באופן עקרוני הוא אמור לעזור לילד מתקשה ולהריץ אותו קדימה,(במקרה שאפשר אמורים לשלב את הילד בגן רגיל)

יש כמה רמות  של גנים שפתיים ותלוי באיזה אזור את נמצאת, ובבעלות מי הגן.

במקום שאני עבדתי, כל שנה היה לגן הרכב אחר בגלל שהמקום קטן- יש כל שנה הרכב אחר של ילדים.

היתרון הוא שהילד מקבל את כל הטיפולים תחת קורת גג אחת ולא צריך לרוץ איתו מטיפול לטיפול, גם הריכוז, השאלות בריכוז, מותאמות לילד.

טיפ: אם תחליטי לשלוח לגן שפתי- הדבר העיקרי שעוזר לילד להתקדם-זהו קשר טוב ורציף עם בעלי המקצוע בגן, וליישם את המלצותיהם. אני ראיתי בילדים הבדל משמעותי בין הורים יוזמתיים להורים פסיביים.

בהצלחה בכל

זה לא החלטה של אמא..

אמור להיות ועדת השמה ואז מחליטים אם זה מה שהילדה זקוקה..

לא נראלי שאם הבעיה רק בדיבור ובשאר היא סבבה- יש מה לשלוח אותה לגן שפתי.

יש מקרים שההורה לבדו מרגיש שיש צורך בכך, ואם באמת הילד צריך גן שפתי- ההורה צריך לבוא עם המסמכים הרלוונטים שישפיעו על ההחלטה- בועדת השמה לא מאבחנים את הילד, אלא על סמך כל הנתונים שמגישים להם, הם מחליטים לכאן או לכאן.

יש גם השפעה גדולה לדברי ההורים בועדה.

אני ממליצה לאנונימית הפותחת  לעבור איבחון עם הילדה בכל התחומים- גם ריפוי בעיסוק אם את רואה איזשהו קושי, ולשמוע גם מהקלינאית מה היא ממליצה, היא ראתה הרבה ילדים ואפשר להבין ממנה מהו הכיוון המומלץ לך

עוד לא התחלנו טיפול אצל קלינאית תקשורת.

ריפוי בעיסוק- לא צריך, לפי הרופאה ההתפתחותית.

לאחרונה הבת שלי יותר מחברת משפטים, שזו התקדמות יפה בהשוואה למה שהיה בעבר, ועדיין לא השלב שבו היא אמורה להיות מבחינת התפתחות השפה. והדיבור שלה עדיין לא ברור, ברובו.

זה משפיע גם על יצירת קשרים חברתיים (אולי גם בלי הבעיה היא הייתה עדיין משחקת לבד, אבל הקושי בדיבור גם כן משפיע).

אני מתלבטת אם להתחיל "לגלגל את זה קדימה" עם הגננת, או לחכות שנתחיל טיפול אצל הקלינאית תקשורת ולשמוע מה היא אומרת (מה שייקח עוד שבוע-שבועיים, ואולי כדאי להתחיל להתקדם עם העניינים עוד קודם).

בודקים גם רמת הבנה ויכולת למידה של דברים חדשים.

בכל אופן חשוב לשמוע גם מהגננת,אם היא מנוסה בילדים אז היא תוכל לכוון אותך (איך הילדה ביחס לשאר בנות גילה, במה היא מתקשה בגן ובמה היא מוצלחת במיוחד.) אם אני לא טועה - הגננת אמורה למלא טופס על מצב הילדה בגן. והטופס הזה אמור לעזור לקלינאית בהערכה הסופית שלה.

אני ממליצה לך לשמוע את כולם ולא לסמוך עליהם בהחלטה הסופית. לבדוק גם מה המצב בגן השפתי שהיא מיועדת להגיע אליו . רק אז להחליט

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...