בני בן ה4 עשה מעשה שלא יעשה. כמובן הוא קיבל גערה הגונה.

מיד הוא בא "אמא".. מתרפק  כאילו לבדוק אם כעסתי ברצינות

אני"אני אמא שלך? בטוח? " - בטון מתפלא (לא טון שמטיל ספק)

"אז מה , אני לא אבא שלך"...

כמובן אח"כ עשינו הבהרה ברורה לגבי האסור והמותר וחיבוק אוהב.

בת ה 4 שלי קשקשה על הקיר עם צבע כשלא ראיתי (אלא מה...) והקשקוש היה בגובה של כמטר מהרצפה.

וככה התנהלה השיחה:

אני: אוי ואבוי! מי קשקש על הקיר?

היא בלי היסוס: היא! (מצביעה על אחותה הקטנה בת כמעט השנה שלמדה לאחרונה להעמד...)

הכין לי טבעת ממגבון והעניק לי אותה.
"אוי לא!!!! יכולתי לתת לך את זה בחתונה שלך! אמא את תתחתני עוד פעם? אולי תוכלי להתחתן עם אחד הפועלים שישפצו לנו את הבית!"

עוד אחד פרי יצירתו:

"נכון שעכשיו היום?"
אני: "כן"
(צוהל): "איך ידעתי!"

ועוד אחד:

אחותו הגדולה: "אבא תדליק את המזגן - חם נורא באוטו!"
בחור: "נכון - גם אני מזעזע!"
("מזיע")

לקטן (11 חודשים) צומחות שיניים והוא בורכה רוב הלילה...

לפני כמה ימיים אבא שלו התייאש והביא אותו אלינו לחדר.

כעבור שעה מגיעה אחותו הגדולה (שנתיים וחצי) והמבוהלת לחדר:

"אמא בדקתי והוא לא ישן במיטה שלו, הוא נעלם פתאום!"

אני "נכון, הוא ישן עם אבא כי הוא לא מרגיש טוב"

היא "מתוקי, בו תחזור לחדר. אני אחות שלך אני אשמור עליך טוב טוב!" 

אמרתי לבן ה3 שלי שהוא חמודי שלי

אז הוא אמר לי: "את חמודיה!"

הקטן שלי בן השנה וחצי ראה את אח שלו בן השלוש לובש ג'ינס והתחיל ממש לבכות ולמשוך לו את המכנסיים,

עד שהגדול (בן 7) הביא לו גם ג'ינס מהחבל כביסה והוא ממש התלהב וביקש ללבוש אותם (ביקש ללא מילים...)

שיר (=אחת מהתאומות) התחילה לבכות, וכשהגעתי אני קולטת את בן השנה וחצי שלי עומד ליד הלול ששתיהן שכבו בו, מלטף לה את הרגליים (אמא לא מרשה בראש ) ואמר: שששש ניתני (=ניצני) שנה (=ישנה) לא כות (לא לבכות)

איזה מותק הוא !!!! ♥♥♥♥

 הוא: אאאאאאאאאאאאמא! תגידי לה!! היא התקשרה למשטרה!!

אני: מה התקשרה למשטרה? באמת?

היא: כן! הוא מציק לי! התקשרתי למשטרה שיקחו אותו כבר!!!

כשראתה את מבאטי ההלם שלי אמרה: אבל אמא, אל תדאגי, ניתקתי ישר שענו....

כמובן שמינפנו את זה לשיחה על תפקידי המשטרה החשובים ולהבדיל, מה לעשות אם אח שלך מעצבן....

הבן: "אמא, שירה הרביצה לי"

אמא: "באמת??"

הבן: "כן, אני ראיתי אותה!"

לאחר שכולם הלכו לישון היא שוב קמה מהמיטה.

אני: אמא כועסת, עכשו הולכים לישון 

היא: מסתכלת עלי, " אמא לא כועסת", ונשארת בסלון.

חוזרת מתהלים בשבת עם "חמצוצים", שאף פעם לא נפגשה בהם קודם...

"אמא, קיבלנו ממצץ". (גאוני- ממתק שמוצצים אותו"...)

אני: ואז סבא התפלל לה', ש..

הבכור: מה, ה' היה כבר אז?!

אני: הנה, תראה איזו קלמנטינה קטנה!

הבכור: וואי, הוא רק נולד!

הבכור: אבא אני מרגיש בחוש המיוחד שלי שהגיע הלילה!

אני: איך אתה מצליח?

הבכור: כי חושך בחוץ ורואים את הירח!

אמא תכיני לי תה ותשימי 8 ימים סוכר..

גם לי יש אחד לכבוד חנוכה (מבת השלוש):

"סביבון סוב סוב סוב... סביבון הוא חג טוב..."

"על הניסים ועל הפולקע..!!!"

הוא לא הסכים להאמין לאף אחד שניסה לתקן אותו

אמא, תראי אני מקרצף (וסוגר עין אחת)...

הוא אוהב הרבה משחקי מילים, אז קצת פנינים-

בקיץ-

בגלל שחם בחוץ אז נהיים חומים.

אני יודע למה קוראים להם משפחת אמסלם- 

כי הם אוהבים לסחוב סלים..

סבא שואל בליל הסדר משהו על הבני-חורין:

אני יודע, גם פרעה היה בן-חור,

כל הבני-חורים מתו במצרים במכת בני-חורות...

בת שלוש אמרה: מי לה' אלי! מי לה' אלי!

אבא שואל אותה: מתוקה שלי, מי אמר את זה?

הבת: אני! בגן!

קראתי לאבא לתא ההלבשה בחנות,

והקטנה אמרה: "אבא זה לא צנוע!"

הלויתן! זה הגננת שמה אותו שם!!

אנחנו:"באמת????"

כן! אני ראיתי!

אמרתי לבן השנתיים:  "מה אתה? - ח..." (מוד)

והוא אמר: "ח...נוכה" 

עקב הצינון הקשה שפקד אותנו בבית אני לא מרשה  לילדים חלב.

בערב כשבעלי חזר אכלנו קרונפלקס עם חלב, פתאום מגיח בן ה3 שלי ואומר : למה אתם אוכלים חלב.??

פנינים משלי:

בן 5

[מסבן ידיים במרץ, עד שנהיה מלא קצף לבן]

"אמא, תראי, יש לי ידיים של מלאך!"

בן 3

מילה חמודה: במקום רגלים אומר "ברליים" (בר-לה-אים)

יש גם שיר -

"איזה שעון בן חיל אשר איננו נח, ביום וגם ברליים....."

בט"ו בשבט:

טו בשבט הגיע חג לאילנית (הגננת שלו)

בן 4- אני יאכל , ואז יעשה בדיקת המזון(ברכת המזון..)

אמא, אני חושב שאני יודע למה קוראים לשיר ערש שיר ערש.

אני: למה?

כי זה כמו ארס של נחש שמרדים.....

איזה ילדים יש היום..בלי ע' הרע

הבת שלי (בת 3) אמרה היום, באמצע ארוחת הערב, "אני לא בירכתי" (במעין פליאה).

הילדה רואה יום אחד מישהו מלוכלך כזה ברחוב, אז היא אומרת אמא, נכון שהוא צדיק? אני שואלת למה? והיא אומרת כי יש לו הרבה כתמים על הבגדים אז הוא צדיק כתמים.. 

להגיד: זברה!

אז הוא אמרה: זה ברה זה ברה.

אמרתי לו: "זה זברה"!

והוא התעקש: "זה ברה, זה ברה"!

היתה אומרת זה - הבה

בזהבה ושלושת הדובים

"אמא, נכון את לא יכולה לשים אתהרגל על האף? כי הרגל שלך מלוכלכת.."

(אה, כנראה שזאת הסיבה שלא הצלחתי..)

"על הניסים ועל הכרטיסים ועל תנובת השדה.."

"למה אתה רוצה להתחפש בפורים?"

"למלכה."

"אבל מלכה היא בת. ואתה בן. נכון?"

"כן."

"אז תתחפש למלך. ויהיה לך שרביט, וכתר גדול, ותהיה לך סמכותיות..רוצה?"

"כן."

חושב רגע.

"אבל אני רוצה להיות מלכה!"

ארר..

ואמר לי "אמא, אני פה"

רוצה אמא אחרת? הוא עונה "כן"]

כשבעלי כעס עליו, בא לשאול אותי "בכלל למה התחתנת איתו ?"

ועוד - בת 4 - "למה לא קנית לי ממתק? אני הבטחתי לך שתקני לי ממתק".

ואותה בת 4: "השמלה הזו לא מוצאחנת בעיניים שלי".

אחי ביקש מהאח הכי קטן שיכבה את האור.

אז הקטן שואל אותו "מה, אני משרת שלך?"

פעם פעם אחי ביקש משו אז אמא אמרה לו: "בב- (קשה)

הוא: בבת אחת!!

ועוד - בת 4 - "למה לא קנית לי ממתק? אני הבטחתי לך שתקני לי ממתק".

נסיון נוסף להוציא את המילה המיוחלת מהילד "בבק...."

והתשובה: "דה!"

-תכל'ס, ישר לתודה. למה צריך משהו קודם?

הבת שלי אומרת: "אמא, כנראהלי ש..."

כנראהלי= כנראה, ונראה לי.

לפי דעתי זו חכמה להגיע למילה הזו!

בס"ד

יושבת בשרותים ושרה להנאתה שיר על פרשת השבוע.

אחרי מס' רגעים היא שמה לב שהשיר אינו הולם את המיקום שבו היא נמצאת כרגע, והיא צועקת:

אוי! זה מוקצה!!!

נכוו תמיד שואלים ילד: "איך קוראים לך"

ואז אומרים לו: "איזה שם יפה...."

הבת שלי ראתה בושם חדש על המדף, והיא שאלה אותי, אמא, מי קנה לך את הבושם הזה?

אז אמרתי לה: "סבתא דליה"

אז היא אמרה לי: "איזה שם יפה.."

בת שנתיים ו4 חודשים

אמא : פיצקה בואי רגע

פיצקה: אני עסוקה אמא , מאוד עסוקה אמא

בטון מתאים בדיוק ל"אני עסוקה"

אמא  : פיצקה בואי הנה 

פיצקה בנימה המתאימה: אני לא מסוגלת! בשום פנים ואופן לא! 

פיצקה לא רוצה להיגמל ואמא חופרת לה כבר מגיל שנה וחצי על גמילה

אמא בזמן החלפת חיתול : " פיצקה, איפה עושים פיפי? בסיר? בשירותים?"

פיצקה: על השטיח של סבתא חנה

פיצקה הרביצה בגן 

אמא מסכמת שיחת מוסר ב: לא מרביצים, את יודעת שאסור ומחר לא תרביצי

פיצקה: אני פושטקית רצינית

פיצקה: איפה אבא?

אמא : ברפת

פיצקה: הלך למחלב (לחלוב) את הפרות בחליבה

אמא: נכון, הוא הלך לחלוב את הפרות

פיצקה: הוא יכבד אותן

אמא: נכון, הוא יכבד אותן 

פיצקה: הוא יכבד אותן, הוא ייתן להם לשתות הרבה חלב לבן

אמא : הוא ייתן להן לשתות מים, רק הפרות הקטנות, העגלות שותות חלב לבן.

פיצקה בעצבים: לא נכון! הוא ייתן להן לשתות חלב לבן! 

סבא השכן בא לבקר כשסבא וסבתא הרחוקים באו לבקר 

סבא: פיצקה, תשחקי איתי

פיצקה: לא רוצה, עכשיו אני משחקת עם סבתא 

סבא: אני גם יכול?

פיצקה: אתה לך הביתה

סבא: לאיזה בית אני אלך?

פיצקה: לבית של סבתא חנה (אשתו)

על הכלבה של דודה שלה

"תיקחו מפה את הכלבה השחורה הזאת"

סבתא: פיצקה אני אוהבת אותך

פיצקה: גם אמא אוהבת אותי,

גם אבא אוהב אותי.

פיצקה: "ברוך אתה ה' בורא מיני חלזונות"

פיצקה: "אמא , תדליקי לי את החושך, לא רוצה אור בחדר"

אבא- שושה את כזאת מתוקה. אפשר לקרוא לך שוקולד?

שושה- אבא, אפשר לקרוא חומוס?...

"את פיצית שלי"!

והיא בהמון עצבים וזעם: "אני לא פיצית! אתה פיצית!"

כבשונת : "היונה הלבנה עפה לקן שלה עם הגוזלים והם שיחקו בפאזל"

כבשונת : "בסוכות יש לאבא אתרוג ולולב, ובחנוכה מדליקים חנוכיה , ועל הלולב מטפסים"

כבשונת: "סבתא נטע, יש לי פירות הדר בסלסילה, אני יוצאת לפיקניק"

סבתא נטע: אילו פירות הדר יש לך כבשונת?

כבשונת: "אתרוג מסוכות"

תפני לעורך דין.

לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!

תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.

תודה רבה. יום טוב.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.