לק"י

צודק..לא בהכרח היכרות ארוכה הופכת את הנישואים לטובים יותר.

אני באופן אישי לא חושבת שהייתי יכולה ורוצה להחליט מהר.

אני מרגישה שאני צריכה זמן להכיר (גם אחרי ההחלטה הרשמית).

המון הצלחה לך!

וכשתגיע לשלב הזה בחיים- תפגש כמה זמן שיהיה טוב לך ולה בעז"ה..

לק"י

בטח לא במקום של להתחתן..

מאחלת לך שתפגשי כמה שרק תצטרכי (בגבול השפיות..)!

ובכלל, אני חושבת שכדאי להמשיך להפגש ולפתח את הקשר גם אחרי שכבר מחליטים.

זה חשוב מאוד מאוד! בסה"כ זה האדם שאנחנו שואפים לחיות איתו עד 120 בעז"ה..

לא מספיק להיפגש.

צריך לחיות בדרך חיים הזו.

אחרת זה לא עובד.

כן, עם הביטחון המוחלט בהורים שהם באמת יודעים מה טוב לילדים שלהם,

ועם אמונת חכמים,

והרבה שכל.

ועוד המון דברים שלא באים ברגל.

(חוצמזה שזה חוסך הרבה לבבות שבורים)

(אחרי דיון ממושך בנושא עם חברה חסידית שהתחתנה עם בעלה אחרי שראתה אותו מספר כל כך מועט של פעמים וחיים באושר (וגם בעושר והיא המפרנסת)

זה גם עניין של הבירורים של ההורים.

כל מה שאפשר לברר לפני- הם מבררים.

אני אישית לא הייתי מסוגלת להתחתן ככה.

גם ה3 חוד' שלקחו לנו היו נראים לי קצרים, ומה נראה לנו שאנחנו מחליטים כ"כ מהר?

מה גם שאני מאמינה גדולה באינטרקציה.

ולמוטי- אני הייתי שמחה לדעת איך הם יראו בעוד 10 שנים. האם השלמות הזו תמשיך. 

לא חושבת שיש מתכון לדבר כזה.. לזוגיות כ"כ טובה לאורך שנים ואתגרים... זה פשוט תלוי עבודה של הזוג. 

ומצד שני אני חוששת שזה צעד פזיז מדי.

עדיין לא סגורה על עצמי בעניין הזה

לק"י

בנים, ב"ה נפגשתי עם מספר מצומצם של בחורים, ובכל זאת הייתי צריכה זמן כדי לקבל החלטה שזה- זה בלב שלם (ולא חושבת שהייתי רוצה להטיס את העניינים).

וגם אחרי קבלת ההחלטה לא הייתי רוצה להתחתן תוך חודש, אלא להמשיך לבנות את הקשר גם לפני החתונה.

אבל נו נו..

וכנ"ל על ה"בלב שלם", לא מטיסים ענינים, ובטוחה שהזוג הנ"ל ורבים אחרים, (כציבור, לא כבודדים) מתחתנים בלב שלם שלם.

בס''ד

קראתי. התרגשתי. תודה.

ועוד כמה מילים....

ראשית, כישרון כתיבה לא צריך להגיד שטמון אצלך.. פשוט רואים.

שנית, מה שטופי כתבה זה נכון מאד.. זה לא עניין של מספר כלשהו של פגישות..זה עניין של דרך חיים.

ועוד משהו..טיפונת צרם לי מה שכתבת בהתחלה על ה''בניברקים''.. מוטי, זו הכללה ממש לא יפה.. אני מכיר חבר'ה מבני ברק שהם ממש לא כמו בתיאור הלא כל כך נחמד שכתבת... (ואני לא מדבר על ''פאות ויידישקייט''....)

לסיום, שבעזרת ד' כל יושבי הפורום ושאר רווקי\ות עם ישראל יזכו להקים בית נאמן בישראל מתוך אושר ועושר, הצלחה ושמחה, בריאות ושלווה, מתוך לב שמח והמון חיוכים!

שהייתה ב-לא מעט חתונות חרדיות,

מסכימה שיש שם את היופי של התמימות הזאת עם היכולת לסמוך על ההורים

יש רגעים כאלה (רק לפעמים)שאני חושבת לעצמי שאם הייתי נולדת למשפחה בניברקית-

החיים שלי היו מן הסתם קצת יותר פשוטים

מצד שני,בעיני לפחות (ואתם מוזמנים לחלוק עלי!) ברגעים האלה שלפני החופה יש שם רגעים גדולים של פחד

אפשר למשש את המתח בכפות הידיים

ואצלנו זה כ"כ אחרת,יש טיפה של מתח אבל זה נבלע בתוך אושר גדול

של הקמת בית בישראל

נ.ב. ואל תשכחו שאצלם העול יותר גדול,

במקום להחליט על בן זוג לעצמך אתה "מקבל החלטה" ל-עשרת הילדים שלך (בלי עין הרע)..

לעניות דעתי, באף מקום דבר כזה לא קיים.

בציבור החרדי ההורים מבררים היטב בשביל הילדים אבל ההחלטה בסופו של דבר מתקבלת אך ורק ע"י הזוג עצמו.

מדברייך נשמע שיש אצלם ממש דיקטטורי.

לא חושבת שזה כך בכל אופן.

לא התכוונתי שתקחו את זה כפשוטו, לכן שמתי שם מרכאות ""

בוודאי שבשורה התחתונה החתן והכלה הם אלה שמחליטים

אבל בגלל הבירורים הרבים (!) שההורים עושים לפני כן אפשר לומר שהם לוקחים חלק גדול בהחלטה

תכפילי את זה ב10 ילדים (בלי עין הרע) ותראי איזה עול רובץ להם על הכתפיים

שאם הברור הראשוני נעשה ע"י ההורים אז חלק גדול מההחלטה נופל על הכתפיים שלהם.

אני מניחה(או לפחות מקווה) שזה נעשה בתיאום עם המועמד/ת  

ולא רק על סמך דעתם.

סתם, סתם.

כתבת יפה, כמובן, ו..., ו..., זהו, סיטואציה באמת מרגשת, וכן מצדיקה את המסקנה (בערך מסקנה)...

באמת הלוואי על כולנו.

כמה פגישות ענייניות  (אחרי בירורים לא תלויים) ולהתקדם הלאה.

זה יכול לחסוך הרבה הרבה כאבי ראש ולב מיותרים.

לפחות הברכה כנראה יצאה מעומק הלב.

כמ"A כל המשמח חתן וכלה זוכה..

כי לחיים מאושרים צריך לבדוק גם כימיה. משהו באויר כזה, משיכה, עניין, לבדוק איך חיים אחד עם השני גם מעבר לדיבורים יבשים על מי שוטף כלים בבית, והאם אתה אוהב חריף באוכל והאם אתה בעד הבית היהודי או עצמה לישראל...

ואת זה א"א לדעת אחרי שתיים שלוש פגישות.

ואני יודעת שבחור ובחורה דתיים לא יחיו ביחד ויבדקו האם זה כיף להם,

אבל אפשר לבדוק את זה גם באמצעים "צנועים", כמו להתרועע ביחד זמן מה ולראות האם הכימיה הזאת קיימת באויר.

8 מילים אחרונות 

בטח ובטח שלא בעולם החרדי.

בעולם החרדי בחיים לא יציעו למישהו מישהי שלא תצביע לאותה מפלגה כמו שהבית שלו מצביע (אם בכלל...), או שח"ו לא תלבש את אותם בגדים כמו שאימא שלו לובשת (שלא נדבר על כיסוי ראש). זה פשוט לא זה. לכן המיקוד בהצעה וגם אחר-כך בפגישה, הוא בבסיס להתחלה של דיבור ומשיכה, ולאו דווקא בדברים חיצוניים שיכולים להשתנות כל יום, או אפילו כל שעה.
מפה נובע העניין שמספיק אפילו חצי שעה של דיבור ענייני כדי שהשידוך ייסגר. בסופו של דבר, בעולם החרדי כיום יש פחות גירושין מאשר בעולם הדתי לאומי, עם כל ההוכחות שתביאי. זה נתונים מהשטח, לא שליפות מהשרוול.

המסקנה היא שנק' המבט של החרדים על הדבר שונה לגמרי מנק' המבט שלנו, ואי-אפשר לבדוק את הדברים בעזרת הכלים שיש לנו. זה בדיוק הבסיס למחקר אקדמי - צריך שהכלים יהיו גם מהימנים וגם תקפים (גם שיבדקו את הדבר בצורה נכונה ולא יהיו מקולקלים, וגם שאם נבדוק שוב ושוב - נקבל את אותה התוצאה). 

חוץ מזה, אני לא יודעת עד כמה את מעורבת ב'קיצוניות' של הציבור שלנו, אבל אני מכירה לא מעט שיצאו 3-4 פגישות, שבוע-שבועיים וסגרו. זה לא הזוי בכלל.

להתגרש בחברה החרדית... כבר עדיף לברוח לחו"ל בהרבה מקרים.

מצד שני בציבור החילוני זה יותר מידי מקובל שזה כבר נותן לגיטמציה מראש לחיי משפחה רעועים.

הציבור הדתי לאומי במקום טוב באמצע.

קרטים, אף אחד לא יפיל שידוך על כזה דבר, בד"כ המשודכים לא יודעים לאיזו מפלגה הצביע השני (לפני הפגישות) כסוי ראש זה יותר רציני אבל בהחלט יש מקרים של חמות- פאה, כלה- מטפחת או להפך וק"ו כשמדובר על פאה עם\ בלי סרט וכד'.

מלבד זאת יש הבדל בין הציבור החסידי ללטאי- ספרדי במיוחד בנושאי שידוכים.

לק"י

ובואי נעצור פה את הדיון הזה..שכפי הנראה לשון הטוב לא תצא ממנו.

שעומד מאחורי הבחירה, ז"א מי שבחר עץ (= נצח, הפלס וכו') זה מראה על ההשקפה שלו ועל דרך החיים.

העניין הוא לא הרעיון שהוא בחר אותם אלא זה שהוא הולך לפי הרב אוירבך ולא לפי הרב שטינמן.

(האמת שאני דיברתי על מפלגות לכנסת, הפילוג הלטאי הוא צרה אחרת).

נ"ב לא הרב חיים קנביסקי אלא הרב אהרון לייב שטינמן.

בקשר לקישור- יש לי רימון, אז לא יכולתי לקרא.

חרדים בודקים שיש לקשר עתידי על מה להתבסס שזה אומר - יש נשיאת חן נחמד לכם לשבת יחד והכוון בחיים הוא אותו כוון (כמובן יש גם ברורים מעמיקים לפני כן מה שחוסך הרבה זמן בפגישות)

לאומת זאת אלו שנפגשים תקופות ארוכות מנסים ליצור קשר לראות איך הולך. 

יש בזה הגיון רב,  אבל בכל אופן זה לא יכול להיות נכון לגמרי כי קשר שאתה יוצר כתור מאורס\נשוי הוא משהו אחר לגמרי מקשר של דייטינג

בצורה יותר קיצונית בציבור החילוני רואים את זה במוחש- הם יחיו יחד 5 שנים אבל בכל אופן בנישואין הם יכשלו .

למה???

ככה . כי נישואין זה משהו אחר. (ומי שיגיד שהנישואין שלהם לא מצליחים מעוד הרבה סיבות- צודק...)

בס"ד ובהשתדלותי

התאור יפה, אבל אני לא ממש מזדהה עם ההרגשה שלך, אני חושבת....

יכול להיות שהיה משהו מתוק וחמוד במבט שלהם ובהתנהגות שלהם בשבע ברכות, אבל בעבורי השיטה לא הייתה עובדת, ואני לא יודעת עד כמה אני רואה את זה כאידאל. אני רוצה להתחתן עם מישהו שאני רוצה להתחתן איתו כי אני רוצה בו, לא כי אני סומכת על הטעם של אמא שלי, וגם אחרי כל הברורים היא גם לא מכירה אותו ישר והפוך, ועדיין היא לא יודעת את אחד הפרטים הכי חשובים - האם אני רוצה להיות עם האדם שמולי? וגם אחרי 2 פגישות, אני לא חושבת שאני אוכל לדעת דבר כזה, אבל יכול להיות שזאת רק אני.

אני רוצה להתחתן מתוך מודעות עצמית, עד כמה שאפשר, ולא "לסמוך" על מישהו שבדק ונראה לו שנתאים אחד לשני.

גמני לא אתחתן ככה ככל הנראה לעין.

אבל להביע דעה לגבי איך הוא התחתן? אי אפשר, וזה בכללי, לגבי הדיבורים על הניתוק והכל.

התרגשתי אתמול לראות משהו חי ופועם כמו שלא ראיתי בשום מקום אחר.

ישבו שם כל מיני אנשים.. חברותא לשעבר שעזב ת'ישיבה, (יענטו אני) איזה ליצן\בדרן שבידח את הציבור בדרשה, משפחה.. שכן.. וכולם - רצו ליטול חלק בשמחה של הבחור הרך והעדין הזה, שרק למד בישיבה. (הוא בחור יוצא דופן, בכל הנושאים, מן מלאכון..)

כל אחד מאיפה שהוא נמצא, ממה שהוא עשה שם בערב (בידח או דרש או איחל מזל טוב) כל אחד רצה לקחת חלק לעצמו בשמחה של הבחור ה"מנותק" הזה.

והיה את האח הבדחן שעקץ את הסבתא, והאח הצדיק הצעיר שהפגין שם למדנות בדרשה-שיעור מסובך.. והאח המנחה.. 

אגב, האבא בכלל אדם עובד.

אמרו שההלוויה של הרב עובדיה היתה מפגן כוח בין השאר .. ובכן, אני אתמול הייתי ב"מפגן כוח" אדיר, הכל היה מקסים ואמיתי ועדין וטהור כמו שלא ראיתי בחיים שלי..

אבל לא, לא התכוונתי לתמימות והחד משמעיות.

נכון שמה שאמרתי לא קשור דוקא לנישואין, כתבתי בהתחלה, זה משהו כללי שמתבטא בין השאר בנושא הזה, ואחרי הכל ראיתי את זה בשבע ברכות, וחשבתי על ההקשר הזה.

שלא הכירו מספיק ולכן התחתנו , למרות אי ההתאמה

(ואני לא חושבת שזה נכון (להפיל עלזה דברים)

כי הנה, עם החרדות של אמא שלי,

והשתי וערב שהיא , ועוד כמה אנשים עשו עליו לפני הפגישות... 

יש דברים שמתגלים רק אחרי...

(גם אצל זוגות שחיו ביחד כמה שנים ממש יש הפתעות אחרי החתונה!!!)

ובאמת הכי חשוב לבדוק אם יש מציאת חן ואם יש לב טוב ואלה דברים שאפשר לזהות מייד ובעזרת חקירת המשפחה.

אני חושבת שהולך להם כ"כ טוב בגלל התמימות,

המחשבה שאין מישהי אחרת.

המחשבה שבת קול החליטה עליהם.

וזה יפה, אבל אני בתור דתיה לאומית כבר לא מסוגלת להיות תמימה כ"כ. אני מקווה שגם הם ישמרו על התמימות לנצח, כמובן שגם להם יש גירושים ובעיות.. אבל מצד שני עם הרבה ילדים נשאר הרבה פחות זמן לזוגיות, מה שדווקא עוזר להיות ביחד.

 אז דבר ראשון אני ממש לא מגדירה את עצמי חרדית ואפילו לא קרוב! מבחינת סיגנון אני הכי נגד כל הבירורים והדברים האלה ובכלל כל מוסד השידוכים.. א-ב-ל-! לגבי העניין שהזכירו פה עם לסגור אחרי כמה פגישות, הייתי ממש נגד ואני ובעלי בפעם הראשונה שיצאנו הבהרנו שלוקחים את הזמן וכו'.. בתכל'ס, סגרנו חתונה אחרי 6 פגישות כשבעצם שנינו היינו סגורים על זה מהפעם השלישית. ואין לי שום ספק ומעולם לא היה לי ספק בקשר לבעלי!! אנחנו נשואים באושר ומאוהבים עד הגג ומתאהבים כל יום מחדש! אז יש כאלה שיגידו שזה חוסר אחריות וכו' אבל בסופו של דבר, זאת הברכה הכי גדולה שאפשר לקבל מהקב"ה! ואני מאחלת את זה לכולם! בטח כשאני רואה מה חברות שלי עוברות בתחום... ולא צריך לשייך את זה לכמה אנשים הם "דוסים" או לא כי באמת שזה לא קשור, הסיבה שלחברה יותר דוסים זה קורה יותר כי הם פשוט הרבה יותר בוגרים וסגורים על עצמם ויודעים מה הם רוצים, וגם, רואים בבית מטרה משותפת ולכן לא מסתבכים כ"כ הרבה

גם אני נמנית על הציבור של גולשי הערוץ. ממש לא חרדית. 
וכל החיים לא הבנתי איך אנשים עושים את זה. לא הבנתי איך אנשים יוצאים שבוע ומתארסים. לא הבנתי איך אפשר לקבל החלטה גורלית שכזו- להתחתן עם אדם שלפני שבועיים היה לי זר גמור.

אבל ה' רצה אחרת. אחרי חודשיים ושבוע מהפגישה הראשונה שלנו כבר היינו נשואים

לא, לא היו לי שום הפתעות אחרי החתונה. ידעתי בדיוק עם מי אני מתחתנת ואנחנו ברוך ה' מאושרים ושמחים

להתפלל לסייעתא דשמיא ובהירות המחשבה בכל ההחלטות. באמת שזה רק הסייעתא דשמיא. אין לזה שום הסבר הגיוני אחר.

בהצלחה לכולכם!

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.