קורה לכם לפעמים שאתם מדברים עם מישו ונראה כאילו הוא מגיב לכם רק לשם הנימוס?(שותק רוב הזמן, תשובות קצרות...)
מה עדיף - להיות כנה ולהגיד "אתה חופר" או "אין לי כוח לדבר איתך עכשיו" או פשוט לנסות להקשיב ולדבר?
קורה לכם לפעמים שאתם מדברים עם מישו ונראה כאילו הוא מגיב לכם רק לשם הנימוס?(שותק רוב הזמן, תשובות קצרות...)
מה עדיף - להיות כנה ולהגיד "אתה חופר" או "אין לי כוח לדבר איתך עכשיו" או פשוט לנסות להקשיב ולדבר?
ננח=)כשאני מדבר עם מישהו ורואה שהוא מגיב בחוסר רצון זה ממש מבאס...
אבל נראלי יותר מעליב אם הוא יגיד לך: 'אתה חופר' וכאלה..
אני הייתי נעלבת..![]()
בן-ציוןמשהו כמו "אני עייף עכשיו, יש מצב שנדבר אח"כ?" ברור שישירות כזאת היא מעליבה...
(אני מנסה להגיב בשני הצדדים בו זמנית- זה ממש קשה...)
כמובן שכשאתה רוצה לספר לו משהו חשוב אז זה קצת כואב... אבל אם זה משהו חשוב, כדאי שהוא יהיה ערני ומרוכז כדי שיוכל להגיב כמו שצריך ולזכור את מה שאמרת...(מניסיון, כשהוא לא זוכר זה מאוד כואב...)
[אני מרגיש כאילו אני מדבר עם הפצל"ש שלי
]
אבל יוצא לי שקורה לי לעשות את זה לאחרים ואז אני מרגישה ממש דוחה..
אני משתדלת לרכז את עצמי על מה שאומרים
אפעם אני לא אומרת לאנשים שהם חופרים
אבל כשאני עצבנית והם מתחילים לספר לי סיפורים אני אומרת שאין לי מצב רוח..
ואני חושבת שזה בסדר..מה עדיף?שאני אשתוק ואהנהן עד שאני אתפוצץ עליהם??
בכל מקרה בדרך כלל אני משתדלת להראות עניין..
ולפעמים הוא מבין שעדיף לעשות את השיחה הזאת בזמן אחר.
כישוף כושל
בן-ציוןאת השיחה..
כמובן שאם באמת אכפת לך מהאיש בצד השני אתה תדאג להתנצל או להשלים אותה בפעם אחרת..
אני מסכים עם מה שאמרו פה- עדיף להשתדל ולהקשיב כמה שאפשר- כי בסופו של דבר הוא אומר מה שהוא אומר לא רק כדי שאתה תשמע אלא גם (ואפילו יותר, לפעמים) כדי שהוא יפרוק, אבל צריך גם לדעת מתי להגיד (בעדינות וברגישות) שעכשיו זה לא זמן טוב וכו'- אם כלו כל הקיצין..
בס"ד
אני די משתדלת, אם זה קורה לי לרכז הכל ואם פספסתי משו אז להגיד שיחזרו על זה שוב.
ואם אני ממש הרוגה ואין לי מצב רוח אני מסבירה יפה שאני עייפה וכו', ואז יש ת'הרגשה הלא נעימה הזאת....בעעע...
מכירה!!יש בת אחת שעושה לי את זה!!!אמריקאית גאה!!אחרונהכאילו,אם את לא רוצה לדבר איתי תגידי את זה!!!
זה יותר טוב מאשר להנהן ולהגיד לכל שאלה:"לא יודעת"...
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!