האות האחרונה שלך נכונה, ועל השאר יש עוד לעבוד. (כתבתי מה הפתרון לדעתי בהודעה למטה)

יש פה שתי משמעויות ל"כף". פעמיים זה במשמעות של כ'=20

ובפעמיים האחרות זה במשמעות של כ'+פ'=100

פעמיים, ושלוש פעמים

יעקב

לומדים קורס בשם תולדות המתמטיקה.

http://www.openu.ac.il/courses/20472.htm

למרות שהיא לא לומדת בדיוק תואר במתמטיקה אלא משהו דומה אבל שונה

כל קורס הגון בתולדות המתמטיקה,

חייב לעסוק גם בנזקים הכבדים שהיא גרמה לאנושות

לאורך ההיסטוריה

<צ>

"- מתמטיקה אסלאמית והשפעותיה...

- לקראת הקלקולוס..."

לקרוא למלבן אחד ארוך ולמלבן אחר רחב רק בגלל שרירותיות מימדית -

זה לא פייר!

לא הייתי רוצה שיקראו לי רחב אם לא הרווחתי זאת ביושר...

אלא להתיחס לממדיו של מלבן אחד ויחיד נתון כאל "אורך" ו"רוחב".

יש לך חשד שזה קשור למקרה שבו כל צלעות המלבן באותו האורך. אבל הייתי מעדיפה לשמוע מיעלי על מה יצא הקצף.

בעל משמעות.

כל תכונה ששייכת למלבן שארוך x ורחב y,

רלוונטית באותה מידה למלבן שארוך y ורחב x.

(בהנחה שהם לא בתוך מערכת עם איברים נוספים)

כי זה בעצם אותו המלבן.

אם יש מלבן שארוך x ורחב y,

אא"כ x=y,

אין מלבן שארוך y ורחב x.

מפני ש"אורך" הוא אורך הצלע הארוכה יותר של המלבן. ו"רוחב" אורך הצלע הקצרה יותר! זה ידוע!

נשמע שכל הדיון פדגוגי ולא מהותי, ונהרא נהרא ופשטיה.

למה היתה כוונתה באמת, ואז נוכל לדון בזה יותר ברצינות.

מה שעוגיפלצת אמר, זהו התירוץ של המרצה.

מי קבע מה האורך ומה הרוחב? למה אנשים חושבים שרוחב= הגובה/ לא הגובה של המלבן?

ואם תסובבי את המלבן, עדיין תקראי לאותה צלע בתור הרוחב של המלבן?

לכן, כפי שהציעו פה, יש לכנות את הצלעות בשמות לועזיים (ל"ע וזה..) => אותיות..

הובנתי?

רוחב זה אורך הצלע היותר קצרה, ואורך הוא אורך הצלע היותר ארוכה. זה ידוע!!

אני חולקת על המרצה שלך מכל וכל! וזהו.

oxford dictionaries

בערך

length:

the greater of two or the greatest of three dimensions of an object:

!!!

the lesser of two or the least of three dimensions of a body:

ועם זאת, חל איסור (חדש) במערכת החינוך לדבר על אורך ורוחב במובנים הגאומטריים.

מבולבלת? גם אני!

הרי מה שאת טוענת, נכון.

ואולי זה ישאר בגדר חוק מתמטי עלום.. מי יודע..

לא ייאמן! לא, ברצינות, לא ייאמן...

זה הזוי מצד אחד ועצוב מצד שני.

בהנחה שישנה תיאוריה מתמטית מבוססת מאחורי ההצהרה, חשוב מאוד לדייק בהגדרות שאנחנו, המורים, מוציאים מהפה.

א. איזו תיאוריה יכולה להיות מאחורי זה?

ב. אפילו אם יש איזשהוא הסבר (?), הוא כנראה כל-כך איזוטרי ולא קשור למשמעות הפשוטה שבה את רוצה להשתמש במונחים, שזה נראה לי לא חשוב בכלל. גם אם לא תשתמשי במונחים "אורך" ו"רוחב", אם לא תגידי שהם לא נכונים, ברור שכל התלמידים ימשיכו לחשוב כמוני שאלו מונחים הגיוניים ביותר... ואיזה נזק זה יגרום? הם יוכלו, לפי מה שההיסטוריה מוכיחה עד עתה, לסיים בגרות במתמטיקה בציון מעולה, ולסיים תארים במתמטיקה או מדעים בציונים מעולים.

שום נזק לא ייגרם.

אפשר להשיג תעודת בגרות טובה מבלי לדעת הרבה דברים,

ובכ"ז בתור מורה למתמטיקה חשוב להתעדכן בהגדרות ולדעת לנסח נכון כשמסבירים ומלמדים.

זה כמו שתגידי שמורה ללשון לא חייב לדבר בשפה המקובלת באקדמיה ללשון.

התלמידים יוכלו לקבל תעודת בגרות טובה, אבל משהו יתפספס.

המורה הוא בין השאר גם כלי לידע כללי הנרכש אצל התלמיד.

אם אחרי שאבדוק יסודית את ההצהרה של המרצה,

אווכח לראות שבכל ההוצאות החדשות של ספרי המתמטיקה באמת שינו את ההגדרות והניסוחים בהקשר זה, אאלץ לקבל זאת וללמד על פי זה.

ברמה הפילוסופית אני מסכימה איתך (נכון לכרגע, עדיין לא ממש העמקתי ובדקתי. שיתפתי אתכם בחדשות שהיו חדשות גם לי. ). השאלה שלי היא בעיקר מה אני עושה עם זה פרקטית.

שברור לי שאין שום עניין משמעותי בלימודי מתמטיקה תיכונית שבו להשתמש במונחים "אורך" ו"רוחב" הוא לא מספיק מדוייק או נכון. אם יש איזה הקשר שבו לא מדויק לומר את זה - זה לא בתחום הרלוונטי. כמו שנראה לי בסדר גמור לומר לילד שרק למד מה זה שורש ריבועי - שלמספר שלילי אין שורש. כי כרגע מספרים מדומים לא רלוונטיים למה שאתה מלמד.

"להתעדכן בהגדרות" היה לי קצת מוזר, כי נראה לי שההדרות במה שקשור למתמטיקה תיכונית לא השתנו כמה מאות שנים.

(לדעתי אגב, מורה ללשון ממש לא חייב לדבר באופן המקובל באקדמיה, אבל צריך שהתלמידים יידעו אם זה המצב. זה נראה לי פחות קשור לדיון. כי דיבור זה דיבור - כולם מדברים. גם מורים ללשון, למזלם הרע... האם הם אשמים שהנושא שהם מלמדים קשור לפעולה היומיומית והבסיסית הזו? חומר שמלמדים - ברור שבו אסור לטעות).

זה פשוט נראה לי כל-כך טיפשי... מאכזב...

מאוד מעניין אותי מה המרצה יגיד\תגיד. אם יימשך הדיון - ממש אשמח שתשתפי!

שבמקרה בו נתון מלבן בציור,

אין לומר: "אורך המלבן הוא x ס"מ, ורוחב המלבן הוא y ס"מ", כי אז התלמיד לא יודע מה בציור הוא x ס"מ ומה y ס"מ, אלא לפי מה שנראה לו ארוך יותר - ולא רוצים שיתרגלו להסיק מסקנות מציור? לכן יש לומר: אורך צלע a הוא x ס"מ ואורך צלע b הוא y ס"מ?

[ובניגוד לכך, מותר לשאול שאלה בנוסח הבא לדוגמא: "מהו שטחו של מלבן שארכו x ס"מ ורוחבו y ס"מ?"]

הממ. האם זו הכוונה?

תחליט שהיא תסביר למה היא התכוונה, ואז נוכל לחפור יותר בהתלהבות על הקישקושים של המרצים שלה

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

מה שלא הורג אותך - מחשל אותך.

מה שהורג אותך - מחשל את אמא שלך.

מה שהורג את אמא שלך - נותן לך שבוע "מיוחדת"...

נ.ב. הומור שחור זה מנגנון הישרדות אנושי.

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

מסופר כי לאחר מאסרו המפורסם בשנת תרפ"ז (שלזכרו נקבע חג הגאולה יב-יג תמוז), שאלו את הרבי הריי"ץ לתחושתו לאחר כל מסכת הייסורים שעברו עליו, והשיב:

"אם יציע לי מישהו למכור לי במיליארד, רגע אחד של ייסורים בעתיד – לא אקנה. ואם ירצה מישהו לקנות אצלי עבור מיליארד, רגע מייסוריי בעבר – לא אמכור".

אני חושבת שהקשיים הפכו אותי לאישה טובה יותר, עם יותר איכפתיות ותשומת לב לאחרים ולקשיים שלהם.

אבל, אני חייבת לציין שהקשיים שלי לא היו קשים כמו שהיו יכולים להיות בנסיבות אחרות, והייתי עם הרבה תמיכה מסביב.

גם בעבר,ברור

גם הנוכחיים.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו