אני מבינה מאיפה השאלה שלך מגיעה.
אבל אני חושבת שלא, שמירת נגיעה היא לא תלוית-גיל, כמו ששמירת שבת/כשרות הם לא תלויי-גיל. אני לא חושבת שיש הבדל.

אבל מזל טוב =]

רגשות אהבה ורצון לקבלה ונתינה (וגם מגע פיזי בין היתר)

לא דומים כלל לא לשמירת שת לא להנחת תפילין ולא לשום דבר אחר

אז שלא יעבדו עליכם

ווקשו רק את הדבר האמיתי !

בוודאי שמבחינת קושי לקיים זה יותר קשה.

זה לא אומר שהיחס העקרוני לקיום מצוות נקבע על פי הקושי לקיים אותן.

במקום לגדול עם הגיל ברמה הרוחנית ....

אנחנו יורדים?? למה? למה זה קורה?

צריך לשאוף ליותר... אני גם לא מבינה למה זה קורה...

בחיים לא חשבתי שאני אגיע למה שאני היום. תמיד הייתי "החזקה" ושאף אחד לא ינסה אותי...

היום- אני יותר קלה ל'שבירה'.

וכמו שלמדתי לא מזמן מרבנית דגולה שאמרה לנו (בנות בשיעור) שעל מנת שזה לא יקרה (ח"ו) צריך להתחזק ולמלא את החלל... ללכת לשיעורי תורה, מדרשות לבנות וכו'... [ פעם זה היה בא לי בטיבעיות... היום- אני צריכה ממש להלחם עם היצר... וזה מתיש!]

ב"הצלחה לכולנו

|חיבוק| לאור77 לבנים אי אפשר ;)

בהצלחה לכם.

תתפללי עלי שאני לא אלך לאיבוד,

כי אני כבר הרבה זמן מסתובבת ביער הזה ונראה לי שאני מסתובבת סביב עצמי...

לא מצליחה לצאת מזה...

טאטע !!!!!!!

טאטע!!!!!!!!

טאטע!!!!!

?!?!

המון הצלחות!

ברוכה הבאה לעולם בני האדם

שם ממרומי השמים ..

מה השאלה בעצם? האם "ממליצים" לעבור על ההלכה? ברור שלא.

האם זה קשה ואולי בלתי נסבל לחלק מהאנשים? התשובה היא לדעתי כן ככל שמתבגרים יותר קשה

אבותינו מסרו נפשם על התורה ועל טהרת המשפחה (ק"ו כשזה לא משפחה..)

מה שכן ריחוק מבנות וכד' מחליש את היצר הזה ע"פ הכלל מרעיבו שבע משביעו רעב

זהו

בהצלחה!

בעזרת השם אני מקווה שהשאלה תהיה רק תאורטית.

לעצם הענין ענו לך פה תשובה הלכתית פשוטה  - מבחינה מעשית לדעתי אין פה תשובה פשוטה לדעתי כדאי לך לשבת עם עצמך ולקבוע גבולות (גם אם הם לא גבולות ההלכה) שאתה שלם איתם ולנסות לשמור עליהם. 

עד 120 שכל משאלותיך יתגשמו במהרה

ונזכה לחופתך השנה אמן!

מקווה שהברכה לךא מעצבנת..

בס"ד

א,מזל"ט אחי..

ב,מה זה קשור הגיל לשמירת נגיעה?

אתה חושב שאחרי איזה שהוא גיל אפשר פשוט להתחיל "לחגוג"?זה כמו שאני אגיד שאגיע לגיל 30 בעז"ה אפסיק להניח תפילין כי הנחתי מספיק בשנים האחרונות...

אני רואה את בנדוד שלי בן 31 שגם דתי ולא שומר נגיעה מקרובות משפחה וזה גועל נ-פ-ש ,כאילו מה?ה' יושב למעלה ורואה את יוצמח פורנקא נוגע בבת דודה של אמא של אשתו החורגת מנישואים שניים קם מהכסא ומתפלא,"מה הוא עושה??אני חייב לבדוק ברשימות שלי..אההה זה בסדר הוא עבר 25 אז מותר לו..."[זה היה כאילו ה'..]

תחשוב על זה שהגיל לא תמיד קובע ובטח ובטח שלא בשמירת נגיעה שזה גבולות לעצמך..

                        מקווה שאתה מבין ומצפה לתגובות של אנשים על הנאמר

                                   -העמותה להמשך שמירת נגיעה מעל גיל 28-

נ.ב:יוצמח פורקנא הנאמר הינו יו"ר עמותת המשך שמירת נגיעה מעל גיל 28 וחבר מועצת חכמי ישראהוטלברג בע"מ

רגשות אהבה ורצון לקבלה ונתינה (וגם מגע פיזי בין היתר)

לא דומים כלל לא לשמירת שת לא להנחת תפילין ולא לשום דבר אחר

אז שלא יעבדו עליכם

ווקשו רק את הדבר האמיתי !

ב"ה שזה נגמר ולו רק מהסיבה האומללה הזו. (אבל גם מעוד הרבה סיבות טובות...)

אתה מתחבא!

רגשות אהבה ורצון לקבלה ונתינה (וגם מגע פיזי בין היתר)???? מה?

מישהו אסר עלייך נתינה? אהבה? רצון לקבלה? כל אלא מתקיימים בענק גם בלי מגע. נכון, הם ומגיעים לגבהים ושיאים עצומים עם המגע הפיזי. הפואנטה היא בדיוק זו, שהנתינה, האהבה וכו' האמיתיים זה רק כאשר אתה מוכן ללכת עד הסוף עם מישהו/מישהי ו...

להתחייב בקשר!!!!

על איזו אהבה ונתינה אתה מדבר כשאתה אומר את מה שאתה אומר? על קשר של ידידות- כשמישהי בוכה ואתה רוצה לחבק אותה ולהיות שם? זה מקסים אבל זהו קשר עקר, אם אתה האיש שצריך להעניק לה את החום הפיזי הזה שהיא כל כך זקוקה לו- תצא מהפוזה של ידידות ותתחייב לה עד זיקנה! ואם היא לא בשבילך, אל תשקיע שם את האהבה שלך ובטח לא את היראת שמים שלך.... אתה גם מפיל אותה בפח הזה, אל תהיה שם בשבילה כתחליף חיוור זה לא אמיתי כשזה לא עד הסוף. אתה נותן לה אקמול לסרטן ושניכם אחרי זה יורדים מבחינה דתית וכל כך אכולי צער אח"כ...

אני מודה שגם לבת זה יכול להיות עינוי מזעזע להיות רווקה בימינו, וכבר הביאו פה את הגמרא שמוכיחה זאת

ודרך אגב....

כן, המצווה הזו היא בדיוק כמו שאר המצוות חוץ מזה שזה לפעמים קשה מנשוא!

תחזיק חזק! תצעק לה': "אבא, אני לא יכול כבר!!!!!!"

ודרך אגב אני לא ברסלבית..... גם אם אתה גושניק- תנסה, לא תצטער.

ההלכה אוסרת, אז איך אפשר לעבור עליה?

קשה, קשה מאד! אבל זה ממש אסור.

"רגשות אהבה ורצון לקבלה ונתינה (וגם מגע פיזי בין היתר)

לא דומים כלל לא לשמירת שת לא להנחת תפילין,.."

עד כאן אני מסכים, אבל כמו בכל כח שיש באדם, ככל שהכח בעל פוטנציאל חיובי (פיזית, נפשית, רוחנית)

כך יש לו אותו פוטנציאל להרוס (פיזית, נפשית,.. בהתאמה).

שלא תשלה את עצמך, הורדת הגבול של שמירת כוחות הנפש שלך לנתינה (aka שמירת נגיעה ושות')

לא תורמות, לא לך ולא לזוגתך לעתיד ולזוגיותכם.

מה שאתה טוען למעשה זה שכשיש לאדם קושי לממש פוטנציאל טוב עליו בסופו של דבר להיכנע ולהוציא אותו לשלילי?

ואני עונה לפני ששאלת: המגע הפיזי הוא כלי להעצים ולהשלים אהבה אמיתית, אם לא משתמשים בו לצורך הזה.. הנזק עצום.

אתה מציע להתפשר על סיפוק גופני והקלה נפשית רגעית (כיוון שהצורך רק יגדל לאחר-מכן) בעבור נזק עמוק יותר לכל חיי הנישואים.

בקיצור אני מצטרף לאלו שאחלו לך שהשאלה תאבד את חשיבותה במהרה (ויתכן שזה יהיה יותר קל אם תפנה את אותה אנרגיה לכיוון המסויים הזה...)

לדעתי קודם תחשוב טוב מאיפה זה בא לך

והאם לא קודם החלטת שאתה רוצה ואז חיפשת גושפנקא

אני חושב (בתור גם רווק בגיל די מתקדם)

שזה לא קשור כל כך לענין

אי אפשר לסמן מטרה ואז להסתער עליה בתירוצים מתירוצים שונים

ושוב גם אני באותה בעיה כמו שלך והימים לא עושים אותנו צעירים יותר

והרצון וכמיהה לבית משלך עם משפחה משלך לאט לאט נראת יותר ויותר רחוקה ..

אבל אין זו סיבה "כי מנסה ה' אלוקינו אתכם.." וכל אחד צריך לעבוד את ה' מתוך הקשיים שלו והנסיונות שלו

שבת שלום וכט"ס !

יופי ילד גדול

נסיונות, נסיונות נמאס כבר לשמוע את השטויות האלה

הדוסים תמיד יודעים לתרץ הכל כנסיונות שטויות במיץ גרביים

בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע

ואל תרגיז אותי -- אני ממש לא צוחק הפעם עם השטויות האלה כי נמאס לי כבר לשמוע את זה

ואם לך נח עם זה שאתה רווק ! שיבוסם לך >> לי זה כבר נמאס נמאס נמאס ושוב נמאס !!!!

בעעעעע

לאט לך, למה להתרגז ?!

זה שאין לך ראיה אמונית לא אומרת שאתה צריך להתרגז מזה

אני מסכים איתך שאתה *באמת* מרגיש כמה כואב לך

אבל כל הרווקים מרגישים את הדבר אחד יותר ואחד פחות

זה לא אומר שאתה צריך להתרגז גם אם זה לא ראיה אמונית או כן

הרי את הבעיה זה לא יפתור לא להתרגז

ולא להמנע מאי שמירת נגיעה זה רק כמו שתיית מי מלח.. שיצמיאו אותך יותר ויגרמו לכאב בטן

אבל עשה כטוב בעיניך !

ועיקר שתהיה שבת שלום !

(ותקום פעם הבאה על צד ימין)

שבת שלום וכט"ס !

שמחקתי 4 פעמים את מה שכתבתי

ולא רוצה לפגוע

אבל אנחנו עוד נדבר על זה

ונבוא חשבון !

חכה חכה ..

|קשלש ברגע של רוגז|

אתה יכול להגיד מה שבא לך, אבל בחייאת תפסיק עם הביטויים האלו,

זה עושה אנרגיות שליליות פה..

חבל עליך, אנחנו באים בטוב..!

למה לכעוס ? - זה לא יוסיף לך כלום

מקווה שפעם הבא שתקרא את הדברים תקרא אותם יותר ביישוב הדעת

"כי אין מרצים לו לאדם בשעת כעסו.." (ברכות פ"ק)

ובאמת

לא עלי תלונותיכם כי אם על ה'

לא אני נתתי את המצוות, וגם אני עדיין רווק שלא רואה את האור כל כך באופק^

אבל להיכנס לעצבות, בעסה ולשפוך קיתונות של בוז לא יוסיף שום דבר לעניין

שבוע נפלא

מלא אור וטוב

דוש"ת !

עדי

---

^ וכידוע לך גם לי עד שכבר יש הצעה של נופלת על גובה כמו רבים מההצעות

היא נופלת אחרי פגישה אחת על שטוית אחרות

הרי דיברנו כבר על זה ומי כמוך יודע..

ולא שלי שאתה עדיין ממשיך לחטוף סתירות ולומר תודה

אני לא מוכן לזה !!!!!!!!!!!!!!!!!!! ובאמת ליבי ליבי עם כל הרווקים באשר הם

ומי שמוכן לחטוף זב"שו אני לא מוכן לזה

הנוגע או הנמנע?

קשלש אתה לא מדבר מהגיון אבל מקשה על האנשים שעונים בהגיון. אולי השאלה היא אחרת האם אני מאמין בה'? האם אני מאמין בתורה? הרי בתורה כתוב שהמצוות הן רק לטובתינו וכאשר מיסר איש את בנו ה' מייסר אותנו.

לכן אם השאלה היא על הגיון היא שאלה על האמונה בכלל ולא על נגיעה ספציפית

מסכים?

זהו? אם קצת קשה לנו או אפילו מאוד קשה, אז כבר עושים ברוגז עם הקב"ה? שמירת מצוות מחייבת אפילו מסירות נפש. אתה הרי אומר לפחות פעמיים ביום "ואהבת...ובכל נפשך". אז די, אם קצת קשה אז שוברים את הכלים ולא משחקים?

כן, לכל אחד יש נסיונות משלו והוא צריך להתמודד איתם.

ואני, אגב, מסתכל  על גיל 28 מלמעלה....אז אל תגיד לי שאני לא מבין אותך. ושזה משהו אחר.

חזק ואמץ קשלש!!!   

בעזר ד'!

כששומעים את המילים האלו, כבר א"א לעמוד דוממים מהצד.
קטונתי! באמת שקטונתי מלהרגיש את רגשותייך -על אף ליבי כאוב כדקירות.

אך אם הרשה לי- יש לי בקשה גדולה, ממש ענקית!

עשה למענך אם לא למעני, והעלה כוחות גדולים!!!|שנמצאים שם בפנים|
חיוך לאוו קטן על הפנים.
ת'כף תבוא לה שבת המלכה!
שתפשפיע עליך שפע של ברכה!
הכין עצמך לקבל אותה. |אין השכינה שורה במקום של עצבות|

בהזדמנות זו.. שלוח לך שיר עידוד (השיר לא המצליח לעלות אך אלו המילים) 
"הייה חזק אחי אל תתיאש, בלבך תשמח במה שיש ועל המורים תישא מפילה יבוא גואל תבוא הגאולה!"

בעזר ד'! במהרה בימיינו בקרוב!
שבת שלום ומבורכת!

אבל, אין זה דבר המתקיים

גם אדם הכותב בשבת במחשב לפי רוב השיטות לא עובר על איסורא דאוריתא (ולכן לחיילים שביננו

יומן חמ"ל עדיף לכתוב במחשב מאשר בעט דהויי דאוריתא ולמעשה יש לשאול מורה הוראות)

לגבי שם שמים אין זה דבר המתקיים זה רק רצף של קבלים עם מתח על גביהם שנראים כאות שלימה

ולכן ככל הידוע לי אין בעיה בדבר וכן הסכת הפוסקים

{ ישנה א"כ גם תמיהה בדבר כיצד זה מותר לעיין שפסוקים הכתובים במחשב באתרים

כי כשאתה סוגר את החלון נמחק שם ה' בהם}

כאן : http://www.kipa.co.il/ask/show/128346

וכאן : http://www.kipa.co.il/ask/show/44606

וכאן : http://www.kipa.co.il/ask/show/6158   קצת מחמיר אבל עדיין זה לא מחיקה ממש )

שאם אדם לא יתחתן עד גיל שלושים גם שמירת שבת תעלם?

או שזה משהו אחר?גבול אדום שלא חוצים?
אם כך למה לא להפוך כל הלכה באשר היא לגבול אדום?
למה לא לזמזם לעצמך את אותה אמונה וידיעה שזימזמת בגיל 20?
יצר תמיד יש,תמיד היה,ולצערנו עד בית המקדש יהיה
אז למה הצלחנו להלחם בו ועכשיו לא?

רק תזכור שגם בנגיעה יהיו לך גבולות,זה לא יהיה נישואין
ומשביעו רעב מרעיבו שבע.

להגיד לך תשובה או לנסות להבין אותך אני לא יכולה..באמת שלא..
אבל לפחות תשאל את עצמך את השאלות האלה..

מזל טוב קשלש!

טבלת יאוש

כל חודש אחרי גיל 28 נוריד סימן בשולחן ערוך

נראה לאיפה נגיע ..

אני מתחיל סימן כב' באבן העזר

מי קונה ??

עדיף כבר מעכשיו להוריד את הכיפה ולעשות מה בראש

איך אמרה הודיה בסרוגים (להירגע ראיתי רק 3 פרקים)
למה אנחנו הדוסים צריכים לעבור שלבים
חצאית קצרה,מכנס שרוול,מכנס גינס

תכלס קשלש אין היגיון בדרך הזאת
יש בה רק יאוש

שאלו הבעיות של הדור

דווקא הדור שלנו ניחן ברצון לברר רצון לשאול ורצון גם לקבל תשובות
תשובות לא מתיפייפות,אלא תשובות עמוקות ואמיתיות.

בדור של הסבים שלנו לא היה כזה עומק ופלפול לבני נוער,לנשים.

יש גם מקום כזה..

גם לענ"ד החזרה בתשובה ההמונית לזרם החרדי לא נעשית ביתר תבונה..

אבל הדור שלנו אם נשים לב יש לו תמיד את הקיצוניות לשני הצדדים
אז כמה שיש צורך של בירור ודעת ואמת יש גם קלות ושיטחיות..
(ככה גם כותב הרב במאמר הדור)

אגיד לך דוגרי. זאת לא שאלה הלכתית אלא אמונית.

השאלה היא איזה אדם אתה מנסה להיות, איזה מוניטין אתה מייצר, איך אתה נראה בעיני הסובבים אותך.

אתה יודע שבצבא החיילות ממיינות את החיילים שלא "שומרים" כ'צ'יקמוקים' ו'סמרטוטים'.

אז נכון, יש יצר ואתה לא גילית את אמריקה. אלפים כמוך מסתובבים ברחובות, חלק שבעים וחיים בסרט אחר, חלק נושכים שפתיים יום יום. זה לא בעיה לייצר פסק פסיאודו-הלכתי, לעגן ת'נושא בהלכה וללכת לביכנ"ס בליל שבת בביצה עם שיער רטוב ממקלחת, הכיפה יושבת על קודקודה והחיוך מרוח "הצטרפתי לחבורה הקדושה". הרי כולנו יודעים שהגברת יכולה לטבול ותקנה שלא תטבול היא רק סייג.

השאלה היא האם אתה רוצה להיות חלשלוש? מעוך וחסר אופי? לזרוק 28 שנה של התגברות בכמה קטעים שהשכל אומר שהם נכונים אבל הלב יסחוב את זה עד השניות האחרונות של חייך תבדל"א?

משחק תפקידים מכיר? אז אם היית הקב"ה, מה היית אומר על זה? היית מחליק את זה ביוכ"פ? אתה חושב שתבוא אליו עם קבלה מפרופ' שטיינברג והקב"ה יחכך בראשו ויגיד: "ואללה, מבין שהיה לך קשה... אני מעביר אותך"

אתה רוצה לבנות לעצמך-כלפי עצמך יאוש של רווק מזדקן? הרי זה קטע של צפרדעים שהשלימו עם היותם צפרדעים. ממילא אתה רווק, מבוגר, עייף, הלב צועק עד מתי, כמה עוד אפשר, אמא למה רשמת אותי לחוג הזה, וממילא אתה יודע שיש לך עוד שנים ארוכות של גרירת רגליים לדייטים בשקל, והליכה בליל שבת עם חלות לארוחות של החברים הזקנים והרווקים שלך שהם כבר מזמן התייאשו ומשרים אוירה של "תתבגר, זה לא יקרה בקרוב, בוא נייצר תרבות לעצמנו" (דבר שכבר קרה מזמן דרך אגב, ואחד התסמינים שלה זה ייאוש והתסמרטטות) כבר שיננת לעצמך אלפי פעמים שאתה לא מתייאש מפגישות עד שתמצא את המיועדת- מזווגת- מדוייטת לנצח. שזה קשה לשלם פעמיים בשבוע על מישהי אספרסו הפוך ומקיאטו מוקצ'ינו אבל אתה מחזיק מעמד כי אתה תותח אמיתי.

לגלות לך סוד? לכולם קשה. אז תקום בבוקר, תדפוק ת'ראש 3 פעמים בקיר כמו שעשית מאז גיל 13 ואל תיתן לעצמך לרדת לדיוטות שלפני כמה שנים היית בטוח שאתה יותר חזק מהם.

ילד מזדקן
ילד מתקלקל
לומד את הפרנציפ
רק אחרי שהוא נופל.

מדבר לא טוב
ילד תעזוב
זה מה שאומרים לו
כשהוא נופל ברחוב.

היום התעוררת בשתיים בצהריים,
ראית מה השעה איזה חושך בעיניים.
מה לעשות כשאבא מתעצבן
אתה כבר השנה אמור להתחתן.

בהצלחה.

שכמעט כל התשובות שניתנו כאן הם תשובות מהרגש

תשובות של אנשים שלא חשבו רק התעצבנו על עצם השאלה

חברים וחברות לפני כשאתם מגיבים תחשבו בשכל ותשימו את הרגש לרדע בצד

קשלש יקר!

שאלה טובה, לי אין תשובות ברורות ברור לי שאסור אבל לא ברור למה וכן, אני תלמיד ישיבה

נראה לי אבל שאין הבדל בגיל הבעיות שההלכה ניסתה למנוע קיימות גם בגיל מבוגר יותר.

שבת שלום לכולם.

שתדבר עם דמות סמכותית בשבילך על זה שבאמת יעזור לך.

גם נפשית

בהצלחה ומזל טוב!

שמעון פרס ?

אהוד ברק?

אהוד אולמרט ?

בבקשה נא לקרוא עד הסוף ולא להפסיק באמצע אפי' שזה נורא ארוך ומייגע!

דבר ראשון

מה שכתבת 'רגשות אהבה ורצון לקבלה ונתינה (וגם מגע פיזי בין היתר)

לא דומים כלל לא לשמירת שת לא להנחת תפילין ולא לשום דבר אחר'

מסכים איתך שרגשות אינם דומות כלל למעשים, אבל מגע פיזי הוא מעשה ולא רגש. 

דבר שני

נראה לי שגם אתה מסכים איתי שאי שמירת נגיעה זהו איסור דאורייתא וכדברי הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה פרק כא' הל'' א'

"כל הבא על ערוה מן העריות דרך איברים או שחיבק ונישק דרך תאוה ונהנה בקירוב בשר הרי זה לוקה מן התורה שנאמר 'לבלתי עשות מחוקות התועבות וכו'' ואמר 'לא תקרבו לגלות ערוה' כלו' לא תקרבו לדברים המביאים לידי ערוה'"

דבר שלישי

כאן אני רוצה להפתיע אותך ולהביא מקור לטובתך

כותבת הגמ' במסכת קידושין דף מ' ע"א

אמר ר' אבהו משום ר' חנינא נוח לו לאדם שיעבור עבירה בסתר ואל יחלל שם שמים בפרהסיא שנא' (יחזקאל כ' לט')  'ואתם בית ישראל כה אמר ה' אלוקים איש גילוליו לכו עבודו ואחר אם אינכם שומעים אלי, ואת שם קדשי לא תחללו'

אמר ר' אלעאי הזקן אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירים אותו ילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שליבו חפץ ואל יחלל שם שמים בפרהסיא.

איני?! והתניא כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם

מה היא רבה אמר זה המסתכל בקשת

רב יוסף אמר זה העובר עבירה בסתר

לא קשיא הא דדמצי כייף ליה ליצריה והא דלא מצי כייף ליה ליצריה.

מכאן נראה שאם יצרו של האדם מתגבר עליו והוא לא יכול לכופף אותו תחתיו מותר לו לעשות מה שבליבו כלו' מותר לו לעבור עבירה

אמנם רק בתנאי אחד שאתה לא יכול להתגבר על יצרך אבל אם כן אסור לך, וכאן מגיע הלב ישר של האדם (נקודת האמת) האם אתה באמת לא יכול או שאתה יכול אבל אתה רק לא רוצה.

אני אגיד לך עוד משהו

באמת 'יצרו של אדם מתגבר עליו כל יום ומבקש המיתו שנאמר "צופה רשע לצדיק ומבקש המיתו"ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו

שנאמר "אלוקים  לא יעזבנו בידו" (קידושין ל' ע"ב)

באמת איננו יכולים להתגבר על היצר הרע בלי עזרתו יתברך

אבל גם באמת אנחנו בפנימיותינו לא רוצים גם לעבור עבירות, וגם אם נדמה לנו שהגענו למצב שבו אנו רוצים את זה 

זה עצמו היצר הרע שמכניס לנו לראש שאנחנו רוצים את זה.

כתוב במכתב מאליהו שלפני חטא אדם הראשון יצר הרע היה ממש מחוץ לאדם

ואחרי החטא הוא נמצא בתוך האדם כך שנדמה לנו כשיש לנו איזה תשוקה לעבירה שאנחנו רוצים את הדבר הזה, ואם כבר הגענו לכזה מצב  אנחנו מתייאשים ונופלים.

אבל אם אנחנו יודעים שבאמת אין לנו שום רצון בזה, ורק מישהו מבחוץ דוחף אותנו לדבר הזה עצם הידיעה הזאת פותרת חצי מהבעיה כיון שאנחנו במהותנו טובים רק שהיצר הרע הוא זה שמכניס לנו לראש שאנחנו רעים ע"י זה שהוא מביא אותנו למקום כזה נמוך ושפל.

מקווה שעזרתי

וליבי איתך!!!!!!!   

הבאת את הגמרא עם האדם שיצרו מתגבר עליו..
זאת גמרא כ"כ עדינה שצריך להביא אותה עם הרבה הסברים

בכלל השאלה הגדולה איך התורה נותנת לאדם לוותר לעצמו?
ולמה ללבוש שחורים?

ובאמת יש שמה פירוש שכתוב שהקב"ה מודע ליצר האדם
כמו שהתיר שאדם במלחמה יפגוש אישה יפה ויהיה איתה
איך זה יכול להיות?!
כי התורה מודעת ליצר,היא נותנת לאדם להתמודד עם מה שהוא יכול
ועם מה שהוא לא יכול היא לא אוסרת.
וגם במקרה של הגמרא כשהתורה התירה  זה במקרה חד פעמי!!!!!!
אפשר אולי אפילו להמשיל את זה לאיזשהו מעידה של אדם..
אבל לא משהו שגרתי כי קשה לאדם לשלוט עליו.

ואחת הסיבות שהגמרא אמרה לשים שחורים זה כי האדם יראה את עצמו
יבין למה הוא נראה כך,ובסופו של דבר לא יחטא.
ז"א הוא יזדעזע מעצמו.

אבל באמת,הרגשתי צורך להוסיף כי זאת גמרא שאפשר להבין אותה איך שבא לנו
ואיך שנוח לנו,וכשהיצר תוקף היא עולה ומזכירה לנו שמותר.
אבל צריך לזכור,שאת ההתמודדויות שלנו הרבה עברו ועמדו בזה בגבורה
ואנחנו כן יכולים לעמוד מולם,התורה לא היתה מצווה אם לא היינו יכולים,כי כשאי אפשר היא מתירה גם כשזה מנוגד להיגיון ולהנהגה נכונה של העולם.

הערב ראיתי שיש מחלוקת בין רבנו חננאל לבין התוס על ההסבר הזה בגמ'

לפי דעת רבנו חנאל באמת אין לו היתר לעבור את העבירה אלא הוא מסביר את זה כמו שכתבת שהאדם

כאשר הוא מגיע למצב כזה שהוא לושב ששחורים ומתכסה בשחורים ונודד ממקום למקום זה עצמו ישבור לו את היצר הרע

והוא לא יצטרך לעבור את העבירה

אבל התוס' במסכת או חגיגה או מועד קטן חולקים עליו ומסבירים את הגמ' כפשוטה שבאמת אם הוא לא יוכל להתגבר על יצרו ישעה מה שליבו חפץ והעיקר שלא יחלל שם שמים בפרהסיא

ורק אח"כ -ירא שמיים...

זו התוספת הקטנה שלי ללמדנות שרצה כאן,ב"ה!

קשלש- אני פונה אליך כליידי לג'נטלמן-

איך מרגישה בחורה שנגעתה בה?

ואיך מרגישה הבחורה- שכיודעת שהיא מקבלת בחור נגוע?

נכון- יש זרם טבעי של חיים שלא דומה לשום מעשה מצוותי- אבל זה בדיוק רצון השם!!!

כאן!!!

כן- שנהיה אנשים לא נורמאלים, נשבור את הטבע שלנו- כדי לשמור ולהיות אנשים קדושים. (רש"י- קדושים תהיו- כל מקום שאתה מוצא גדר ערווה אתה מוצא קדושה.)

ודרך אגב, גם אחרי החתונה יש התמודדות גדולה מאוד עם שמירת נגיעה ושאר הרחקות- אז אל תרגיש שזה הלכה לרווקים בלבד! להפק- עכשיו זה זמן אימונים והכנות השביל הניסיון האמיתי. (ואל תענה לי בפלפולי פת בסלו וכו'- בתור רווקה אין לי מושג....)

ומזל טוב.

מציק, אפילו מאוד אבל את משווה לחכות שבועיים ל-נצח הבילתי נגמר הזה שסופו לא ידוע?

אני מוכנה להתערב שאילו בא מלאך ואמר גם לקשלשינו הנחמד שעוד שנה הוא תחת החופה הוא לא היה שואל את השאלה מלכתחילה. אבל כשהאופק כלל לא נראה, איך תשתיק יצר שבוער מתשוקה?!?

העולם שלנו בנוי על בחירה חופשית ושליטה עצמית.

אני לא הייתי רוצה שום בן שנגע בבנות אחרות ביודעין!

אז אם אתה רוצה אשה איכותית שגם לא הסתובבה ונגעה באחרים- כדאי שתשמור על עצמך!

שאלה לי אליך לאחר כל הדיון הארוך והמייגע הזה:

בא נאמר, חמודי שאתה צודק ובאמת שמירת נגיעה ושמירת שבת זה לא אותו דבר. סבבה?

עכשיו, בא נשווה למקרה דומה לשמירת נגיעה. בא נאמר שאתה נשוי כבר, ויש בעבודה מישי ממש נחמדה שבוכה כי משו לא הלך לה... אולי עכשיו צריך לגלות אומץ אבירי ולחבק אותה?

הלאה? בא נאמר שאישתך עכשיו אסורה (נידה) וממש יש לך צורך לחבק אותה. אז חפיף?

מסקנה: שמור על עצמך גבר! ה' יראה כמה אתה רוצה - ויהיה לך רק טוב

אל תסתכל בזקנקן אלא במה שיש בו

אבל מה שמטריד אותי זה מדוע בכלל יש מי שמנסה למצוא פתח להתיר את זה.

כפי שאמרו כאן, זו הלכה, והיא איננה משתנה. אבל חוץ מזה, מדוע שיהיה מותר? כי זה קשה? אז צריך לעשות את המאמץ ולהתחתן. ולענ"ד, ברגע שלא ישמרו נגיעה, כל ענין הדייטים עלול לגלוש מענין של מציאת בן/בת זוג נטו, להתפרקות זמנית של המתח המיני (גם אם זה יסתיים בנגיעה בלבד) ואז למעשה המטרה עלולה להתרחק עוד יותר.

שורה תחתונה - לא באלף רבתי!!!!!

רגע אעקוץ אבל לא כדי להעליב-גם רווק זקן וגם נוגע בבנות איזה בת שמכבדת את עצמה תתחתן איתך?

ובעדינות בתור בת לא הייתי מקבלת מישו שנכשל בנגיעה בגלל הנ"ל.וגם תהיה כנה עם עצמך אתה תעצור רק אחרי נגיעה?! תתגבר עכשיו לפני שכדור השלג יתחיל להתדרדר.

ובאמת זה לא כדי להעליב או לשפוך מלח על הפצעים...

הי קשלש ושלום לכל הגולשים

נאמרו כאן הרבה דברים, חלקם מתוך חוויות אישיות, חלק לא. חלקם מתוך השכל, חלקם מתוך רגש.

חלקם מנקודת מבט אמונית וחלקם מנקודת מבט הלכתית נטו.     והכל לגיטימי.

עדיין אין מענה לעינוי הנפש - ולפעמים זה באמת עינוי נפש יותר מעינוי גוף - למי שחסר מגע

כמאמר השיר "כולנו זקוקים לחסד. כולנו זקוקים למגע"...

ממרום גילי ורווקותי (מתקרב ל-35) אודה שלא מעט פעמים גם אני חשבתי על העניין

ולא מעט פעמים גם נשאלתי ישירות, מה העניין של לשמור על זה? לא עברנו את הגיל? האולפנא היתה מזמן...

ובכלל...... מה ה-ת-כ-ל-י-ת??? (שאלה שנשאלתי ע"י בחור חילוני שהיה לו קשה להבין את העניין ועדיין מהדהדת לי בראש)

האמת היא שלא כ"כ היה לי מה לענות. בשכל - אני לא מוצאת "הגיון" להימנע מהתנהגות אנושית פשוטה. אבל צודק מי שאומר שמדובר בעניין אמוני בעיקר.

יש דברים שקשה לתת הסבר נטו. הסיבות הן מורכבות:

א. אני לא מיואשת ואני מאמינה שישועת ה' כהרף עין - אז למה באמת להרוס מה שכבר נשמר

ב. "להרוס"? כן. בהחלט יש הרס מסויים. אינו דומה קשר שנבנה בצורה הדרגתית ועמוקה לקשר שנבנה מהגג לרצפה...  מה גם שלא תמיד קשר כזה מסתיים בנישואין המיוחלים כך שצלקת נשארת (ולמי שלא היה רגיל במגע חופשי, הרי שאם היה היתה מעורבות נפשית, יש 'צלקת'/ 'נאכס' /'חרטה'. ואל תמכרו לי 'מגע' נטו)...

ג. תחשוב קשלש, האם זה באמת אתה? האם זה שייך לאופי שלך ולמה שאתה מעוניין להשיג ולבנות בחיים שלך? אז נכון "לא בחרנו" להיות רווקים עד גיל כזה (האמנם?), ונכון - פשוט עדיין לא מצאנו....  אבל זו סיבה מספיק טובה להתנהג בצורה שלא שייכת לנו? הרי אם היית מתחתן/מוצא את שאהבה נפשך מוקדם יותר הרי שעניין זה לא היה עולה על דעתך, נכון? אז מה? רק בגלל שהמציאות לא תואמת את הציפיות שלנו אנחנו צריכים להיכנע לה?

ד. מעבר להכל, אני חושבת שהקושי - העצום בהחלט - של חוסר במגע פשוט, חיבוק חברי, עידוד, קרבה אנושית פשוטה שאנחנו מנועים ממנה כ"כ הרבה זמן (ואין לי ספק שהוא משפיע גם על תחומים אחרים בחיינו) - דווקא הקושי הזה אמור להראות לנו כמה אנחנו במצב 'לא נורמלי'!!! אנחנו במצב לא נורמלי! לא ההלכה שאוסרת עלינו!  ההלכה כ"כ מודעת לעניין הקושי הזה שהיא מורה לנו להנשא מוקדם כדי שלא נעמוד במצבים כאלה. אנחנו, בהשפעת התרבות, המציאות וכו', "בחרנו" (עניין מורכב שלעצמו להשתמש במילה הזו) להמשיך ולחפש וחלפש את זה שיתאים לנו במליון אחוז במחיר של עיכוב נישואין והתמודדות עם קשיים כאלה (ואחרים).

אז בא נאמר שדווקא הגיחוך של בחור חילוני על ההלכה ה'מפגרת' שלנו גרמה לי להבין שלא ההלכה שלנו מפגרת אלא אנחנו שחושבים שבגלל שהרשנו לעצמנו לברור / להימרח / סתם לא למהר למצוא זוגיות בריאה - מותר לנו כרגע לבוא להלכה בטענות ולומר שבגלל שהגענו ל'גיל שכבר ראוי להתחיל' אפשר לעגל פינות...

ושלא תבינו לא נכון. גם אני לא אוהבת שאומרים לי 'את בררנית ואשמה במצב שלך'.... גם אני חושבת שהיו לי כוונות רציניות כל הדרך (מעבר לזה שגם יש סיבות נוספות לעיכובים). אבל - מתישהו צריך לבדוק באמת עם עצמנו מה אנחנו עושים באמת כדי לא להמשיך לחיות במציאות לא נורמלית...

קשלש יקירנו, וכל מי שכמוני במצב הזה - בא נתחיל לעשות את העבודה האמיתית, וביום ההולדת שלנו ניתן דין וחשבון על מה עוד אנחנו יכולים לעשות בשביל להוציא את עצמנו מהבוץ לעבר השלב הבא בחיינו - שהוא זוגיות נכונה ובריאה....

בהצלחה וחיבוק ענק לכולנו!

ובע"ה ישועות קרובות במהרה, אמן.

(* אגב, לעניין המגיבות בעניין היחס לבחורים שומרים/לא שומרים - יצאתי עם אחד כזה שאם הוא לא היה מקפיד, סביר להניח שהייתי נשארת 'מצולקת'... אני מודה לו עד היום ומעריכה אותו פי מליון מהרבה אחרים שהיו שמחים 'לתת חום ואהבה' ללא תנאי....)

אבא תרחם על בניך!

להרבות בחיבוקים מותרים- חבר לחבר וחברה לחברה, בני משפחה.

זה ממלא מאגר בנפש האנושית הבסיסית.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.