ההורים לא מבינים -

אבל לכן יש הזדמנות לעשות את שלכן.

תסבירו לילדים שזו ממש הזדמנות - כשנמצאים בצהרון - לשחק עם חברים, וגם במשחקים "ממש", שזה דבר בריא ומשמח.

וגם תציבו "סדרים" ("כשמגיעים מכניסים לתיק", כולם), שיתרגלו.

ותתרמו משהו פעוט לחינוכם. חינוך זה לא תמיד על מה שכבר יש מקודם...

בהצלחה רבה.

משום שהגולגולת שלהם יותר דקה והקרינה....

ששם בהפסקות הילדים (בכיתה א' לפחות) היו מוצאים טאבלטים ואייפונים ומשחקים להנאתם..

בלי לבדוק בכלל.

הילדים שלי לומדים בממ"ד

ומי שחושבת שבית ספר חרדי יעשה את עבודת החינוך במקומה, שלא תופתע מהתוצאות.

"רוב רובם בשער מורידים את הכיפה"...  חס ושלום.

הממ"ד מורכב - ותלוי באיזה מקום מדובר.

אסור להוציא ש"ר על ציבור גדול, בגלל חברות שמכירות מקום ספציפי.

יש דברים טובים, יש מה לבקר, יש אוכלוסיות שונות.

לתת לחפץ ששווה 1000 ש"ח - להרוס ילד שאין ערוך ל"שוויו"...

א' צריך את הסמארטפון? 

הוא נוסע לטיול עכשיו?

הוא טס לאנטארטיקה?

כולה הלך לביה"ס וחזר ואו שאת הבאת והחזרת או שהוא נוסע בהסעה או באוטובוס מה הצורך הנואש הזה?

איך אנחנו הסתדרנו בלי פלאפון בכלל?

אה נכון אנחנו דמוקרטיה. שהתלמידים יעשו מה בא להם

בית ספר ממש לא אומר להיות דמוקרטיה. ממש לא. 

אז בכיתה ח'? למה צריך?

במקום לפתח קשרי חברות , כולם יושבים עם המכשירים שלהם ומתרכזים בהם. זה ממכר, הופך להיות מרכז החיים, ויש עוד הרבה רעות חולות בזה, לדעתי.

ב"ה שאין לי את המכשיר הזה.. אני מסתכלת על אנשים מהצד ורואה מה שהם לא רואים - שהם משועבדים אליו...

היכולת להוציא אדם ממצב כלשהו היא רק ע"י 'שתגיע למקומו', להזדהות עם קשייו, לגלות אמפטיה למצבו, להבין את חוויותיו ומדוע הן חשובות לו. לא לשפוט אלא להבין.
 

הורים מרגישים צורך ואוהבים להעניק לילדיהם, הורים שאינם מעניקים, במידה והם הורים תקינים, חשים רגשות אשמה בשל אי יכולתם להעניק לילדיהם.

הורים רבים כמעט ואינם רואים את ילדיהם, אין ביניהם תקשורת וודאי שאין ביניהם שיח ריגשי המכיר ומכיל את הקשיים של ילדיהם.

בנוסף, הורים עומדים בתחרות מותגים, ילדיהם גם מעמידים אותם בתחרות כזו, הם גם מתמודדים עם הילדים ועם השכנים/ הורים אחרים שמעריכים אותם על-פי מותגי הבגדים/ הטלפונים/ המשחקים שלהם ושל ילדיהם.

כמה שנשמע מזעזע זה המצב בחברות מסויימות.

הדרך לטפל היא לא לשמוט את דרך ההענקה המקולקלת הזאת של ההורים, אלא להביא אותם לתובנות של דרכים אחרות להענקה בעיקר רגשית.

טיפול במקרים כאלה יתמקד בשני תחומים:

א. הבאת ההורים להבנה שיש צורות הענקה נוספות וכן הבעייתיות בצורת הענקה כזו.

ב. חיזוק הסמכות ההורית בהתמודדות עם ילדיהם והעצמת החוזקות האישיות והמשפחתיות בהתמודדות עם סביבה מותגית.

אנשי חינוך המתמודדים עם תופעות אלו הינם בעלי השפעה אולם עליהם להבין את הצורך וליצור אלטרנטיבות בדומה לטיפול בכל תחום חינוכי אחר.

אל לנו להתייאש אלא לנסות להשפיע  על ההורים והילדים.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...