חלוקת מזון/כסף וכו' למשפחות נזקקות, עזרה לנשים יולדות/חולות, פרויקט חונכות לילדים צעירים.

לחלק "משמחים" ברחוב (זה יכול להיות פתק, יכול להיות טופי וכו'..) 

לאסוף בגדים ומשחקים מאנשים ולהביא לבית חולים כלשהו או לכל מקום שצריך.. 

לאפות עוגות לחיילים 

להכין צ'ופרים לילדים בבית חולים (אצלינו עשו עם שיפודי גומי וכו' + פתקים) 

להכין יצירה ליישוב  (ספסל אקולוגי נניח..)

לקיים פעילות/ תהילים לילדים הקטנים

בהצלחה =) 

חונכות לילדים שציריכים עזרה בש"ב או סתם ביחס 

דבר ראשון, כל הכבוד על היוזמה והנכונות.

דבר שני, עד שעושים, כדאי שזה יהיה באמת במקום שצריך עזרה.

לכן, אני מציעה שקודם כל תעשו סיעור מוחין, באלו בעיות או מצוקות סביר שיהיה מישהו בישוב שלכן,ומשם תמשיכו לרעיונות.

לדוגמא: יש הרבה משפחות מרובות ילדים - בעיות אפשריות: לא מספיקים לתת לכולם עזרה לימודים, אז כדאי להקים מועדונית שתפעל בימים ובשעות קבועות וכך גם ילדים וגם מתנדבים יודעים שאפשר לבוא.

הרבה יולדות - לרכז מי מביא אוכל או מי שומר על הילדים אחרי הצהרים בשבוע שבועיים אחרי הלידה.

הרבה עולים חדשים - מי עוזר להם להתגבר על קשיי שפה וחברה .

חוצמזה יש את הקלאסיים: אפשר להקים בנק זמן ביישוב, אפשר לבקש מקלט עזוב, לצבוע אותו ולהקים חנות יד 2 של בדגים וצעצועים, כאשר כל פריט עולה 1 שקל והכסף שנאסף עוזר לתחזק את המקום. אפשר לאסוף תקציב לשיפוץ וצביעה ולחור כל שבוע לאן הולכים - קשיש, גרושה, אלמנה, לא חסר אנשים שישמח אותם אם יארגנו להם את החצר כי החיים שלהם מלאים בדרים פחות משמחים ואין להם ראש לזה.

בהצלחה!

מאידך את מביאה דוגמה של התנדבות בבית חולים (ואני מניחה שהוא לא בתוך היישוב...)

תוכלי להיות קצת יותר ספציפית?

כמו"כ האם יש משמעות לכך שהאירגון הוא מטעם האולפנא (האם היא ביישוב?) או מטעם היישוב?

ההתנדבות היא מטעם האולפנא והיא חייבת להיות ביישוב שבו נמצאת האולפנא(אין אפשרות לאוטובוסים מחוץ ליישוב..
) אשמח לרעיונות....

אולי שווה ליצור קשר עם ארגונים גדולים ולשאול אותן אם הם יכולים להביא לכן דברים לעשות נניח,

חסדי נעמי -  מיון אוכל או בגדים

האגודה למען החייל - אריזת חבילות וכד'

אם לא - צביעה ושיפוץ של מרכזיים ציבוריים בישוב - צביעה וציור על קירות של מקלט, ניקוי וארגון של שטח ריק ושתילה והפיכה למקום שנעים להיות בו, וכדומה.

משהו מזה היה בכיוון? כל הכבוד שאת לא מתייאשת מלהסביר לנו....

יולדות - עזרה בבית, ארגון ארוחות.
קשישים - תמיד ישמחו שמישהו יבוא וידבר איתם/ יקשיב להם. (אצלנו היה פרוייקט יפה 'מתכונים מבית סבתא' - הגענו פעם בשבוע, ישבנו והיא סיפרה לנו סיפורים על האוכל בביתה, על החיים שלה והביאה לנו מתכונים.
*היתה לי שכנה שתמיד כשבאו אליה רצתה שישירו איתה שירי ארץ ישראל)
ועל הדרך - אפשר לשאול אם אפשר לעזור במשהו (קניות במכלת, כביסה, וכ'ו) שני אלו - משמעותיים להם כ"כ!!
ילדים עם צרכים מיוחדים - תמיד תמיד המשפחה תשמח לעזרה - אם בבית, ואם בחוץ עם הילד.
ילדים ונערים - עזרה בלימודים, כמות הילדים והנערים שזקוקים לתיגבור (אפילו להשלים פער קטן שיעזור להם המון) ע נ ק י ת!
ממליצה לפתוח נניח פעמיים בשבוע מרכז עזרה בלימודים, לכיתות מסויימות, במקום מסויים, שתהיה תורנות בין החבר'ה.
זה אחד האדירים!

משפחות - יש הרבה מאוד משפחות, בנינו, כאלו שאפילו לא נראים כאלו, שצריכים הרבה עזרה כלכלית.
לאסוף מצרכים ולחלק למשפחות שצריכות (הרווחה תוכל להכווין אתכם)
חיילים או פינת שמירה של היישוב - להביא עוגות, כיבוד ולדאוג שיהיה להם נעים בשמירה

וגם התנדבות קבועה בגן יום בשבוע,
לחשוב על פינה שאתם יכולים לקחת עליה אחריות ביישוב ולתרום בכך ליישוב

שיהיה ממכם אחראי שיתקשר לרווחה וישאל אם יש איך לכמות נוער האכותית הזו לעזור ביישוב. הם הכי יוכלו להכווין!
 

לא חסר מה לעשות, אם צריך עוד עזרה, בשמחה ממש ממש באישי!
בהצלחה! וכל הכבוד לכם!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....