבים,תכנית הנקראת "תורה ומדע",יחסית חדשה.

אין אינטרס ליישב בין התורה למדע. יש אינטרס למצוא את האמת.

אבל גם המדע לא חד משמעי בעניין, וברור שהמדע פה הולך אחרי צורת החשיבה, ולפיה מוציא מחקרים..

כל הנושא הזה מופרך מעיקרו.

עד לאחר שתהיה מסקנא, כרגע הוא בכלל לא רלוונטי.

כי ברור שאם באים ובפשטות רוצים ללמוד מהתורה על תופעה כזאת - זה נראה רק כמו חטא ושפל מוסרי, מה שאמר הרמב"ן.

במדע יש חילוקי דעות בעניין, זה ידוע ומפורסם, אז כנראה שזה לא פשוט כמו איך שהקראת את זה.

פעם מישהו הראה לי איך החילוקי דעות האלה מתחלקות יפה יפה בין השמרנים לשאינם, כלומר, מדע כמו כל דבר אחר מבוסס על "מוסר", אחרי כיוון מסויים - מוצאים מחקרים לרוב, לכאן ולכאן. וזה פשוט וברור לי.. גם בלי שראיתי את הנושא הזה כאן.

התורה היא מהעבר השני של המתרס לא בויכוח על גנים, (בהנחה שבאמת יש גנים, סביר להניח שלא) היא מהעבר השני של המתרס כי מנקודת מבטה הגנים בסופו של דבר, מבחינה מסויימת, הם הרבה פחות רלוונטיים..

יש כל מיני סוגי אנשים, יש אנשים שפחות לחוץ להם להתחתן ויש כאלה שיותר (אפשר לראות את זה גם כאן בפורומים), מכל מיני בחינות, "מיניות" ובכלל.

אבל בחברה בריאה (כמו חברה שהתורה רוצה) כולם מתחתנים ומרוצים.. (או כמעט כמעט כולם.. תמיד יש בודדים שכואב הלב עליהם, וזה בכל מיני נושאים, לא רק כאן).

כל הדיבורים על החבר'ה האלה מתחילים ונגמרים במוסר מעוות. 

במטרות שונות, בעצם... בהיעדר מטרות של ממש.

אין לי מושג לגבי דרך הטיפול. זה רחב ומורכב ואחראי מידי בשביל אחד כמוני. לרגע לא התיימרתי לומר שאני יודע איך לעזור להם.

כמו שאין לי גם מושג באיך לטפל ממליוני פגועי מוסר-מערבי אחרים.

(למשל... דתלש"ים)

אבל אני כן יודע שכדי למנוע "היווצרות" של נוספים ופגיעה באחרים - צריך לומר את האמת, ואני לפחות אומר את האמת..

כלומר.. גם כשאתה (כלומר אני וכל אחד) לא יודע איך לעזור, באמירת אמת לרוב לא תזיק, אולי תועיל. וזאת האמת.

(לא שאני איש אמת, כאן זאת האמת)

תפיסה לא נכונה והתייחסות לא בריאה לעניין מגיל צעיר נניח - היא גם סוג של "תאוות".

השאלה היא לא על היחיד בכלל, מה יש לו ומה אין לו, אלא על החברה.

יכולה להיות חברה שבה כולם נשואים ומאושרים מכך מכל הבחינות

(אולי למעט מספר זעום ממש של בודדים)

כשאתה מסתכל על מי ואיך משווקים את הזכויות והרחמים על "בעלי הנטיות" האלה כיום, לא קשה לזהות שזה שקר וכזב, אחד מיני רבים, סטיות ואובדן מוחלט של מוסר שיש היום.

(זה קשור גם לויכוח שהיה על פמיניזם כמובן |מושך בכתפיו|)

אבל אוקיי. רק מעניין לראות מה יקרה אם תפגיש בין הרב זמיר כהן ובין אנשי המדע עליהם אתה מדבר.

בספריו, שם הוא עונה תשובות על השאלות שנשאלו על הספר הקודם.

הוא רב ולא מדען.

והוא משתמש בשיטות פופוליסטיות וחסרות כל ערך מדעי

ראיתם פעם שני מדענים מתווכחים אם 2 + 2 אכן שווה 4? 
ראיתם פעם מדענים מתווכחים אם כדור הארץ גדל או קטן? 
ראיתם פעם היסטוריון מתווכח עם רעהו אם היו או לא היו רומאים? 
אני מנחש שלא. 

אבל הדיונים האלה אכן מתקיימים, רק שאתם לא תשמעו עליהם אם לא תחפשו היטב. 
והיסטוריון שמכבד את עצמו, וטוען שלא היו רומאים לצורך הענין- ייקח את הקייס שלו בפני הפקולטה הרלוונטית באוניברסיטה ויציג את טענותיו. הוא ידבר לאנשים הרלוונטיים בדיון משעמם, יבש ואינטלקטואלי נטו, בו ייבחנו הדברים בעיין ביקורתית. 

באם יצליח לשכנע אותם- או במילים אחרות, אם יציג עובדות חדשות שהנוכחים יהיו אנוסים לקבל- כולם יריעו בצהלה, והבנתנו את היקום תתקדם בעוד צעד. כך היה מאז קום המדע, תיאוריות שהוכחו התקבלו וצלחו את מבחן הבחינה הביקורתית, ואלו שלא- הושלכו לפח הרעיונות הגרועים של ההיסטוריה. 

אבל בשום מצב- שום מצב!- לא ירוץ אותו ההיסטוריון/ ביולוג/ מתמטיקאי - לפשוטי העם, ההדיוטות, שממילא לא יודעים אם הנושא המוצג להם נכון או לא, ויתחיל להטיף להם. למה לו? מה הטעם? אתם אומרים שהרב זמיר כהן שכנע אותכם שאין אבולוציה? מה אתם כבר מבינים בנושא כדי לשפוט בו? הוא הציג לכם מידע, ואתם- בהעדר ידע אחר- אנוסים לקבל אותו.

כל הרעיון הזה של ויכוחים פופולאריים על תיאוריות מדעיות הוא מגוחך מעיקרו. 
אם לרב זמיר כהן יש תובנות, שיבוא איתן לגורמים הרלוונטיים- לביולוגים, לפיזיקאים, להיסטוריונים- שישבו, בלי דמגוגיות, ויפרשו איש איש - לא את משנתו - אלא את ההוכחות שבידו! 

עוד משהו שכדאי לדעת, הרב זמיר כהן הוא קודם כל מתרגם. מתרגם של טקסטים נוצריים שנועדו לקרב את האדם לישו. 
הרב כהן אינו מחדש דבר. הוא מעתיק את דבריהם של מחב"תים נוצריים אנגוולסטים אמריקאים, 

ויש לכך עשרות דוגמאות...

קרא את דברי הקודמים.אין טעם להרחיב,אך ספריו מבוססים מאד,אינני יודע מה הביא אותך,שהרי אינך מדען גם כן ולפי דבריך אינך יכול לנגוע בסוגיות אלו, לבוא ולפקפק במקור שהיו כבר מדענים גדולים שהמליצו עליו ומהם אפשר לקבל סימוכים על איכות העבודה.

הנסיון להציג כיאלו עולם המדע,כמדע בכיוון אחד ודבריו בכיוון אחר זו טעות וחוסר ידיעה בנושאים אלו,משום שהשימוש בשם "עולם המדע" בנושאים הנ"ל שגוי.ואין מקום להרחיב כאן לצערי,ומימלא חבל שנפתח כאן פתח לדיבורים בנושאים שאי אפשר להגיע לשורשם דרך שרשור כזה,או במידה רבה פורום בכלל

ומימלא לא צומחת תועלת מכך,רק אדגיש שלא צריך את דברי,היו מדענים שהמלצותיהם מובאות בסוף או בתחילת הספר,כמדומני גם הפרופ' דורון אורבך.ומוטעה לומר שאלו דברי הרב,הרב ליקט מקורות מדעיים וניתח סוגיות רבות לאור מקורותינו,אך המקורות המדעיים הם אכן מקורות מדעיים גרידא והביבלוגרפיה בספר מתועדת היטב בהפניה לאותם מקורות.

אתה באמת מאמין לכל כתב עת שאתה קורא?

באיזה מן עולם חיים האנשים שמאמינים בכל דבר שרוקד סביבם...|שואל ת'עצמו|

היה נשמע שהאמנת, לא העליתי בדעתי שאולי קראת והבנת והסכמת..

פפ..

שטויות במיץ.

קרא את הערך בוויקיפדיה.

וויקיפדיה - לא המוסד השמרני ביותר.

אז לא. מעיון במקורות שונים מדעיים בנושא זה - המדע עדיין אוחז בדעות שונות, בתיאוריות רבות ובמגוון "מסקנות" לכאן ולכאן, לאורך כל הקשת המדעית, משלילה מוחלטת של הטענה שמדובר במשהו גנטי ומולד - אלא רק מהשפעות חברתיות, ולכן ניתן לריפוי מלא, ועד לשלילה מוחלטת של אפשרות שזה משהו ניתן לריפוי, וקביעה שזוהי מחלה מולדת שלא ניתנת לריפוי אלא מקסימום להדחקה.

האמת, כנראה, כמו במקרים רבים, נמצאת בתחומי האפור - ישנם מקרים כאלו וישנם כאלו ככל הנראה - אבל ממש לא בטוח שגם אם מדובר במחלה מדעית מוגדרת ומוחלטת - שזה לא ניתן לריפוי. ככלל, אנו מאמינים שלכל דבר "פגום" בעולם, ה' גם המציא את התרופה והדרך לצאת ממנה - אולי אנחנו עדיין לא מכירים את הדרך לכל מחלה כזאת, אך אנו צריכים להאמין שה' נתן את הכוח לרופאים לרפא מחלות, במגוון דרכים.

בעבר האמינו שאין תרופות למחלות מסוימות - וברבות הימים התרופה נמצאה, וכך גם לגבי הסרטן - לפחות להיות לא יודעים על תרופה שמראפת לחלוטין ולא על חיסון נגד מחלות הסרטן המגוונות, אך המדענים עובדים במלוא המרץ ומאמינים שלא ירחק היום שבו ימצאו את התרופה.

וכל זה כדי להגיד - שגם אם נניח ומדובר במחלה מדעית - ייתכן שחלק נכבד מהמחלה שוכן בחלק הנפשי ולא הפיזי, ואם כך, ניתן בדרכים נפשיות לרפא את המחלה ברמות כאלו ואחרות (אם נניח שמדובר במחלה, ולא בנטייה שנגרמה בגלל החברה וכו').

זה כמובן בהנחה שאנו מאמינים שמדובר בפגם - ישנם (לא דתיים בדרך כלל) שטוענים שזהו בכלל לא פגם אלא דבר טבעי - עליהם אני לא מדבר.

אם כך - צריך לבדוק אדם כזה האם נרפא ממחלתו, האם כיום הוא מסוגל להיקשר לאישה ולאהוב אותה באמת - ואזי אני אישית - אומנם אני לא בת, אכבל בכל זאת - חשוב שניתן בהרבה אומץ לצאת ואף להתחתן עם אדם כזה.

חשוב להבין - זה ישמע קצת הזוי, אבל ישנן שני סוגי אהבות, או למעשה, אהבה שמחולקת לשתיים - אהבה נפשית, ואהבה מינית שמתבטאת במשיכה פיזית מינית. לא חובה שבעלי זוג נשואים ימשכו זה לזה מינית, כמה שזה ישמע מפתיע - ייתכנו גם בני זוג שגילו שאין משיכה מינית כל כך ביניהן (לאו דווקא שיש נטיות הפוכות, אלא סתם ככה בני זוג בריאים שגילו שאין משיכה מינית) שבכל זאת בגלל שיש משיכה נפשית, רגשית ואהבה בין בני הזוג - הם כן יוכלו להמשיך לחיות באושר, בהאבה גדולה, ואף להביא ילדים - כי האמת היא כמו שכולם יודעים שכדי להביא ילדים לא צריך משיכה מינית אלא מספיק המעשה. אומנם נכון, זה לא האידיאל - אבל זה גם דבר קיים ואפשרי, עד כמה שיקומו זועקים על כך.

לכן גם, כן, אני מאמין שאפילו אם האדם עם הנטיות הצליח (בעזרת עצת נפש וכו') לבנות בתוכו את הקומה שהוא יוכל להקשר נפשית לאישה, לאהוב אותה בכל ליבו, מבחינה רגשית, שכלית, התאמתית וכו' - אזי, הגם שאולי לא תהיה בעתיד משיכה מינית של ממש, עדיין הם יוכלו לקיים אורח חיים זוגי אוהב ותומך - עם יותר קשיים מבדרך כלל, כן - אבל החיים הם לא דבש, וישנם גם דברים מורכבים, כן.

אגב - רק לסבר את אוזנכם - התורה אסרה בסך הכל על מימוש המעשה האסור בין גבר לגבר (בין אישה לאישה לא התורה אסרה ממש, אלא זה מחכמים וזה "מעשה נשים המסוללות" וכו'...) - אבל אם קיים גבר שקיימת בו נגיד הנטייה הזאת, והוא לא ממש אותה בכלל בכלל, אלא רק הנטייה הנפשית קיימת בו אבל הוא לא מתקרב אפילו לעשות מעשה אסור כלשהו - אזי, הוא לא עובר שום עברה מבחינת התורה והוא יהודי כשר לכל הדעות... כמו נגיד, אם ניקח אדם שיש לו מחלת קלפטומניה (=מחלה שגורמת לאדם לרצות לגנוב, בלי שליטה) - אבל הוא מצליח להתגבר על עצמו ולמרות המחלה לא לגנוב - אזי, למרות שהנטייה עצמה קיימת בו, הרי שהוא אדם כשר כל עוד הוא לא גונב...

אני לא חולק שמשיכה מינית היא חשובה - אני רק טוען על פי ההיסטוריה והמקרים שידועים לרבנים רבים שמביאים אותם פה ושם, שבהם זוג גילה לאחר החתונה שאין לו משיכה מינית שמתאימה, ובכל זאת הזוג הצליח להשכיל ולפתח זוגיות אוהבת, ואולי כן להרגיש הנאה מסויימת בחיים האינטימיים גם אם לא מלאה, ואולי זה אפילו עלה עם הזמן ועם האהבה...הרבה מזה גם תלוי בהחלטות הנפשיות שכל אחד עושה ובמה שהוא יכול לשכנע את עצמו שנכון - גם יהיה נכון בסוף...

הרי אם נגיד שמשיכה מינית תמיד תמיד היא קריטית - אז למה ה' לא נתן לנו את האפשרות לבדוק אותה לפני החתונה? ומה אם אחרי החתונה נגלה שבני הזוג הספציפיים לא מתאימים מבחינה מינית? האם ניפרד בגלל זה? אז למה לא להיות כמו החילונים, שטוענים - לפי מה ששאתה אומר חלקית, בצדק - שחייבים לפני חתונה לבדוק שיש גם משיכה מינית בין בני הזוג.

זהו, שכנראה שהתורה ידעה שזה דבר שניתן לסידור עם הזמן ואפילו להשלמה במידה מסוימת.

חילונים רבים ששמעתי בסיטואציות כאלו ואחרות, במציאות או על גבי האינטרנט - סתרו. הם, כמו שאתה יודע , לעיתים "מבלים" בחיים שלהם עם קצת יותר מאישה אחת - מה שכמעט כל דתי בחיים לא יעשה - ככה שאם אתה רוצה "מדד" כלשהו לדעת אם מה שאמרת נכון, אתה לא יכול להסתמך על דתי שבחיים שלו היה רק עם מישהי אחת כל החיים... כמה שזה נשמע מגעיל - כשחילוני שעבר "חוויות" רבות, לא עלינו - אומר לך שישנן כאלה שנמשך אליהן מינית ויש כאלה שגילה שלא נמשך אליהן, זה אומר דרשני... כלומר - יתכנו מצבים ששני אנשים נורמאלים לחלוטין, שלא ידועה נטייה כלשהי אצל אחד מהם - מתחתנים ואז מגלים שאינה משיכה בין שניהם פיזית...

אפשר להבחין אם יש משיכה מינית גם בלי להיות בקשר מיני.. ולא ארחיב, אבל יש אפשרות לבדוק את העניין גם כששומרים נגיעה.

דבר שני, זה נחמד והכל לדבר על זה שיש זוגות שהצליחו למרות הכל להישאר בזוגיות במצב כזה, אבל זה מצב מאוד לא פשוט, ואם נלך לפי הרוב המוחץ של המקרים- האישה יוצאת נפגעת מאוד ("ועונתה לא יגרע"), האיש יוצא מבולבל- לא מממש את עצמו לכאן או לכאן, וכל החבילה מתפרקת או לחילופים קיימת עם מטען שלילי מאוד מאוד גדול.

אז נורא נחמד לדבר, אבל המציאות הרבה יותר מורכבת, עצובה וקשה.

אם זוג יבוא לכל רב או יועץ זוגי ויגיד לו "אנחנו מתלבטים אם להתחתן- אנחנו מאד אוהבים אבל אין שמץ של משיכה" (למרות שקשה להאמין שזה יקרה- לרוב גברים חותכים אחרי פגישה גג 2 אם אין להם משיכה כלפי הבחורה..)

אם יש משיכה- אפילו כלשהי, זה כבר משהו שאפשר לעבוד עליו.

ומשיכה אפשר לדעת בלי להתחתן- האם קשה לשמור נגיעה או שאין רצון מיוחד לגעת? עד כמה רוצים להתחתן במובן הפיזי?

אישות זה הדבק של הנישואין. זה הדבר שמחבר בצורה הכי טובה. ואם אין משיכה- זה פוגע, פוגע, פוגע.

(לא אוהבת להגיד את המשפט הזה- אבל מבינים את זה רק אחרי שנה + של נישואין. עד כמה זה רציני קריטי וחשוב.) 

לנשום, באופן כללי. חשוב.

לכן זו שאלה די כללית

אין לי מושג מה הייתי עושה במקרה כזה

לא נראה לי כ"כ ברור להוריד על זה

יש בזה המון רמות. יכול להיות מישהו עם נטיה קלה מאוד עד ממש נטיה הפוכה לגמרי

וגם יכול להיות מישהו שנמשך לשני הכיוונים, קיצר, כל מקרה לגופו

בהנחה שאני לא מייצגת אף אחד, כן?

מה הכוונה "בעבר"? 

עד כמה זה היה חזק (ישנה סקאלה, 1= נמשך אך ורק לבנות ובנים מגעילים אותו (רוב הגברים) 7= נמשך אך ורק לבנים ונשים מגעילות אותו.)

לפני כמה זמן הוא עבר טיפול ואיזה?

האם בעקבות הטיפול הוא נמשך לנשים או רק טיפל במשיכה שלו לגברים, חסם\הדחיק את המיניות שלו?

מי מלווה אותו כיום? (אני מאמינה שהכי טוב- זה פסיכולוג ירא שמיים. לא רק רב ולא רק פסיכולוג)

האם הוא ילווה אותו גם בעתיד בעז"ה?

אם את שואלת ברצינות- את מוזמנת לאישי. 

יש בעצם 3 סוגים. 

דו-מיני זה גבר או אשה שנמשך\ת גם לגברים וגם לנשים. ויש בזה כמה רמות.

הומו- זה גבר שנמשך רק לגברים. אם הוא יראה אשה- היחס שלו אליה יהיה כמו יחס של גבר רגיל לגבר אחר. ויכול להגיע עד כדי גועל מלחשוב עליה בהקשר מיני. (לדוג'- יגעיל אותו לחשוב על להתנשק איתה) 

לסבית- כנ"ל אצל נשים. מישהי שיגעיל אותה להיות במצב אינטימי או מיני עם גבר. 

כל זה מדבר על מה שהאדם מרגיש. מה מושך אותו ומה מגעיל אותו. זה שאדם מסויים מוגדר כהומו\לסבית לא אומר כלום לגבי המעשים שלו ובטח שזה לא ענינו של כל אדם אחר.

הם אנשים רגילים, בני אדם. עם עולם שלם של חיים רגשות ומחשבות. וניסיון קשה. 

ישנם מעט פסיכולוגים שטוענים שזה נטו פסיכולוגי וניתן לשינוי. רוב הפסיכולוגים בעולם טוענים שהשינוי הזה בעייתי (אני מכירה מישהו שעבר תהליך כזה בארץ, ללא הצלחה. הוא תיאר את זה בגדול כ"תהליך שהורס לך את כל האישיות, שובר אותה לרסיסים קטנטנים, ואז מנסה לבנות מחדש כמו פאזל- רק בלי המרכיב של המשיכה ההפוכה.")

ישנה גם טענה מדעית שנמצא רצף גנטי משותף לגברים עם נטיה הפוכה,  אבל נמצאו גם כאלו בעלי רצף זהה- שהם סטרייטים לחלוטין. 

כך שכיום הטענה המרכזית היא שזה שילוב בין פוטנציאל גנטי והשפעה סביבתית. (דברים כמו הורמונים בהריון, יחס עם ההורים בעיקר האבא, תקיפה מינית שהילד עבר ועוד כמה) מה שבטוח- זה לא 100% גנטי- מאחר ובתאומים זהים נמצא ש57% מתאומים זהים שאחד מהם הומו- השני לא. 

אבל מאחר ובתאומים לא זהים היחס הוא שרק 13% שניהם הומאים- מסתבר שיש משמעות גבוהה לגנטיקה.

לגבי האחוז באוכלוסיה- יש מחקרים סותרים. החל מטענה שישנם מעל 30% של דו מיניים מרמה 1 (כלומר בעיקר נמשכים למין הנגדי אבל יכולים לקיים יחסים גם עם בני מינם) וש7% מהאולוסיה היא ברמה הכי גבוהה (כלומר- מגעיל אותם המצב הנורמאלי)  

ועד מחקרים אחרונים שנעשו שיותר עומדים על כ10% החל מרמה 1 וכ3% ברמה הכי גבוהה. 

אלה עובדות עובדתיות רק דרך משקפיים לא אמוניות.

כמו גם הפמיניזם ושאר הירקות כמובן..

הכל מתחיל מריחוק מהחיים.

אנשים שבמקום להביט במשפחות הטובות - מביטים במשפחות בהן האשה מוכה.

במקום לראות בריאות - רואים סטיות ומחלות ומיד רושמים בפנקס. (הן קיימות!!)

ש"מכילים" כל מחלה, ומפארים כל חולשה.

יצא לי לדבר עם כמה וכמה הומואים דתיים. (וגם לסביות) 

אני מכירה את הסיפורים מקרוב.

אני עשיתי מחקר בנושא- כי הוא עניין אותי מאד.

תענה לי בעובדות, תן מקורות, דברים ברורים.

בלי התלהמות מקצינה ומכלילה.

תתדיין כמו שצריך.

(ואין שום קשר בין נטיה הפוכה לפמיניזם. פשוט שום קשר.)

כלומר, בין אלה התומכים בזכויות ההומולסביים, ובכללי נמצאים בצד ה"מכיל" בעניין הזה, ובין פמיניסטיות.

שניהם רחוקים מהחיים.

המחקרים שלך והעובדות שכתבת לא מרשימים ולא אמינים, ואני דוקא כתבתי למעלה "עובדות", הסברים.

רק השערות שלך, רגשות שלך, מחשבות שלך, ומה דעתך.

זה לא עובדות.

עובדות צריכות להיות ניתנות להוכחה.

כל מה שאת כתבת שם, בלי קשר כהוא זה לרמת ההיכרות וההתענינות שלך עם הנושא הנ"ל, ועם כל הכבוד, אינן ניתנות להוכחה בשום אופן שתרצי או לא.

ועוד מהו, השערות ורגשות ומחשבות, זה יכול להיות מה שמוטי כתב, אבל גם את כתבת כך, פשוט במקום לכתוב את זה מנקודת מבט כלשהיא, הפכת את הדעה או המסקנא האישית שלך- לעובדה ומציאות. זה נורא פי כמה, מן הסתם... לא?

יש הוכחות לגבי מה שכתבתי כאן

אז מוטי טוען שאם זה נעשה בכלים מדעיים ולא אמוניים- אז זה שקר.

(טוב, אז אין גם אטומים. מי שהוכיח את קיומם לא היה דתי..)

כתבתי גם מחשבות ורגשות שלי.

אבל בעיקר דברים קיימים. 

וגם סיפור הוא עובדה.

את יכולה לטעון שאני שקרנית- אבל אמרתי שאני מכירה אישית בנים שגילו שהם נמשכים לבני מינם בלי שידעו מה זה הומו או שיש דבר כזה. אפילו לא נחשפו לזה כאל דבר רע- פשוט לא ידעו מה זה..

זו עובדה. עובדה שיש גם כאלה.

וזו עובדה שיש אנשים שהם הומואים- ושואפים לקיים תורה ולשמור את כל המצוות. לכי לפורום בתפוז, לכי לארגון הו"ד, תחפשי- אני בטוחה שתמצאי. 

וזו עובדה שיש הפרדה בין הנטיה לבין המעשה. גם רבנים יגידו לך את זה..

ו.. ברור שיש עוד דרכים להסתבך פסיכולוגית חוץ מ"לדעת שיש הומוהים"...

זאת לא עובדה שיש הומוהים.

אני מסכים שיש מצבים ומציאות בה מין נמשך למינו, אבל אין הומוהים, יש תקלות (אפילו אם לא פסיכולוגיות) במציאות והצורה היחידה שישנה. ואני משוכנע שגם אלה - מיעוט שבמיעוט מתוך כל המספרים שאומללים היום בזכות אנשים שטוענים טענות כמו שלך, ומתחזקים את התיסבוכים שלהם.

הרי ברוך השם עדיין יש מחקרים שטוענים ש"הכל בראש", לא חידשת לי שום דבר ולא הבאת אף עובדה.

מה גם שכבר אמרתי לך שבהסתכלות ומציאות בריאה - הגנים יהיו הרבה פחות רלוונטיים. 

עוד כמה אנשים כמוך בעולם.. העולם היה נראה קצת יותר נורמלי ובריא.

כן, אני מסכימה עם מוטיז לחלוטין!!!

הקב"ה שברא את האדם לא היה כותב שזו תועבה אם 30 מהאוכלוסיה שברא היתה כזאת.

עצם העיסוק בנושא, והלגיטימציה שנוצרה, מאפשרת לכל אחד שרוצה צומי או שמחפש להתפרסם או אני לא יודעת מה

להודיע שהוא "הומו".

זו דעתי..

זה שה"עולם" החיצוני והלא דתי נותן לזה מקום ולגיטימציה, לא אומר שאנחנו חייבים לאמץ אותה!!

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

• שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

• שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

• שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

..

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

השמטתי מכאן את ההרחבה בעיון, כי עולות לי מחשבות לפרסם את זה במקום אחר.

אם יעניין מישהו/י, תשלחו בקשה באישי ואשתף בשמחה.

השורה התחתונה-

אם אני לומדת ממכלול הסיפור שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

לק"י

אולי אולי יש בודדות.

סיבת מחיקה: קעלימבאר חמוד מדיי

תתחיל בלשאול במתנ"ס המקומי אילו פעילויות יש.

לא בטוח שתמצא בת זוג, אבל בוודאי תמצא אנשים ונשים סביב הגיל שלך. חיי חברה זה משמעותי מאוד.

ואם יש חוגים קבועים זה מעולה להכניס לשגרה שלך.

לצאת מהבית ולהכיר ולפגוש חברים.

בהצלחה!

(ואכן, כאן בפורום אין, או כמעט ואין, נשים בגילאים האלו)

לק"י

אבל לא הייתי בונה על זה. זה לא פורום היכרויות מלכתחילה.

אשמח להכיר אישה דתיה מעל גיל 40.

אני בן 48 גרוש.

על השאר אפשר להתכתב