היום יצא באולפנא שלי משהו חדש שנקרא יום בלי אמון. לאורך כל היום האולפנא לא נתנה בנו אמון בשום דבר.
- בתחילת השיעור המורה עברה בת בת ואספה את כל הפלפונים.
- המורה היתה צריכה לעבור מחברת מחברת כדי לבדוק את השיעורי בית.
- מי שאחרה לשיעור אפילו בדקה היתה צריכה להביא אישור מהמחנכת\המנהל.
- לאורך שעות הלימודים הפנימיות היו סגורות.
- מי שרצתה להשתחרר לחתונה\רופא היתה צריכה שההורים יפקססו את התור לרופא\ההזמנה.
וכך עוד ועוד חוקים מוזרים.
הענין הוא שהדברים קצת יצאו מהפרופורציות הנכון...
לדוגמא ילדה אחת היתה צריכה לסוע ואחותה לא הצליחה למצוא את ההזמנה לחתונה. בסוף היא נסע וביקשו ממנה להביא את ההזמנה מחר לאולפנא. או דוגמא אחרת של ילדה שלא הרגישה טוב והמורה חיבה אותה להיות פעילה בשיעור כי, "איך היא יכולה להאמין שהיא באמת לא מרגישה טוב?"
מה דעתכם על הענין? האם זה יועיל?
זה מה שיחנך אותנו? זאת הדרך?
את לא רצינית!!
)
]
