אם לא הייתי יודעת הייתי אומרת לעבור להשקיע במשו אחר

אבל במקרה שלך אני יודעת שכדי לך פשוט להמשיך

ואם תמשיכי להיות מדהימה כמו שאת

ההכרה תגיע מתי שהוא...

אז אל תתיאשי כי את עושה דבר גדול

ולפעמים כשעושים דבר כזה קצת נבלעים לתוכו

ולא כולם רואים את כל התמונה 

אם תמשיכי לדעת כמה זה חשוב תצליחי להמשיך

להתעלם...

עם כל הקושי... ואני יודעת שזה מאוד קשה!!

אבל זו אפשרות...

להחליט שאני עושה מה שאני מאמינה שצריך לעשות, מה שאני יודעת שהכי נכון לעשות-

אני הולכת עם האמונה שלי בלי להתפשר למרות הקשיים...(ומנסיון- יש בחיים קשיים באמת באמת לא פשוטים...!!)

אפשר להבין את מה שכתבתי איך שרוצים זה נכון לכל התחומים, לווא דווקא דתי...

כל דבר שאדם מאמין שצריך לעשות- עקרונות...

לא לחשוב על זה.

לעשות משו אחר.

לתת לעצמך את מה שרצית לקבל במקום הסטירה. 

להעיף סטירה בחזרה.

כמו שבש"קית אמרה- בסוף זה יגיע, וכם אם לא- לא זאת הסיבה שאמורה להיות המניע שלך (היא כן משנה, היא לא המניע).

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....