אני למשל מעדיפה להיות לבד וגם אמא שלי כזאת אז בטח זה תורשתי או משו

אדם שכל היום זקוק למשהו שיעסיק אותו יכול להראות על בריחה מעצמו, שהוא לא מסוגל להתמודד עם עצמו לבד, הוא חייב משהו אחר

מצד שני יותר מדאי לבד מראה או על כישורים חברתיים נמוכים(שאפשר לפתח יחסית בקלות -עזרה בפרטי בשמחה) או על חברה ברמה אחרת ממנו (בדרך כלל רמה נמוכה יותר כך שלא מעניין אותו מה שהם עושים אז הוא לבד (בדרך כלל מתלווה לזה קריאה/כתיבה\רמה אינטלקטואלית גבוהה ) עוד משהו שמראה על זה זה הרגשה בנוח בחברת מבוגרים ממך ולדבר איתם כאילו הם ברמה שלך(כי בעצם אתה קרוב אליהם יותר מלחבר'ה בגילך ברמה השיכלית)

יש תסמונת כזאת שנקראת תסמונת אספרגר - http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%92%D7%A8

אבל לא נראה לי שזה המצב אם את בפורום... זה מקרים שרואים אותם, זה לא סתם שלא מתחברים לשאר רואים שיש לילד איזה בעיה. אני גם הייתי כזה אבל עבדתי על זה והיום אני ממש ממש חברתי עם חבר'ה בגילי, מעליי ומתחתיי בטווח גילאים של 3-30 אני איפשהוא באמצע.

אדם שכל היום זקוק למשהו שיעסיק אותו יכול להראות על בריחה מעצמו, שהוא לא מסוגל להתמודד עם עצמו לבד, הוא חייב משהו אחר

מצד שני יותר מדאי לבד מראה או על כישורים חברתיים נמוכים(שאפשר לפתח יחסית בקלות -עזרה בפרטי בשמחה) או על חברה ברמה אחרת ממנו (בדרך כלל רמה נמוכה יותר כך שלא מעניין אותו מה שהם עושים אז הוא לבד (בדרך כלל מתלווה לזה קריאה/כתיבה\רמה אינטלקטואלית גבוהה ) עוד משהו שמראה על זה זה הרגשה בנוח בחברת מבוגרים ממך ולדבר איתם כאילו הם ברמה שלך(כי בעצם אתה קרוב אליהם יותר מלחבר'ה בגילך ברמה השיכלית)

יש תסמונת כזאת שנקראת תסמונת אספרגר - http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%92%D7%A8

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%92%D7%A8

אבל לא נראה לי שזה המצב אם את בפורום... זה מקרים שרואים אותם, זה לא סתם שלא מתחברים לשאר רואים שיש לילד איזה בעיה. אני גם הייתי כזה אבל עבדתי על זה והיום אני ממש ממש חברתי עם חבר'ה בגילי, מעליי ומתחתיי בטווח גילאים של 3-30 אני איפשהוא באמצע.

א' לא  אמרתי שיש לך ב' גם אם כן- אז מה? לומדים להסתדר עם זה. אני עם קשב וריכוז והיפראקטיביות... רשמית זה גם תסמונת פשוט יותר ידועה. אני מכיר 3 חבר'ה עם אספרגר והם עבדו על עצמם והם במקוםם ממש טוב שכבר לא רואים את זה (חוץ מכמה פעמים שהם חסרי טאקט לגמרי ולא מבינים מה הבעיה במה שהם אמרו - שופך מצחוק) 

עכשיו אני מבטיח לך שאם היית עם אספרגר א'- זה לא היה מפריע לך (כי פשוט לא היית צריכה את זה) ב'- לא היית נכנסת לפורום, כי מה יש לאספרגר לעשות בפורום הוא לא צריך חברה.

רק להסביר מה זה אספרגר לגמרי סיפור אמיתי שקרה בעיר צפת לפני שנתיים:

ילד בן 4 עם אספרגר נעלם מהבית בדרך לתפילת שבת, מצאו אותו אחרי 17 שעות בבית קברות העתיק - ולא הוא לא פחד לרגע כי הוא לא היה צריך את החברה ואת האנשים שמסביב. הוא לא הרגיש פחד להיות לבד. מבחינתו יש אנשים ברחוב או יש עצים ברחוב או מצבות זה אותו דבר 

אל תילחצי 

לק"י

מדהים שאת מספרת סיפור כזה על ילד בן 4 וכו'... ובאותה נשימה גם אומרת "אל תילחצי"

הסיפור בא להראות דבר פשוט. שאת לא! כי את נורמליתת ולא כזאת , כייש לך הבדל בין אנשים למצבות, כי את בפורום אז לאנשים וחברה יש משמעות בחיים שלך!

הובנתי מספיק?

צעיר אז כנראה אם לא ידעת על זה אין לך

ומה זה לק"י?

א. אני בן. (זה שיש לי ניק נורמלי לא אומר שאני בת!)

ב. יש רמות באספרגר. יש לי אח עם אספרגר ברמה גבוהה, ויש לי חבר ברמה יותר מתונה, אז אני מכיר בהבדלים

ג. זה לא סוף העולם. בנאדם יכול להיות בעל תסמונת\מחלה מסוימת והוא יכול להתגבר עליה... (לפעמים. או לפחות להתמודד עם זה)

לשנות את זה!! 

גם לי הרבה פעמים יותר טוב לבד ואין לי כוח לאנשים

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....