ועוד יש אחיות בגיל העשרה האם אתן מרגישות חופשי או כפוי במיוחד בעניני אוכל...
לי זה ממש מבאס כל פעם מחדש שלא נותנים לי חופשי לקחת דברי אוכל
כאשר אנחנו נמצאים תקופה די ארוכה כמו שבועיים (אחרי לידה).
אציין שיש כמה אלרגניים במשפחה ובמיוחד אחת שחושבת שכל דבר שזז בבית רק שיך לה מה הייתם עושים??
מקווה שהובנתי. ותודה לעונות
אם לא נהגתי כשורה אשמח לתובנות!!
לא לגמרי הבנתי את הסיטואציה
מה גורם לך לאי נוחות?
היחס של חמותך?
היחס של הגיסות שלך?
בושה שאת מרגישה מבפנים- בלי קשר כמה הן נחמדות?
התנהגות לא-נורמאטיבית שיש בבית שלהם?
האוכל פתוח לכולם, כל אחד מה שרוצה (וגם קונים צ'ופרים שאהובים עלי במיוחד שאני בהיריון) לכן, אין לך מה ללמוד מזה שאצלי מאד מאד נח לי אצל חמותי.
עצתי לך- אם לא נח לך, אם לא נותנים לך לאכול חופשי- למה את מגיעה לשם לתקופות ארוכות? תבואי לשבת (עם סנדוויצי'ם בתיק...) ובמוצ"ש תגישי יפה שלום. אל תהיי במקום שלא נח לך בו, להיות ככה שבועיים ועוד אחרי לידה, כשאת לא מרגישה חופשי, למה? תלכי הביתה, ותקחי משהי לעזרה, עדחף מלהיות במקום שאת לא מרגישה משוחררת. זו דעתי.
אז אני מרגישה מספיק בנוח לקחת שם חופשי
והיא טיפוס מארח כזה עם לב רחב, של תבואו ותאכלו כמה שבא לכם.
זה בית כזה שהילדים של השכנים היו אוכלים שם וכל נדחי עמו ישראל שצריכים עזרה
באים אליה לצהריים והיא גם שולחת להם הביתה במגשיות. אז זה לא דוגמה.
הגיסים והגיסות שלי שגרים בבית ולא עזבו הם מסוג האנשים שאוכלים בעיקר אוויר ואור שמש,
ואין כזה דבר אוכל שלהם, אני לא בטוחה אם הם אוכלים משהו יותר מכוס מיץ וטוסט ביום.
אם לא טוב לך שם, אל תהיי שם כל כך הרבה זמן.
אולי תנסי לדבר עם בעלך לגבי מישהי שתבוא לעזור לך בבית שלך ולשאול את דעתו.
אני הייתי משתגעת אם הייתי שבועיים בבית שאני לא יכולה להכין לי לאכול אלא לחכות שיציעו לי.
1. למה הולכים לשויגער לשבועיים
2. הרבה פעמים אנשים שמוגבלים באוכל מתרגזים שלוקחים ממה שמותר להם . מוכר ומעצבן.
3. האם יש לך אפשרות שיהיה לך את הדברים שלך
כאשר אני מגיעה לבית חמותי אני בלחץ בעניני האוכל שם חמי וחמותי אנשים נפלאים אך כאלה אשר אינם מעירים מיד על דבר שקורה בשטח
ויש שם שתי בנות אחת כבר התמתנה אבל השניה עוד מתעקשת על כל דבר אם היא צריכה בעניני אוכל לא לגעת כלל לא משנה שיש הרבה או קצת
והיה מקרה שהיה במזווה משהו ששיך לה ולא עלה בדעתי שזה שלה ושאלה מי לקח עשיתי טעות ואמרתי לה שאני ולא חלמתי שזה שלה היא היתחילה לצעוק עלי פשוט כך לצעוק שאין לי רשות לקחת מה שלא שייך לי ואני אנא אני באה הייתי בעלבון גמור אך לא עניתי
מה הייתם עושים בכזה מצב??
זה מתכון לבעיות, לחיכוכים, למריבות.
אני תמיד מעדיפה את הבית שלי על פני בתי קרובי משפחה, גם אם זה הורים.
קצת מתאמצים ולוקחים אחריות על החיים, וכולם מרווחים!
לדבר עם אחותו, לדבר עם אימא שלו, וגם להביא לך לאכול כשאת רוצה, כשאתם שם.
דברי איתה. תגידי לה שאת ממש לא רוצה לקחת בטעות דברים שלה,
אז שתשים אותם במקום מסוים או לשכתוב שם ואת מצידך תשתדלי לשאול אותה לפני כן
אישית, אחרי לידות אני תמיד חוזרת לבית הפרטי שלי.
במצב שלך, אם מעיזים לצעוק עלייך, הייתי קמה ובורחת משם תוך שניות....
ואני לא מתכוונת להתנהגות ש"זה האוכל שלי- אל תיגעו" (כי באיזה שהוא מקום ניתן לקבל את זה) אלא להתהנגות של להעז לצעוק על אישה אחרי לידה, הן לך מה לעשות שם, בטח ובטח לא לתקפות ארוכות ובטח שלא לאחרי לידה.
ככה אני חושבת
במקומך הייתי משלמת מאות שקלים לבייביסיטר ולאוכל מוכן , ולא מגיעה לשם (ואני יודעת מה זה שאין תקציב. אצלנו רק בעלי עובד...)
ככה אני הייתי עושה. את צריכה לעשות חושבים אם את ממשיכה עם המצב הקיים או לא. זה תלוי באופי שלך. ובתמיכה מבעלך
אגב, מה בעלך אומר בעניין?
בעלי גם נעלב בשבילי ונמשך הכאוס רק יומיים !! סך הכל הם אחים ולא יצאו הכאסך להרבה זמן אבל אני נשארתי מלא כעס עד עכשיו!!
(היה זה לפני חצי שנה והיא לא ניסתה אפילו להתנצל בפני אבל איך שהוא קנתה לבני שהיה לו יום הולדת מתנה ובלי שום התנצלות כאילו המתנה שווה את ההתנצלות!!)
ונראה אולי אני באמת אעשה צעד דרסתי ולא אלך אחרי הלידה אליהם!!
לא יודעת באיזו קהילה אתם גרים
הנה כמה רעיונות:
העיקר - שיהיה בשעה טובה ובשמחה!
אפילו לכמה שעות, אחרי הגן שבעלך יקח את הילדים לחמותך יאכלו שם ארוחת צהרים . שיאכלו שם גם ארוחת ערב, שיתקלחו,
ואם יש אפשרות שישינו שם גם ,אם אין אפשרות שישנו שם עם בעלך, ואת גם רוצה לראות אותם כל יום, אז שיבואו בשבע בערב, כבר מוכנים לשינה, ורק ילכו לישון! השלוש שעות בן ארבע לשבע לא יהיו בבית, ככה את נחה כל הבוקר, הם אוכלים אצל הסבתא, ויש לך גם את מנוחת אחה"צ. אולי חלק מהילדים כן יחזרו הביתה וחלק ילכו לסבתא.
ככה הבית לא מתכלכך, כי המשפחה כמעט לא בבית, אין בישולים,מה שנשאר זה רק כביסות......
או שפשוט תתעלמי מהגיסה הזאת, זה לא תמיד דוקא נגדך, יכול להיות שהיא מתוסכלת מדברים שלה.
ולאין כמו אמא אין לי אפשרות כזאת מכיוון שהם גרים בעיר אחרת!!
ולא הולכים למסגרת? אז איזה מנוחה זאת? עדיף להשאר בבית שלך ויש לך לפחות את הבוקר לנוח.
אלא אם כן במשך השנה יש ילדים שנשארים איתך בבית ובמילא הם לא במסגרת. תחפשי להם מסגרת לחודשיים שלשה של אחרי הלידה שתנוחי לבד בבית עם התינוק החדש. (אולי הגזמתי בחודשיים שלשה , אז לפחות מסגרת לחודש, זה שווה כל אגורה)
אין סיכוי שהייתי עושה את זה! ואני לא מסוגלת להיות שם יותר מכמה ימים רצוף. בלאגן שם, לא כ"כ נקי, רעש, ואני אוהבת נקיון ורוגע
האוכל שם בסדר, נישנושים יש קצת פחות. אם אני צריכה אני פשוט מביאה איתי נשנושים שאני אוהבת ואוכלת בחדר שלנו בשקט.... 
חמותי מקסימה ומיוחדת, נעימה ועדיה ולא מעירה, יש לי חופשיות לנהוג כרצוני ולאכול מה ואיך שמתיאם לי. היא קונה בשבילי במיוחד דברים שאני אוהבת לאכול, אני ממש בכיף איתה. רק ההתנהלות של הבית לא נוחה לי ובגלל זה לא אוהבת להיות שם יותר מידי.
לא מכירה מצב כמו שאת מתארת...
אפשרות ללכת לאימי כך שהאופציה זה או בבית או אצל החמות, חוץ מזה שזה יהיה בחופש הלידה....
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
