ליותר מריבות וכעסים...

להציף בלב את האהבה שהיתה אליה, ולדבר איתה על כל מה שאת מרגישה, בלי להאשים, בנועם ובעדינות.

היא הרי לא רעה מטבעה, רע לה עכשיו, היא לא יודעת איך לתקשר איתך. דברי איתה, אל תפחדי. את תרגישי הרבה יותר טוב.

מחזק ומעודד.

מבין ת'כעס שלך, אבל זה לא מה שיעזור לה, אז מספיק.

ת'שיחה... (או לפחות זה מה שמבינים ממנה... היא אמרה שכשיהיה לה נח היא תתקשר וסיימה את השיחה ואח"כ שהזכרתי את זה התחמקה..)

!!אם היא מפריעה לה כלכך אז אולי פשוט היא תתעלם ממנה ודי! אבל ברור שאם היא יכולה להשלים איתה עדיף

היא מנסה לדבר איתי אני פשוט מתייחסת אליה כאילו היא קקקקקקקייייירררררררררר!!!!!

תנסי אולי גם לך זה יעזור,פשוט אל דברי איתה כי היא באמת נשמעת ילדה קרציה!!!!!!!!!

את יכולה לבוא לאישי!!!

עברתי מלאאא בעיות בחברה!!

אם את רוצה אני ישמח שתבואי!!

ואני ישתדל לעזור לך!!

אבל זה ממש לא פיתרון. זה לא מעלים את הקרע בנכם אלא מעמיק אותו!!!

זו בריחה מהמציאות, חוסר התמודדות...

ולפעמים באמת קשה להתמודד...

(ויש מקרים מאוד מסויימים - זה מפורט בספר 'חפץ חיים' שההתמודדות הרצויה היא באמת להתעלם)

אני לא שופטת זו רק הארה....

צדיקות!

בהצלחה!

ואל תשכחו שלא בריא לכעוס ושה' ית' לא כ''כ שמח ממחלוקות... (במילה עדינה...)

רק זורקת הארה מקווה שהועלתי ולא חלילה להיפך....

בהצלחה!!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....