לא לגמרי הבנתי את הסיטואציה

מה גורם לך לאי נוחות?

היחס של חמותך? 

היחס של הגיסות שלך? 

בושה שאת מרגישה מבפנים- בלי קשר כמה הן נחמדות? 

התנהגות לא-נורמאטיבית שיש בבית שלהם? 

האוכל פתוח לכולם, כל אחד מה שרוצה (וגם קונים צ'ופרים שאהובים עלי במיוחד שאני בהיריון) לכן, אין לך מה ללמוד מזה שאצלי מאד מאד נח לי אצל חמותי.

עצתי לך- אם לא נח לך, אם לא נותנים לך לאכול חופשי- למה את מגיעה לשם לתקופות ארוכות? תבואי לשבת (עם סנדוויצי'ם בתיק...) ובמוצ"ש תגישי יפה שלום. אל תהיי במקום שלא נח לך בו, להיות ככה שבועיים ועוד אחרי לידה, כשאת לא מרגישה חופשי, למה? תלכי הביתה, ותקחי משהי לעזרה, עדחף מלהיות במקום שאת לא מרגישה משוחררת. זו דעתי.

אז אני מרגישה מספיק בנוח לקחת שם חופשי

והיא טיפוס מארח כזה עם לב רחב, של תבואו ותאכלו כמה שבא לכם.

זה בית כזה שהילדים של השכנים היו אוכלים שם וכל נדחי עמו ישראל שצריכים עזרה

באים אליה לצהריים והיא גם שולחת להם הביתה במגשיות. אז זה לא דוגמה.

הגיסים והגיסות שלי שגרים בבית ולא עזבו הם מסוג האנשים שאוכלים בעיקר אוויר ואור שמש,

ואין כזה דבר אוכל שלהם, אני לא בטוחה אם הם אוכלים משהו יותר מכוס מיץ וטוסט ביום.

אם לא טוב לך שם, אל תהיי שם כל כך הרבה זמן.

אולי תנסי לדבר עם בעלך לגבי מישהי שתבוא לעזור לך בבית שלך ולשאול את דעתו.

אני הייתי משתגעת אם הייתי שבועיים בבית שאני לא יכולה להכין לי לאכול אלא לחכות שיציעו לי.

1. למה הולכים לשויגער לשבועיים

2. הרבה פעמים אנשים שמוגבלים באוכל מתרגזים שלוקחים ממה שמותר להם . מוכר ומעצבן.

3. האם יש לך אפשרות שיהיה לך את הדברים שלך 

כאשר אני מגיעה לבית חמותי אני בלחץ בעניני האוכל שם חמי וחמותי אנשים נפלאים אך כאלה אשר אינם מעירים מיד  על דבר שקורה בשטח

ויש שם שתי בנות אחת כבר התמתנה אבל השניה עוד מתעקשת על כל דבר אם היא צריכה בעניני אוכל לא לגעת כלל לא משנה שיש הרבה או קצת

והיה מקרה שהיה במזווה משהו ששיך לה ולא עלה בדעתי שזה שלה ושאלה מי לקח עשיתי טעות ואמרתי לה שאני ולא חלמתי שזה שלה היא היתחילה לצעוק עלי פשוט כך לצעוק שאין לי רשות לקחת מה שלא שייך לי ואני אנא אני באה הייתי בעלבון גמור אך לא עניתי

מה הייתם עושים בכזה מצב??

עוד דבר אני הולכת לשם כי אין לי אפשרות ללכת לצד שלי מסיבות שונות ואין לי מימון לעזרה אחרי הלידה!!

זה מתכון לבעיות, לחיכוכים, למריבות.

אני תמיד מעדיפה את הבית שלי על פני בתי קרובי משפחה, גם אם זה הורים.

קצת מתאמצים ולוקחים אחריות על החיים, וכולם מרווחים!

לדבר עם אחותו, לדבר עם אימא שלו, וגם להביא לך לאכול כשאת רוצה, כשאתם שם.

דברי איתה. תגידי לה שאת ממש לא רוצה לקחת בטעות דברים שלה,

אז שתשים אותם במקום מסוים או לשכתוב שם ואת מצידך תשתדלי לשאול אותה לפני כן 

וכן דיברתי איתה לשים במקום ששיך אך לה ולא עוזר הרבה...

ואולי באמת אתן לבעלי את הענינים לטיפול אבל ההרגשה עויינת מאד!!

תודה מודדת כובעים על החידוד שבדברים!!

אישית, אחרי לידות אני תמיד חוזרת לבית הפרטי שלי.

במצב שלך, אם מעיזים לצעוק עלייך, הייתי קמה ובורחת משם תוך שניות....

חלשה מאד מאד אחרי לידה ואין לי מי שישמור על הילדים אז זה המוצא היחיד שלי

ואין לי תקציב לעזרה !! אבל קבוע אומרת שהשנה לא אהיה שם וזה לא פשוט כמו שזה נשמע כעת אני גם בהריון ובסוף השנה

אני יולדת!!

אז מה אעשה? אם יש לכם עצות או לך משיח עכשיו אשמח לכל רעיון!!

ואני לא מתכוונת להתנהגות ש"זה האוכל שלי- אל תיגעו" (כי באיזה שהוא מקום ניתן לקבל את זה) אלא להתהנגות של להעז לצעוק על אישה אחרי לידה, הן לך מה לעשות שם, בטח ובטח לא לתקפות ארוכות ובטח שלא לאחרי לידה.

ככה אני חושבת

במקומך הייתי משלמת מאות שקלים לבייביסיטר ולאוכל מוכן , ולא מגיעה לשם (ואני יודעת מה זה שאין תקציב. אצלנו רק בעלי עובד...)

ככה אני הייתי עושה. את צריכה לעשות חושבים אם את ממשיכה עם המצב הקיים או לא. זה תלוי באופי שלך. ובתמיכה מבעלך

אגב, מה בעלך אומר בעניין?

בעלי גם נעלב בשבילי ונמשך הכאוס רק יומיים !! סך הכל הם אחים ולא יצאו הכאסך להרבה זמן אבל אני נשארתי מלא כעס עד עכשיו!!

(היה זה לפני חצי שנה והיא לא ניסתה אפילו להתנצל בפני אבל איך שהוא קנתה לבני שהיה לו יום הולדת מתנה ובלי שום התנצלות כאילו המתנה שווה את ההתנצלות!!)

ונראה אולי אני באמת אעשה צעד דרסתי ולא אלך אחרי הלידה אליהם!!

לא יודעת באיזו קהילה אתם גרים

הנה כמה רעיונות:

• לבקש מראש עזרה מחברה טובה, שתארגן עבורך ארוחות צהרים (עבור שכנות זה לא מסובך להכין רק ארוחה אחת, אבל צריך מישהי שתיקח יוזמה ותתקשר ותארגן זאת)
• לבקש מחברה שהילדים יגיעו אליה אחרי הלימודים לכמה שעות, בימים הראשונים שאת חוזרת
• למצוא בחורה שמוכנה לעשות בייביסיטר בזול, אפילו בתוך הבית שלך, רק שתוכלי לנוח
• לבקש מחמותך לבוא אליכם ליום או יומיים
• להכין מראש אוכל במקפיא, ארוז בקופסאות - להפשיר ולחמם
• יש ארגוני עזרה ליולדות, אולי יש באזור שלך? (במקומות שונים נותנים דברים שונים אבל לדוגמה מה שאפשר לקבל: ארוחות חמות לצהרים, בנות מתנדבות שבאות לשמור על הילדים, נשים מתנדבות שבאות לנקות ולארגן את הבית, סעודות שבת, עזרה כספית, מימון של "בית החלמה")

העיקר - שיהיה בשעה טובה ובשמחה!

אפילו לכמה שעות, אחרי הגן שבעלך יקח את הילדים לחמותך יאכלו שם ארוחת צהרים . שיאכלו שם גם ארוחת ערב, שיתקלחו,

ואם יש אפשרות שישינו שם גם ,אם אין אפשרות שישנו שם עם בעלך, ואת גם רוצה לראות אותם כל יום, אז שיבואו בשבע בערב, כבר מוכנים לשינה, ורק ילכו לישון! השלוש שעות בן ארבע לשבע לא יהיו בבית, ככה את נחה כל הבוקר, הם אוכלים אצל הסבתא, ויש לך גם את מנוחת אחה"צ. אולי חלק מהילדים כן יחזרו הביתה וחלק ילכו לסבתא.

ככה הבית לא מתכלכך, כי המשפחה כמעט לא בבית, אין בישולים,מה שנשאר זה רק כביסות......

או שפשוט תתעלמי מהגיסה הזאת, זה לא תמיד דוקא נגדך, יכול להיות שהיא מתוסכלת מדברים שלה.

ולאין כמו אמא אין לי אפשרות כזאת מכיוון שהם גרים בעיר אחרת!!

ולא הולכים למסגרת? אז איזה מנוחה זאת? עדיף להשאר בבית שלך ויש לך לפחות את הבוקר לנוח.

אלא אם כן  במשך השנה יש ילדים שנשארים איתך בבית ובמילא הם לא במסגרת. תחפשי להם מסגרת לחודשיים שלשה של אחרי הלידה שתנוחי לבד בבית עם התינוק החדש. (אולי הגזמתי בחודשיים שלשה , אז לפחות מסגרת לחודש, זה שווה כל אגורה)

אין סיכוי שהייתי עושה את זה! ואני לא מסוגלת להיות שם יותר מכמה ימים רצוף. בלאגן שם, לא כ"כ נקי, רעש, ואני אוהבת נקיון ורוגע

 האוכל שם בסדר, נישנושים יש קצת פחות. אם אני צריכה אני פשוט מביאה איתי נשנושים שאני אוהבת ואוכלת בחדר שלנו בשקט....

חמותי מקסימה ומיוחדת, נעימה ועדיה ולא מעירה, יש לי חופשיות לנהוג כרצוני ולאכול מה ואיך שמתיאם לי. היא קונה בשבילי במיוחד דברים שאני אוהבת לאכול, אני ממש בכיף איתה. רק ההתנהלות של הבית לא נוחה לי ובגלל זה לא אוהבת להיות שם יותר מידי.

לא מכירה מצב כמו שאת מתארת...

אפשרות ללכת לאימי כך שהאופציה זה או בבית או אצל החמות, חוץ מזה שזה יהיה בחופש הלידה....

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...