עסל...בעסל...

אהלן...
מה נשמע? ב"ה...

אז , לא הבנתי.
את רוצה חיים רגועים או...קצת קשיים. אבל מה? - את שואלת. כמה אפשר?!?
אכן , קשה...

אבל - קודם כל -
כמו שכבר הבנת ש "לתקוע את הראש באדמה" זה לא פתרון.
יופי , שלב אחד כבר עברת...
ועכשיו - לשלב השני...
מה לעשות , יש צפיות בחיים...
איך אמרת - "הם מצפים ממנו ליותר מידי"
לימודים , סניף , בית - יאלה , חאלס , נ-ש-ב-ר!!
אבל...מה לעשות , נולדנו לחיות , קבלנו כוחות מתאימים ,
המטרה שלנו לנצל אותם עד הסוף!! - עד הסוף!
ו...יש קשיים - אבל איך אומרים - "אם קשה לך סימן שאתה בעלייה"!
לא באנו רק לפאנן...
קשה , ושוב קשה - אבל -
עוברים , ושוב עוברים...
תחשבי רגע על שנה שעברה , תקופת הבגרויות , חיים בקאנטים ,
יש גם את הדבר ההוא שנכנס לחיים...
אז - נמאס לך! פשוט נמאס! אבל , הנה , את א-ח-ר-י!! אחרי דבר קשה , עברת אותו.
ו......הופ! עוד תקופה קשה הגיעה! אז....שוב , תחשבי על האחרי! את תראי בעז"ה עוד זמנים יפים...
ועכשיו לעצות פרקטיות - תתכנני את הזמן שלך!
זו לדעתי ה - עצה.
הרבה מאיתנו היום מרגישים ש "אין זמן לנשום" אבל אם רק נעצור לרגע , לנשום , נגלה
כמה אויר מחכה לנו - אבל רק - נעצור!!
תעצרי , תחשבי , חושבין בינך לבין עצמך! את תגלי שפתאום , את התקופה ה"איומה" הזאת אפשר
לעבור יותר בקלות...הרבה יותר בקלות...
עוד משו קטן - מי יכול לעזור לך כמו אבא שבשמיים? דברי איתו , הוא מחכה לך!!

מקוה שקצת עזרתי.
בהצלחה!

לחזור לשיגרה..

אין לך מושג כמה השיגרה והשינה הורגים תבן אדם מבפנים!!! שמעי מאחת שיודעת!!!

גם לי עכשו תקופה של לחץ....פשוט בתקופה הזאת של החיים, את - צריכה להשקיע ב-לימודים..זה הזמן שלך להשקיע בזה...

כשתגדלי יותר יהיה לך זמן לכל שאר הדברים - עכשיו,תורידי את כל התוכניות האחרות... ולסניף תלכי - רק אם כבר השקעת מספיק באותו היום בלימודים (ביום חול)

בשבת - הזמן שלך להנות...עם המשפחה, חברות, סניף....וכמובן גם לישוןןן

לא הבנתי למה את מתכוונת לחץ בבית?? מטילים עלייך הרבה מטלות?!

אוקי...גם את זה תעשי.... ואולי תסבירי להורים שלך שבתקופה הזאת בחיים שלך - קשה לך עם הלחץ הלימודי וכו'...אולי הם יבינו...

בהצלחה 

עוד תתגעגעי לימים העמוסים האלה..

ובמיוחד ללימודים. תאמיני לי אני עכשיו בצבא ואין רגע  שאני לא רוצה לחזור לתיכון ולתקן את כל הזמן שהתחרפנתי מהלחץ ולהפוך אותו לכיףף

זה הזמן שבו את הכי יכולה להינות ולכייף אז תעשי לפני שיהיה מאוחר מדיי

לא שהתקופה שאחרי השמינית לא טובה דווקא די סבבה בלי מורים ובגרויות על הראש..

צריל להתמודד, לא לברוח.
בסופו של דבר, כשיימאס מהשיגרה, תתגעגעי ללחץ הזה.לצערי מניסיון. 
אמרה זו שישנה 25 שעות ביממה.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....