עדיף השלמות (גם וגם) מאשר רק מטרנה

אין לי נסיון עם תאומים.

אבל באופן כללי- כל טיפת חלב אם שווה זהב. אמנם אף פעם לא עמדתי בנסיון כזה, אבל נראה לי ששווה לך להילחם על ההנקה גם אם זו הנקה חלקית.

מעבר לענין התזונתי- שחלב אם הוא המושלם מבחינה זו יש עוד ענינים חשובים כ"כ שלא כדאי לוותר עליהם!!

א. הגנה חיסונית. תינוק יונק הוא מחוסן יותר. נקודה. אישית- שתי הגדולות שלי, חודש אחרי שהפסיקו לינוק חטפו מחלה רצינית ביותר. (דלקת ריאות עם אשפוז ומחלת הפה והטלפיים שנמשכה שבועיים בערך). אין לי הוכחה ניצחת שזה קשור להפסקת ההנקה, אבל אני כמעט בטוחה שכן. יועצת הנקה אמרה לי שבמיוחד בשנה השניה- כל חודש נוסף של הנקה הוא משמעותי למערכת החיסון.

ב. קשר!! אין על הנקה מבחינת הקשר בינך לבין התינוק. אני רואה את זה אחרי יום ארוך, כשבת השנה שלי רוצה לינוק ארבע פעמים בשעה- לא כי היא רעבה אלא כי יש לה צורך להשלים את הזמן שהייתי רחוקה ממנה...

ג. בני כמה הם? אולי יש איזו קפיצת גדילה, ולכן יש לך תחושה שהחלב לא מספיק?

ד. נראה לי שאפשר להעשיר חלב- אבל אין לי נסיון בזה.

בהצלחה!!

זה לא אומר דווקא שההנקה לא השפיעה על המערכת החיסונית שלהן?

באופן כללי, להנקה יש יתרונות עצומים.  כבר דיברו פה על כמה יתרונות ואני מוסיפה שאמא מניקה לא צריכה לדאוג למזון לתינוק כשיוצאים מהבית, זה יותר זול מתמ"ל, שלא לדבר על זה שזה פשוט כיף להניק.

אבל, וזה אבל גדול, יש הרבה יותר יתרונות לאמא רגועה. אם את מרגישה שההנקה מכבידה עלייך אז...

במקומך הייתי עושה חושבים מה מתאים לך ביותר (תזכרי שאת עם תאומים ולכן הייתי ממליצה לך לקחת עצות מאמהות עם תאומים (נראה לי מתואמת למשל), ולא עם תינוקות "רגילים").

בהצלחה והרבה מזל טוב!

במשך חודשים הנקה גרועה ביותר שנגמרה הרבה פעמים בדמעות של שתינו

(וכן, התיעצתי עם יועצת וקניתי לי את כל האביזרים שרק שיך. השקעתי בזה אלפים. כפשוטו)

הפסקתי להניק כשהחלב כמעט אזל וההנקה שרדה רק עם שאיבות מסיביות ולא הייתי מסוגלת יותר

זה היה קשה מאוד לוותר על זה והתגובות של הסביבה היו מחרידות 

אבל פתאום -  הארוחות לא היו גיהנום יותר.

פתאום אהבתי את התינוק הרבה יותר ומערכת היחסים שלנו לא היתה רק המלחמה על האוכל

אני הייתי רגועה הוא היה רגוע וכו'

החלב שלך כמו שאמרו כולן - הוא מצוין וחשוב

זה שאת נותנת להם השלמות ולא מרעיבה אותם זה גם מצויין

אם את משלמת על זה מחיר כבד כמו שאני שילמתי- אל תהססי מלהפסיק

אז היא מתעכלת יותר לאט?

המטרנה מכבידה על התינוקות, ואז הם לא בוכים כי פשוט אין להם כוח

כמו למשל שאחרי שאוכלים צ'ולנט בשבת הדבר היחיד שרוצים זה לישון.

אם, ולכן אותה הכמות ממנה נותנת תחושת שובע לזמן ארוך יותר....

שזה אפשרי. גם הבת שלי הייתה מתעוררת כל שעה שעתיים...

יש מצב שפשוט ככה זה עם הנקה ועם חלב שאוב, הם רוצים לאכול תדיר יותר... 

ועוד כל מיני משתנים

לא סתם הנקה זה המזון הבריא ביותר לתינוק 

הו מותאם בול בשבילו 

אבל לא כל כך ממולץ לדעתי...

אפשר להשתמש בחלב מהקרר עד היום החמישי, כולל!

לפעמים אני רואה שנשים משקיעות כ"כ הרבה אנרגיה ושוכחות מה העיקר...

העקר זה ילד רגוע ושלו!

אמא רגועה ושלווה!

אני ויתרתי על ההנקה כי זה עשה אותי עצבנית ברמות מטורפות, בזבזתי על זה אנרגיות עצומות...

התינוקי רצה לאכול כל הזמן... לא ישנתי בכלל...

עד שבעלי פתח לי את העיניים ואמר לי:" נכון שהנקה זה טוב (הטופ שבטופ וכל המילים היפות....) אבל הבית צריך לחזור לשפיות ובפרט שיש ילדים נוספים שסובלים מזה...

אז זהו, בילד האחרון לא נסיתי אפילו... לקחתי כדורים כדי ליבש את החלב והייתי שלמה עם עצמי כל כך...

לפעמים צריך לדעת מה הקב"ה רוצה מאיתנו :

ככל הידוע לי, המחקר הראה שאין הבדל בהרכב החלב בין נשים ברמות תזונה שונות, למעט תת-תזונה ברמה קיצונית ממש. כל עוד את לא במצב הזה - החלב שלך עשיר מספיק (-: עד כה זוהו בחלב אם למעלה ממאתיים מרכיבים, ורק כחמישים מהם מצליחים לחקות בחלב סינתטי (הנה טבלה:

http://doublethink.us.com/paala/2012/11/01/informational-breastfeeding-posters/

). חלק מהמרכיבים הם תאים חיים, שלעולם לא יוכלו להיות חלק מתרכובת מזון מוכנה. הרכב החלב (יחס בין שומנים לסוכרים וכו') גם משתנה לפי שעות היממה, לפי מזג האוויר (שומני יותר כשקר יותר, נוזלי יותר בחום), לפי שלב ההנקה (נהיה שומני יותר מדקה לדקה של יניקה), לפי גיל התינוק (כל גיל והצרכים שלו) ועוד ועוד.

ומבחינה חיסונית - פלאי פלאים ממש. את יודעת שגילו שאחרי שתינוק מקבל נגיף מוחלש בחיסון, האם מפתחת נוגדנים? זה מראה שדרך ההנקה מתנהלת מעין 'שיחה' בין המערכת החיסונית של האם לזו של התינוק, והמערכת של האם מגיבה על הצרכים של המערכת של התינוק. כלומר לא מדובר על 'נוגדנים' באופן כללי, אלא נוגדנים ספציפיים שהתינוק זקוק להם בכל יום.

כרגיל אני לא משתפכת ככה, אבל למראה החשש שלך שהחלב שלך לא מספיק עשיר... פשוט אין, אין מה להשוות את מה שאת יכולה לספק להם למה שהם מקבלים מהמטרנה.

איזה באסה שמורידים לך את הביטחון... אם זה לא מתוך הבית (בעלך נגיד), אולי יש מצב להתנתק לאיזו תקופה? לסנן טלפונים וכאלה? אני תמיד אחרי לידה מסתגרת, גם בלי קשר - זה זמן שאנחנו כל כך רגישות, והערות מבחוץ מחלחלות עמוק פנימה ומערערות את הביטחון העצמי...

רק טוב, המון הצלחה, ומוזמנת לפנות גם במסר.

גם אני התייאשתי מההנקה מהר מאוד כי הוא פשוט לא הצליח ..

אז בהתחלה שאבתי לו כל ארוחה ועכשיו אני שואבת לו 3 פעמים ביום וכל השאר אני משלימה עם מטרנה..

ככה שאני יודעת שהוא מקבל גם חלב אם..

אם את מחליטה לעבור רק למטרנה, ממש כדאי לך לעשות את זה בהדרגה כי המעבר באוכל בכלל ולמטרנה בפרט עושה עצירות וזה סיוט לראות ילד אחד סובל מזה, אז 2 זה בכלל...

בהצלחה והחלטות נכונות לך ולילדים

1. אני חושבת שהנקה באופן כללי צריכה להיות כתוצאה מרצון וממוכנות של האם בעצמה. היא היא ככלות הכל זו שעושה זאת, היא בלבד תצטרך להיות זמינה מאד לתינוק - קל וחומר אצל תאומים - והכוחות, והגוף, וההתמסרות לכך - הם שלה.

2. אישית, ב"ה עד כה הנקתי את ילדי ארוכות וזה שימח אותי, גם אם לא בהכרח היה תמיד קל - ולא היו לי תאומים.

אבל היי בואי נדגיש - גם בבקבוק יש תינוקות שאוכלים כל הזמן!! תזכרי את זה!!!

3. מספרת משהו שקראתי פעם, שהפעים אותי ועשה רושם מחקרי - אמיתי :

כשבדקו את הרכב חלב האם מצאו בו סוג מסוים של סוכר, אך התברר שסוג מסוים זה איננו יכול כלל להתפרק בקיבתו של היונק. זה היה ממצא מוזר ביותר - למה שהחלב המיועד לתינוק יכיל רכיב שאינו מתפרק ואינו מזין אותו, ולכאורה רק מכביד על הרכב החלב?

אך בהמשך נמצא כי סוג ספציפי זה של סוכר מתאים לחיידק "טוב" אחד שקיים בגופו של התינוק, ומהווה מזון ודחיפה להתרבותו של חיידק. חיידק זה מהווה ניגוד לחיידקים "רעים" אחרים, וכך בעצם נוצרת כמן מערכת חיסונית "חלופית" שכן באופן רגיל אין לתינוק רך מערכת חיסון מפותחת דיה. רכיב הסוכר הזה בעצם בכלל לא מיועד לתינוק!  הוא מזון לחיידק....

(אוף, לא הצלחתי למצוא את המאמר ההוא!)

אותי זה לימד, בלי להבין הרבה, שהחלב הזה מכיל כל כך הרבה מעבר! ושיש בו מעלות שרבות מהן עוד נסתרות מעינינו, עם כל הידע והקידמה, ולכן א"א גם לחקות אותן עדיין!

אז במידת האפשר - וודאי שחלב אם הוא "עשיר מספיק", בריא ומזין יותר מתחליפיו.

ואחרי הכל - שוב - תעשי מה שבריא וטוב לך. הבריאות ווהנינוחות שלך חשובים לא פחות.

הרבה הצלחה ואושר!!!

ככל שהחלב טרי יותר, כך יותר טוב.

עדיף כמובן לא להקפיא אלא להשתמש מיד לאחר השאיבה.

אבל, עדיין עדיף חלב שאוב קפוא מופשר ולא טרי, על פני תחליף חלב כלשהו...

הכי טוב, הנקה

מקום שני, חלב שאוב טרי

מקום שלישי, חלב שאוב לא ממש טרי

רביעי, חלב שאוב לא טרי, או מופשר

חמישי, חלב אם של אם אחרת (לא טרי)

שישי, תחליף חלב

(להרעיב תינוק, זה לא ממולץ בשום אופן)

את גיבורה! כל הכבוד לך! הנקת תאומים זה נשמע ממש קשה!

אל תתני לאנשים להחליש את רוחך! החלב אמור להספיק ולהיות מזין מאוד! זה לא משנה כמה תינוקות את מניקה, החלב יספיק לכולם!

יתכן וקיים קושי ביניקה של התינוקות? במקרה כזה כדאי לנסות לעזור להם.

חפשי יועצת הנקה

בהצלחה רבה!

קודם כל, את מדהימה שאת עושה את זה בשבילם!

הם מקבלים המון-המון מהחלב השאוב הזה. ממש לא מובן מאליו, ועוד עם תאומים

אל תתני לאחרים להחליש אותך. זה הדבר הטוב ביותר עבורם, מי אם לא בורא עולם יודע מה התינוקות שלנו צריכים?

חלב אם הוא עשיר. נקודה.

אין בזה "רמות" כמו שיש חברות שמנסות להציג. לכל האמהות יש חלב בהרכב דומה, מלבד ממש מצבי רעב ותת תזונה.

מה שמשתנה זה הכמות.

חילבה מגבירה חלב אם (הוכח מחקרית) וגם נבטי אלפלפא.

וכמובן לשתות הרבה ולנוח כמה שאפשר.

ולהרגיש בטוחה שהם מקבלים את מה שהם צריכים, שכל טיפה שווה זהב למערכת החיסון שלהם, שהם טועמים עושר של טעמים שמשתנה עם האוכל שאת אוכלת (בניגוד למטרנה שנשארת בדיוק באותו הטעם) שהם מקבלים בדיוק מה שהשם ברא עבורם.

וכמובן תתני תוספות לפי הצורך, אבל כל עוד את מצליחה אפילו חלק מהארוחות לשאוב\להניק - זה מדהים.

והמון מזל טוב והמון נחת.

עשו מחקר וגילו שהתינוק מעביר ברוק מידע לאם לגבי הצרכים שלו באותו הזמן

בשאיבה לא מועבר מידע זה והחלב לא מותאם לתינוק באותו אופן מדוייק שבהנקה ישירה

אאל"ט מחקר זה נערך בארץ

לשלב עם תמ"ל.

החלב שלך טוב מאוד, כמו כל חלב של מניקה.

לגבי הנקת שניהם ביחד - כדאי לנסות בשלב מאוחר יותר, כשההנקה מתבססת והיונקים יודעים את העבודה. זה כיף, אבל דורש התארגנות לפני כל הנקה. אין חובה להניק את שניהם ביחד, אפשר גם אחד-אחד.

בשאיבה בד"כ, בהנחה שהתינוק יונק טוב פחות או יותר, התינוק מוציא יותר חלב מאשר מה שיוצא בשאיבה. כנראה שהתינוק יותר משוכלל מהמשאבות...

אם את לדוגמא שואבת 120, הגיוני שהתינוק היה יונק 140 נגיד.. (במספרים אני לא בטוחה בכלל...)

את אלופה,איזה אמא מהממת!

בהצלחה!

מאושרת,

קודם כל - שתמשיכי תמיד להיות מאושרת.

עקבתי אחרי כל השרשור,

ואני מסכימה עם כל מילה ועם כל עובדה שבחשיבות ההנקה.

השקעתי מאמצים כבירים בלמשוך את ההנקה כמה שיותר אצל כל אחד מילדי,

קניתי משאבת לקטינה - של מדלה בלידה הראשונה,

שאיבות, הנקות.

מפגשים עם יועצות הנקה.

חילבה בכמות הולכת ועולה - שגרם לי לריח נורא

קרפט - להשמנה

מוטיליום - בכמויות היסטריות שאין כמעט אף רופא בישראל שמאשר זאת. (אבל היועצות הנקה מבינות ברפואה יותר מרופאים)

שקדיה - להשמנה בקצב היסטרי.

עשיתי כל מאמץ שרק יכולתי.

ולא, לא היה לי אף פעם חלב מספק לילדי,

למרות כל המאמצים.

והיועצות הנקה שבו ואמרו לי - אין דבר כזה אישה שאין לה חלב, זה הכל תלוי במאמץ.

ואני הייתי כבר סמרטוט ממאמץ, לא ישנתי יותר משעתיים ברצף במשך ארבעה חודשים!!!

המקסימום שהצלחתי לסחוב, זה עד גיל ארבעה חודשים,

כשהילד שלי, שנולד במשקל - אחוזון חמישים, הגיע לפחות מאחוזון חמש!!!!! (כבר לא זוכרת את המשקלים המדויקים)

רק כשהרופא ילדים העיר אותי מהחלום - ואמר לי שלילד עלול להיגרם נזק מהמצב, 

השכלתי להבין שמחובתי כאמא - להוסיף לו תמ"ל - למרות שזה לא לכבודי.

במחשבה לאחור, (וגם קדימה ,לקראת הלידה הבאה).

אני לא בטוחה שהמאמצים שהישקעתי בהנקה,

(למרות ההפסד הרב כל כך למשפחה - כי הייתי עסוקה בדבר אחד - שאיבות והנקות שאיבות והנקות אחת לכל שעה וחצי.)

היה ממניעים טהורים של טובת הילד,

אלא גם מהעובדה שהיה לי קשה להשלים עם המציאות,

שאני - שכל כך מאמינה בהנקה והכל מה שקשור לחיים בדרך הטבעית,

לא מסוגלת לתת לילד שלי את כל צרכיו בהנקה.

וגם מהסיבה שהיום, (בשונה משנים עברו) כשאת מדברת עם נשים ואומרת שאת לא מניקה ילד בגיל שלושה חודשים - הן מסתכלות עליך כמעט כפושעת.

ושני הדברים שתינוק רך צריך הם:

1. אוכל מספק בשביל לגדול,

2. חום ואהבה שרק אמא רגועה יכולה לתת.

אז נכון,

אין כמו הנקה - אבל לא בכל מחיר.

(ובמהלך ההריון הנוכחי, עשיתי ברור מעמיק על אמיתות המשפט - אין אישה שאין לה חלב, וכמה יועצות הנקה מוסמכות - טענו לי שבתאוריה זה נכון, אבל המציאות מוכיחה אחרת...)

יצא לי מבולגן מאד,

מקווה שהדברים יובנו.

מאחל לך המון המון הצלחה, וגידול קל,

ושתמיד תדעי מהי דרך האמצע, הנכונה. 

אני חס וחלילה לא רוצה להטיל דופי בכולן,

אבל צריך לזכור שיועצות הנקה יכולות להתנהג כעוורות, ולראות רק את המטרה הקדושה מכל - הנקה מלאה.

יש לי ניסיון רב עם יועצות הנקה - מכיון שאף פעם ההנקה לא הלכה לי בקל, ואף פעם לא רציתי להפסיק.

(אני עם חמישה ילדים - לפני תפנית בענין ההנקה לקראת הילד השישי)

משפטים ששמעתי מיועצות הנקה - 

אם תוסיפי לו תמ"ל, תהרסי הכל.

את צריכה לזכור שתמ"ל זה רעל.

רופא ילדים לא באמת מבין בתזונת תינוקות - זה התחום של יועצות הנקה.

לא משנה המשקל של הילד, העיקר שהוא אוכל את האוכל הכי בריא שמיועד במיוחד בשבילו.

ועוד פנינים לרוב.

ולכן אני חושבת,

שנשים, בעיקר כאלו שדרך החיים הטבעית, צריכות להיזהר מיועצות ההנקה, ולקבל את דבריהן בערבון מוגבל מאד.

ש97% מהנשים יכולות להניק הנקה מלאה בהצלחה. ויש 3% שלא יכולות. פשוט לא, מכל מיני סיבות.

לא סתם היו פעם מיניקות בכל קהילה יהודית.

יש לי גם אחות שכמה שנלחמה על זה, זה פשוט לא הלך.

אז יש גם יועצות הנקה פחות קיצוניות...

היינו באיז אירוע משפחתי בצד שלי וההתנהגות שלהם ממש אכזבה אותי,

הם נרתעו מעומס האנשים, כל אחד עשה פוזות, בכה, נלחץ, לא רצה לגשת, כל מיני דרמות, במקום להיות ילדים חמודים בפשטות.

הם גם לא ממושמעים או לא תמיד מקשיבים וגם בלילות קשה לנו-ענייני פיפי, ובאים אלינו למיטה.

מרגיש לי שאפשר לנהל את אחה"צ ואת יחסי הילדים-הורים באופן יותר קל ופחות מרוקן.

אשמח לדעת איך?

נובע מציפיות לא מותאמות לגיל

הבן שלי בן 6 לא 'עוזר' בשום דבר

יש לו מלא בקשות כרימון

אני לא מצפה שהוא ינגב לעצמו

ולפעמים הוא רוצה שאעזור לו להתלבש

ועדיין אני לא חושבת שיש בעיה איתו או פינוק יתר

נראה לי תואם גיל לגמרי

ברור שילד רגיל בגיל שש אמור להתלבש ולהתנגב לבד.

וגם לאסוף משחק שלו. בגן הם גם מנגבים שולחנות, עוזרים לסייעת לפנות אשפה .  

הוא יכול

זה לא ברור שהוא עושה את זה בהכרח

ובפרט כשהוא עייף/ עצבני/ טרוד

הוא יכול לסדר/ לנקות

ואפילו להכין חביתה (בהשגחה)

זה לא עזרה ע"פ בקשה

ולא הייתי מצפה שזה יתרחש ע"פ בקשה

"הם נרתעו מעומס האנשים"

ואז את מתאכזבת שהם לא היו פשוט ילדים חמודים.

הם חוו איזשהו קושי, עומס אנשים, בטח אם את חלקם לא מכירים זה מציף רגשית. זה הכי טבעי בעולם שיעשו פוזות, לא ירצו לגשת. התפקיד שלהם זה לא להיות חמודים, הם לא בובות.

אני חושבת שלפעמים הציפיות שלנו הן אלה שיוצרות את האכזבה.

יש לי את הילדות הכי מתוקות בעולם! (ואני אובייקטיבית😜), כשאני מגיעה איתן לאירועים וכו' אני יודעת שהן יהיו דבק, יצמדו אליי, לא ירצו לדבר עם אנשים.. זה הכי טבעי לי. מי שרוצה לראות כמה הן חמודות שיבוא למקום הטבעי שלהן- הבית וגם שם כנראה שייקח להן זמן להפתח.

אני חושבת שצריך להבין מה הגיוני לצפות מילדים בגיל הזה ולהתנהל לפי זה

לציפייה לא תואמת מציאות מהם.

זה באמת מבאס שילדים לא מנהגים איך שאנחנו מצפים. (קרה לי הבוקר, עצבים)

אני חושבת שאת צריכה לרדת לגבוה העיניים שלהם.

גם פיזית וגם נפשית.

הם ילדים, חוו קושי נפשי, עומס מהרבה אנשים, ובנוסף לזה הם חווים אכזבה מאמא על זה שקשה להם עם הסיטואציה.

נסי לראות את העולם מהמבט שלהם.

לראות את מכלול היום שלהם, הם חוו יום שלם בגן עם כללים די נוקשים, די מובן שהם רוצים רגע להתפרק, להשתולל, צומי מאמא.

אני חושבת שברגע שתקבלי את זה שהם ילדים, ילדים שדואגים לעצמם, ועקשנים, ובודקי גבולות ושובבים ומותשים מהיום יום העומס שלהם - ולא כי ככה לך יצאו, כי ככה זה ילדים, של כולן.

מזל שהם לא מרצים, ממושמעים וחיילים - ילד מרצה זה אולי נח אבל ממש ממש לא סימן טוב.

קודם כל מבין השורות שלך איזשהו חוסר ביטחון שלך מולם, זו תחושה פנימית של אולי אני לא בסדר והם "צודקים", בין אם כי את לא עקבית או כי הרגלת אותם ובין אם מסיבות אחרות. וכשהם קולטים את זה אז קל להם להוציא את מה שהם רוצים ולהתיש אותך.

כשהם עושים את זה הם לא מנסים להתיש אותך הם פשוט בודקים מה הם יכולים לקבל, שזה דבר די נורמלי. לשאלתך, כן כל הילדים (אולי למעט יחידי סגולה חריגים) מחפשים לעשות כיף, לנוח ולהתפרק ולקבל כמה שיותר שהם יכולים. פה נכנס המקום שלך כהורה..

הדבר הכי חשוב זה לדעת שגם אם הם בוכים או כועסים את עושה את הדבר הכי נכון בשבילם - מחנכת אותם. אולי הנקודה הספציפית שאת מתעקשת עליה כרגע היא לא הדבר הכי חשוב שיש בעולם, אבל היא חשובה באמת, לא כי לאסוף את הצבעים זה חשוב, אלא כי שותפות בבית זה חשוב. לא כי את צריכה את ה"בבקשה" ו"תודה" אלא כי אם הם לא ילמדו בבית להיות אנשים נעימים, הם לא ילמדו את זה בכלל.

איך משנים דברים? פשוט אומרים להם בנחת, יש דברים שאנחנו עושים בשביל ילדים קטנים, ככל שגדלים מצופה מכם לדעת לעשות דברים בעצמכם. עד היום לא ציפינו מכם לאסוף, אבל עכשיו אתם גדולים ואני רוצה שתאספו את המשחקים אחריכם. אפשר להתחיל מזה שאת אוספת איתם, או שיאספו משחק אחד, אבל בעיקר שיתחילו להיות שותפים. ולחשוב איך את מגיבה אם זה לא קורה. נגיד שהם בוכים שהם לא יודעים לא יכולים ולא רוצים, מה את עושה? כי נגיד הגישה שלי היא שלא מוציאים משחק חדש עד שהכל אסוף. זה יכול להיות גם אין טלוויזיה עד שהכל אסוף או כל דבר אחר.

ואם הם מתעקשים ומוותרים על הכל - אין בעיה, אבל אני הייתי משאירה מפוזר, וזה יחכה להם. אם את תוותרי ותאספי הם יבינו שכל מה שצריך זה להתעקש איתך מספיק... שזה נשמע פחות או יותר כמו מה שקורה עכשיו.

חוץ מזה לא לפחד מהמילה "לא". גם הילדים שלי הכי אוהבים בעולם ממתקים ומבקשים בכל הזדמנות ולפעמים מחליטים שזה הזמן המושלם להפגנה כי הם לא קיבלו, או כי אבא באותו מצב כן נותן ממתק, או שממש מגיע להם כי (יום שישי/הם עזרו בבית/שיחקו יפה/השמש זורחת מחקי את המיותר). ואז אני פשוט אומרת, מצטערת, ממתקים זה לא חובה, זה בונוס נחמד שמקבלים לפעמים. היום לא. כי ככה החלטתי. ואם הרגלתי אותם אחרת, נגיד שיש קינוח גלידה אחרי כל ארוחת צהריים, אז אני אודיע מראש שהחלטתי להפחית בממתקים ומהיום קינוח זה רק בשבת למשל. ואעמוד מאחורי זה. זהו.. ברור שזה יהיה קשה בהתחלה והם ינסו כל דרך להוריד אותי מההחלטה, אבל אם זה מה שהוחלט זה מה שיהיה..

לגבי לעשות דברים במקביל לזה שהם בבית - זה מאד תלוי בציפיות שלך. אני גם לא עושה דברים *בהגדרה* כשאני עם הילדים בבית. כשאני איתם אני איתם. אני לאצמשחקת איתם אבל אני שם, ומבחינתי אני זמינה להם ופנויה להם. אם יוצא לי כמה דקות שהם עסוקים במשחק או יצירה או אוכלים יפה אז כן אני אכניס מדיח או אפעיל מכונה ואולי אפילו אקפל כביסה. אבל זה דברים משניים. בהגדרה אני פנויה להם, כי הם עוד קטנים ואני חושבת שזה הדבר הנכון.

בעלי לעומת זאת ממש מנסה לעשות משימות תוך כדי שהוא איתם וכל פעם יוצא מתוסכל, כי זה קשה עד בלתי אפשרי. אז בעיניי עדיף להתאים ציפיות למציאות.

כן, זה אומר שמשימות בית אני עושה כשאני מותשת מאד אחרי שהם ישנים או בשישי. זה מבאס, אבל אותי יותר יתיש לנסות איתם. אם היה לי יותר חשוב הייתי מביאה בייביסיטר להיות איתם ועושה את משימותיי בזמן הזה.

דווקא לגבי מה שכתבת בהודעה השניה שהם נלחצו ועשו פוזות - אני חושבת שזה ממש תואם גיל ונורמטיבי ולא ענין של התנהגות "לא טובה". פשוט צריכים להיות לך גבולות אדומים ברורים של - גם אם אתה לחוץ אתה לא X (בורח לכביש, הורס חפצים, וואטאבר). אבל מעבר לזה לתת להם למצוא פינה שקטה, דווקא הכי סבבה בעיניי.

אני הייתי ממליצה ממש ללכת להדרכת הורים שיכולה לעשות סדר.

לא לקחתי אותם כמדריכים אבל נחשפת לתכנים של מיכל אופנהיימר (אגב בדיוק ראיתי סרטון שלה על ילדים שבאים למיטה) ורן בראון ואהבתי מאד את הגישה של שניהם. כדאי לך לנסות להציץ ולראות אם התחברת

הם ילדים. אי אפשר להתייחס ליחסי הורים-ילדים

כמו ליחסים בין מבוגרים.

אין הדדיות.

דחיית סיפוקים עדיין לא מפותחת מספיק.

ברור שאם יש תרחיש שהם יקבלו ממתק- הם יבקשו את זה.

למה את חושבת שהבקשה שלהם לא הגיונית?

אני לא מקלפת פרי לבן ה5 שלי, לא כי אני לא רוצה, כי אני לא מגיעה לזה, והוא למד לקלף לעצמו אז כבר לא מבקש.

אם אני לא עושה משהו כי אני לא רוצה, ויש פוטניצאל לשינוי ההחלטה שלי- ברור שהוא ינדנד.

לגבי לנקות בשירותים, אם אין מאבק כוח- של מי מנהל את הסיטואציה, זה מתקבל בטבעיות.

למשל אם אני באמצע לעשות משהו (כמו להניק, לרחוץ כלים וכד')

אני משקפת את זה, עם אמפטיה והבנה למצבו, בלי להתנצל או להיבהל, ומפה זה בחירה שלו אם לחכות לי או לנסות להסתדר לבד.

ומה שהוא יחליט זה בסדר גמור, כי אנחנו לא במאבק אנחנו ביחד בהתמודדויות.

אנחנו הולכים לבחור תחפושת- אפשר לשים גבולות (מחיר, סגנון)

ועדיין להתנהל בתוך הסיטואציה ואם ילד מתאכזב זה לגמרי מובן גם בגיל הרבה יותר גדול.

בגיל 5 לא נתונים תפקידים בבית, אלא פועלים יחד מתוך שיתוף פעולה, כל ילד מה שבא לו, כמה שבא לו, כן יש דרבון אבל לא לחץ ולא ציפייה מוגזמת.

בהחלט יכול להיות שילד מסדר גרביים ויום אחד לא בא לו יותר וזה בסדר גמור, החיים דינמיים כל הזמן.

אין להם עזרה מיוחדת שעושים בבית או אחריות קבועה.

גם ככה הם חוזרים מותשים מהמסגרות. ועד שהולכים לישון, הזמן קצר.

כן עוזרים פה ושם אבל רק כשזה מלהיב אותם

(ובכנות זה יותר בלאגן בשבילי, לא עושה את זה בשביל העזרה, יותר בשביל העצמאות שלהם)

כמו לחתוך סלט, לעזור לי לקפל כביסה, להכניס מדיח, אבל שום אחריות לא עליהם בכזה גיל. לדעתי זה עוד מוקדם.

וזמן מסך וממתקים - זה הכי נורמלי.

כשהם לא מרגישים שיש גבול, ואת לא חזקה בגבולות שהחלטת מעצמך, הם מנסים כל הזמן לשנות את הגבול.

למשל בשבת אצלי בחיים לא יבכו על זמן מסך - ברור להם שאין.

אבל בימי שישי שאני כן מסכימה, תמיד הם מנסים למשוך את הגבול עוד, לעוד סרט, עוד פרק.

כנ"ל עם ממתקים - כשיש פתח לשבירת הגבול, הם מנסים לשבור. ילדים הם עם מאוד נחוש ועקשן 😅

אם תעמידי גבול חזק ותדבקי בו לפחות שבועיים, הם יתרגלו.

ולשחק עם עצמם - לפעמים צריך להניע אותם לשחק לבד, לכוון, "אולי תשחקו בחיות" "באבא ואמא" "

ולהלהיב אותם עם משחק שמתאים לגיל שלהם.

וגם שם לקבוע גבול "אמא עכשיו מבשלת"

בגדול נשמעים נורמלים ולא "חצופים"

זה התפקיד של הילדים, הם מחפשים אצלנו ביטחון ובודקים גבולות והתפקיד שלנו להציב אותם ולהיות עקביים במידת הצורך.

ומבאס על הבוקר.

ממה שאני מכירה הוא אמור לתת לך הפנייה ואז את יכולה ללכת למרכז בריאות האישה בקופת חולים לטכנאית.

או שתבקשי ממנו הפניות בצורה מסודרת, או שתעברי לרופא אחר.

איך הגעת אליו? בצורה רשמית דרך הקופה שאו שהוא איזה מכר ממסגרת לא רפואית כלשהי?

אין אצלנו כזה הרבה זמינות של רופאי נשים.

נגיד אצלו התור הקרוב הפנוי זה עוד חודשיים.

ושאר הרופאים על הפנים! ניסיתי והייתי ממש לא מרוצה.

הוא לפחות בפן האישי ממש נחמד.

היא אלופה ומקצועית ותורים זמינים

את ממש לא צריכה לעשות בבית חןלים

ואת ממש לא צריכה דווקא שרופא יעשה לך

במה אפשר להקל.

גם אני הייתי צריכה לנסוע כל פעם שעה+ למרכז הרפואי, ועוד שעה+ בחזור.

לצאת באישון בוקר ולהשאיר את הילדים להתארגן לבד. 

וכמובן על חשבון שעות עבודה, שעקמו לי את הפרצוף בכל יום מחדש.

אבל

לא הגיוני ההתנהלות של הרופא שלך.

את לא צריכה רופא נשים במקום בשביל המעקב

הרופא שהלכת אליו צריך להוציא לך הפניות לאולטרה סאונד ובדיקת דם. הוא מוציא עשרות הפניות בבת אחת.

את עושה במרכז הרפואי שהכי קרוב אלייך, והתשובות- או שאת שולחת אליו, אם הוא רופא של הקופה התשובות אמורות להגיע אליו ישירות.

אני לאורך כל תקופת הטיפולים בכלל לא הייתי בקשר עם הרופא

הכל דרך האחיות פוריות במרכז הרפואי.

הן התקשרו אלי כל פעם אחרי שהגיעו הבדיקות והורו לי מה השלב הבא שעלי לעשות- כמובן שהרופא נתן להן את ההוראות.

זה חייב להיות תיק מסודר ושמישהו ינהל את הכל ולא שיגיד לכם תבואו היום תלכו מחר, חייב פה סדר ודיוק בזמנים

בהצלחה רבה

שתפקדו מהר בזש"ק

עכשיו לא יודעת מה לעשות...

להמשיך איתו בראש שלו?

לנסות לעבור לרופאים אחרים? (לא בא לי.... היו ממש לא נעימים)

להמשיך לחכות?

גם ככה חשבתי שאולי רצנו מהר מידי לבירור רפואי.

לא ברור למה הוא נתן לך הפנייה עד עכשיו.

בטח היום כבר לא אוכל ללכת.

זה קריטי הזמנים?

רופא נשים לא מטפל בבעיות פוריות, חבל על הזמן שלכם- לכו לרופא פריון.

ואם פניתם לרופא נשים הוא היה צריך לשלוח אתכם דבר ראשון לסדרה של בדיקות

לא ישר מעקב זקיקים.

פרופיל הורמונלי למשל שזה רק בדיקת דם ועוד- לא זוכרת כרגע, אבל יש פרוטוקול ראשוני של בדיקות, 

מעקב זקיקים עושים לקראת טיפול, אבל קודם צריך לדעת אם יש בעיה, מה הבעיה ואצל מי.

שורה תחתונה- לכו לרופא פוריות.

אם אתם במכבי באזור המרכז יש לי המלצה חמה.

תדעי לך שהייתי פעמיים אצל רופאי נשים ושניהם אמרו לי פרופיל הורמונלי לא רלוונטי

לא יודעת למה, לא מבינה בזה.

לי היה נשמע הגיוני מעקב זקיקים, כי המחזורים קצרים וחלק מהחודשים אני לא מזהה  בכלל ביוץ.

בדקתי עכשיו באפליקציה על רופאי פיריון באזור שלי (אני לא גרה במרכז), התורים הקרובים הם באפריל, זה סביר?

וחוץ מזה שצריכה לקבל הפניה מהרופא כדי לקבוע אליהם תור.

נשמע קלאסי להתחיל מפרופיל הורמונלי

לגבי השאלה שלך קודם בעיקרון אפשר להתחיל מעקב זקיקים גם אחרי אבל זה תלוי מה רוצים לבדוק. פרופיל הורמונלי עושים עד יום 5 לווסת. 

לפני שעושים את כל הבדיקות. אז את יכולה לקבוע תור לאפריל (זה לא כזה רחוק)

ולבקש מהרופא נשים הפניה לכל הבדיקות שצריך, כדי שתבואי כבר מוכנה לרופא פוריות.

הבדיקות עצמן לוקחות הרבה זמן כי חלקן מבוצעות בכל מיני זמנים של המחזור

ויש בדיקות שהתורים אליהם רחוקים

אם את יכולה לעשות מעקב אצל טכנאית

ולשלוח לו את התוצאות בווצאפ.

הרבה רופאים מאפשרים את זה..

מרגישה שיש לי שליטה רבה.

הכנסה והוצאה קלי קלות (אחרי 4 לידות)

השפעה הורמונלית מזערית

לי היו אפס כתמים

מחזור מינימלי

מחברת 2, כי אם חיברתי יותר איבדתי שליטה והיה מופיע מחזור בלתי צפוי. אבל אפשר גם יותר.

לא משפיע לי על המשקל

הבנתי שגם במחיר זה יותר זול מגלולות (לא באופן משמעותי)

לא חרדה כל הזמן שמא שכחתי לקחת גלולה

אם מפריע אפשר להוציא ולהחזיר

אני מקווה שלכולן זה ככה, גלולות גמרו עלי הורמונלית, התקן נחושת גמר עלי פיזית

זה באמת בקטנה ההתעסקות, ואפשר לחבר ולצמצם מחזורים, זה ממש שווה.

תכלס אחרי 2 שחיברתי התחיל לצרוב לי בנרתיק, בהתחלה חשבתי שזה פטריהצאו משהו אבל בבדיקות הכל היה תקין, תכלס בסוף הוצאתי וזה עבר..

אז באסה אבל ירדתי מזה. מי שלא משפיע עליה- בעיניי אידאלי.

חברה טובה שלי גם התלהבה עד שאחרי כמה חודשים, כשהפסיקה,  קלטה שזה השמין אותה והיא לא הצליחה להוריד את הבטן בכלל כל התקופה הזו והתבאסה עלצזה ממש.

לי אישית זה עשה המון המון המון כתמים

אבל לא עברתי כי היה לי נוח...

אבל הבנתי שאני די נדירה ולרוב מי שמשמתשת אין כצמים

כמעט כמו גלולות.

וגם לא אהבתי את ההתעסקות 

אני עדיין משתמשת בגלולות ואין לי תופעות כאלה. וגם מחליפה מידי פעם. בקיצור- עד שלא תנסי על עצמך. לא תדעי 

יש מחשבה שבגלל שזה בנרתיק אז לא אמורות להיות תופעות לוואי הורמונליות כלליות, אבל זה לא נכון.

הספיגה היא דרך הנרתיק אבל ההורמונים משפיעים על כל הגוף ותופעות לוואי כמו גלולות.

אני רואה שאוזן הפיל כתבה שלה היה תופעות הורמונליות מזעריות אבל זה עניין מאוד אישי וכמו שאחרות כתבו לך פה זה לא חייב שיהיה ככה

ואני מניחה שגם לא כולן סבלו כמוני מהאלטרנטיבות.

אני גם מרגישה שינויים הורמונליים, אבל דומים למחזור רגיל, לדוג' תחושת דיכי שמופיעה בערך בזמן שצריך  לקבל.

ומישהי כתבה על גירוד - נזכרתי שסבלתי מזה והיו לי כל מיני דרכים להתמודד, אבל כשהתחלתי דיאטה והורדתי סוכר פתאום קלטתי שזה נעלם לגמרי.

רק אחרי הפסקת הנקה

לשלוש שנים בערך ,שימוש קליל

את לא צריכה לזכור כל יום בשונה מגלולות

רק לתזכר ביומן מתי להוציא אחרי 3 שבועות בדיוק

לא זכור לי תופעות לוואי חריגות,לא עשה לי כתמים או דימומים לא ברורים וכו . מסדר את המחזור למי שיש לה חוסר איזון ...

שימוש מעולה. 

יש כאלה שמצליחות מעבר ל2

אני לא הצלחתי כי הופיעו כתמים ואז מחזור

כלומר הגוף הסכים רק לחבר 2

בהצלחה

אני עם גלולות ולא מתה מההשפעות. קצת יותר עצבנית אבל לא משהו מוגזם.

מתלבטת אם לנסות, כי אם זה גם משפיע הורמונלית אז למה לי.

אבל יכול להיות שבאמת לא יהיה שינוי.

אני חושבת שבטבעת יש את הפלוס שלא צריך לקחת יום יום. אני לפעמים נכנסתי לחרדות ששכחתי

חוסר נוחות וצריבה מהרגע הראשון, ניסיתי כמה פעמים בתקופות שונות.

אבל שווה לנסות.

ביצע לי כמה סקירות דרך הקופה.

היה ממוקד, מקצועי.

באחד המקרים לא ראה כ"כ טוב וביקש לעשות וגינלית.

באחד המקרים איתר מום מסוים שהועבר להמשך בדיקה.

אם זה רלוונטי לך מדובר בבן מיעוטים, לא יודעת האם מוסלמי או נוצרי. 

ליד הקניון הגדול

אז מציעה ממש לבוא עם מישהו.

המקום קצת נטוש, ויכול להיות שיש שם אפילו בעיה של ייחוד.

לפחות ככה אני הרגשתי (התור שלי היה בשעות אחה"צ המאוחרות, לא יודעת איך זה בשעות אחרות)

אבל חוץ מזה היה בסדר גמור. היה נראה לי מקצועי וענייני.

באמת אמרתי כבר לבעלי שיבוא איתי.

תודה רבה!!

באזור אשקלון, קרית גת, קרית מלאכי..

במקומות האלו הקימו שכונות חדשות שיש בהן גם קהילות דתיות לאומיות אבל כמובן שהקהילתיות היא לא כמו יישוב 

וזה אזור מאוד רגוע ביטחונית

בק. גת יש את כרמי גת שזאת שכונה מהממת, אבל פחות מכירה את האוכלוסיה שם

עד כמה שאני מכירה זה קרייה דתית.

סביר להניח שנפצעת

וגם אם זה מהרחם לא יעשו כלום

ורוב הסיכויים שגם לא יראו כלום בבדיקה.

רק אם ממשיך כדאי להיבדק.

שזה כנראה מהיחסים

זה קרה לי גם עם מוליך של אגיסטן בשבוע 5 אותו סיפור נקודת דם בשאריות אגיסטן

כנראה האיזור רגיש

בשבוע 16, צוואר הרחם הרבה יותר רגיש וגדוש בכלי דם בגלל ההורמונים והעלייה בנפח הדם.

סביר להניח שהיה חיכוך שיצר פציעה קטנטנה בנימי הדם של צוואר הרחם.

תני לגוף להירגע. בלי מאמץ פיזי ובלי יחסים נוספים ביומיים הקרובים כדי לאפשר למקום להחלים.

העובדה שהיית בסקירה והכל היה תקין, גם מוסיפה להרגשה שסה"כ הכל בסדר. 

הלכתי למיון פעם על נקודה קטנה בניגוב, האחיות בקופה הפנו.

די צחקו עלי שבאתי בערב חג בגלל זה.

הרופאה באמת ראתה פצע.

עדיין מרגישה בסדר?

במקביל הבטן גם ממש גדלה לה אז ייתכן שגם קשור להתרחבות

כן...זה שבועות שהבטן נמתחת.

ותהיי קשובה לעצמך...

לק"י

ניגוב הרבה פעמים נחשב כמו בדיקה פנימית.

ניגוב לא נחשה בדיקה פנימית ולכן לא אוסר, אבל בהחלט כדאי לבדוק

בדם שרואים מיד אחרי יחסים יש חשש שהייתה הרגשה ולכן זה לא דיני כתמים ואין משמעות לגריס. 

הפותחת כתבה שהרגישה כאב ולכן סביר להניח שתוכל לתלות בפצע כלשהוא. אבל כדאי להתייעת וגם לקבל הנחיות למניעת הישנות של מקרים כאלה 

פשוט צריך מנוחה