כל פעם מחדש, שמחמיאים לי על משהו, אני נתקעת.
אני כל כך נבהלת, מתבלבלת, שהתגובה שלי יוצאת מטומטמת. (למה הכל יוצא לי בחרוזים?!)
אני לא יודעת מה להגיב. אז או שאני פשוט מתעלמת קשות, או שאני סותרת את מי שאמרה את זה ואני מוציאה אותה בעצמה מטומטמת, או שאני נכנסת לפילפוליאדה, או שאני מחזירה משפטים לא נעימים, או שאני מנסה להודות ואז מגזימה וסוחטת עוד מחמאות בכוח, או רוצה להחזיר מחמאה אבל אז זה יוצא צבוע ודבילי עוד יותר..
כמה שאני מנסה לעבוד על זה ולהגיב נורמלי, אני פשוט נכנסת באותו רגע למין שיתוק כזה מבולבל שהכל רק יוצא בלאגן.
פשוט מה שקורה-
כל פעם שמישהו אומר לי איזה מילה טובה אני יוצאת בתחושה שפגעתי בו וייבשתי אותו.
זה מתסכל!
איך אמורים להשתלט על זה? מה אמורים להגיב?
וחלילה, ב"ה שזיכה אותי באנשים מדהימים מסביב שמפרגנים ויודעים לגעת בנקודות הטובות
פשוט איך עושים שזה ימשיך להיות טוב ואני לא אהרוס את זה..








