נסה לחלק את הזמן...

עברתי כבר על אלפי ספרים! בלי להגזים הגעתי ל3000 ביסודי ושם החשבתי רק מה שהוא מעל 150 עמוד...

אני מחליף בערך 7-10 ספרם בשבוע ולומד תוך כדי- אין לי לילות.... אני יכול לקרוא עד 4 בבוקר לקום מאוחר ללכת להחליף ועוד....

ברור שאני מנסה להוריד אבל  עדיין עדיף התמכרות ללספר  מאשר למחשב..

בגלל זה אנחנו כאן בפורום ספרים.... במחשב- מדברים על ספר ובספר שוכחים מהמחשב

למה את מסכימה?

גם אני עד שהפכתי לאמא/רעיה, קראתי כשבעה ספרים בשבוע, היום זה מגיע לרוב לשניים, ואם הם קלים מאד אז לשלושה ארבעה.

הבעיה העיקרית בהתמכרות הזאת שמלאי הספרים הנקיים לא הולך וגדל בד"כ......... 

ונשאבתי

לצערי זה נכון שנגמר, אני משתדל לסנן וסופרים שכותבים גס מידי אני לא קורא.

יש מקומות עם קטעונים קצרים. לא ממליץ למי שלא מכור אבל אני כן קורא...

אז אין זמן באמת לרדת לעומק העלילה והדמויות. 

אני גם אוהבת לקרוא, אבל לדעתי צריך לתת לכל ספר את המקום שלו. לא רק לקרוא כדי שנוכל לומר "אני קורא/ת הרבה!"

*אתה צריך ללמוד לשרשר נכון...  אני מסכימה עם הנקודות שהעלת ועם הניתוח ההתנהגותי של מכורי פורומים.

נכון שלא יורדים לעומק אבל עדיין שאני בספר - אני בספר אני קורא כדי לקרוא וכי אני נהנה ולא כדי לומר אני קורא הרבה...

וככה:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t570304#6316497

בקצרה: מגיבים למי שאתה מנסה להגיב! לוחצים על כפתור ה"תגובה" בתגובה שאתה מגיב עליה ולא על תגובה אחרת.

הוא שאל אותי "למה את מסכימה?" בסוף התגובה למוטיז, אז...

(אני אמרתי שאני מסכימה בתגובה להודעת הפתיחה, התשובה שלי מופיעה מתחת להתכתבות הזו)

אבל יישר כוח על הסנגוריה!

זה כבר התמכרות יתר

לא קראתי במשך איזה שנה כי חשבתי שסיימתי את הספרים הנקיים בעולם...

וב"ה בזכותכם אני מוצאת עוד ספרים לקרוא

וזה נחמד שיש כאן אנשים שרמת צניעות בספרים שלהם גבוהה=

אם אומרים לך שזה נקי אז זה נקי (לא כמו כמה אנשים שאני מכירה..בעע..)

אז- תודה

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.