למה לסבול? וגננת כן צריכה לשמור על אווירה סבירה בגן

אם היא לא מצליחה אז אין טעם לשלח למקום כזה גם בעתיד

מאשר שהוא ילמד.

הרבה דברים אפשר להשלים אחר כך, בשנים הבאות, אם הילד התפתח בצורה תקינה מבחינה רגשית ואם הוא בשל ללמידה. (לדוגמא- יש ילדים שלומדים קריאה תוך מספר שבועות, כי הם הגיעו לשלב שהם בשלים).

מצד שני, אם לילד לא טוב בגן, הוא לא יתפתח גם אם זה גן ששם הרבה מאד דגש על התפתחות, כי הוא לא פנוי ללמידה.

כך שאם אין לילדה שלך בעיה התפתחותית כלשהי, עדיף לשלוח אותה למקום שבו יהיה לה טוב והיא תתפתח מבחינה רגשית, ואת שאר הדברים היא תרכוש בהמשך. (ומהצד את יכולה כמובן לתת משימות התפתחותיות בבית)

ומנסיון אישי- בעיות חברתיות יכולות לגרום לחוסר ביטחון עצמי, וכשאין לילד ביטחון עצמי הוא לא יצליח להתפתח בכלום (כי הוא לא מאמין בעצמו) והייתי כזו בעצמי וגם לימדתי ילדים כאלה.

[אני אומנם לא אמא לילדים, אבל אני בכורה במשפחה ברוכת ילדים, וגם למדתי חינוך מיוחד..]

באופן עקרוני, לדעתי, עדיף שהילדה תרגיש בטוחה ורגועה! זה שווה הרבה יותר מכל מה שהיא יכולה ללמוד בגן.

אבל, כדאי לבדוק את המצב ככל הניתן.

האם אתם בטוחים שהגורם לתחושה של הילדה זה דווקא הגן?

האם אתם בטוחים שהגורם המפריעה בגן הוא גיל הילדים והאלימות?

האם אתם מכירים את הגן השני? האם הילדים שמחים בו?

אם אתם בטוחים (או כמעט בטוחים), הייתי ממליצה להעביר גן ללא ספק.

ואם לא, צריך לבדוק כמיטב יכולתכם מה מקשה על הילדה... תתפללו להארת עיניים...

בהצלחה רבה!

גם תחושה של פחד ואוירה אלימה מעכבים התפתחות

ואף עלולים לגרום רגרסיה בגלל הקושי הרגשי

במקום בו היא תרגיש בטוחה היא תפרח בעז"ה!

וגם תעניקי לה תחושת בטחון כשתראי לה שהיא מוגנת ואת דואגת לה לסביבה טובה ורגועה.

אין קשר.

אבל אם מעבירים - לעשות את זה בשכל.

קודם כל, לברר היטב על המקום החדש. לבקר. שלא יהיה " מן הפח אל הפחת".

אם מתאים - לעשות את זה לא ב"היסטריה", שלא יישאר לילדה כטראומה. לומר לה, בנחת, את ילדה שמאד אוהבת חברים, ובגן הזה לא טוב לך, כי יש שם יותר מידי ילדים שעוד לא למדו להתנהג אפילו שהם נראים גדולים. נעביר לגן שיהיה לך נעים, עם ילדים שתרגישי איתם טוב יותר, ובעז"ה גם הילדים האלה, כשיגדלו, כבר ילמדו איך משחקים ומדברים כמו שצריך..

פרקתי והחכמתי...

רוב תודות

רקע- בכורתינו היתה שנה שעברה בגן שהרושם שלי היה שפחות טוב לה בו. לא קיצוני כפי שאת מתארת אבל כששאלו אותה מה היה בגן היא בעיקר סיפרה על הצקות וכדו' (גן של בנות) בנוסף היא היתה עצבנית ונרגזת כל אחרי הצהרים, עיפה וכדו.

היה לה גם קשה עם מעמד של צעירה בגן מול "הבוגרות" שהיו שנה שניה. זה העמיד אותה כל השנה במקום פחות שממש לא התאים לה. (גם מבחינת יכולות היא התאימה ליכולות של הגדולות, כמו כן לדעתי הגננת טעתה בתיוג של בוגרות וצעירות)

לא העברנו אותה- כולם היללו ושיבחו את הגן הזה ואני הייתי בטוחה שסתם יש לי עין רעה ואני לא סומכת מספיק על המערכת. (גם במעון הרגשתי שזה לא מספיק טוב לבת שלי).

השנה- עברנו דירה, וכמובן עברנו גן. הילדה בגן עם בנים (כלומר יש אלמנט של מכות והצקות) אבל היא פורחת. היא הולכת שמחה וחוזרת שמחה (אפילו שזה גן עד 4 כשבגן הקודם היא רק חיכתה שניקח אותה ב1:30). היא מספרת מה קרה בגן עם חיוך ואפילו על ההצקות היא מספרת בנעימות.

יש לה גננת מהממת והיום אני יודעת שההרגשה שלי שהגן הוא לא המקום שהכי טוב בשבילה בשנה שעברה היתה הרגשה נכונה (אני יודעת שגם יש ענין של בשלות, ובכל זאת - שמים וארץ בין שנה שעברה להשנה)

במסגרת מעבר הדירה - גם הבנים התחילו מסגרות חדשות (בני שנתיים ושנה +/-), והרגשנו דווקא שהמסגרת שלהם לא טובה להם. ממש עכשיו העברנו אותם וב"ה ההרגשה היא הרבה יותר טובה (לאור הנסיון עם הגדולה החלטנו שאנחנו הולכים עם הלב שלנו ופחות נותנים חשבון למערכת ויותר סומכים על ההרגשה שלנו גם אם זה ידרוש התאקלמות חדשה.

כמובן שקודם בדקנו טוב טוב את המסגרת אליה העברנו והבאנו אותם עצמם להתרשמות ודיברנו איתם לקראת המעבר (עם הגדול ביניהם)

אני חושבת שבגיל 4 את יכולה ממש לבדוק עם הילדה מה דעתה על הענין. דבר נוסף - אם את מדברת איתה חשוב לא למשוך את זה הרבה זמן כי זה מאוד מבלבל שמתחילים לדון על גן חדש ולבקר בו ובפועל לוקח עוד כמה שבועות עד שזה יוצא אל הפועל.

בהצלחה

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות