הוצאתי חניך מהפעולה. אחרי כמה דקות החניך חוזר בטענה "אין לך זכות להגיד לי ללכת מפה זה שטח ציבורי"
אחרי כמה דקות שהסברתי לו את העניין הוא הבין והלך.
הבעיה היא שלא עם כל החניכים שלי אני יכול לדבר בהיגיון כזה. איך אני אמור להתמודד עם מצב כזה עם חניך שלא מסכים לצאת מהפעולה?
ובמקרה של קומונרית חסרת ניסיון והורים שכמעט מתנגדים לגמרי לבני עקיבא (אותו חניך)?
אני קומונרית כרגע..
והבהרתי לשבט שאם היא מפריע מפסיקים את הפעולה! זה עבד.. היא הלכה
אל תעשה לו שיחות מוסר לפני כולם, לא משנה מה קורה.
להעיר- כן, להוכיח- לא.
דבר שני, כשאותו חניך מפריע אל תקטע את הפעולה- זה מוציא את כולם מריכוז. תסמן למד"ש שלך שימשיך עם השבט ואז תגש לבד ובשקט לחניך.
כשאתה ניגש לדבר איתו- תזכור (!):
לא משנה כמה הוא הפריע\צעק\קילל\הרביץ\בכה,
זה ילד. הוא נפגע, נעלב.. הוא נשמה שבד"כ לא התכוונה באמת לעשות רע!
עכשיו, אחרי כל ההקדמה הזו-
תיגש אליו, תסתכל לו בעיניים ותשאל אותו בשיא הכנות "מה קורה יצחק? למה אתה ככה?"
תנה לברר איתו בעדינות, אבל גם בסמכותיות.
תגרור אותו לאט לאט (לא פיזית) מחוץ לחדר כדי שלא ירגיש שכל השבט מסתכל עליו (זה מביך) ותנסה לדובב אותו,
ממליצה לך במיוחד להשתמש בשפת גוף סמכותית אבל לא מרוחקת,
תסתכל לו בעיניים, אם הוא נמוך אז תתכופף לחצי ישיבה כזאת.. אבל *אל* תבקש\תתחנן אליו!
ככה לפחות אני עם החניכות שלי, וב"ה הקשר שלי איתם מעולה (בעיקר עם הרעשניות (; )..
תנסה גם לתת לו תפקידים עם אחריות, לדוג' אם הוא לא מקשיב אז תבחר אותו (ברוח טובה) להיות זה שיחלק את הצ'ופרים/ידגים משחק...
המון ב"הצלחה! (ף
יש פה מישו שעשה לאחרונה פעולה בזום ויכול לשתף אותנו??
מוקפת אורבכולופן מלא בהצלחה בהדרכהה!
נשמע לי קצת מוזר לעשות פעולת פתיחה בזום.. אם זה באמת רק שבועיים כבר עדיף לחכות.. אבל לא בטוח שזה יהיה שבועים (יותר נכון כמעט בטוח שיהיה יותר) אז עדיף לא למרוח את זה לשנים..
יש לי חברות שעשו פתיחה בזום והלך להן טוב..
תעשי כזה זום הכירות וכשנחזור לסניפים בעייזר ה' תעשי פעולת פתיחה מושקעת יותר.
בהצלוחה!!
