לא מוכנה, בשום פנים..

הפורום כבר משוגע, ולא צריך שישגעו אותו!

וכן גם אנחנו ערות.... הגברת החליטה שעכשיו הזמן לשיחות נפש... הלוואי שהיא תסכים ללכת לישון ותישן כמו בלילה הקודם!

|מסתער|

איזה כיף!!

התחזקות כללית של המערכת.

במקום לישון 

בעעע כל הערב אני לא מצליחה להעלות לפה תמונות  בכל מקרה - הכנתי שני קילו בצק לחלות ושות' ויצא בצק נוזלי מידי.

ברחפנותי שכחתי אותו עומד במטבח ועכשיו הכל מלא בבצק שתפח ותפח עד שנזל מהקערה על השיש... תוספת נחמדה למצב הרוח הדפוק...

בממוצע, אפשר ברכה?

אני אמרתי עכשיו בקול בדירה "יו" , ממש כך!

כי את מוצאת את הקודש שבדבר. זה יפה.

אחשלי פעם היה אומר לי אותה הרבה 

ואני יודעת מה זה בצק שמצליח או לא מצליח. אני אופה בכמויות ובקצב של קונדטוריה [הוצאתי עכשיו תבנית עוגיות שוות ]

וזה מידי נוזליייייי!!!! 

אבל תודה על הברכות 

יצאה כמות יפה של לחמניות

איחולי לילה טוב לי

איחולי בוקר רע למואזין

הן יוצאות החלות הכי טעימות ואוויריריות שיש, מפטיחה לך!

לק"י

תשאירי אותו למחר.

איך הלב נשבר לחתיכווותתת

|מפזם|

(זה הכל בגלל השכנים שלי)

אני לא אוהבת מגפיים עם עקב, שתדעי לך.

אני אוהבת שאני יודעת איפה אני עושה שבת, וכשאני לא -  אז פחות.

ואני אוהבת אוכל 

ואני אוהבת ים

וריח של גשם

לק"י

היום סוף כל סוף, אחרי כשנה של עבודה, פתחתי קרן השתלמות!

שיעורי בית

היום הפורום בהפרדה!

לזמן יש דרך לרפא דברים. אני מקווה שהוא לא יתעכב מדיי... שבקרוב תוכלי שוב לחייך ולראות את היופי והאור בחיים. בינתיים - תרשי לעצמך נאכס במידה, וחפירה בעבר במידה... ואם את יכולה - דברים נחמדים שיעודדו אותך. שבת שלום!

מילות השיר אי שם בהמשך ההודעה.. (כולל לינק לשיר ביוטיוב) 
ופעם, בימי החורף, הגעתי עם המגפיים לשיעור בקולנוע, והדגמנו עליהם צילומי אולפן.  
באותו היום שקניתי אותם (לפני כמה שנים), התקשרתי הביתה, וסיפרתי לאמא בהתרגשות שמצאתי משמעות בחיים, והיא שמה אותי על רמקול, כדי שאוכל לספר לכולם (ישבו להם החברים של ההורים), וסיפרתי להם.. שקניתי מגפיים!!

*כל מקום שנאמר בו מגפיים בתגובה זו - הכוונה היא לנעלי הרים של "אסולו" (פרסומת סמויה).   

כוורת  
"הוא קנה אותן בזול 
הן היו מלאות בחול 
הוא ניקה אותן בספירט כל שעתיים. 
האכיל אותן מרק 
כשהקיאו הוא שתק, 
הוא לקח אותן לסרט כל יומיים. 

אבל יום אחד הוא קם 
עדיין מנומנם, 
חיפש ת'מגפיים בארון. 
ובמקום שהן היו 
רק גרביים נשארו 
שסיפרו לו את הכל בהיגיון, ש- 

נעליים קונים מהר 
וגרביים לא חסר. 
אך מגפיים ומכנסיים 
שתמיד קונים קומפלט 
קשה מאוד להשיג אותם כעת. 
נגני, נגני גיטרה... 

לדרכו יצא יחף 
מצונן וגם עייף 
וכולו מודע לעומק הצרה. 
כששאל עובר ושב 
אם ראה את מגפיו, 
רק מתוך נימוס נשמיט את התשובה. 

ברוך תר בכפר ועיר 
במצב מאוד שביר, 
הדפרסיה במוחו השתוללה. 
כשפנה חסר אונים, למדור חיפוש קרובים, 
התרגז עליו פקיד הקבלה, כי- 

נעליים קונים מהר... 

והנה ליד חוה 
שם מילא ת'מימיה, 
הוא גילה עקבות שלא נעשו מזמן. 
ופתאום בין השיחים 
הוא שמע שם לחשושים, 
בזרועות בחור אחר ראה אותן. 

לא ידע הוא מה לעשות, 
אם לצחוק או רק לבכות 
מה שלא יהיה הוציא את המטפחת. 
את ההוא לצד לקח 
ושלף את האקדח 
שירה עליו כדור אחד בתחת. כי - 

נעליים קונים מהר... 

אז ההוא אמר "סליחה", 
קיפל את השמיכה 
והלך הביתה בלי לעשות 
חכמות. 
ומאז ועד היום 
גם בגשם גם בחום, 
הן תפורות אצלו ישר 
לעצמות. כי- 

נעליים קונים מהר... 

ואם אתה לא מאמין 
תשאל את ברוך."

להופעת כוורת (74-84) ביוטיוב: 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים