יש הערכה עצמית. שזה לא אותו דבר, אבל בין זה בין גאווה יש גבול דק מאוד.

וזה דבר מאוד חיובי, ב"ה.

ובאיזשהוא מקום גם ענווה וגאווה זה לא הפכים אלא דברים מאוד דומים.

בדיוק אני לומדת על זה בלימוד יומי במייל חח אז-מתוך זה:
ואפילו לא נתגאה על שום אדם, לא בדיבור ולא במעשה, אך בלבו לבד הוא מתגאה, נקרא 'תועבה', שנאמר 'תועבת ה' כל גבה לב', אפילו אין לו גבהות אלא בלב נקרא 'תועבה'.
 

גם אם את עובדת על המידה הזאת או משהו,אל תתייאשי ממה שכתוב כי בסוף את רק תרוויחי מזה עוד אמונה וקירבה לה'! (ועוד הרבה דברים אחרים שאנחנו לא יודעים עליהם)
 

לימוד יום במייל?

קוראים לזה 2 הלכות ביום ויש מלא מסלולים,את בוחרת מסלול ושולחת למייל המצורף הודעה שכוללת:אני מבקשת להצטרף לזה או בסגנון.זה לא משנה כל כך מה הניסוח.ואז כל יום את מקבלת עד שהם קולטים את המייל שלך ומוסיפים אותך(זה ידני),מה שאני העתקתי זה מלימוד של אורחות צדיקים.
האתר:http://2halachot.blogspot.co.il/

שיש פה נשמות טובות שבאמת ממש כיף להעלות תהיות ושאלות וישר יפתחו לך מקורות וכו'...תודה רבה צדיקים!

נרשמתי!!

רק אחרי שנדע להגדיר מהי גאווה יהיה קל יותר לענות על שאלתך.

לפי הרמב"ם כדי שבן אדם יהיה יותר טוב הוא צריך כל הזמן לתקן את המידות- זו עבודה תמידית!

איך עושים את זה, אדם צריך לחשוב איזה מידות עליו לתקן.

לכ ל מידה יש שתי קיצוניות צריך ללכת טיפה לקיצונות השנייה כדי שיהיה איזון.

לדוג' מידת הגאווה:

קיצונות אחת-שאדם לא מעריך את עצמו בכלל, חושב שהוא אפס.

קיצונות שנייה-גאווה.

האיזון של שתי הקצוות האלו זוהי הענווה. זה מין ציר כזה שיש לו שתי קצוות ואמצע.

אם יש למישהו גאווה אז הוא צריך קצת לנסות לא להעריך את עצמו כדי שיגיע לאיזון- לענווה, וכן להפיך!

הרמב"ם קורא לזה דרך האמצע- "שביל הזהב" (אם אני זוכרת נכון.. למדתי את זה מזמן...)

לכן אין כזה דבר גאווה חיובית אצל בן אדם אישי. קוראים לזה ענווה!(ביטחון עצמי במובן החיובי של המילה)

אבל גאווה לאומית יש כזה דבר- לנו יש גאווה יהודית וככה צריך להיות!! כי אנחנו לא מתגאים בעצמנו אלא במי ששלח אותנו- עמ"י הוא שליח של ה' בעולם!

הוא פה כדי לייצג את האלוקות בעולם!!

בהצלחה לכולנו!

מקווה שעזרתי...

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!