השיעור של חצרוני - וישלח.
אנחנו בתקופה של לפני חנוכה.. והמכבים, הם התחילו בשניים עשר איש. שניים עשר איש כנגד מאות מאות של חיילים. הם נלחמו באימפרית העולם! מול ה'אמריקה' של אז.
זה מטורף!
גם שמשון הגיבור. הוא לא היה מקרר מהלך על שתיים שיודע מליון אומנויות לחימה. הילקוט שמעוני אומר שהוא היה רזה, קטן, ונכה בשתי רגלים. אז איך, מאיפה הכוח להרוג בלחי של חמור 1000 איש? או להוריד קירות בטון?
גם האנשים הכי חזקים היום, לא מסוגלים לזה.
כנ"ל בפרשה. שמעון ולוי. שני ילדים בני שלוש עשרה, ארבע עשרה.. ילדים שהלכו לעשות 'יד לאחים' לאחותם דינה, ועל הדרך 'תג מחיר'. הרגו עיר שלמה.
איך?? איך?? מאיפה הכוח?
ועזבו בכלל את המעשים שעשו. מאיפה היה להם כוח לחשוב שהם מסוגלים.
שיעשו טובה. אנשים קטנים, מול מעצמות, אימפריות חזקות.
מאיפה הכוח והתעוזה??
אז בואו נסתכל על שם הפרשה שלנו. 'וישלח'. וישלח זה מלשון שליחות.
התעוזה של כל האנשים האלה באה מהשליחות שלהם!
יש לכל אחד מאיתנו שליחות עמוקה, מהות פנימית שבשבילה הוא הגיע לעולם. אז גם אם הוא חי בסרט, ואומר שאין לו שליחות. - אז הוא טועה. אדם יכול להגיד שאין לו לב, אם אין לך לב - אתה מת.
ולכל כל דבר בעולם יש מטרה. כל אבן קטנה. אז מה, לנו אין תפקיד?
ומה התפקיד שלנו?
התפקיד של בנאדם, זו הנקודה שהכי קשה לו. תחשוב [תחשבי!
] על הדבר שהכי הכי קשה לך - כאשר תצליחי להתגבר. את תבצעי את התפקיד שלך. ובעזרת אותו כוח שהתגברת עליו, תפעל במציאות. זאת תהיה תפקידך בעולם!!
ונחזור לעניין הכוח.
בסדר. יש לנו תפקיד. אבל למה, הרבה פעמים, כאשר מדובר בדבר שלילי - יש לנו מלא מלא כוחות. אדם לא ישן לילות שלמים כדי להסתובב בכל מיני מקומות. וואלה, צריך כוח בשביל זה.
אז למה כשאנחנו סוף סוף רוצים לעלות. להתקדם. פתאום אנחנו נהיים עיפים. אין לנו כוח..
מה קרה? לאן נעלמו הכוחות שלנו?
חז"ל אומרים שכל דבר שאנחנו עושים, אנחנו מותירים בו את כוחותנו.
וכאשר אנחנו פועלים לרע, אז הכוח שלנו שמור אצל הרע. אצל היצר הרע, השתן. איך שתקראו לזה.
הכוחות שלנו אצלו.. הוא שולט בהם.
עברה- כוחות שעשו העברה. עברו לרע.
מצווה- מלשות ציוות. חיבור. צוות זה אנשים שהתחברו יחד.
[אחח. אני חולה על עברית. אחת השפות
]
כאשר אנחנו עושים עברות, הכוחות שלנו עוברים לרע.
כאשר אנחנו עושים מצוות, אנחנו מחברים אלינו את הכוחות לטוב.
הכוחות זה דבר נטרלי. אנחנו מחליטים לאן לנטב אותם. לכל כוח יש פוטנציאל לטוב אדיר, ולהרס אדיר. למרבה הבאסה, זה תלוי בנו.
לכן, כ"כ קשה לחזור בתשובה. כי הכוחות שלנו נמצאים ברע. ואנחנו צריכים לחלץ אותם.
להתגבר על הרע. אבל זה אפשרי. ואנחנו יכולים.
ופה בעצם אנחנו מתחברים שוב לנקודת השליחות.
השליחות נותנת לנו את הכוח. וגם למכבים, לשמשון ולשמעון ויהודה.
כי כשיש מטרה מול האנשים , הדרך הרבה יותר קלה.
עוד פנינים - 
"אין לי כוח לשבת בשיעור". תכלס. משפט מוזר. למה צריך כוח בשביל לשבת?!
"אין לי כוח לישון". המון כוח צריך כדי לישון.
מה העיניין? לכל דבר צריך כוח נפשי. רצון לעשות. והמטרה שלנו לנטבם לטוב.
רות סוף. סימתי 







