האות האחרונה שלך נכונה, ועל השאר יש עוד לעבוד. (כתבתי מה הפתרון לדעתי בהודעה למטה)

יש פה שתי משמעויות ל"כף". פעמיים זה במשמעות של כ'=20

ובפעמיים האחרות זה במשמעות של כ'+פ'=100

פעמיים, ושלוש פעמים

יעקב

לומדים קורס בשם תולדות המתמטיקה.

http://www.openu.ac.il/courses/20472.htm

למרות שהיא לא לומדת בדיוק תואר במתמטיקה אלא משהו דומה אבל שונה

כל קורס הגון בתולדות המתמטיקה,

חייב לעסוק גם בנזקים הכבדים שהיא גרמה לאנושות

לאורך ההיסטוריה

<צ>

"- מתמטיקה אסלאמית והשפעותיה...

- לקראת הקלקולוס..."

לקרוא למלבן אחד ארוך ולמלבן אחר רחב רק בגלל שרירותיות מימדית -

זה לא פייר!

לא הייתי רוצה שיקראו לי רחב אם לא הרווחתי זאת ביושר...

אלא להתיחס לממדיו של מלבן אחד ויחיד נתון כאל "אורך" ו"רוחב".

יש לך חשד שזה קשור למקרה שבו כל צלעות המלבן באותו האורך. אבל הייתי מעדיפה לשמוע מיעלי על מה יצא הקצף.

בעל משמעות.

כל תכונה ששייכת למלבן שארוך x ורחב y,

רלוונטית באותה מידה למלבן שארוך y ורחב x.

(בהנחה שהם לא בתוך מערכת עם איברים נוספים)

כי זה בעצם אותו המלבן.

אם יש מלבן שארוך x ורחב y,

אא"כ x=y,

אין מלבן שארוך y ורחב x.

מפני ש"אורך" הוא אורך הצלע הארוכה יותר של המלבן. ו"רוחב" אורך הצלע הקצרה יותר! זה ידוע!

נשמע שכל הדיון פדגוגי ולא מהותי, ונהרא נהרא ופשטיה.

למה היתה כוונתה באמת, ואז נוכל לדון בזה יותר ברצינות.

מה שעוגיפלצת אמר, זהו התירוץ של המרצה.

מי קבע מה האורך ומה הרוחב? למה אנשים חושבים שרוחב= הגובה/ לא הגובה של המלבן?

ואם תסובבי את המלבן, עדיין תקראי לאותה צלע בתור הרוחב של המלבן?

לכן, כפי שהציעו פה, יש לכנות את הצלעות בשמות לועזיים (ל"ע וזה..) => אותיות..

הובנתי?

רוחב זה אורך הצלע היותר קצרה, ואורך הוא אורך הצלע היותר ארוכה. זה ידוע!!

אני חולקת על המרצה שלך מכל וכל! וזהו.

oxford dictionaries

בערך

length:

the greater of two or the greatest of three dimensions of an object:

!!!

the lesser of two or the least of three dimensions of a body:

ועם זאת, חל איסור (חדש) במערכת החינוך לדבר על אורך ורוחב במובנים הגאומטריים.

מבולבלת? גם אני!

הרי מה שאת טוענת, נכון.

ואולי זה ישאר בגדר חוק מתמטי עלום.. מי יודע..

לא ייאמן! לא, ברצינות, לא ייאמן...

זה הזוי מצד אחד ועצוב מצד שני.

בהנחה שישנה תיאוריה מתמטית מבוססת מאחורי ההצהרה, חשוב מאוד לדייק בהגדרות שאנחנו, המורים, מוציאים מהפה.

א. איזו תיאוריה יכולה להיות מאחורי זה?

ב. אפילו אם יש איזשהוא הסבר (?), הוא כנראה כל-כך איזוטרי ולא קשור למשמעות הפשוטה שבה את רוצה להשתמש במונחים, שזה נראה לי לא חשוב בכלל. גם אם לא תשתמשי במונחים "אורך" ו"רוחב", אם לא תגידי שהם לא נכונים, ברור שכל התלמידים ימשיכו לחשוב כמוני שאלו מונחים הגיוניים ביותר... ואיזה נזק זה יגרום? הם יוכלו, לפי מה שההיסטוריה מוכיחה עד עתה, לסיים בגרות במתמטיקה בציון מעולה, ולסיים תארים במתמטיקה או מדעים בציונים מעולים.

שום נזק לא ייגרם.

אפשר להשיג תעודת בגרות טובה מבלי לדעת הרבה דברים,

ובכ"ז בתור מורה למתמטיקה חשוב להתעדכן בהגדרות ולדעת לנסח נכון כשמסבירים ומלמדים.

זה כמו שתגידי שמורה ללשון לא חייב לדבר בשפה המקובלת באקדמיה ללשון.

התלמידים יוכלו לקבל תעודת בגרות טובה, אבל משהו יתפספס.

המורה הוא בין השאר גם כלי לידע כללי הנרכש אצל התלמיד.

אם אחרי שאבדוק יסודית את ההצהרה של המרצה,

אווכח לראות שבכל ההוצאות החדשות של ספרי המתמטיקה באמת שינו את ההגדרות והניסוחים בהקשר זה, אאלץ לקבל זאת וללמד על פי זה.

ברמה הפילוסופית אני מסכימה איתך (נכון לכרגע, עדיין לא ממש העמקתי ובדקתי. שיתפתי אתכם בחדשות שהיו חדשות גם לי. ). השאלה שלי היא בעיקר מה אני עושה עם זה פרקטית.

שברור לי שאין שום עניין משמעותי בלימודי מתמטיקה תיכונית שבו להשתמש במונחים "אורך" ו"רוחב" הוא לא מספיק מדוייק או נכון. אם יש איזה הקשר שבו לא מדויק לומר את זה - זה לא בתחום הרלוונטי. כמו שנראה לי בסדר גמור לומר לילד שרק למד מה זה שורש ריבועי - שלמספר שלילי אין שורש. כי כרגע מספרים מדומים לא רלוונטיים למה שאתה מלמד.

"להתעדכן בהגדרות" היה לי קצת מוזר, כי נראה לי שההדרות במה שקשור למתמטיקה תיכונית לא השתנו כמה מאות שנים.

(לדעתי אגב, מורה ללשון ממש לא חייב לדבר באופן המקובל באקדמיה, אבל צריך שהתלמידים יידעו אם זה המצב. זה נראה לי פחות קשור לדיון. כי דיבור זה דיבור - כולם מדברים. גם מורים ללשון, למזלם הרע... האם הם אשמים שהנושא שהם מלמדים קשור לפעולה היומיומית והבסיסית הזו? חומר שמלמדים - ברור שבו אסור לטעות).

זה פשוט נראה לי כל-כך טיפשי... מאכזב...

מאוד מעניין אותי מה המרצה יגיד\תגיד. אם יימשך הדיון - ממש אשמח שתשתפי!

שבמקרה בו נתון מלבן בציור,

אין לומר: "אורך המלבן הוא x ס"מ, ורוחב המלבן הוא y ס"מ", כי אז התלמיד לא יודע מה בציור הוא x ס"מ ומה y ס"מ, אלא לפי מה שנראה לו ארוך יותר - ולא רוצים שיתרגלו להסיק מסקנות מציור? לכן יש לומר: אורך צלע a הוא x ס"מ ואורך צלע b הוא y ס"מ?

[ובניגוד לכך, מותר לשאול שאלה בנוסח הבא לדוגמא: "מהו שטחו של מלבן שארכו x ס"מ ורוחבו y ס"מ?"]

הממ. האם זו הכוונה?

תחליט שהיא תסביר למה היא התכוונה, ואז נוכל לחפור יותר בהתלהבות על הקישקושים של המרצים שלה

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.

כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.

וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

מתנחלים פשוט ממש טובים בלספר שכל מה שמעניין אותם זה אידיאולוגיה ולהתעלם מכל מה שהם מרוויחים ממנה

אמר שבשביל לגור ביו"ש אסור להנות ובגליל מותר להנות? יו"ש זה כמו כל מקום אחר בארץ וכל אחד יכול לגור שם גם אם עושה זאת בשביל תאוות בצע. דין קדומים כדין כפר שמריהו. גם תושבי פריפריה מקבלים מענקים גם אם הם עשו כסף מההתישבות שלהם בפריפריה

אני מתנחלת, גרה במקום בורגני ומעולם לא התיימרתי לחשוב או להציג את עצמי כאילו שרק ארץ ישראל בראש שלי. זה שהיה לך משהו בראש… זה שלך.

אני חושבת שבלי איכות חיים, מפעל ההתנחלויות היה מצליח פחות וזה דוקא היה בעוכרינו.

עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך ד' באייר תשפ"ו 11:53

בעבר בכל מקום זה היה אידיאולוגיה צרופה, כי המחיר היה אדיר (בטחונית, חברתית, גאוגרפית, תקשורתית, איכות חיים וכו).

היום יש מקומות שבהם ברוך השם המטרה הושגה ויכולים לגור בהם גם מטעמים נוספים, כי המקום כבר מוסדר ומפותח ויציב ובטוח.

ויש אנשים שגם בחינם לא יסכימו לבוא לגור ביהודה ושומרון, אז מה אכפת לי אם מי שבא יש לו גם אידיאולוגיה וגם מחשבות נוספות?

אם אתה מכבד את ההורים גם כי אתה אוהב אותם וגם כי זה מצווה, אז יש בזה בעיה?

אם אתה לומד תורה גם כי אתה מקיים מצווה וגם כי אתה נהנה מהלימוד, אז יש בזה בעיה? האגלי טל דן על זה בתחילת ספרו כידוע, והמסקנה ברורה: אשריו.

כמובן שיש ערך בדברים שכתבת. אבל זה חייב להיות משולב באידאל של ישוב הארץ.

אז אין בתים פרטיים/צמודי קרקע במחיר כזה.

(מי שגר בהתנחלות בחור רציני כנראה באמת הגיע לשם מתוך אידיאולוגיה)

והישובים הדתיים שהם לא ביו"ש מלאים עד אפס מקום.

לצורך העניין גם מודיעין עילית מעבר לקו הירוק.

בגדול רוב האנשים לא מסוגלים לחיות רק על אידיאלים, זה מאד מאד קשה. זו מסירות נפש גדולה מאד מכל הכיוונים. כל שבכל ציבור יש קבוצה יחסית קטנה של אנשים כאלו. גם בציבור הדתי לאומי יש קבוצה כזאת והיא אילו שגרים בחוות ובגבעות מתחילות (רובם). אנשים שחיים צמוד לערבים, בסיכון תמידי עם כל רעיית צאן, השב"כ, הצבא והמשטרה רודפים אותם בין אם הם עשו משהו ובין אם לא ויכוחים להתעלל בהם בלי שאף אחד יעשה משהו ובלי זכויות בסיסיות. אנשים כאלו באמת מוסרים את הנפש בצורה יוצאת דופן על ארץ ישראל.

ב"ה שהגענו למצב שאנשים רגילים ופשוטים שלא יכולים רק למסור את הנפש, וצריכים פרנסה כמו כולם ומקום לגור בו מגיעים לגור בישובים. בעבר היה מסירות נפש לגור במקומות כאלו, זה נהדר שהיום זה גם נוח. יש פה הקרבה מסויימת עדיין לרוב, הרבה יותר נוח לגור ליד קופת חולים ובתי חולים, ליד סופרים זולים, בתי ספר וישיבות/אולפנות, במקומות שיש בהם תחבורה ציבורית טובה ולא חייבים להחזיק רכב ובעיקר להיות קרוב לעבודה ולא לנסוע שעה או שעתיים כדי לעבוד בעבודה מכניסה. זה עדין לא קל לגור במקומות כאלו ורוב הישובים כאלו. ואין ספק שמי שגר במקומות כאלו מקריב בשביל ארץ ישראל. אבל טוב מאד שזה כבר לא מסירות נפש כמו שהיה פעם וכמו שיש בגבעות ובחוות, זה הדבר שמחזיק את ההתיישבות שתהיה ברת- קיימא ולא תהיה מעורערת מכל דבר.

כדי שארץ ישראל תהיה מיושבת חשוב שיהיו גם אידיאליסטים מאד וגם אנשים רגילים שמוכנים להתאמץ קצת אבל קשה להם להקריב מאד.

(אגב, גם בצפון ובנגב יש חשיבות מאד גדולה לגור)

נ.ב.

כשכותבים אומרים\ות כדאי לכתוב קו נטוי ולא נקודה. מאחורי הנקודה עומדת אידיאולוגיה פרוגרסיבית שלא לפי רוח היהדות.. 

כל מי שגר מעבר לקו הירוק?

ברור שיש עוד שיקולים כשאנשים בוחרים מקום מגורים

כמו יוקר הדיור הארץ.

קיץ 2005 גירוש מגוש קטיף, יכלת לקנות בית ביו"ש בכלום כסף, דיברו אז על תוכנית ההתכנסות של אולמרט מיו"ש.

2006 החלה העליה המטאורית בנדלן

קיץ 2011 עם ישראל כולו יוצא לרחובות כי דירה ממוצעת בישראל חוצה את המליון שקל

2026 דירה ממוצעת 2.4 מליון שקל, חצי מליון יהודים ביו"ש ניכרת התמתנות במחירי הדיור.

זה לא כאילו הם ידעו שזה מה שיקרה

הקרבה מסוימת. סתם נעים לחשוב שהכל מתוך אידיאליזם טהור.

הכי בריא זה שלא חייבים לגור רק בגלל אידאליזם, זה הופך את זה לנורמלי ורגיל מוחזק את האחיזה בארץ. זה כמו שבעליות הראשונות היה צריך מסירות נפש רק כדי להגיע לארץ והיום זה אולי לא קל אבל ממש לא אותה מסירות נפש. ככה בונים עוד שלב ועוד שלב.

ועדין יש הרבה מאד אידיאליסטים שפועלים רק מתוך אידיאליסטיות, לכי לבקר בחוות ובגבעות החדשות ותראי (אגב, היום מאד יקר לגור בישובים וקשה מאד למצוא דירת קרקע, למרות המרחק מהמרכז, זה לא שהיתרון כל כך מובהק)

הגבעונים זה נטו מסירות נפש.

במי שלא, יש כאלו שהמניעים טהורים ויש כאלו שזה מעורבב.

אבל חבר'ה - בבקשה כנות!!!

אל תנופפו בדגלים שלא שלכם!!

יש עניין ומצווה גדולה ליישב את ארץ ישראל ובמיוחד במקומות בהם רוצים אויבים להתיישב ומנסים לגרש אותנו מהם.

זה שזה גם נוח מבחינות מסויימות שולל את המצווה שבזה?

אם כיף לך לשבת בסוכה ואתה נהנה לשבת בחוץ בצל הסכך וללמוד זה הופך את זה לפחות מצווה מאשר מישהו שלא נהנה עושה את זה במסירות נפש? 

מופיע אם זה בת או בן (מסר למחבר או שיחה אישית עם המחבר או אם זה בת מסר למחברת וכו')

למי שרשם בהגדרות שלו את המגדר, מי שלא עשה את זה לא יופיע לו

אבל התכוונתי לתגובה הקודמת שלי, שבה כתבתי למי שכתבה לי 'צודק', שאם כבר אז 'צודקת', חשבתי שמובן מזה שאני אישה

אלוקים יברך את כל המתנחלים

אם אתה באמת רוצה לדעת, אפילו בגבעונים לא אצל כולם זה מסירות נפש,

כמו בכל מקום לא כולם מאה אחוז.

אני גר ביישוב נורמלי וזה לא מרגיש שום התנחלות מיוחדת או הבדל מיישוב שלא מוגדר "התנחלות",

וכמו שכבר כתבו, זה לא חייב להיות מסירות נפש,

מסכים עם @שוקולד לבן.