זה הזמן להתעמק בעצמנו.

לפתח את הבפנוכו שלנו..

זה הזמן להלחם בבדידות.

למצוא מחדש את זה שתמיד איתנו.

רבש"ע..

אפשר לגדול. רק לחפש איך..

|גאה בעצמו שהצליח להגות מילה כל כך ארוכה|

אני לא ממש מרגישה שי קשר בין חורף לבדידות אצלי..

אבל אוולי אצלך יש לזה קשר לזה שבחורף לא יוצאים החוצה כי קר ואתה נאלץ להישאר לבד

ואור בלב

באמת יש בגוף הורמון שלא מופרש באופן טוב כאשר האור חסר, ושזה משפיע על המצב רוח שלנו. <ר> 

שמעתי את זה פעם. וחיפשתי באינטרנט. מולטונין. משו כזה  

ובאמת. כל החושך בחוץ. הסגריריות. זה גורם לנו להסתגר. לחשוב. למעט יציאות וכו'.

אבל אפשר להתגבר על זה! אני חושבת שלנסות להיות יחד כמה שיותר, כן לצאת למרות הקור יכול ממש למנוע את התחושה. 

בהצלחה רבה.  

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....