בני בן ה4 עשה מעשה שלא יעשה. כמובן הוא קיבל גערה הגונה.

מיד הוא בא "אמא".. מתרפק  כאילו לבדוק אם כעסתי ברצינות

אני"אני אמא שלך? בטוח? " - בטון מתפלא (לא טון שמטיל ספק)

"אז מה , אני לא אבא שלך"...

כמובן אח"כ עשינו הבהרה ברורה לגבי האסור והמותר וחיבוק אוהב.

בת ה 4 שלי קשקשה על הקיר עם צבע כשלא ראיתי (אלא מה...) והקשקוש היה בגובה של כמטר מהרצפה.

וככה התנהלה השיחה:

אני: אוי ואבוי! מי קשקש על הקיר?

היא בלי היסוס: היא! (מצביעה על אחותה הקטנה בת כמעט השנה שלמדה לאחרונה להעמד...)

הכין לי טבעת ממגבון והעניק לי אותה.
"אוי לא!!!! יכולתי לתת לך את זה בחתונה שלך! אמא את תתחתני עוד פעם? אולי תוכלי להתחתן עם אחד הפועלים שישפצו לנו את הבית!"

עוד אחד פרי יצירתו:

"נכון שעכשיו היום?"
אני: "כן"
(צוהל): "איך ידעתי!"

ועוד אחד:

אחותו הגדולה: "אבא תדליק את המזגן - חם נורא באוטו!"
בחור: "נכון - גם אני מזעזע!"
("מזיע")

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אמרתי לבן ה3 שלי שהוא חמודי שלי

אז הוא אמר לי: "את חמודיה!"

הקטן שלי בן השנה וחצי ראה את אח שלו בן השלוש לובש ג'ינס והתחיל ממש לבכות ולמשוך לו את המכנסיים,

עד שהגדול (בן 7) הביא לו גם ג'ינס מהחבל כביסה והוא ממש התלהב וביקש ללבוש אותם (ביקש ללא מילים...)

שיר (=אחת מהתאומות) התחילה לבכות, וכשהגעתי אני קולטת את בן השנה וחצי שלי עומד ליד הלול ששתיהן שכבו בו, מלטף לה את הרגליים (אמא לא מרשה בראש ) ואמר: שששש ניתני (=ניצני) שנה (=ישנה) לא כות (לא לבכות)

איזה מותק הוא !!!! ♥♥♥♥

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

הבן: "אמא, שירה הרביצה לי"

אמא: "באמת??"

הבן: "כן, אני ראיתי אותה!"

לאחר שכולם הלכו לישון היא שוב קמה מהמיטה.

אני: אמא כועסת, עכשו הולכים לישון 

היא: מסתכלת עלי, " אמא לא כועסת", ונשארת בסלון.

חוזרת מתהלים בשבת עם "חמצוצים", שאף פעם לא נפגשה בהם קודם...

"אמא, קיבלנו ממצץ". (גאוני- ממתק שמוצצים אותו"...)

אני: ואז סבא התפלל לה', ש..

הבכור: מה, ה' היה כבר אז?!

אני: הנה, תראה איזו קלמנטינה קטנה!

הבכור: וואי, הוא רק נולד!

הבכור: אבא אני מרגיש בחוש המיוחד שלי שהגיע הלילה!

אני: איך אתה מצליח?

הבכור: כי חושך בחוץ ורואים את הירח!

אמא תכיני לי תה ותשימי 8 ימים סוכר..

גם לי יש אחד לכבוד חנוכה (מבת השלוש):

"סביבון סוב סוב סוב... סביבון הוא חג טוב..."

"על הניסים ועל הפולקע..!!!"

הוא לא הסכים להאמין לאף אחד שניסה לתקן אותו

אמא, תראי אני מקרצף (וסוגר עין אחת)...

הוא אוהב הרבה משחקי מילים, אז קצת פנינים-

בקיץ-

בגלל שחם בחוץ אז נהיים חומים.

אני יודע למה קוראים להם משפחת אמסלם- 

כי הם אוהבים לסחוב סלים..

סבא שואל בליל הסדר משהו על הבני-חורין:

אני יודע, גם פרעה היה בן-חור,

כל הבני-חורים מתו במצרים במכת בני-חורות...

בת שלוש אמרה: מי לה' אלי! מי לה' אלי!

אבא שואל אותה: מתוקה שלי, מי אמר את זה?

הבת: אני! בגן!

קראתי לאבא לתא ההלבשה בחנות,

והקטנה אמרה: "אבא זה לא צנוע!"

הלויתן! זה הגננת שמה אותו שם!!

אנחנו:"באמת????"

כן! אני ראיתי!

אמרתי לבן השנתיים:  "מה אתה? - ח..." (מוד)

והוא אמר: "ח...נוכה" 

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

פנינים משלי:

בן 5

[מסבן ידיים במרץ, עד שנהיה מלא קצף לבן]

"אמא, תראי, יש לי ידיים של מלאך!"

בן 3

מילה חמודה: במקום רגלים אומר "ברליים" (בר-לה-אים)

יש גם שיר -

"איזה שעון בן חיל אשר איננו נח, ביום וגם ברליים....."

בט"ו בשבט:

טו בשבט הגיע חג לאילנית (הגננת שלו)

בן 4- אני יאכל , ואז יעשה בדיקת המזון(ברכת המזון..)

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

איזה ילדים יש היום..בלי ע' הרע

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

הילדה רואה יום אחד מישהו מלוכלך כזה ברחוב, אז היא אומרת אמא, נכון שהוא צדיק? אני שואלת למה? והיא אומרת כי יש לו הרבה כתמים על הבגדים אז הוא צדיק כתמים.. 

להגיד: זברה!

אז הוא אמרה: זה ברה זה ברה.

אמרתי לו: "זה זברה"!

והוא התעקש: "זה ברה, זה ברה"!

היתה אומרת זה - הבה

בזהבה ושלושת הדובים

"אמא, נכון את לא יכולה לשים אתהרגל על האף? כי הרגל שלך מלוכלכת.."

(אה, כנראה שזאת הסיבה שלא הצלחתי..)

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

"על הניסים ועל הכרטיסים ועל תנובת השדה.."

"למה אתה רוצה להתחפש בפורים?"

"למלכה."

"אבל מלכה היא בת. ואתה בן. נכון?"

"כן."

"אז תתחפש למלך. ויהיה לך שרביט, וכתר גדול, ותהיה לך סמכותיות..רוצה?"

"כן."

חושב רגע.

"אבל אני רוצה להיות מלכה!"

ארר..

ואמר לי "אמא, אני פה"

רוצה אמא אחרת? הוא עונה "כן"]

כשבעלי כעס עליו, בא לשאול אותי "בכלל למה התחתנת איתו ?"

ועוד - בת 4 - "למה לא קנית לי ממתק? אני הבטחתי לך שתקני לי ממתק".

ואותה בת 4: "השמלה הזו לא מוצאחנת בעיניים שלי".

אחי ביקש מהאח הכי קטן שיכבה את האור.

אז הקטן שואל אותו "מה, אני משרת שלך?"

פעם פעם אחי ביקש משו אז אמא אמרה לו: "בב- (קשה)

הוא: בבת אחת!!

ועוד - בת 4 - "למה לא קנית לי ממתק? אני הבטחתי לך שתקני לי ממתק".

נסיון נוסף להוציא את המילה המיוחלת מהילד "בבק...."

והתשובה: "דה!"

-תכל'ס, ישר לתודה. למה צריך משהו קודם?

הבת שלי אומרת: "אמא, כנראהלי ש..."

כנראהלי= כנראה, ונראה לי.

לפי דעתי זו חכמה להגיע למילה הזו!

בס"ד

יושבת בשרותים ושרה להנאתה שיר על פרשת השבוע.

אחרי מס' רגעים היא שמה לב שהשיר אינו הולם את המיקום שבו היא נמצאת כרגע, והיא צועקת:

אוי! זה מוקצה!!!

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

בת שנתיים ו4 חודשים

אמא : פיצקה בואי רגע

פיצקה: אני עסוקה אמא , מאוד עסוקה אמא

בטון מתאים בדיוק ל"אני עסוקה"

אמא  : פיצקה בואי הנה 

פיצקה בנימה המתאימה: אני לא מסוגלת! בשום פנים ואופן לא! 

פיצקה לא רוצה להיגמל ואמא חופרת לה כבר מגיל שנה וחצי על גמילה

אמא בזמן החלפת חיתול : " פיצקה, איפה עושים פיפי? בסיר? בשירותים?"

פיצקה: על השטיח של סבתא חנה

פיצקה הרביצה בגן 

אמא מסכמת שיחת מוסר ב: לא מרביצים, את יודעת שאסור ומחר לא תרביצי

פיצקה: אני פושטקית רצינית

פיצקה: איפה אבא?

אמא : ברפת

פיצקה: הלך למחלב (לחלוב) את הפרות בחליבה

אמא: נכון, הוא הלך לחלוב את הפרות

פיצקה: הוא יכבד אותן

אמא: נכון, הוא יכבד אותן 

פיצקה: הוא יכבד אותן, הוא ייתן להם לשתות הרבה חלב לבן

אמא : הוא ייתן להן לשתות מים, רק הפרות הקטנות, העגלות שותות חלב לבן.

פיצקה בעצבים: לא נכון! הוא ייתן להן לשתות חלב לבן! 

סבא השכן בא לבקר כשסבא וסבתא הרחוקים באו לבקר 

סבא: פיצקה, תשחקי איתי

פיצקה: לא רוצה, עכשיו אני משחקת עם סבתא 

סבא: אני גם יכול?

פיצקה: אתה לך הביתה

סבא: לאיזה בית אני אלך?

פיצקה: לבית של סבתא חנה (אשתו)

על הכלבה של דודה שלה

"תיקחו מפה את הכלבה השחורה הזאת"

סבתא: פיצקה אני אוהבת אותך

פיצקה: גם אמא אוהבת אותי,

גם אבא אוהב אותי.

פיצקה: "ברוך אתה ה' בורא מיני חלזונות"

פיצקה: "אמא , תדליקי לי את החושך, לא רוצה אור בחדר"

אבא- שושה את כזאת מתוקה. אפשר לקרוא לך שוקולד?

שושה- אבא, אפשר לקרוא חומוס?...

"את פיצית שלי"!

והיא בהמון עצבים וזעם: "אני לא פיצית! אתה פיצית!"

כבשונת : "היונה הלבנה עפה לקן שלה עם הגוזלים והם שיחקו בפאזל"

כבשונת : "בסוכות יש לאבא אתרוג ולולב, ובחנוכה מדליקים חנוכיה , ועל הלולב מטפסים"

כבשונת: "סבתא נטע, יש לי פירות הדר בסלסילה, אני יוצאת לפיקניק"

סבתא נטע: אילו פירות הדר יש לך כבשונת?

כבשונת: "אתרוג מסוכות"

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...