וואו איזה ספר נהדר!!
שני כרכים עבים של כ500 עמ' כל אחד (ונחשבים ביחד כספר אחד בספריה!) של תיאורים מקסימים על שני קוסמים, המנסים להחיות את הקסם האנגלי באנגליה של תחילת המאה התשע עשרה. סגנון עשיר, פנטזיה מקורית ובוגרת, הרבה קריצות סאטירות הן לתקופה ההיא והן לתקופתנו, הרבה תיאורים אמינים היסטורית של של התקופה- למרות שכמובן הספר בדיוני לחלוטין. ספר נהדר! ונקי ממש לגמרי!
מאת הסופרת סוזנה קלרק.
בקיצור ספר קסום, קשה להניח מהיד (ואני לצערי גם לא עושה את זה כמעט.... גרר...) מומלץ מומלץ!!
לקרוא את זה. לא טוב! לא טוב! אם אתחיל - גם אני לא אוכל להניח מהיד עד שאסיים! (אם הוא באמת כזה טוב, כמובן. אבל מאיך שתיארת...)
זה נשמע מעולה, אני אנסה למצוא. תודה רבה!
עכשיו השאלה היא מתי יהיה העיתוי הנכון לשאול אותם. זה מסוכן.
שני כרכים עבים של כ500 עמ' כל אחד (ונחשבים ביחד כספר אחד בספריה!) של תיאורים מקסימים על שני קוסמים, המנסים להחיות את הקסם האנגלי באנגליה של תחילת המאה התשע עשרה. סגנון עשיר, פנטזיה מקורית ובוגרת, הרבה קריצות סאטירות הן לתקופה ההיא והן לתקופתנו, הרבה תיאורים אמינים היסטורית של של התקופה- למרות שכמובן הספר בדיוני לחלוטין. ספר נהדר! ונקי ממש לגמרי!
כרגע יש לי 3 ספרים ליד הכרית שמבטים בי במבט מאשים...
(פשוט אין לי זמן!) |מצטדקת|
אבל אני בהחלט אשאל בספריה אם יש להם את הספר!
אבל אין לי כאן ספר!!!
ארגגג.....
יש לי גם כמה ספרים מהספרייה, פלוס הרבה ספרים חדשים (באנגלית), שחמותי הביאה לי שבוע שעבר מארצות הברית.
אבל עשית לי חשק, ירושלמית!
אין אותו בספריה שלנו!
יש לכם רעיונות איך בכל זאת להשיגו?
מוטי הצחיק אותי שענית אוטמטית כן במקומי...
כבר שאלתי את החלק הראשון מהספרייה היום בצהריים...
אני ירושלמיתאני מקוה שהוא ימצא חן בעיניך.. (קצת מלחיץ להמליץ... מוכר לכם הלחץ הזה?)
תהיה- לא הסכימו לתת לך את שני הכרכים כספר אחד?
מוטיזחלק ב' מושאל..
פשוט חיפשתי ת'ספר וראיתי שאין אחד כזה..אל תיראיאז חיפשתי לפי הסופר..
שימו לב! הכרך השני עוד יותר מעניין מהראשון!
מוטי כבר קראת?
מעניין
לקרוא כל אחה"צ\ערב ברציפות... אז אני פשוט לא פותחת את הספר אם אין לי כמה שעות פנויות לקריאה רצופה.
אני ירושלמית
) שיהיה טובאל תיראי..
סתם... מקוה בשבילך שבאמת תהני! 
שקראתי את הראשון והוא מאוד מעניין? מסקרן, ואמין ומסתורי. אפל ומחריד לפרקים. איכשהוא היא מצליחה לכתוב על מלחמה, וחברה ועניינים "של מבוגרים" שאמורים להיות משעממים, בצורה פשוטה והגיונית, אנושית, עלילתית ומעניינת. זה מתפתח איטי, כמו בחיים. עם הרבה דמויות - כמו בחיים. אבל לא איטי מדיי. ולא מדיי דמויות.
(אגב, יש הערת שוליים אחת שהיא לא צנועה כל-כך..)
אני ירושלמיתבקשר להערת השוליים (אכן לאחר ההמלצה קראתי אותה, ואולי יש עוד אחת. התלבטתי אם להזכיר אותה, כי לא ידעתי האם אכן קוראים הערות שוליים.. ואם זה לא סתם יכוון לכיוונה מבטים נוספים...מאחר וההערה לא גרועה עד כדי כל שלא אמליץ לקרוא, אמליץ אם כן למי שמאד חשובה לו הנקיות המלאה שלא יקרא את הערות השולים.. או שתאמרי לנו באיזה עמוד זה. אני כבר החזרתי את הספרים לספריה...)
ההשוואות הטפשיות והמופרכותוהמחוצפות(!) לשר הטבעות ולג'יין אוסטן ולצ'רלס דיקנס...
ו"הספר הטוב ביותר ב70 שנה.." וכו' וכו' כל מיני קשקושים שהובאו שם מכל מיני מבקרים, בגב הספר, רק מוכיחים שהעולם אכן מאבד את הצפון.
חוות דעת סופית אתן כשאגמור את כולו.
"הסופר לא אחראי על גב הספר, הסופר לא אחראי על גב הספר, הסופר לא אחראי על גב הספר".
אה! המאחורה!
הרהורריבוזוםחדל נצלו"ש, ריבוזום. 
אני ירושלמיתההשואה נכונה לגבי ג'יין אוסטין, כי הספרים מלאי הגחכה של החברה האנגלית, כמו שעשתה היא בספריה.
צארלס דיקנס- לא מתה עליו בכלל. כן כן... (מדהים שאני מעזה לומר בגלוי!)
ושר הטבעות לא קראתי.
אבל בניגוד לשר הטבעות זה ספר פנטזיה שמתקיים בעולמנו אנו, ולכן חביב עלי יותר .
בכל מקרה אל תתיאש! הספר השני עוד יותר יפה!
וחיקוי רע.
הומור חורק ו"סחוף ביצות".. (כמה פעמים היא חוזרת על ההברקה החמודה הזאת?)
יש קטעים טובים.. ממ... למדי. אבל די זועק שהיא סופרת מתחילה, ככה הרגיש לי.
אחכה לחלק השני ואז אביע דעתי המסוכמת.
עלייך לא הייתי מאמין !
שקראתי את הארי פוטר?? לא אוהבת את הספרים שכוווללם קוראים... יש לי אנטיגונזם מובנה כלפיהם.
בע"ה אולי גם זה יגיע...
אני ירושלמיתענבלבסה"כ נהניתי מקריאת הספר, ואפילו מאוד. אבל התאכזבתי מהסגירה. כל הזמן רציתי ללמוד דברים, שבסוף לא התקשרו בצורה מהודקת כמו שציפיתי... :-/
בס"ד
באביב 1945 מצאה זיניאדה ברזובסקיה, רופאה רוסיה קומוניסטית, שהגיעה לאושוויץ בירקנאו, עם הצבא
האדום, יומן באפר המשרפות. היא נטלה עמה את היומן ולקחה אותו איתה לביתה
שבאומסק, דרום מערב סיביר, שם הוא נותר עד לפטירתה בשנת 1983. הוא
נלקח, יחד עם כל חפציה, לביתו של בנה שהתגורר במוסקבה.
בשנת 1995, ביקרה בתו (נכדתה של ברזובסקיה) בביתו ומצאה שם את היומן.
היא לקחה אותו איתה עימה לסן פרנציקו, לשם היגרה ב1991.
על יתר גלגוליו של היומן, איך הגיע לידינו, איך נבדקה אמינותו, איך הוצא
לאור בפולנית (שפתו) וכן הלאה...תוכלו לקרוא בהקדמה ליומן מופלא
זה, של נערה חרדית בת 14
אין לי יותר מילים.
"לכתוב עד כלות" - רבקה ליפשיץ.
יומנה של נערה מגטו לודז'.
בעריכת אסתר פרבשטיין (חוקרת שואה), מיכל אונגר ואסתר חלמיש (קרובת משפחתה של הנערה)
מוסד הרב קוק.
זה מאוד ישמח אותי
אשמח לברך ברכות רבות את המלאך הגואל
תוך כמה זמן אתם מתכננים לענות?
עיין נא בכמה פורומים אחורה בפורום סופרים. כתבתי שם רשימה ארוכה.
בהצלחה!
ולמה ספרים בדרייב, אם אפשר לשאול? אתה קורא במחשב?
יש אפליקציות טובות לזה, בתשלום סמלי או יותר
אבל אני לא מכירה לעומק כי אני קוראת אותם מודפסים
פשוט יש לי קורא ספרים
ולא בא לי לשלם על כל ספר שאני קורא, אני קורא מלא ספרים ולוקח לי לילה לספר גדול, אז לא חבל על הכסף?
ויפה על הציטוט בחתימה
אילו היה לי כח הייתי קוראת שוב את הסדרה ומוציאה משם ציטוטים יפים לשמור לי
ייצבה אצלי המון יסודות לעבודת השם ולעבודה פנימית.
מי הכי אהבת מהדמויות, ואיזה ספר לדעתך הכי חשוב?
מה הכוונה ספר הכי חשוב? מבחינת מה?
מהדמויות מאוד התחברתי לטורנאל מהספר האחרון אבל יש עוד הרבה
אני חושבת שאיסתרק הוא הספר הכי הכי
אבל הדמות שהתחברתי אליה היא מהללאל
זה שאיסתרק קוצר את המקום הראשון זה דבר מוסכם
אמנם לצערי קראתי את הסדרה בסדר מבולגן, כך שזה מעט פגם לי בקריאת איסתרק שהסוף צפוי... אך חלק גדול מההנאה בקריאה הוא החזרה פעם שניה ושלישית ולא רק העלילה. כך שנותרתי עם הנאה
אבל אם זה הודות לשקידה בתורה, זה נפלא!
שקידה במסך,
אני רואה את זה עליי, ככל שאני יותר במסך
ככה אני פחות רוצה לקרוא ספרים...
אבל קראתי לא מזמן את נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב
ואמנם לא לגמרי גלאט (לא משהו מוגזם או משהו)
אבל... וואו.
תודה על התגובה. אני כל כך אוהבת לנתח ספרים (טובים!)
"והיום איננו כלה" מתעלה עליו מכל בחינה ובייחוד ברמה הטכנית.
אבל אלה שני סיפורים שונים ואני חושב ש"נמר השלג" נוגע בעניינים מאוד מהותיים, בעומקם של דברים.
נראה לי על פניו ספר רציני. כן?
קראתי לפני שנים
ועדיין זוכרת לטובה את הדמויות, העלילה, המסרים.
תהני
יש סקאלה של ספרים, כמו סקאלה של רמה תורנית. ולדעתי זה תלוי בכותב וביראת שמים שלו..
אלה ספרים שהכותב או הספר מדברים על העולם הדתי:
אבידות- מיכאל שיינפלד
וגם מים שאין להם סוף - מיכאל שיינפלד
וגם עד שנגיע הביתה- מיכאל שיינפלד
הרב ליאור אנגלמן כתב ספרים יפים-
לא מפסיקים אהבה באמצע,
קשורה בנפשו
סולם גנבים
הספרים שלו כתובים טוב והדמויות מעניינות.
שמונה דקות אור- של ליהרז טויטו פרומן,
מספר על הרב מנחם פרומן זצ"ל, כביכול מנקודת המבט של אשתו אבל בצורה של סיפור עלילתי מעניין ויפהפה לדעתי.
הקדוש ברוך הוא וארבע רווקות מהשומרון- יפה ממש ברעיון המרכזי וגם הספר עצמו כתוב טוב
השנה שאחרי הפור- אברהם אליצור- ספר טוב באווירה ישיבתית
וכמובן חרשתא- של יהודית קגן. ספר ביכורים אבל כתוב ממש טוב, ברמה איכותית מאד
ספרי סיפורים ששווה לקרוא:
וופלים לימון, של יהודה גזבר
סיפור קטן- ספר שיצא לפני בערך 17 שנים עם הסיפורים של העלון עולם קטן
גלגל חוזר- איתן הוד
חצי חלון, חצי מראה- של מוני אנדר. זה בעצם ספר חרדי אבל אנושי מאד, ולכן הוא לא חרדי קלאסי.
יש עוד כמה, אבל נראה לי זה מספיק להפעם.
ויש גם ספרים חילוניים שאהבתי, לרשימה אחרת
סולם גנבים לא אהבתי - זה של הרב ליאור אנגלמן?!
4 רווקות מהשומרון - לא הייתי ממליצה. לגמרי לא. מאוד לא צנוע
בלשון המעטה. רק הולך ומדרדר. די הזדעזעתי . בכל זאת, בחורה דתית.
אנסה בלי נדר את היתר.
ספרים חילונים אני מכירה , ראי את הרשימה שלי
אם את רוצה, כדי למנוע כפילויות (בערך מלפני חודש וחצי,
חודשיים).
מוכנה לשמוע עוד. אין הרבה ספרים טובים, לצערי.
תבורכי.
ושהמסר שלהם צנוע וטהור?
לי ב"ה יש מספיק ספרים בספריה- קוראת הכל.
ואני חושבת שלפעמים המסרים גדולים יותר מהסיפור עצמו...
באמת בספר "הקב"ה וארבע רווקות מהשומרון" יש תיאור של תהליך שהבחורה עוברת.
כן היא נהיית פחות "שומרת" על ההלכה ועל הגדרות והצניעות.
אבל המסר הוא, ובכן, המסר הוא, שהשם יתברך נמצא איתה.
שם שום מסר מיוחד מלבד קלות ראש וחוסר גבולות.....לא הרגשתי שום שום הערכה
לבחורה הזו. וגם הספר לא מעניין במיוחד בכלל.
בודאי שהקב"ה נמצא איתנו בכל, אבל אנחנו נעשה את כל התועבות ונאמר בגלגול עיניים צדקני
שהשם איתנו? במה זה בדיוק מתבטא? מה הקשר שלך לבורא העולם, איך את מבטאת אותו מלבד
לעשות ככל העולה על רוחך ולהגיד שאת מחוברת להשם? זה קצת נוצרי, הייתי אומרת...
אני מדברת על הספר כמובן.
אבל באמת, מעדיפה אם אין ברירה לקרוא משהו לא צנוע
של גויים או חילונים, רק לא פריצות במעטה של יראת שמים.
אני קוראת גם ספרים לא משלנו ולא דתיים ולא עם מוסר יהודי דווקא.
כן מאוד מעדיפה לקרוא ספרים נקיים. אבל לצערי, אין כאלה כמעט.
אם תעייני ברשימת הספרים ששלחתי לפורום פעם, תראי שרוב
הספרים, בעצם, כולם כמעט, הם ספרים לא משלנו.
אם את לא מוצאת את הרשימה, תכתבי לי ואשתדל לחפש ולשלוח
(אם אדע איך, אני די סתומה לגבי כל הקשור למחשבים, טכניקה
וכו'....)
נורא תודה על ההתייחסות שלך. זוכרת שענית לי פעם כששאלתי אם
קוראים שאת קוראת.
וגם אז נראלי יותר צופה אבל גם קורא הרבה (בעיקר בפורום)
אינדיורנס - אמיתי. מתח בקוטב, לא הורגים/שודדים וכו' אף אחד. ההישרדות של מי שנתקע שם בעל כורח.
מסע קונטיקי - אמיתי. תור היידרגל - מסע ברפסודה הזויה (שכולם הזדעזעו מהרעיון) כדי להוכיח דבר מה....יש תמונות. מקסים.
3 כוסות תה - מוריסון (אם אני לא טועה) - מטפס הרים אמריקאי על קיי 2 (?) שנקל בטעות למקום אחר. אמיתי.
לבדו ימות אדם - אמיתי. מלחמת העולם השניה - קבוצה מחרתית שהגיעה לנורבגיה כדי לחבל בגרמנים. מרתק.
אל תיגע בזמיר, הרפר לי. עם עובד. קלאסיקה. סיפור אנושי ורגיש מנקודת ראות של ילדה. גזענות. נפלא. יש סיפור בתוך סיפור. סוג של מתח אבל לא מה שמתכוונים כשאומרים מתח.
משחקת באש - אמיתי. איך מגיעים מכת נוצרית קיצונית, ליהדות. מאלף. נוגע ללב.
היום אינו כלה - ספר טוב. הסופר מקריגיסטן או משהו כזה.
תינוק שנשבה - כרמלה רייס. ממש תינוק שנשבה. נוגע ללב. אמיתי. קרוב משפחה של בעלה של המחברת.
רח' הפרחים הלבנים - מלחמת העולם השניה, מנקודת מבט יפנית.
סודוקו רוצה לחיות - פצצה אטומית - סיפור. נוגע ללב.
עץ המשי - סיפורים של סופר סיני. הרקע קומוניזם סיני. יפה.
סיפור כתוב על מניפה - יפן, אם אני לא טועה.
וספרי שואה אחדים:
לך לך בני - אמיתי. לא יאומן. בברית המועצות, בחור יהודי שנקלע לשם בעל כורחו. המציאות עולה על כל דמיון. חיים שפירא
אריות בשלג - אמיתי. דינה גבל. סיביר.
הרוח שגברה על הדרקון - אמיתי. מחנה השמדה. ספר קשה ומעורר התפעלות - איזו אמונה.
ניחוח פרחי השלג - אמיתי. משפחה יהודית מסתתרת בעזרת גוי הונגרי. מדהים.
תקוות השני. אמיתי. הסתתרות בשואה בעזרת גוי.
בור צלמוות. אמיתי. האם היינו יכולים לגור במשך שנתיים בבור חשוך, טחוב, קטן, עם ידיד עכברוש?!
עריסת הבמבוק - שוורצבאום. אמיתי. אם מישהו אימץ או חושבת לאמת....מדהים.
עדין הוא הלילה - אמריקאי. סקוט פיג'רלד.
התפסן בשדה השיפון - סלינג'ר. אמריקאי. נוגע ללב.
ספריו של ג'ון סטיינבק - הלשון בוטה ולא נקייה, אבל זה לא "לשמה". סופר טוב. אמריקאי
ויליאם פוקנר - עגה קשה, לא קראתי אבל עד כמה שאני יודעת, נחשב לסופר טוב. אמריקאי
לבנות ארמונות עם כפית - אמיתי. איריס. כשמו כן הוא.
הכל עניין של פקסילים. אמיתי. תמר. התעללות נפשית בנישואין. לענ"ד, ספר מאוד חשוב. יש לה גם הערת שוליים באתר בין הזמנים.
לא בלי בתי - אמיתי. בטי מחמודי. אקטואלי.... אירן.
רחוקי שלי. אמיתי. יפה ברוש. הלם קרב. ספר קשה.
יש גם ספרים המתאימים יותר לבנות. מי שרוצה באישי. (לפחות ספר אחד שעולה כרגע בזכרוני).
מקווה שתיהנו.
מישהו קורא משהו טוב? איכותי?
מישהו קרא משהו מהרשימה שלי?
שבת שלום מאוד!
כאילו, התחלתי לקרוא, ממש בעמודים הראשונים, ונראה אמנם מחוספס אבל מלבב.
סיימתי זה עתה את "חתול נודד וחברים" ולהערכתי הוא פשוט יפני מדי לקרוא הישראלי. והאמת גם לא כזה מרשים כמו הספר הראשון.
נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב קצת מסובך לקריאה, לא מדהים ברמה הטכנית כמו והיום איננו כלה, אבל אדיר. לא 100% גלאט אבל בגבול המאופק. מאוד מדכא בהסתכלות הכוללת.
שירה: חוץ מהידועים, ממליץ על דוד פוגל. גם אהבתי את "זמירות ירוקות" של זרובבל גלעד, נדמה לי שתאהבי.
גם די עצוב. אבל שווה.
לא מכירה את החתול....
אייטמטוב - שמעתי שלא ישווה להיום איננו כלה. אנסה, בלי נדר.
דוד פוגל - משורר שואה, אא"ל (אם איני טועה). נכון?
אני אוהבת את זלדה, מבלי להבין מרגישים ש ז ו שירה!
אולי את יהודה עמיחי (ממה שקצת קראתי. חוששת קצת מהחילוניות שלו....)
אנסה אולי בעז"ה את חלפי וזרובבל גלעדי גם.
מהו הספר הראשון של חתול נודד...?
קרא, לענ"ד, את חכמת (או מתנת, לא זוכרת, כתבתי ברשימה) היפני; מאוד פשוט במובן החיובי ויפה. יש בו משהו שמעבר.
גם גן הפרחים הלבנים, יפני, מלחמת העולם השניה, מנקודת ראות יפנית. ספר טוב. לענ"ד
סודוקו רוצה לחיות- ילדה שנפגעה בפצצה האטומית על יוון. יפה מאוד ועצוב. מה שמוזר זה שהכותב הוא....גרמני. לא יודעים
כנראה מי הוא. נכנס ונתן את מה שכתב וזהו. נדמה לי.
גיט שעבאס לכולם!
יחסי אליו הוא קצת אמביוולנטי. ממש אהבתי אותו כשקראתי אותו. גם ברמה הטכנית, זה הרגיש שהוא כתוב מצוין וייחודי. העלילה היא קצת צפרדע מתבשלת כזה והחלק הכי טוב בעלילה אני חושב הוא מתי הצפרדע (הקורא) קולטת שהיא מתבשלת. בכיתי לא מעט. ואז ברטרוספקט, הרגיש קצת קיטש. אבל אם זה עובד, זה עובד. אגב, יצא לזה גם סרט – נקי לחתולין, קיטש עוד יותר מהספר, די קלאמזי אבל יש פסקול של הזמרת קוטרינגו שזה נחמד מאוד.
כן דוד פוגל משורר שואה וגם נספה בשואה. שירים מאוד, מאוד כבדים. אבל יפים.
זלדה מהממת. למרות שלא לכל ממש התחברתי. יש לה סגנון כזה מחובר, אנושי ואותנטי, יחד עם העדינות הדתית.
אולי זו סנוביות. (יש בזה משהו....), אבל מהמעט שקראתי, לא התרשמתי במיוחד.
כן נהניתי מפסיעות (?) בחול של אורנה....(?)
על מה הספר?
גיט שעבאס!
כנראה שאני שייך לפורום אנשים רגישים
לא קראתי את הספר
ורגישות זו תכונה טובה
עם כל אווזי הבר
היא ניסתה ללמד גיאורפיה כך, נכון? צריכה אולי לנסות שוב.
החלפתי בספריה את הסיפור שלא נגמר - אבל הוא כתוב כולו ב...ירוק!
מבינה את המחבר, אבל קשה לקרוא כך!
וזכור בתור ספר חמוד שאהבתי
לגבי הסיפור שאינו נגמר – חלקו כתוב באדום!
וזה חלק מהעניין, זה ספר ישן וחמוד מהזמן שבו סופרים היו מאוד יצירתיים
