אני מבינה מאיפה השאלה שלך מגיעה.
אבל אני חושבת שלא, שמירת נגיעה היא לא תלוית-גיל, כמו ששמירת שבת/כשרות הם לא תלויי-גיל. אני לא חושבת שיש הבדל.

אבל מזל טוב =]

רגשות אהבה ורצון לקבלה ונתינה (וגם מגע פיזי בין היתר)

לא דומים כלל לא לשמירת שת לא להנחת תפילין ולא לשום דבר אחר

אז שלא יעבדו עליכם

ווקשו רק את הדבר האמיתי !

בוודאי שמבחינת קושי לקיים זה יותר קשה.

זה לא אומר שהיחס העקרוני לקיום מצוות נקבע על פי הקושי לקיים אותן.

במקום לגדול עם הגיל ברמה הרוחנית ....

אנחנו יורדים?? למה? למה זה קורה?

צריך לשאוף ליותר... אני גם לא מבינה למה זה קורה...

בחיים לא חשבתי שאני אגיע למה שאני היום. תמיד הייתי "החזקה" ושאף אחד לא ינסה אותי...

היום- אני יותר קלה ל'שבירה'.

וכמו שלמדתי לא מזמן מרבנית דגולה שאמרה לנו (בנות בשיעור) שעל מנת שזה לא יקרה (ח"ו) צריך להתחזק ולמלא את החלל... ללכת לשיעורי תורה, מדרשות לבנות וכו'... [ פעם זה היה בא לי בטיבעיות... היום- אני צריכה ממש להלחם עם היצר... וזה מתיש!]

ב"הצלחה לכולנו

|חיבוק| לאור77 לבנים אי אפשר ;)

בהצלחה לכם.

תתפללי עלי שאני לא אלך לאיבוד,

כי אני כבר הרבה זמן מסתובבת ביער הזה ונראה לי שאני מסתובבת סביב עצמי...

לא מצליחה לצאת מזה...

טאטע !!!!!!!

טאטע!!!!!!!!

טאטע!!!!!

?!?!

המון הצלחות!

ברוכה הבאה לעולם בני האדם

שם ממרומי השמים ..

מה השאלה בעצם? האם "ממליצים" לעבור על ההלכה? ברור שלא.

האם זה קשה ואולי בלתי נסבל לחלק מהאנשים? התשובה היא לדעתי כן ככל שמתבגרים יותר קשה

אבותינו מסרו נפשם על התורה ועל טהרת המשפחה (ק"ו כשזה לא משפחה..)

מה שכן ריחוק מבנות וכד' מחליש את היצר הזה ע"פ הכלל מרעיבו שבע משביעו רעב

זהו

בהצלחה!

בעזרת השם אני מקווה שהשאלה תהיה רק תאורטית.

לעצם הענין ענו לך פה תשובה הלכתית פשוטה  - מבחינה מעשית לדעתי אין פה תשובה פשוטה לדעתי כדאי לך לשבת עם עצמך ולקבוע גבולות (גם אם הם לא גבולות ההלכה) שאתה שלם איתם ולנסות לשמור עליהם. 

עד 120 שכל משאלותיך יתגשמו במהרה

ונזכה לחופתך השנה אמן!

מקווה שהברכה לךא מעצבנת..

בס"ד

א,מזל"ט אחי..

ב,מה זה קשור הגיל לשמירת נגיעה?

אתה חושב שאחרי איזה שהוא גיל אפשר פשוט להתחיל "לחגוג"?זה כמו שאני אגיד שאגיע לגיל 30 בעז"ה אפסיק להניח תפילין כי הנחתי מספיק בשנים האחרונות...

אני רואה את בנדוד שלי בן 31 שגם דתי ולא שומר נגיעה מקרובות משפחה וזה גועל נ-פ-ש ,כאילו מה?ה' יושב למעלה ורואה את יוצמח פורנקא נוגע בבת דודה של אמא של אשתו החורגת מנישואים שניים קם מהכסא ומתפלא,"מה הוא עושה??אני חייב לבדוק ברשימות שלי..אההה זה בסדר הוא עבר 25 אז מותר לו..."[זה היה כאילו ה'..]

תחשוב על זה שהגיל לא תמיד קובע ובטח ובטח שלא בשמירת נגיעה שזה גבולות לעצמך..

                        מקווה שאתה מבין ומצפה לתגובות של אנשים על הנאמר

                                   -העמותה להמשך שמירת נגיעה מעל גיל 28-

נ.ב:יוצמח פורקנא הנאמר הינו יו"ר עמותת המשך שמירת נגיעה מעל גיל 28 וחבר מועצת חכמי ישראהוטלברג בע"מ

רגשות אהבה ורצון לקבלה ונתינה (וגם מגע פיזי בין היתר)

לא דומים כלל לא לשמירת שת לא להנחת תפילין ולא לשום דבר אחר

אז שלא יעבדו עליכם

ווקשו רק את הדבר האמיתי !

ב"ה שזה נגמר ולו רק מהסיבה האומללה הזו. (אבל גם מעוד הרבה סיבות טובות...)

אתה מתחבא!

רגשות אהבה ורצון לקבלה ונתינה (וגם מגע פיזי בין היתר)???? מה?

מישהו אסר עלייך נתינה? אהבה? רצון לקבלה? כל אלא מתקיימים בענק גם בלי מגע. נכון, הם ומגיעים לגבהים ושיאים עצומים עם המגע הפיזי. הפואנטה היא בדיוק זו, שהנתינה, האהבה וכו' האמיתיים זה רק כאשר אתה מוכן ללכת עד הסוף עם מישהו/מישהי ו...

להתחייב בקשר!!!!

על איזו אהבה ונתינה אתה מדבר כשאתה אומר את מה שאתה אומר? על קשר של ידידות- כשמישהי בוכה ואתה רוצה לחבק אותה ולהיות שם? זה מקסים אבל זהו קשר עקר, אם אתה האיש שצריך להעניק לה את החום הפיזי הזה שהיא כל כך זקוקה לו- תצא מהפוזה של ידידות ותתחייב לה עד זיקנה! ואם היא לא בשבילך, אל תשקיע שם את האהבה שלך ובטח לא את היראת שמים שלך.... אתה גם מפיל אותה בפח הזה, אל תהיה שם בשבילה כתחליף חיוור זה לא אמיתי כשזה לא עד הסוף. אתה נותן לה אקמול לסרטן ושניכם אחרי זה יורדים מבחינה דתית וכל כך אכולי צער אח"כ...

אני מודה שגם לבת זה יכול להיות עינוי מזעזע להיות רווקה בימינו, וכבר הביאו פה את הגמרא שמוכיחה זאת

ודרך אגב....

כן, המצווה הזו היא בדיוק כמו שאר המצוות חוץ מזה שזה לפעמים קשה מנשוא!

תחזיק חזק! תצעק לה': "אבא, אני לא יכול כבר!!!!!!"

ודרך אגב אני לא ברסלבית..... גם אם אתה גושניק- תנסה, לא תצטער.

ההלכה אוסרת, אז איך אפשר לעבור עליה?

קשה, קשה מאד! אבל זה ממש אסור.

"רגשות אהבה ורצון לקבלה ונתינה (וגם מגע פיזי בין היתר)

לא דומים כלל לא לשמירת שת לא להנחת תפילין,.."

עד כאן אני מסכים, אבל כמו בכל כח שיש באדם, ככל שהכח בעל פוטנציאל חיובי (פיזית, נפשית, רוחנית)

כך יש לו אותו פוטנציאל להרוס (פיזית, נפשית,.. בהתאמה).

שלא תשלה את עצמך, הורדת הגבול של שמירת כוחות הנפש שלך לנתינה (aka שמירת נגיעה ושות')

לא תורמות, לא לך ולא לזוגתך לעתיד ולזוגיותכם.

מה שאתה טוען למעשה זה שכשיש לאדם קושי לממש פוטנציאל טוב עליו בסופו של דבר להיכנע ולהוציא אותו לשלילי?

ואני עונה לפני ששאלת: המגע הפיזי הוא כלי להעצים ולהשלים אהבה אמיתית, אם לא משתמשים בו לצורך הזה.. הנזק עצום.

אתה מציע להתפשר על סיפוק גופני והקלה נפשית רגעית (כיוון שהצורך רק יגדל לאחר-מכן) בעבור נזק עמוק יותר לכל חיי הנישואים.

בקיצור אני מצטרף לאלו שאחלו לך שהשאלה תאבד את חשיבותה במהרה (ויתכן שזה יהיה יותר קל אם תפנה את אותה אנרגיה לכיוון המסויים הזה...)

לדעתי קודם תחשוב טוב מאיפה זה בא לך

והאם לא קודם החלטת שאתה רוצה ואז חיפשת גושפנקא

אני חושב (בתור גם רווק בגיל די מתקדם)

שזה לא קשור כל כך לענין

אי אפשר לסמן מטרה ואז להסתער עליה בתירוצים מתירוצים שונים

ושוב גם אני באותה בעיה כמו שלך והימים לא עושים אותנו צעירים יותר

והרצון וכמיהה לבית משלך עם משפחה משלך לאט לאט נראת יותר ויותר רחוקה ..

אבל אין זו סיבה "כי מנסה ה' אלוקינו אתכם.." וכל אחד צריך לעבוד את ה' מתוך הקשיים שלו והנסיונות שלו

שבת שלום וכט"ס !

יופי ילד גדול

נסיונות, נסיונות נמאס כבר לשמוע את השטויות האלה

הדוסים תמיד יודעים לתרץ הכל כנסיונות שטויות במיץ גרביים

בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע

ואל תרגיז אותי -- אני ממש לא צוחק הפעם עם השטויות האלה כי נמאס לי כבר לשמוע את זה

ואם לך נח עם זה שאתה רווק ! שיבוסם לך >> לי זה כבר נמאס נמאס נמאס ושוב נמאס !!!!

בעעעעע

לאט לך, למה להתרגז ?!

זה שאין לך ראיה אמונית לא אומרת שאתה צריך להתרגז מזה

אני מסכים איתך שאתה *באמת* מרגיש כמה כואב לך

אבל כל הרווקים מרגישים את הדבר אחד יותר ואחד פחות

זה לא אומר שאתה צריך להתרגז גם אם זה לא ראיה אמונית או כן

הרי את הבעיה זה לא יפתור לא להתרגז

ולא להמנע מאי שמירת נגיעה זה רק כמו שתיית מי מלח.. שיצמיאו אותך יותר ויגרמו לכאב בטן

אבל עשה כטוב בעיניך !

ועיקר שתהיה שבת שלום !

(ותקום פעם הבאה על צד ימין)

שבת שלום וכט"ס !

שמחקתי 4 פעמים את מה שכתבתי

ולא רוצה לפגוע

אבל אנחנו עוד נדבר על זה

ונבוא חשבון !

חכה חכה ..

|קשלש ברגע של רוגז|

אתה יכול להגיד מה שבא לך, אבל בחייאת תפסיק עם הביטויים האלו,

זה עושה אנרגיות שליליות פה..

חבל עליך, אנחנו באים בטוב..!

למה לכעוס ? - זה לא יוסיף לך כלום

מקווה שפעם הבא שתקרא את הדברים תקרא אותם יותר ביישוב הדעת

"כי אין מרצים לו לאדם בשעת כעסו.." (ברכות פ"ק)

ובאמת

לא עלי תלונותיכם כי אם על ה'

לא אני נתתי את המצוות, וגם אני עדיין רווק שלא רואה את האור כל כך באופק^

אבל להיכנס לעצבות, בעסה ולשפוך קיתונות של בוז לא יוסיף שום דבר לעניין

שבוע נפלא

מלא אור וטוב

דוש"ת !

עדי

---

^ וכידוע לך גם לי עד שכבר יש הצעה של נופלת על גובה כמו רבים מההצעות

היא נופלת אחרי פגישה אחת על שטוית אחרות

הרי דיברנו כבר על זה ומי כמוך יודע..

ולא שלי שאתה עדיין ממשיך לחטוף סתירות ולומר תודה

אני לא מוכן לזה !!!!!!!!!!!!!!!!!!! ובאמת ליבי ליבי עם כל הרווקים באשר הם

ומי שמוכן לחטוף זב"שו אני לא מוכן לזה

הנוגע או הנמנע?

קשלש אתה לא מדבר מהגיון אבל מקשה על האנשים שעונים בהגיון. אולי השאלה היא אחרת האם אני מאמין בה'? האם אני מאמין בתורה? הרי בתורה כתוב שהמצוות הן רק לטובתינו וכאשר מיסר איש את בנו ה' מייסר אותנו.

לכן אם השאלה היא על הגיון היא שאלה על האמונה בכלל ולא על נגיעה ספציפית

מסכים?

זהו? אם קצת קשה לנו או אפילו מאוד קשה, אז כבר עושים ברוגז עם הקב"ה? שמירת מצוות מחייבת אפילו מסירות נפש. אתה הרי אומר לפחות פעמיים ביום "ואהבת...ובכל נפשך". אז די, אם קצת קשה אז שוברים את הכלים ולא משחקים?

כן, לכל אחד יש נסיונות משלו והוא צריך להתמודד איתם.

ואני, אגב, מסתכל  על גיל 28 מלמעלה....אז אל תגיד לי שאני לא מבין אותך. ושזה משהו אחר.

חזק ואמץ קשלש!!!   

בעזר ד'!

כששומעים את המילים האלו, כבר א"א לעמוד דוממים מהצד.
קטונתי! באמת שקטונתי מלהרגיש את רגשותייך -על אף ליבי כאוב כדקירות.

אך אם הרשה לי- יש לי בקשה גדולה, ממש ענקית!

עשה למענך אם לא למעני, והעלה כוחות גדולים!!!|שנמצאים שם בפנים|
חיוך לאוו קטן על הפנים.
ת'כף תבוא לה שבת המלכה!
שתפשפיע עליך שפע של ברכה!
הכין עצמך לקבל אותה. |אין השכינה שורה במקום של עצבות|

בהזדמנות זו.. שלוח לך שיר עידוד (השיר לא המצליח לעלות אך אלו המילים) 
"הייה חזק אחי אל תתיאש, בלבך תשמח במה שיש ועל המורים תישא מפילה יבוא גואל תבוא הגאולה!"

בעזר ד'! במהרה בימיינו בקרוב!
שבת שלום ומבורכת!

אבל, אין זה דבר המתקיים

גם אדם הכותב בשבת במחשב לפי רוב השיטות לא עובר על איסורא דאוריתא (ולכן לחיילים שביננו

יומן חמ"ל עדיף לכתוב במחשב מאשר בעט דהויי דאוריתא ולמעשה יש לשאול מורה הוראות)

לגבי שם שמים אין זה דבר המתקיים זה רק רצף של קבלים עם מתח על גביהם שנראים כאות שלימה

ולכן ככל הידוע לי אין בעיה בדבר וכן הסכת הפוסקים

{ ישנה א"כ גם תמיהה בדבר כיצד זה מותר לעיין שפסוקים הכתובים במחשב באתרים

כי כשאתה סוגר את החלון נמחק שם ה' בהם}

כאן : http://www.kipa.co.il/ask/show/128346

וכאן : http://www.kipa.co.il/ask/show/44606

וכאן : http://www.kipa.co.il/ask/show/6158   קצת מחמיר אבל עדיין זה לא מחיקה ממש )

שאם אדם לא יתחתן עד גיל שלושים גם שמירת שבת תעלם?

או שזה משהו אחר?גבול אדום שלא חוצים?
אם כך למה לא להפוך כל הלכה באשר היא לגבול אדום?
למה לא לזמזם לעצמך את אותה אמונה וידיעה שזימזמת בגיל 20?
יצר תמיד יש,תמיד היה,ולצערנו עד בית המקדש יהיה
אז למה הצלחנו להלחם בו ועכשיו לא?

רק תזכור שגם בנגיעה יהיו לך גבולות,זה לא יהיה נישואין
ומשביעו רעב מרעיבו שבע.

להגיד לך תשובה או לנסות להבין אותך אני לא יכולה..באמת שלא..
אבל לפחות תשאל את עצמך את השאלות האלה..

מזל טוב קשלש!

טבלת יאוש

כל חודש אחרי גיל 28 נוריד סימן בשולחן ערוך

נראה לאיפה נגיע ..

אני מתחיל סימן כב' באבן העזר

מי קונה ??

עדיף כבר מעכשיו להוריד את הכיפה ולעשות מה בראש

איך אמרה הודיה בסרוגים (להירגע ראיתי רק 3 פרקים)
למה אנחנו הדוסים צריכים לעבור שלבים
חצאית קצרה,מכנס שרוול,מכנס גינס

תכלס קשלש אין היגיון בדרך הזאת
יש בה רק יאוש

שאלו הבעיות של הדור

דווקא הדור שלנו ניחן ברצון לברר רצון לשאול ורצון גם לקבל תשובות
תשובות לא מתיפייפות,אלא תשובות עמוקות ואמיתיות.

בדור של הסבים שלנו לא היה כזה עומק ופלפול לבני נוער,לנשים.

יש גם מקום כזה..

גם לענ"ד החזרה בתשובה ההמונית לזרם החרדי לא נעשית ביתר תבונה..

אבל הדור שלנו אם נשים לב יש לו תמיד את הקיצוניות לשני הצדדים
אז כמה שיש צורך של בירור ודעת ואמת יש גם קלות ושיטחיות..
(ככה גם כותב הרב במאמר הדור)

אגיד לך דוגרי. זאת לא שאלה הלכתית אלא אמונית.

השאלה היא איזה אדם אתה מנסה להיות, איזה מוניטין אתה מייצר, איך אתה נראה בעיני הסובבים אותך.

אתה יודע שבצבא החיילות ממיינות את החיילים שלא "שומרים" כ'צ'יקמוקים' ו'סמרטוטים'.

אז נכון, יש יצר ואתה לא גילית את אמריקה. אלפים כמוך מסתובבים ברחובות, חלק שבעים וחיים בסרט אחר, חלק נושכים שפתיים יום יום. זה לא בעיה לייצר פסק פסיאודו-הלכתי, לעגן ת'נושא בהלכה וללכת לביכנ"ס בליל שבת בביצה עם שיער רטוב ממקלחת, הכיפה יושבת על קודקודה והחיוך מרוח "הצטרפתי לחבורה הקדושה". הרי כולנו יודעים שהגברת יכולה לטבול ותקנה שלא תטבול היא רק סייג.

השאלה היא האם אתה רוצה להיות חלשלוש? מעוך וחסר אופי? לזרוק 28 שנה של התגברות בכמה קטעים שהשכל אומר שהם נכונים אבל הלב יסחוב את זה עד השניות האחרונות של חייך תבדל"א?

משחק תפקידים מכיר? אז אם היית הקב"ה, מה היית אומר על זה? היית מחליק את זה ביוכ"פ? אתה חושב שתבוא אליו עם קבלה מפרופ' שטיינברג והקב"ה יחכך בראשו ויגיד: "ואללה, מבין שהיה לך קשה... אני מעביר אותך"

אתה רוצה לבנות לעצמך-כלפי עצמך יאוש של רווק מזדקן? הרי זה קטע של צפרדעים שהשלימו עם היותם צפרדעים. ממילא אתה רווק, מבוגר, עייף, הלב צועק עד מתי, כמה עוד אפשר, אמא למה רשמת אותי לחוג הזה, וממילא אתה יודע שיש לך עוד שנים ארוכות של גרירת רגליים לדייטים בשקל, והליכה בליל שבת עם חלות לארוחות של החברים הזקנים והרווקים שלך שהם כבר מזמן התייאשו ומשרים אוירה של "תתבגר, זה לא יקרה בקרוב, בוא נייצר תרבות לעצמנו" (דבר שכבר קרה מזמן דרך אגב, ואחד התסמינים שלה זה ייאוש והתסמרטטות) כבר שיננת לעצמך אלפי פעמים שאתה לא מתייאש מפגישות עד שתמצא את המיועדת- מזווגת- מדוייטת לנצח. שזה קשה לשלם פעמיים בשבוע על מישהי אספרסו הפוך ומקיאטו מוקצ'ינו אבל אתה מחזיק מעמד כי אתה תותח אמיתי.

לגלות לך סוד? לכולם קשה. אז תקום בבוקר, תדפוק ת'ראש 3 פעמים בקיר כמו שעשית מאז גיל 13 ואל תיתן לעצמך לרדת לדיוטות שלפני כמה שנים היית בטוח שאתה יותר חזק מהם.

ילד מזדקן
ילד מתקלקל
לומד את הפרנציפ
רק אחרי שהוא נופל.

מדבר לא טוב
ילד תעזוב
זה מה שאומרים לו
כשהוא נופל ברחוב.

היום התעוררת בשתיים בצהריים,
ראית מה השעה איזה חושך בעיניים.
מה לעשות כשאבא מתעצבן
אתה כבר השנה אמור להתחתן.

בהצלחה.

שכמעט כל התשובות שניתנו כאן הם תשובות מהרגש

תשובות של אנשים שלא חשבו רק התעצבנו על עצם השאלה

חברים וחברות לפני כשאתם מגיבים תחשבו בשכל ותשימו את הרגש לרדע בצד

קשלש יקר!

שאלה טובה, לי אין תשובות ברורות ברור לי שאסור אבל לא ברור למה וכן, אני תלמיד ישיבה

נראה לי אבל שאין הבדל בגיל הבעיות שההלכה ניסתה למנוע קיימות גם בגיל מבוגר יותר.

שבת שלום לכולם.

שתדבר עם דמות סמכותית בשבילך על זה שבאמת יעזור לך.

גם נפשית

בהצלחה ומזל טוב!

שמעון פרס ?

אהוד ברק?

אהוד אולמרט ?

בבקשה נא לקרוא עד הסוף ולא להפסיק באמצע אפי' שזה נורא ארוך ומייגע!

דבר ראשון

מה שכתבת 'רגשות אהבה ורצון לקבלה ונתינה (וגם מגע פיזי בין היתר)

לא דומים כלל לא לשמירת שת לא להנחת תפילין ולא לשום דבר אחר'

מסכים איתך שרגשות אינם דומות כלל למעשים, אבל מגע פיזי הוא מעשה ולא רגש. 

דבר שני

נראה לי שגם אתה מסכים איתי שאי שמירת נגיעה זהו איסור דאורייתא וכדברי הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה פרק כא' הל'' א'

"כל הבא על ערוה מן העריות דרך איברים או שחיבק ונישק דרך תאוה ונהנה בקירוב בשר הרי זה לוקה מן התורה שנאמר 'לבלתי עשות מחוקות התועבות וכו'' ואמר 'לא תקרבו לגלות ערוה' כלו' לא תקרבו לדברים המביאים לידי ערוה'"

דבר שלישי

כאן אני רוצה להפתיע אותך ולהביא מקור לטובתך

כותבת הגמ' במסכת קידושין דף מ' ע"א

אמר ר' אבהו משום ר' חנינא נוח לו לאדם שיעבור עבירה בסתר ואל יחלל שם שמים בפרהסיא שנא' (יחזקאל כ' לט')  'ואתם בית ישראל כה אמר ה' אלוקים איש גילוליו לכו עבודו ואחר אם אינכם שומעים אלי, ואת שם קדשי לא תחללו'

אמר ר' אלעאי הזקן אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירים אותו ילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שליבו חפץ ואל יחלל שם שמים בפרהסיא.

איני?! והתניא כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם

מה היא רבה אמר זה המסתכל בקשת

רב יוסף אמר זה העובר עבירה בסתר

לא קשיא הא דדמצי כייף ליה ליצריה והא דלא מצי כייף ליה ליצריה.

מכאן נראה שאם יצרו של האדם מתגבר עליו והוא לא יכול לכופף אותו תחתיו מותר לו לעשות מה שבליבו כלו' מותר לו לעבור עבירה

אמנם רק בתנאי אחד שאתה לא יכול להתגבר על יצרך אבל אם כן אסור לך, וכאן מגיע הלב ישר של האדם (נקודת האמת) האם אתה באמת לא יכול או שאתה יכול אבל אתה רק לא רוצה.

אני אגיד לך עוד משהו

באמת 'יצרו של אדם מתגבר עליו כל יום ומבקש המיתו שנאמר "צופה רשע לצדיק ומבקש המיתו"ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו

שנאמר "אלוקים  לא יעזבנו בידו" (קידושין ל' ע"ב)

באמת איננו יכולים להתגבר על היצר הרע בלי עזרתו יתברך

אבל גם באמת אנחנו בפנימיותינו לא רוצים גם לעבור עבירות, וגם אם נדמה לנו שהגענו למצב שבו אנו רוצים את זה 

זה עצמו היצר הרע שמכניס לנו לראש שאנחנו רוצים את זה.

כתוב במכתב מאליהו שלפני חטא אדם הראשון יצר הרע היה ממש מחוץ לאדם

ואחרי החטא הוא נמצא בתוך האדם כך שנדמה לנו כשיש לנו איזה תשוקה לעבירה שאנחנו רוצים את הדבר הזה, ואם כבר הגענו לכזה מצב  אנחנו מתייאשים ונופלים.

אבל אם אנחנו יודעים שבאמת אין לנו שום רצון בזה, ורק מישהו מבחוץ דוחף אותנו לדבר הזה עצם הידיעה הזאת פותרת חצי מהבעיה כיון שאנחנו במהותנו טובים רק שהיצר הרע הוא זה שמכניס לנו לראש שאנחנו רעים ע"י זה שהוא מביא אותנו למקום כזה נמוך ושפל.

מקווה שעזרתי

וליבי איתך!!!!!!!   

הבאת את הגמרא עם האדם שיצרו מתגבר עליו..
זאת גמרא כ"כ עדינה שצריך להביא אותה עם הרבה הסברים

בכלל השאלה הגדולה איך התורה נותנת לאדם לוותר לעצמו?
ולמה ללבוש שחורים?

ובאמת יש שמה פירוש שכתוב שהקב"ה מודע ליצר האדם
כמו שהתיר שאדם במלחמה יפגוש אישה יפה ויהיה איתה
איך זה יכול להיות?!
כי התורה מודעת ליצר,היא נותנת לאדם להתמודד עם מה שהוא יכול
ועם מה שהוא לא יכול היא לא אוסרת.
וגם במקרה של הגמרא כשהתורה התירה  זה במקרה חד פעמי!!!!!!
אפשר אולי אפילו להמשיל את זה לאיזשהו מעידה של אדם..
אבל לא משהו שגרתי כי קשה לאדם לשלוט עליו.

ואחת הסיבות שהגמרא אמרה לשים שחורים זה כי האדם יראה את עצמו
יבין למה הוא נראה כך,ובסופו של דבר לא יחטא.
ז"א הוא יזדעזע מעצמו.

אבל באמת,הרגשתי צורך להוסיף כי זאת גמרא שאפשר להבין אותה איך שבא לנו
ואיך שנוח לנו,וכשהיצר תוקף היא עולה ומזכירה לנו שמותר.
אבל צריך לזכור,שאת ההתמודדויות שלנו הרבה עברו ועמדו בזה בגבורה
ואנחנו כן יכולים לעמוד מולם,התורה לא היתה מצווה אם לא היינו יכולים,כי כשאי אפשר היא מתירה גם כשזה מנוגד להיגיון ולהנהגה נכונה של העולם.

הערב ראיתי שיש מחלוקת בין רבנו חננאל לבין התוס על ההסבר הזה בגמ'

לפי דעת רבנו חנאל באמת אין לו היתר לעבור את העבירה אלא הוא מסביר את זה כמו שכתבת שהאדם

כאשר הוא מגיע למצב כזה שהוא לושב ששחורים ומתכסה בשחורים ונודד ממקום למקום זה עצמו ישבור לו את היצר הרע

והוא לא יצטרך לעבור את העבירה

אבל התוס' במסכת או חגיגה או מועד קטן חולקים עליו ומסבירים את הגמ' כפשוטה שבאמת אם הוא לא יוכל להתגבר על יצרו ישעה מה שליבו חפץ והעיקר שלא יחלל שם שמים בפרהסיא

ורק אח"כ -ירא שמיים...

זו התוספת הקטנה שלי ללמדנות שרצה כאן,ב"ה!

קשלש- אני פונה אליך כליידי לג'נטלמן-

איך מרגישה בחורה שנגעתה בה?

ואיך מרגישה הבחורה- שכיודעת שהיא מקבלת בחור נגוע?

נכון- יש זרם טבעי של חיים שלא דומה לשום מעשה מצוותי- אבל זה בדיוק רצון השם!!!

כאן!!!

כן- שנהיה אנשים לא נורמאלים, נשבור את הטבע שלנו- כדי לשמור ולהיות אנשים קדושים. (רש"י- קדושים תהיו- כל מקום שאתה מוצא גדר ערווה אתה מוצא קדושה.)

ודרך אגב, גם אחרי החתונה יש התמודדות גדולה מאוד עם שמירת נגיעה ושאר הרחקות- אז אל תרגיש שזה הלכה לרווקים בלבד! להפק- עכשיו זה זמן אימונים והכנות השביל הניסיון האמיתי. (ואל תענה לי בפלפולי פת בסלו וכו'- בתור רווקה אין לי מושג....)

ומזל טוב.

מציק, אפילו מאוד אבל את משווה לחכות שבועיים ל-נצח הבילתי נגמר הזה שסופו לא ידוע?

אני מוכנה להתערב שאילו בא מלאך ואמר גם לקשלשינו הנחמד שעוד שנה הוא תחת החופה הוא לא היה שואל את השאלה מלכתחילה. אבל כשהאופק כלל לא נראה, איך תשתיק יצר שבוער מתשוקה?!?

העולם שלנו בנוי על בחירה חופשית ושליטה עצמית.

אני לא הייתי רוצה שום בן שנגע בבנות אחרות ביודעין!

אז אם אתה רוצה אשה איכותית שגם לא הסתובבה ונגעה באחרים- כדאי שתשמור על עצמך!

שאלה לי אליך לאחר כל הדיון הארוך והמייגע הזה:

בא נאמר, חמודי שאתה צודק ובאמת שמירת נגיעה ושמירת שבת זה לא אותו דבר. סבבה?

עכשיו, בא נשווה למקרה דומה לשמירת נגיעה. בא נאמר שאתה נשוי כבר, ויש בעבודה מישי ממש נחמדה שבוכה כי משו לא הלך לה... אולי עכשיו צריך לגלות אומץ אבירי ולחבק אותה?

הלאה? בא נאמר שאישתך עכשיו אסורה (נידה) וממש יש לך צורך לחבק אותה. אז חפיף?

מסקנה: שמור על עצמך גבר! ה' יראה כמה אתה רוצה - ויהיה לך רק טוב

אל תסתכל בזקנקן אלא במה שיש בו

אבל מה שמטריד אותי זה מדוע בכלל יש מי שמנסה למצוא פתח להתיר את זה.

כפי שאמרו כאן, זו הלכה, והיא איננה משתנה. אבל חוץ מזה, מדוע שיהיה מותר? כי זה קשה? אז צריך לעשות את המאמץ ולהתחתן. ולענ"ד, ברגע שלא ישמרו נגיעה, כל ענין הדייטים עלול לגלוש מענין של מציאת בן/בת זוג נטו, להתפרקות זמנית של המתח המיני (גם אם זה יסתיים בנגיעה בלבד) ואז למעשה המטרה עלולה להתרחק עוד יותר.

שורה תחתונה - לא באלף רבתי!!!!!

רגע אעקוץ אבל לא כדי להעליב-גם רווק זקן וגם נוגע בבנות איזה בת שמכבדת את עצמה תתחתן איתך?

ובעדינות בתור בת לא הייתי מקבלת מישו שנכשל בנגיעה בגלל הנ"ל.וגם תהיה כנה עם עצמך אתה תעצור רק אחרי נגיעה?! תתגבר עכשיו לפני שכדור השלג יתחיל להתדרדר.

ובאמת זה לא כדי להעליב או לשפוך מלח על הפצעים...

הי קשלש ושלום לכל הגולשים

נאמרו כאן הרבה דברים, חלקם מתוך חוויות אישיות, חלק לא. חלקם מתוך השכל, חלקם מתוך רגש.

חלקם מנקודת מבט אמונית וחלקם מנקודת מבט הלכתית נטו.     והכל לגיטימי.

עדיין אין מענה לעינוי הנפש - ולפעמים זה באמת עינוי נפש יותר מעינוי גוף - למי שחסר מגע

כמאמר השיר "כולנו זקוקים לחסד. כולנו זקוקים למגע"...

ממרום גילי ורווקותי (מתקרב ל-35) אודה שלא מעט פעמים גם אני חשבתי על העניין

ולא מעט פעמים גם נשאלתי ישירות, מה העניין של לשמור על זה? לא עברנו את הגיל? האולפנא היתה מזמן...

ובכלל...... מה ה-ת-כ-ל-י-ת??? (שאלה שנשאלתי ע"י בחור חילוני שהיה לו קשה להבין את העניין ועדיין מהדהדת לי בראש)

האמת היא שלא כ"כ היה לי מה לענות. בשכל - אני לא מוצאת "הגיון" להימנע מהתנהגות אנושית פשוטה. אבל צודק מי שאומר שמדובר בעניין אמוני בעיקר.

יש דברים שקשה לתת הסבר נטו. הסיבות הן מורכבות:

א. אני לא מיואשת ואני מאמינה שישועת ה' כהרף עין - אז למה באמת להרוס מה שכבר נשמר

ב. "להרוס"? כן. בהחלט יש הרס מסויים. אינו דומה קשר שנבנה בצורה הדרגתית ועמוקה לקשר שנבנה מהגג לרצפה...  מה גם שלא תמיד קשר כזה מסתיים בנישואין המיוחלים כך שצלקת נשארת (ולמי שלא היה רגיל במגע חופשי, הרי שאם היה היתה מעורבות נפשית, יש 'צלקת'/ 'נאכס' /'חרטה'. ואל תמכרו לי 'מגע' נטו)...

ג. תחשוב קשלש, האם זה באמת אתה? האם זה שייך לאופי שלך ולמה שאתה מעוניין להשיג ולבנות בחיים שלך? אז נכון "לא בחרנו" להיות רווקים עד גיל כזה (האמנם?), ונכון - פשוט עדיין לא מצאנו....  אבל זו סיבה מספיק טובה להתנהג בצורה שלא שייכת לנו? הרי אם היית מתחתן/מוצא את שאהבה נפשך מוקדם יותר הרי שעניין זה לא היה עולה על דעתך, נכון? אז מה? רק בגלל שהמציאות לא תואמת את הציפיות שלנו אנחנו צריכים להיכנע לה?

ד. מעבר להכל, אני חושבת שהקושי - העצום בהחלט - של חוסר במגע פשוט, חיבוק חברי, עידוד, קרבה אנושית פשוטה שאנחנו מנועים ממנה כ"כ הרבה זמן (ואין לי ספק שהוא משפיע גם על תחומים אחרים בחיינו) - דווקא הקושי הזה אמור להראות לנו כמה אנחנו במצב 'לא נורמלי'!!! אנחנו במצב לא נורמלי! לא ההלכה שאוסרת עלינו!  ההלכה כ"כ מודעת לעניין הקושי הזה שהיא מורה לנו להנשא מוקדם כדי שלא נעמוד במצבים כאלה. אנחנו, בהשפעת התרבות, המציאות וכו', "בחרנו" (עניין מורכב שלעצמו להשתמש במילה הזו) להמשיך ולחפש וחלפש את זה שיתאים לנו במליון אחוז במחיר של עיכוב נישואין והתמודדות עם קשיים כאלה (ואחרים).

אז בא נאמר שדווקא הגיחוך של בחור חילוני על ההלכה ה'מפגרת' שלנו גרמה לי להבין שלא ההלכה שלנו מפגרת אלא אנחנו שחושבים שבגלל שהרשנו לעצמנו לברור / להימרח / סתם לא למהר למצוא זוגיות בריאה - מותר לנו כרגע לבוא להלכה בטענות ולומר שבגלל שהגענו ל'גיל שכבר ראוי להתחיל' אפשר לעגל פינות...

ושלא תבינו לא נכון. גם אני לא אוהבת שאומרים לי 'את בררנית ואשמה במצב שלך'.... גם אני חושבת שהיו לי כוונות רציניות כל הדרך (מעבר לזה שגם יש סיבות נוספות לעיכובים). אבל - מתישהו צריך לבדוק באמת עם עצמנו מה אנחנו עושים באמת כדי לא להמשיך לחיות במציאות לא נורמלית...

קשלש יקירנו, וכל מי שכמוני במצב הזה - בא נתחיל לעשות את העבודה האמיתית, וביום ההולדת שלנו ניתן דין וחשבון על מה עוד אנחנו יכולים לעשות בשביל להוציא את עצמנו מהבוץ לעבר השלב הבא בחיינו - שהוא זוגיות נכונה ובריאה....

בהצלחה וחיבוק ענק לכולנו!

ובע"ה ישועות קרובות במהרה, אמן.

(* אגב, לעניין המגיבות בעניין היחס לבחורים שומרים/לא שומרים - יצאתי עם אחד כזה שאם הוא לא היה מקפיד, סביר להניח שהייתי נשארת 'מצולקת'... אני מודה לו עד היום ומעריכה אותו פי מליון מהרבה אחרים שהיו שמחים 'לתת חום ואהבה' ללא תנאי....)

אבא תרחם על בניך!

להרבות בחיבוקים מותרים- חבר לחבר וחברה לחברה, בני משפחה.

זה ממלא מאגר בנפש האנושית הבסיסית.

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

מה הקשר בין מה שהעתקת והדבקת לנושא השרשור?

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

זה לא קשה

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

כל כך יפה ונכון! תודה!

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"