למה לסבול? וגננת כן צריכה לשמור על אווירה סבירה בגן

אם היא לא מצליחה אז אין טעם לשלח למקום כזה גם בעתיד

מאשר שהוא ילמד.

הרבה דברים אפשר להשלים אחר כך, בשנים הבאות, אם הילד התפתח בצורה תקינה מבחינה רגשית ואם הוא בשל ללמידה. (לדוגמא- יש ילדים שלומדים קריאה תוך מספר שבועות, כי הם הגיעו לשלב שהם בשלים).

מצד שני, אם לילד לא טוב בגן, הוא לא יתפתח גם אם זה גן ששם הרבה מאד דגש על התפתחות, כי הוא לא פנוי ללמידה.

כך שאם אין לילדה שלך בעיה התפתחותית כלשהי, עדיף לשלוח אותה למקום שבו יהיה לה טוב והיא תתפתח מבחינה רגשית, ואת שאר הדברים היא תרכוש בהמשך. (ומהצד את יכולה כמובן לתת משימות התפתחותיות בבית)

ומנסיון אישי- בעיות חברתיות יכולות לגרום לחוסר ביטחון עצמי, וכשאין לילד ביטחון עצמי הוא לא יצליח להתפתח בכלום (כי הוא לא מאמין בעצמו) והייתי כזו בעצמי וגם לימדתי ילדים כאלה.

[אני אומנם לא אמא לילדים, אבל אני בכורה במשפחה ברוכת ילדים, וגם למדתי חינוך מיוחד..]

באופן עקרוני, לדעתי, עדיף שהילדה תרגיש בטוחה ורגועה! זה שווה הרבה יותר מכל מה שהיא יכולה ללמוד בגן.

אבל, כדאי לבדוק את המצב ככל הניתן.

האם אתם בטוחים שהגורם לתחושה של הילדה זה דווקא הגן?

האם אתם בטוחים שהגורם המפריעה בגן הוא גיל הילדים והאלימות?

האם אתם מכירים את הגן השני? האם הילדים שמחים בו?

אם אתם בטוחים (או כמעט בטוחים), הייתי ממליצה להעביר גן ללא ספק.

ואם לא, צריך לבדוק כמיטב יכולתכם מה מקשה על הילדה... תתפללו להארת עיניים...

בהצלחה רבה!

גם תחושה של פחד ואוירה אלימה מעכבים התפתחות

ואף עלולים לגרום רגרסיה בגלל הקושי הרגשי

במקום בו היא תרגיש בטוחה היא תפרח בעז"ה!

וגם תעניקי לה תחושת בטחון כשתראי לה שהיא מוגנת ואת דואגת לה לסביבה טובה ורגועה.

אין קשר.

אבל אם מעבירים - לעשות את זה בשכל.

קודם כל, לברר היטב על המקום החדש. לבקר. שלא יהיה " מן הפח אל הפחת".

אם מתאים - לעשות את זה לא ב"היסטריה", שלא יישאר לילדה כטראומה. לומר לה, בנחת, את ילדה שמאד אוהבת חברים, ובגן הזה לא טוב לך, כי יש שם יותר מידי ילדים שעוד לא למדו להתנהג אפילו שהם נראים גדולים. נעביר לגן שיהיה לך נעים, עם ילדים שתרגישי איתם טוב יותר, ובעז"ה גם הילדים האלה, כשיגדלו, כבר ילמדו איך משחקים ומדברים כמו שצריך..

פרקתי והחכמתי...

רוב תודות

רקע- בכורתינו היתה שנה שעברה בגן שהרושם שלי היה שפחות טוב לה בו. לא קיצוני כפי שאת מתארת אבל כששאלו אותה מה היה בגן היא בעיקר סיפרה על הצקות וכדו' (גן של בנות) בנוסף היא היתה עצבנית ונרגזת כל אחרי הצהרים, עיפה וכדו.

היה לה גם קשה עם מעמד של צעירה בגן מול "הבוגרות" שהיו שנה שניה. זה העמיד אותה כל השנה במקום פחות שממש לא התאים לה. (גם מבחינת יכולות היא התאימה ליכולות של הגדולות, כמו כן לדעתי הגננת טעתה בתיוג של בוגרות וצעירות)

לא העברנו אותה- כולם היללו ושיבחו את הגן הזה ואני הייתי בטוחה שסתם יש לי עין רעה ואני לא סומכת מספיק על המערכת. (גם במעון הרגשתי שזה לא מספיק טוב לבת שלי).

השנה- עברנו דירה, וכמובן עברנו גן. הילדה בגן עם בנים (כלומר יש אלמנט של מכות והצקות) אבל היא פורחת. היא הולכת שמחה וחוזרת שמחה (אפילו שזה גן עד 4 כשבגן הקודם היא רק חיכתה שניקח אותה ב1:30). היא מספרת מה קרה בגן עם חיוך ואפילו על ההצקות היא מספרת בנעימות.

יש לה גננת מהממת והיום אני יודעת שההרגשה שלי שהגן הוא לא המקום שהכי טוב בשבילה בשנה שעברה היתה הרגשה נכונה (אני יודעת שגם יש ענין של בשלות, ובכל זאת - שמים וארץ בין שנה שעברה להשנה)

במסגרת מעבר הדירה - גם הבנים התחילו מסגרות חדשות (בני שנתיים ושנה +/-), והרגשנו דווקא שהמסגרת שלהם לא טובה להם. ממש עכשיו העברנו אותם וב"ה ההרגשה היא הרבה יותר טובה (לאור הנסיון עם הגדולה החלטנו שאנחנו הולכים עם הלב שלנו ופחות נותנים חשבון למערכת ויותר סומכים על ההרגשה שלנו גם אם זה ידרוש התאקלמות חדשה.

כמובן שקודם בדקנו טוב טוב את המסגרת אליה העברנו והבאנו אותם עצמם להתרשמות ודיברנו איתם לקראת המעבר (עם הגדול ביניהם)

אני חושבת שבגיל 4 את יכולה ממש לבדוק עם הילדה מה דעתה על הענין. דבר נוסף - אם את מדברת איתה חשוב לא למשוך את זה הרבה זמן כי זה מאוד מבלבל שמתחילים לדון על גן חדש ולבקר בו ובפועל לוקח עוד כמה שבועות עד שזה יוצא אל הפועל.

בהצלחה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...