עדיף השלמות (גם וגם) מאשר רק מטרנה

אין לי נסיון עם תאומים.

אבל באופן כללי- כל טיפת חלב אם שווה זהב. אמנם אף פעם לא עמדתי בנסיון כזה, אבל נראה לי ששווה לך להילחם על ההנקה גם אם זו הנקה חלקית.

מעבר לענין התזונתי- שחלב אם הוא המושלם מבחינה זו יש עוד ענינים חשובים כ"כ שלא כדאי לוותר עליהם!!

א. הגנה חיסונית. תינוק יונק הוא מחוסן יותר. נקודה. אישית- שתי הגדולות שלי, חודש אחרי שהפסיקו לינוק חטפו מחלה רצינית ביותר. (דלקת ריאות עם אשפוז ומחלת הפה והטלפיים שנמשכה שבועיים בערך). אין לי הוכחה ניצחת שזה קשור להפסקת ההנקה, אבל אני כמעט בטוחה שכן. יועצת הנקה אמרה לי שבמיוחד בשנה השניה- כל חודש נוסף של הנקה הוא משמעותי למערכת החיסון.

ב. קשר!! אין על הנקה מבחינת הקשר בינך לבין התינוק. אני רואה את זה אחרי יום ארוך, כשבת השנה שלי רוצה לינוק ארבע פעמים בשעה- לא כי היא רעבה אלא כי יש לה צורך להשלים את הזמן שהייתי רחוקה ממנה...

ג. בני כמה הם? אולי יש איזו קפיצת גדילה, ולכן יש לך תחושה שהחלב לא מספיק?

ד. נראה לי שאפשר להעשיר חלב- אבל אין לי נסיון בזה.

בהצלחה!!

זה לא אומר דווקא שההנקה לא השפיעה על המערכת החיסונית שלהן?

באופן כללי, להנקה יש יתרונות עצומים.  כבר דיברו פה על כמה יתרונות ואני מוסיפה שאמא מניקה לא צריכה לדאוג למזון לתינוק כשיוצאים מהבית, זה יותר זול מתמ"ל, שלא לדבר על זה שזה פשוט כיף להניק.

אבל, וזה אבל גדול, יש הרבה יותר יתרונות לאמא רגועה. אם את מרגישה שההנקה מכבידה עלייך אז...

במקומך הייתי עושה חושבים מה מתאים לך ביותר (תזכרי שאת עם תאומים ולכן הייתי ממליצה לך לקחת עצות מאמהות עם תאומים (נראה לי מתואמת למשל), ולא עם תינוקות "רגילים").

בהצלחה והרבה מזל טוב!

במשך חודשים הנקה גרועה ביותר שנגמרה הרבה פעמים בדמעות של שתינו

(וכן, התיעצתי עם יועצת וקניתי לי את כל האביזרים שרק שיך. השקעתי בזה אלפים. כפשוטו)

הפסקתי להניק כשהחלב כמעט אזל וההנקה שרדה רק עם שאיבות מסיביות ולא הייתי מסוגלת יותר

זה היה קשה מאוד לוותר על זה והתגובות של הסביבה היו מחרידות 

אבל פתאום -  הארוחות לא היו גיהנום יותר.

פתאום אהבתי את התינוק הרבה יותר ומערכת היחסים שלנו לא היתה רק המלחמה על האוכל

אני הייתי רגועה הוא היה רגוע וכו'

החלב שלך כמו שאמרו כולן - הוא מצוין וחשוב

זה שאת נותנת להם השלמות ולא מרעיבה אותם זה גם מצויין

אם את משלמת על זה מחיר כבד כמו שאני שילמתי- אל תהססי מלהפסיק

אז היא מתעכלת יותר לאט?

המטרנה מכבידה על התינוקות, ואז הם לא בוכים כי פשוט אין להם כוח

כמו למשל שאחרי שאוכלים צ'ולנט בשבת הדבר היחיד שרוצים זה לישון.

אם, ולכן אותה הכמות ממנה נותנת תחושת שובע לזמן ארוך יותר....

שזה אפשרי. גם הבת שלי הייתה מתעוררת כל שעה שעתיים...

יש מצב שפשוט ככה זה עם הנקה ועם חלב שאוב, הם רוצים לאכול תדיר יותר... 

ועוד כל מיני משתנים

לא סתם הנקה זה המזון הבריא ביותר לתינוק 

הו מותאם בול בשבילו 

אבל לא כל כך ממולץ לדעתי...

אפשר להשתמש בחלב מהקרר עד היום החמישי, כולל!

לפעמים אני רואה שנשים משקיעות כ"כ הרבה אנרגיה ושוכחות מה העיקר...

העקר זה ילד רגוע ושלו!

אמא רגועה ושלווה!

אני ויתרתי על ההנקה כי זה עשה אותי עצבנית ברמות מטורפות, בזבזתי על זה אנרגיות עצומות...

התינוקי רצה לאכול כל הזמן... לא ישנתי בכלל...

עד שבעלי פתח לי את העיניים ואמר לי:" נכון שהנקה זה טוב (הטופ שבטופ וכל המילים היפות....) אבל הבית צריך לחזור לשפיות ובפרט שיש ילדים נוספים שסובלים מזה...

אז זהו, בילד האחרון לא נסיתי אפילו... לקחתי כדורים כדי ליבש את החלב והייתי שלמה עם עצמי כל כך...

לפעמים צריך לדעת מה הקב"ה רוצה מאיתנו :

ככל הידוע לי, המחקר הראה שאין הבדל בהרכב החלב בין נשים ברמות תזונה שונות, למעט תת-תזונה ברמה קיצונית ממש. כל עוד את לא במצב הזה - החלב שלך עשיר מספיק (-: עד כה זוהו בחלב אם למעלה ממאתיים מרכיבים, ורק כחמישים מהם מצליחים לחקות בחלב סינתטי (הנה טבלה:

http://doublethink.us.com/paala/2012/11/01/informational-breastfeeding-posters/

). חלק מהמרכיבים הם תאים חיים, שלעולם לא יוכלו להיות חלק מתרכובת מזון מוכנה. הרכב החלב (יחס בין שומנים לסוכרים וכו') גם משתנה לפי שעות היממה, לפי מזג האוויר (שומני יותר כשקר יותר, נוזלי יותר בחום), לפי שלב ההנקה (נהיה שומני יותר מדקה לדקה של יניקה), לפי גיל התינוק (כל גיל והצרכים שלו) ועוד ועוד.

ומבחינה חיסונית - פלאי פלאים ממש. את יודעת שגילו שאחרי שתינוק מקבל נגיף מוחלש בחיסון, האם מפתחת נוגדנים? זה מראה שדרך ההנקה מתנהלת מעין 'שיחה' בין המערכת החיסונית של האם לזו של התינוק, והמערכת של האם מגיבה על הצרכים של המערכת של התינוק. כלומר לא מדובר על 'נוגדנים' באופן כללי, אלא נוגדנים ספציפיים שהתינוק זקוק להם בכל יום.

כרגיל אני לא משתפכת ככה, אבל למראה החשש שלך שהחלב שלך לא מספיק עשיר... פשוט אין, אין מה להשוות את מה שאת יכולה לספק להם למה שהם מקבלים מהמטרנה.

איזה באסה שמורידים לך את הביטחון... אם זה לא מתוך הבית (בעלך נגיד), אולי יש מצב להתנתק לאיזו תקופה? לסנן טלפונים וכאלה? אני תמיד אחרי לידה מסתגרת, גם בלי קשר - זה זמן שאנחנו כל כך רגישות, והערות מבחוץ מחלחלות עמוק פנימה ומערערות את הביטחון העצמי...

רק טוב, המון הצלחה, ומוזמנת לפנות גם במסר.

גם אני התייאשתי מההנקה מהר מאוד כי הוא פשוט לא הצליח ..

אז בהתחלה שאבתי לו כל ארוחה ועכשיו אני שואבת לו 3 פעמים ביום וכל השאר אני משלימה עם מטרנה..

ככה שאני יודעת שהוא מקבל גם חלב אם..

אם את מחליטה לעבור רק למטרנה, ממש כדאי לך לעשות את זה בהדרגה כי המעבר באוכל בכלל ולמטרנה בפרט עושה עצירות וזה סיוט לראות ילד אחד סובל מזה, אז 2 זה בכלל...

בהצלחה והחלטות נכונות לך ולילדים

1. אני חושבת שהנקה באופן כללי צריכה להיות כתוצאה מרצון וממוכנות של האם בעצמה. היא היא ככלות הכל זו שעושה זאת, היא בלבד תצטרך להיות זמינה מאד לתינוק - קל וחומר אצל תאומים - והכוחות, והגוף, וההתמסרות לכך - הם שלה.

2. אישית, ב"ה עד כה הנקתי את ילדי ארוכות וזה שימח אותי, גם אם לא בהכרח היה תמיד קל - ולא היו לי תאומים.

אבל היי בואי נדגיש - גם בבקבוק יש תינוקות שאוכלים כל הזמן!! תזכרי את זה!!!

3. מספרת משהו שקראתי פעם, שהפעים אותי ועשה רושם מחקרי - אמיתי :

כשבדקו את הרכב חלב האם מצאו בו סוג מסוים של סוכר, אך התברר שסוג מסוים זה איננו יכול כלל להתפרק בקיבתו של היונק. זה היה ממצא מוזר ביותר - למה שהחלב המיועד לתינוק יכיל רכיב שאינו מתפרק ואינו מזין אותו, ולכאורה רק מכביד על הרכב החלב?

אך בהמשך נמצא כי סוג ספציפי זה של סוכר מתאים לחיידק "טוב" אחד שקיים בגופו של התינוק, ומהווה מזון ודחיפה להתרבותו של חיידק. חיידק זה מהווה ניגוד לחיידקים "רעים" אחרים, וכך בעצם נוצרת כמן מערכת חיסונית "חלופית" שכן באופן רגיל אין לתינוק רך מערכת חיסון מפותחת דיה. רכיב הסוכר הזה בעצם בכלל לא מיועד לתינוק!  הוא מזון לחיידק....

(אוף, לא הצלחתי למצוא את המאמר ההוא!)

אותי זה לימד, בלי להבין הרבה, שהחלב הזה מכיל כל כך הרבה מעבר! ושיש בו מעלות שרבות מהן עוד נסתרות מעינינו, עם כל הידע והקידמה, ולכן א"א גם לחקות אותן עדיין!

אז במידת האפשר - וודאי שחלב אם הוא "עשיר מספיק", בריא ומזין יותר מתחליפיו.

ואחרי הכל - שוב - תעשי מה שבריא וטוב לך. הבריאות ווהנינוחות שלך חשובים לא פחות.

הרבה הצלחה ואושר!!!

ככל שהחלב טרי יותר, כך יותר טוב.

עדיף כמובן לא להקפיא אלא להשתמש מיד לאחר השאיבה.

אבל, עדיין עדיף חלב שאוב קפוא מופשר ולא טרי, על פני תחליף חלב כלשהו...

הכי טוב, הנקה

מקום שני, חלב שאוב טרי

מקום שלישי, חלב שאוב לא ממש טרי

רביעי, חלב שאוב לא טרי, או מופשר

חמישי, חלב אם של אם אחרת (לא טרי)

שישי, תחליף חלב

(להרעיב תינוק, זה לא ממולץ בשום אופן)

את גיבורה! כל הכבוד לך! הנקת תאומים זה נשמע ממש קשה!

אל תתני לאנשים להחליש את רוחך! החלב אמור להספיק ולהיות מזין מאוד! זה לא משנה כמה תינוקות את מניקה, החלב יספיק לכולם!

יתכן וקיים קושי ביניקה של התינוקות? במקרה כזה כדאי לנסות לעזור להם.

חפשי יועצת הנקה

בהצלחה רבה!

קודם כל, את מדהימה שאת עושה את זה בשבילם!

הם מקבלים המון-המון מהחלב השאוב הזה. ממש לא מובן מאליו, ועוד עם תאומים

אל תתני לאחרים להחליש אותך. זה הדבר הטוב ביותר עבורם, מי אם לא בורא עולם יודע מה התינוקות שלנו צריכים?

חלב אם הוא עשיר. נקודה.

אין בזה "רמות" כמו שיש חברות שמנסות להציג. לכל האמהות יש חלב בהרכב דומה, מלבד ממש מצבי רעב ותת תזונה.

מה שמשתנה זה הכמות.

חילבה מגבירה חלב אם (הוכח מחקרית) וגם נבטי אלפלפא.

וכמובן לשתות הרבה ולנוח כמה שאפשר.

ולהרגיש בטוחה שהם מקבלים את מה שהם צריכים, שכל טיפה שווה זהב למערכת החיסון שלהם, שהם טועמים עושר של טעמים שמשתנה עם האוכל שאת אוכלת (בניגוד למטרנה שנשארת בדיוק באותו הטעם) שהם מקבלים בדיוק מה שהשם ברא עבורם.

וכמובן תתני תוספות לפי הצורך, אבל כל עוד את מצליחה אפילו חלק מהארוחות לשאוב\להניק - זה מדהים.

והמון מזל טוב והמון נחת.

עשו מחקר וגילו שהתינוק מעביר ברוק מידע לאם לגבי הצרכים שלו באותו הזמן

בשאיבה לא מועבר מידע זה והחלב לא מותאם לתינוק באותו אופן מדוייק שבהנקה ישירה

אאל"ט מחקר זה נערך בארץ

לשלב עם תמ"ל.

החלב שלך טוב מאוד, כמו כל חלב של מניקה.

לגבי הנקת שניהם ביחד - כדאי לנסות בשלב מאוחר יותר, כשההנקה מתבססת והיונקים יודעים את העבודה. זה כיף, אבל דורש התארגנות לפני כל הנקה. אין חובה להניק את שניהם ביחד, אפשר גם אחד-אחד.

בשאיבה בד"כ, בהנחה שהתינוק יונק טוב פחות או יותר, התינוק מוציא יותר חלב מאשר מה שיוצא בשאיבה. כנראה שהתינוק יותר משוכלל מהמשאבות...

אם את לדוגמא שואבת 120, הגיוני שהתינוק היה יונק 140 נגיד.. (במספרים אני לא בטוחה בכלל...)

את אלופה,איזה אמא מהממת!

בהצלחה!

מאושרת,

קודם כל - שתמשיכי תמיד להיות מאושרת.

עקבתי אחרי כל השרשור,

ואני מסכימה עם כל מילה ועם כל עובדה שבחשיבות ההנקה.

השקעתי מאמצים כבירים בלמשוך את ההנקה כמה שיותר אצל כל אחד מילדי,

קניתי משאבת לקטינה - של מדלה בלידה הראשונה,

שאיבות, הנקות.

מפגשים עם יועצות הנקה.

חילבה בכמות הולכת ועולה - שגרם לי לריח נורא

קרפט - להשמנה

מוטיליום - בכמויות היסטריות שאין כמעט אף רופא בישראל שמאשר זאת. (אבל היועצות הנקה מבינות ברפואה יותר מרופאים)

שקדיה - להשמנה בקצב היסטרי.

עשיתי כל מאמץ שרק יכולתי.

ולא, לא היה לי אף פעם חלב מספק לילדי,

למרות כל המאמצים.

והיועצות הנקה שבו ואמרו לי - אין דבר כזה אישה שאין לה חלב, זה הכל תלוי במאמץ.

ואני הייתי כבר סמרטוט ממאמץ, לא ישנתי יותר משעתיים ברצף במשך ארבעה חודשים!!!

המקסימום שהצלחתי לסחוב, זה עד גיל ארבעה חודשים,

כשהילד שלי, שנולד במשקל - אחוזון חמישים, הגיע לפחות מאחוזון חמש!!!!! (כבר לא זוכרת את המשקלים המדויקים)

רק כשהרופא ילדים העיר אותי מהחלום - ואמר לי שלילד עלול להיגרם נזק מהמצב, 

השכלתי להבין שמחובתי כאמא - להוסיף לו תמ"ל - למרות שזה לא לכבודי.

במחשבה לאחור, (וגם קדימה ,לקראת הלידה הבאה).

אני לא בטוחה שהמאמצים שהישקעתי בהנקה,

(למרות ההפסד הרב כל כך למשפחה - כי הייתי עסוקה בדבר אחד - שאיבות והנקות שאיבות והנקות אחת לכל שעה וחצי.)

היה ממניעים טהורים של טובת הילד,

אלא גם מהעובדה שהיה לי קשה להשלים עם המציאות,

שאני - שכל כך מאמינה בהנקה והכל מה שקשור לחיים בדרך הטבעית,

לא מסוגלת לתת לילד שלי את כל צרכיו בהנקה.

וגם מהסיבה שהיום, (בשונה משנים עברו) כשאת מדברת עם נשים ואומרת שאת לא מניקה ילד בגיל שלושה חודשים - הן מסתכלות עליך כמעט כפושעת.

ושני הדברים שתינוק רך צריך הם:

1. אוכל מספק בשביל לגדול,

2. חום ואהבה שרק אמא רגועה יכולה לתת.

אז נכון,

אין כמו הנקה - אבל לא בכל מחיר.

(ובמהלך ההריון הנוכחי, עשיתי ברור מעמיק על אמיתות המשפט - אין אישה שאין לה חלב, וכמה יועצות הנקה מוסמכות - טענו לי שבתאוריה זה נכון, אבל המציאות מוכיחה אחרת...)

יצא לי מבולגן מאד,

מקווה שהדברים יובנו.

מאחל לך המון המון הצלחה, וגידול קל,

ושתמיד תדעי מהי דרך האמצע, הנכונה. 

אני חס וחלילה לא רוצה להטיל דופי בכולן,

אבל צריך לזכור שיועצות הנקה יכולות להתנהג כעוורות, ולראות רק את המטרה הקדושה מכל - הנקה מלאה.

יש לי ניסיון רב עם יועצות הנקה - מכיון שאף פעם ההנקה לא הלכה לי בקל, ואף פעם לא רציתי להפסיק.

(אני עם חמישה ילדים - לפני תפנית בענין ההנקה לקראת הילד השישי)

משפטים ששמעתי מיועצות הנקה - 

אם תוסיפי לו תמ"ל, תהרסי הכל.

את צריכה לזכור שתמ"ל זה רעל.

רופא ילדים לא באמת מבין בתזונת תינוקות - זה התחום של יועצות הנקה.

לא משנה המשקל של הילד, העיקר שהוא אוכל את האוכל הכי בריא שמיועד במיוחד בשבילו.

ועוד פנינים לרוב.

ולכן אני חושבת,

שנשים, בעיקר כאלו שדרך החיים הטבעית, צריכות להיזהר מיועצות ההנקה, ולקבל את דבריהן בערבון מוגבל מאד.

ש97% מהנשים יכולות להניק הנקה מלאה בהצלחה. ויש 3% שלא יכולות. פשוט לא, מכל מיני סיבות.

לא סתם היו פעם מיניקות בכל קהילה יהודית.

יש לי גם אחות שכמה שנלחמה על זה, זה פשוט לא הלך.

אז יש גם יועצות הנקה פחות קיצוניות...

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

מעבירים למנשא?

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

תודה!

תודה!

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

(Ovestin).

זו משחה רפואית, מכילה תוספת של ההורמון אסטרוגן, ומשמשת בעיקר לטיפול ביובש בנרתיק.

כדאי לנסות לדייק מה הכאב.

האם הכאב הוא בפתח או עמוק בפנים

האם שורף או לוחץ

האם כואב גם אחרי? מדממת? יום אחרי האיזור רגיש יותר?

פשוט יכולות להיות כל מיני סיבות.

ממליצה ללכת לרופאת עריה ולדן (שזה גניקולוגית שמתעסקת בעיקר בעריה והלדן, שזה מילים יפות לפות ונרתיק. הן ה-כתובת לכאבים ביחסים)

לא יודעת מה הרופא נתן לך אבל הנה טיפים שניתנו לי ולא אמורים להזיק:

-הרבה משחק מקדים, שהוא יכנס כשאת ממש מגורה

-להשתמש בסיכוך.תנסי חמאת שיאה או שמן שקדים.זה טבעי שניהם ולא שורף או עם ריח

-להדריך אותו כשנכנס, אפשר להאט. אם הכאב עמוק-תנסי לעצור אותו שניה כשכואב, לכווץ חזק ואז להרפות וכשאת מרפה שיכנס עמוק יותר.

מנהלות- ניסיתי לכתוב בצורה עניינית.אם יש צורך לצנזר - לכו על זה.

שלושת הטיפים אנחנו כבר עושים

זה ממש כואב כל חיכוך בפנים

לא ממש בפתח אבל גם לא מאוד עמוק

לא מדממת וכן כואב אחרי אבל בבוקר כבר לא

באתר של ארגון שלמה אמור להיות רשימה

בכל קופה אמורות להיות, לפעמים קשה להשיג תור. אם יש ביטוח/תקציב יש גם אפשרויות לפרטי. לרוב זו פגישה אחת עם הרופאה (ואז טיפול בהתאם. למשל פיזיו)

ייעוץ הלכתי- חשוב! יש דרכים להתיר כל מיני דברים בין בני זוג בסיטואציות כאלו. (תכלס- מגע מיני ללא חדירה). תפנו למי שאתם סומכים עליו, אני לא פוסקת (ובטח שלא בפורום). חשוב להסביר את הכאב, את כמות הזמן וכד'

זה יכול להיות הורמונלי, העור דקיק ורגיש, ומה שעוזזאת משחה הורמונלית שקוראים לה אובסטין. מורחים אותה עם האצבע ותוך כמה שבועות ממש כושר אם זאת הבעיה

ויכול להיות קשור לפיזיותרפיהשל רצפת האגן. ממליצה לבדוק את 2 הכיוונים במקביל.

את המרשם הזה רק רופא נשים מביא? או שאפשר לבקש פניה באפליקציה מרופא משפחה?

תוהה לעצמי אם אני חייבת לקבוע תור בשביל לקבל את המרשם

זה אצל רופא נשים. גם כנראה ירצה לבדוק שיש צורך בנרתיק ושהכל תקין ברחם לפני שייתן. אחר כך לחדש מרשם אפשר גם אצל רופא משפחה.

זה היה לי והשתמשתי באובסטין

הרגשתי שזה עוזר אבל לא לגמרי

כן היה עדיין רגיש שם הכל

בגלל זה המלצתי לבדוק את 2 הכיוונים במקביל. וזה תהליך, לוקח כמה שבועות עד שהאובסטין עוזר וצריך להתמיד אחרת חוזר להיות רגיש. אם אני לא טועה הרופאה גם המליצה להעלות ל3 פעמים במקום פעמיים בשבוע כשזה לא מספיק עזר. וגם הפיזיו' זה תהליך.

ויכול להיות שיש מקרים שלא עוזר עד הסוף, לא יודעת.

-פטריה

-דלקת בדרכי השתן

-אם אין, ללכת לרופאה שמומחית לכאבים. לא כל רופא נשים מומחה בזה!

תודה לך

יש רשימה של רופאות מומחיות

לא לקיים יחסי מין כואבים.. אפשר בפתח אם לא כואב

יכול להיות מכמה סיבוצ אז צריך שרופאה תאבחן

אולי יובש, אולי כיווץ, אולי הורמונלי

תקראי קצת באתר של אחינעם לב שגיא יש הרבה מידע

אולי צריך פיזיותרפיה רצפת אגן

מה שחשוב לדעת שיש מה לעשות עם זה ושזה לא גזירה לתמיד

לא ידעתי שיש לה אתר

ממש תודה לך!

ננסה כמה כיוונים במקביל באמת

גם אובסטין וגם פיזיו ונקווה שיעזור

אני השתנו לי החיים ברגע שהתחלתי לשים את החמאת סיכוך של חברת ספירולינה

החמאה הזאת?

יש לך קישור?

https://spiru-life.co.il/collections/%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA/products/%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9A-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA

בהריון וגם כמה חודשים אחרי לידה

הגוף לא מתנהג כרגיל

יש יותר רגישות ופוטנציאל גדול יותר לכאב

נראה לי כדאי קודם כל להרפות

לעשות רק מה שמתאים

ולא כרגיל

לקחת את הזמן

לתת לגוף להחלים ולחזור לעצמו

(מפתיע שזה לא מובן מאליו)

וזה מה שעשינו

אבל כמה אפשר

כל סוף ההריון ויתרנו על זה

אבל עכשיו כבר יותר מחודשיים מהלידה

וזה קורה פעמים מידי בודדות

וחסר לשנינו

מנסים להחזיר את הגוף בכוח

זה יכול לפגוע הרבה קדימה

כמה אפשר? כמה שהגוף צריך

אין דרך באמת טובה לזרז את זה

ולקחת בחשבון שזה המחיר של הריון

לפעם הבאה

צריך לבדוק אם זה באמת הגוף צריך להתאושש

או שיש בעיה שאפשר לפתור

חוץ מה אני מניקה ולא מתכוונת להפסיק כל כך מהר

וארצה גם עוד ילדים בהמשך

אז בגלל שאני לא מעוניינת להתנזר כל כך הרבה

אני מחפשת פתרונות אחרים

לוקח הרבה זמן להתאושש מלידה

גם אם אין כאב

האיזור שם לא חוזר לעצמו כ"כ מהר

בטח לא חודשיים אחרי לידה

(גם שנה אחרי

אין חזרה מלאה למה שהיה קודם

אבל בסוף זה קורה

החלמה מלאה של הגוף)

לא צריך להתנזר מהכל

אלא ממה שיוצר את הכאב

וכן

מי שמתכננת הריונות רצופים בלי זמן מספיק להתאוששות

יכולה לשלם במחיר של חוסר יכולת להנות באופן טבעי

דיבור על 'בעיה' 'פתרון'

במקום לתת לגוף להחלים באמת

יכול להוות מכשול בפני עצמו להנות

ואז גם כשהגוף מחלים

הנפש לא

וחבל

שנות הפוריות הם שנים מאד ספציפיות

וחבל שהגישה הלחוצה והלא מקשיבה לגוף

תעצב את החוויה הזו

אולי לכל החיים

זה מרגיש מההודעות שלך שאת פשוט מנסה לשכנע לא להביא הרבה/ צפופים.

לא רק בנושא הזה.. .

אני אחות וזה מרגיש קצת מנותק מהמציאות של הגוף.

נכון שהגוף צריך להתאושש, אבל זה לא אומר שזו הסיבה לכאב וזה לא אומר שלא צריך וטוב לטפל. לפעמים הרגישות היא בלי קשר ליחסים

או דווקא בגלל המניעה.

מקווה שאת קוראת את ההודעה בטון המתאים ולא כביקורת

שיתפתי גם אישית ולכן האנונימי

❤️

מותר לך כמובן להביע את דעתך אבל יהיה טוב שתנסי לנסח בצורה שלא פוגעת במי שבוחרת אחרת. בסוף כולנו רגישות והורמונליות וגם אנחנו לא קוראות לפעמים בטון המתאים

לא האחות היחידה שדברה על הנושא הזה

אבל בטח נוח לכתוב ביקורת מאנונימי בלי לעמוד בבטחה מאחורי דעותיך

בכל הריון יש זמן התאוששות שבכלל לא קשור ספציפית לכאב

אבל יכול גם

בכל הריון יכול להיות מחיר כזה או אחר בנוגע ליחסים

בהריונות צפופים זה פשוט לא נותן מרווח התאוששות מספיקה

ואולי את ואחרים מנסים לשכנע שזה הגיוני וטוב לקבל טיפול במקום להניח לגוף

הן מבחינת יחסים מלאים והן מבחינת הריונות

למען הסר ספק

אני לא באה לשכנע כלום

הכי חשוב זו בחירה חופשית

לעשות כל מה שרוצים

ומומלץ בדרך

להיות חשופים לכלל המידע הנכון

למה לא גם וגם?

למה לא לטפל במקביל וככה לוודא שלא מפספסים משהו אחר?

חבל סתם לסבול

והסברתי את עניין האנונימי, וששיתפתי משהו אינטימי שלי, אם תרצי אכתוב לך מי אני כשאהיה בניק שלי.

בכל אופן עומדת בבטחה לגמרי מאחורי דעותיי ב"ה

זה פשוט לא סותר, ויש לרפואה הרבה פעמים פתרונות שאנחנולא מודעים אליהם (וגם אני לא מודעת לכולם).

אגב דווקא ההתקן הורמונלי עשה לי כאבים ויובש הכי חזקים גם כשנתתי לגוף את מקסימום המנוחה ואילו כשלא מנעתי הרגשתי מיד את הלחות הטבעית

אם רק מחכים ומרפים זה לא תמיד עובר לבד. חבל לסחוב את הקושי תקופה ארוכה סתם. מדברת מניסיון מר.....

בלידות הראשונות לקח לי זמן להבין שצריך לטפל ואיך, והטיפול היה אחר כל פעם ולקח כמעט שנה כל פעם לצאת מזה. ואם לא הייתי מטפלת אני לא חושבת שהיה עובר לבד.

אחרי הלידה השלישית כבר ידעתי מה יעזור והייתי על זה והיה שיפור משמעותי אחרי חודשים בודדים.

מקצת קריאה בנושא, את צודקת שיש אחוז משמעותי של נשים שיעבור להן לבד אחרי כמה חודשים. אבל זאת לא סיבה בעיניי לא לבדוק את הפתרונות שיכולים להביא לשיפור.

מניסיון גם בתחום הזה וגם בתחומים אחרים

אני גם מאוד בעד לעשות רק מה שנעים

אבל יש דברים שחבל לגרור, בטח כשהם כבר תקופה ארוכה….

ודבר נוסף- הרבה מהטיפולים לתחום הזה דווקא דורשים ממך חיבור לגוף, כך שלפעמים אחרי המצב יותר טוב ממה שהיה לפני אפילו

נכון שכל חודש בלי יחסים נעימים זה מעיק מציק וכואב

אבל מדובר פה על חודשי הריון ולידה

צריך לקחת בחשבון שהגוף עבר ועדיין עובר תהליך.. לא כל דבר צריך ישר לרוץ לרופאים שיתחילו לחטט שם ולבדוק מה יש

אני בעד לעשות תור טלפוני לרופאת נשים אולי יהיה לה פיתרון או משחה שיזרזו את ההחלמה

אבל לא נשמע מצב חריג כמו שמתארים פה שצריך ללכת לרופא מומחה מאוד

מתי נשים וגברים יבינו שהריון זאת טלטלה רצינית לגוף ולנפש ויתנו מקום וזמן לתהליכים הטבעיים לקרות?!

אני לא אכנס פה יותר מידי לתיאורים

אבל אישית אני יכולה להגיד שאני מרגישה שחוזרת לעצמי בפן המיני רק כשנה וחצי-שנתיים אחרי הלידה.

עד אז אני ובעלי מודעים שהכל קצת אחרת

גם החשק גם הכוח גם הגוף

וזה בסדר

וזאת עסקת חבילה שמגיעה עם כל הריון ולידה

שחודשיים אחרי לידה זה ממש מעט ולא חריג בכלל.

לגוף לא אכפת שנמנעתם גם בזמן ההריון, יש לו קצב החלמה משלו וחודשיים זה רק שבועיים אחרי הזמן שהרופאים ממליצים להמנע ממילא.

אפשר לנסות להקל עם מה שאפשר, אבל לפעמים הגוף צריך פשוט זמן ולא פתרונות, וכשדוחקים בו הוא מתנגד עוד יותר.

ויש עוד דרכים ליהנות אחד משניה גם בלי חדירה מלאה.

מיניות אחרי לידה משתנה וזה הזמן לגלות דרכים אחרות, להאט, לחקור ולא לנסות לשכפל את מה שהכרתם עד עכשיו.

לדעתי זה יכל להשתפר עם הזמן

תוך 3+ חודשים לדעתי זה כבר לגמרי אחרת

חודשיים זה ממש טרי

והיו לידות שאחרי חודש לא כאב, הרבה פעמים זה הורמונלי או משהו אחר

ושווה לברר אם זה מפריע לזוגיות

אבל לפעמים אכן ככה היה שפשוט עבר לבד

מבינה אותך כל כך זה באמת מתסכל בטירוף,

לפי התיאור שלך זה נשמע תיאור מתאים לכיווץ שרירי רצפת האגן, ממליצה לפנות לפזיותרפיה של רצפת האגן

ואם תרצי המלצה יש לי מישהי מהממת בירושלים.

אצלי אחרי כל הלידות כאב במשך כמה חודשים, הנחתי שהאזור פשוט יותר רגיש

את אלופה שבאת לכאן לפורום לכתוב ולחפש פתרון.

כי זה באמת מצב מתסכל מאוד מצד אחד, ומצד שני לא פשוט לדבר על זה ולחפש עזרה.

אני חושבת שבהריון, ובטח סוף הריון, ועוד יותר אחרי לידה- הגוף משתנה. ממש.

וזה בסדר שכרגע אתם פחות יחד. לא כתבת על החשק שלך והאם כשאתם יחד זה מרצון שלך או מ'צריך' ו'לא נעים מבעלי', אבל אני משערת על דעת עצמי שזה המצב (גם כי לך כואב, גם כי מאוד מאוד נפוץ שלנשים סביב הלידה יש פחות חשק), ואם זה המצב, אז תיזהרי ממש. לא מקיימים יחסים כשכואב. לא מכריחים את הגוף לקיים יחסים. ממש לא עם מיליון סימני קריאה.

זה אחר כך רק יוצר מעגל גרוע יותר שהגוף מקשר בין יחסים לכאב. ואת לא רוצה להיות שם.

מצד שני, זה לא אומר להתנזר לגמרי, וממליצה ממש לפנות לייעוץ הלכתי לראות מה אפשר לעשות כדי לשמר רמה מסוימת של תשוקה ואינטימיות בלי להכאיב לך אפילו לרגע.

לגבי הכאב עצמו- לי זה נשמע כמו משהו של פיזיו' רצפת אגן. שרירים מכווצים מדי שקשה להם להרפות (שוב, מצב נפוץ אחרי לידה). זה עניין שיכול להיפתר בשתיים-שלוש פגישות. חוץ מזה שבכל מקרה מומלץ לפנות לפיזיו' אחרי כל לידה, בלי קשר אם מרגישים משהו או לא.

אם לא היית אז ממליצה ממש ללכת. זה עוזר גם עם בעיות מהסוג הזה.

כדאי לבדוק אם את מונעת הורמונלית והג'ל לא עוזר, אז לשקול להחליף מניעה.

הייתי מחפשת מקום שיכיל יותר את הסיטואציה.

ואם המצב מורכב, לא הייתי מוותרת על התינוקייה.

ממליצה על אסותא אשדוד.

בעין כרם. אף אחד לא אומר לי כלום. אם אני רואה צורך אז מוסיפה מטרנה. אצלי הם לא ישנים ביומיים הראשונים, אז אני מוסיפה מטרנה עד שחלב מתאזן. פשוט באה לעמדת אחיות ולוקחת.

אישה אחרי לידה חייבת כמה שעות לישון ולהתקלח.

לגבי אפידורל, אולי עדיף בלעדיו? לדעתי הוא מיועד לנשים שיש להן שלב צירים ארוך מאוד כואב. ואת באה בפתיחה מתקדמת ואז יולדת מהר. גם מבחינת התאוששות עדיף בלעדיו.

בהתאוששות האמת..(אצלי)

כשאני לא מיד אחרי לידה אני אומרת לעצמי. פשוט תגידי שאת מביאה מטרנה עכשיו וכו'. או שאת משאירה ללילה בתינוקיה והכל. אבל מיד אחרי לידה אני כעלה נידף . ויכוליות שספציפית אני נתקלתי באחיות חסרות רגישות.. לא יודעת באמת לא יודעת. בדכ הרי הפחד הגדול לפני הלידה סה הלידה עצמה . אצלי האשפוז מחשיש לא פחות

אם יש אפשרות כלכלית - אפשר לקחת דולה לאחרי לידה, שתהיה איתך לפחות בלילה הראשון/ביממה הראשונה לאחר הלידה בביות מלא. זה מה שאני עשיתי אחרי קיסרי (שבו אסור לקום מהמיטה ביממה הראשונה), וזה היה לי מצוין. היא הייתה איתי בלילה ובמשך היום אמא שלי הייתה איתי.

לי אישית קל יותר להתאושש כשהתינוק לידי, גם אם פיזית אני לא מסוגלת לטפל בו מעבר הנקה.

אבל אם לך קל יותר שהתינוק בתינוקייה, אז אפשר לחפש בית חולים אחר שיותר מבין לקשיי היולדת ולא מכריח להיניק...

שיהיה בשעה טובה ובקלות!

דולה, אמא, אחות או חברה טובה, שתבוא להיות איתך בשעות הראשונות עד שתתאוששי או עד שבעלך יוכל להגיע שוב (או שמראש הוא ישאר).

וגם אני חושבת שהאפידורל לא מועיל לך...

אצלי אמרו 8 שעות, ואחר כך אמרו לי לחכות עוד שעתיים כי הברזל היה נמוך.

ואחרי זה כבר קמתי הולכתי לפגיה.

יכול להיות שיש כאלה שלא מסוגלות לקום, אבל לא שמעתי שאסור.

זה ההנחיות שנתנו לי לגבי לקום מהמיטה.

להישאר לבד עם התינוק לא היה רלוונטי לי, כי הוא היה בפגייה.

גם לי היו תינוקות בפגייה אחרי קיסרי, ואני זוכרת שבפעם הראשונה שהגעתי לראות אותם זה היה בכיסא גלגלים... אבל לא זוכרת כמה זמן זה היה אחרי הלידה ולא זוכרת מתי כבר הגעתי אליהם לבד...

אחרי קיסרי

ויממה הראשונה צריך מלווה לביות מלא

לא זכרתי מדויק...

או אופציה נוספת, אני לא יודעת בדיוק אם היא תענה לך על כל המורכבויות אבל בשיבא לא צריך להחליט אם את רוצה ביות מלא או חלקי. אני למשל שמתי שם לילה אחד בתינוקיה, ולילה אחד הילדה הייתה איתי.

אני לא ככ ממליצה בכללי על בית החולים הזה, כי לי לא היה טוב שם אבל אולי זה יאפשר לך את ההתאוששות הראשונית שאת צריכה ואחכ התינוק יוכל להיות איתך.

אגב, אמנם לא היה לי ככ טוב שם אבל מכל הצוות, צוות התינוקיה זכור לי הכי לטובה דווקא.

בכל מקרה- לא הייתי חוזרת למקום שלא היה טוב בו. אם שמיר קרוב לך אז כנראה שבמרחק של עוד כמה דקות נסיעה יש לך עוד כמה בתי חולים קרובים. בין אם זה לכיוון השפלה- קפלן/ אסותא אשדוד ובין אם זה לכיוון המרכז- וולפסון, שיבא, ועוד..

מה שכן, אם את קצת מרחיקה לבית חולים אחר, צריך לקחת בחשבון שאולי צריך לצאת בשלב מוקדם יותר ולא לחכות עד לצירים הארוכים יותר

1. האם לשים בתינוקיה

2. האם לחזור לאותו בי"ח

3. האם להביא עזרה ליממה הראשונה.

התשובה יכולה להיות שונה בכל אחד מהנושאים.

אם את אומרת שאחרי לידות קשה לך ההתאוששות אז כן הייתי ממליצה לך לשים בתינוקיה ותבקשי שיביאו לך את התינוק כשהוא לא רגוע. את יכולה להיות עם התינוק כל הזמן שאת רק רוצה (חוץ מכמה שעות בודדות בלילה)... אני מאוד רציתי ביות מלא ולא הסכימו לי, ואני ממש שמחה שלא הסכימו לי. זה משחרר שאת לא חייבת להיות צמודה לתינוק.

ועל הבי"ח, אם אין לך נסיון טוב עם הצוות לדעתי הייתי מנסה בי"ח אחר.

כמה שאלות:

1.מישהי מכירה את וולפסון? יצא לה ללדת שם?

2.שאלה כללית לגבי ביות. איך זה הולך? האם ברגע שאמרתי ביות אין אפשרות בכלל לתינוקיה? להתקלח? לשירותים? וכו'. איך זה עובד. מה לגבי חדרים? זה חדר פרטי?

לגבי שמישו יהיה איתי לאורך היום הראשון באמת זה משו שאני חושבת עליו . בסהכ הילדים כבר לא קטנטנים ויש סבתות/דודות/ביסיטר בתשלום . אולי אגיד לבעלי באמת להיות איתי ביום הראשון (או מישו אחר) חדר פרטי יהיה יותר נוח בעניין הזה..

התנאים בהיות מלא משתנים לפי בית חולים/ מחלקה.

אז כדאי לברר ספציפית במקומות שרלוונטיים לך.

יש מקומות שאין שם בכלל תינוקיה, ויש מקומות שיש אפשרות גם לשים בתינוקיה אם צריך.

אני יודעת שלפעמים נשים מבקשות מהאחיות לשמור על התינוק.

גם לגבי החדרים. יש מקומות שיש חדר פרטי ויש מקומות שלא.

אני הייתי בבית מלא בשערי צדק ביולדות ג'.

הייתי עם התינוקת כל הזמן. וכשהתקלחתי הכנסתי אותה איתי לחדר.

היינו שתיים בחדר, כשבמחלקות אחרות יש שלוש.

אני יכולה לשים בהגדרה בתינוקיה אבל בעצם יהיה רוב הזמן איתי(ועם מלווה אם אכן זה יקרה)

ואז רק לבדיקות וכאלה נשים שם..

אם אנסה עוד יותר לזקק מה מחזיר אותי בצורה שלילית ככ בלידות האחרונות זה החוסר אונים/השפיטה/ההקטנה

זותומרת, אני רוצה לטפל בתינוק בדרך שלי(כאמור זה לא לידה ראשונה שלי)

מבלי שתבוא אחת ןתגיד לי שהוא ככ הוהוא ככה אם אני צריכה עזרה אני מתייעצת כמובן אבל אם לא אז לא.

אם באמת אסדר שמלווה יהיה איתי אז חלק מתפקידו יהיה באמת להיות חוצץ מול הצוות בעניין הזה לפי איך שאסכם איתו מראש.

באיזה בתי חולים יש חדרים פרטים מישהי יודעת?

אבל זה על בסיס מקום פנוי...

בכמה חדרים בודדים

אבל סטטיסטית באמת זה לא אחוז גבוה מהמחלקות..כלומר רוב רובם הנשים לא מקבלות אותן

בכל אופן זה לא בודדים

בד' החדשה יש בודדים, אני יודעת כי הייתי שם וביררתי.

אולי יש משהו עוד יותר חדש שאני לא מכירה

חדרים פרטיים עם מיטה למלווה. הצוות היה מקסים, לא שמתי בתינוקיה אז לא יודעת לומר לך איך היא.

לא בטוחה

ובאסף הרופא הבנתי שעכשיו ב-36 שעות הראשונות יש חדר פרטי ואחכ את יכולה להשתחרר או לעבור לחדר עם עוד נשים

ביות אז אני במחלקת ביות למשל(שזה שתיים בחדר)

תנסי בית חולים אחר

אולי קפלן. לי היה שם מעולה.

באמת באסף הרופא הרבה צוותים לא נחמדים. חיבוק

אולי לחפש מישהי שתהיה עם הילדים כדי שבעלך יוכל להיות איתך ביממה הראשונה? אולי יכול להתאים שיהיו אצל סבתא/ דודה או אולי נערה בוגרת שהם מכירים תוכל להישאר איתם?

יום אחרי ילדתי חח, אבל זה היה 39

אני אישית עם כל ספק אפילו כביכול שטותי הלכתי למיון בקופה (רופא תורן ובחינם) לרוגע האישי

אבל מחכה שיבואו חכמות להרגיע אותך

עקרונית ההוראות הן כל שינוי בדפוס המוכר

חשבתי שיגידו לי שהכל טוב ולהרגע ושסתם שאלתי ועכשיו נלחצתי יותר, אבאלה

מה זה יכול להיות?

מה זה מיון בקופה? יש בכל קופה? פשוט באים או שצריכה הפניה?

חינם עד 19.

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

כן? לזמןש הוא בכביסה

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)