לק"י

אבל נניח שזה היה קורה לי, אז אם בכללי זה נשמע קשור- הייתי נפגשת ומקסימום מבררת תוך כדי.

אבל אם לא הייתי בטוחה שזה בכלל קשור איכשהו, הייתי אומרת למי שהודיע לו שכן- שיתקשר שוב ויגיד לו שאני צריכה עוד זמן (מי שבישל את הדיסה שיאכל אותה בעצמו..).

אבל למען האמת? אני בטח הייתי נפגשת וזהו.

קרה לחברה שלי משהו דומה, אבל קצת יותר גרוע. שדכנית מצלצלת ומודיעה לה שבחור אמור לצלצל אליה... כך שחברה שלי היתה צריכה לשאול את הבחור עצמו שאלות בסיסיות על מי ומה הוא, להבין שזה לא מתאים לה, ולספוג נסיונות ישירים מהבחור עצמו לשכנע אותה שתיתן צ'אנס.

א. צריך לשטוף את מי שאחראי למחדל.

ב. בחור - במצב די טוב, מכיוון שממנו מצופה לעשות את הטלפון הראשון ולכן הוא יכול להימנע. הוא יכול להעביר דרך השדכן את ההבהרה.

בחורה- במצב מאוד לא נוח, כאשר יצלצל אליה בחור והיא בכלל לא הסכימה להיפגש. אני חושבת שהייתי משתדלת להבהיר שחלה אי הבנה (לא מאשימה אף אחד, אלא "אי-הבנה מצערת"), בצורה נעימה ומנומסת.

אם היה נשמע לי בגדול הכיוון- לא עושה כלום,

אבל כן "מזכירה" למציע שביקשתי לדעת עוד פרטים....

נכון שהשדכן טעה, וזכותך להתעצבן. (ואבין אם תפרוק עליו את העצבים, ומאידך, אם אתה יותר מיושב באותו הרגע,  אז צריך גם לשאול אם זה טוב ומועיל). 
אני חושב שהנזק של הבחורה - בתחושה של ביטול לאחר אישור - גדול יותר מהנזק של הבחור, במקרה הנ"ל. 
הנזק נעשה, והבחורה מצפה עכשיו לטלפון ממך - והיא לא צריכה לסבול בגלל הטעות של השדכן. 
וממליץ להמשיך כאילו גם אתה הסכמת, וכל עוד אין סיבה קריטית לא לצאת עם הבחורה, אז לא נוכל להגיד שזה רק מהתחשבות בבחורה. ובכל מקרה, תמיד אפשר "לירות תוך כדי תנועה" - כמו שיעל אמרה, לברר עוד קצת תוך כדי. 
 

ואם זה בדיוק הייתה מטרת הרצון לשמוע על הבחורה עוד פרטים נוספים? כדי לדעת שאין משהו קריטי?

הרי אני כמעט בטוח שאת רוב הפרטים ה"לא קריטיים" משאירים למעמד הדייט עצמו ולא מבקשים לדעת כבר בשלב הבירורים - ובשלב הבירורים הרבה יותר מתמקדים על "רשימת המכולת המצומצמת" שהיא אכן קריטית לי כדי להחליט האם לצאת עם אותה בחורה, או לא.

אז אם הבחור רוצה לדעת עוד פרטים, הגיוני לחשוב שזה בגלל שזה משהו שקריטי לו - ואז, מקרה של לזרוק בדייט ראשון בגלל שא-ז נודע לו הפרט הקריטי, הרבה יותר מגעיל לדעתי ממקרה שבו "מגעילים" מעט עוד בשלב הבירורים, מבהירים שנעשתה טעות טכנית ואתה מעוניין עוד לברר, ואז מחליטים אם כן או לא.

"כבוד הבריות" כאן לא נמדד רק בכך שצריכים להתחשב באדם שנתן את האוקי כבר, אלא להתחשב גם במצב עתידי שיכול להגיע מזה של לחתוך קשר אחרי דייט אחד - שזה יותר מעליב מלחתוך בבירורים המקדימים, לדעתי...

כי ביטול אחר אישור מגיע הרבה יותר בהפתעה מאשר אחר דייט 

כשכבר 'מוכנים' לאפשרות הזו.

הרבה פעמים מבררים שאולי תשמע דבר קריטי אבל

אין סיבה ספציפית לחשוש 

לדעתי, אכן, ביטול אחרי פגישה אחת, יותר קשה וכואב מאשר ביטול אחרי אישור עקרוני עוד בשלב הבירורים כשלא מכירים בכלל את האדם.

עניין של גישה, כאמור...

מה עדיף ?

שהוא יתאכזב כי הוא נתן אוקי וזרקו אותו על נתונים יבשים ?

ויצא איתה רק דייט אחד בדיוק בגלל ה"זרימה" שביקשת ובשביל "לכבד אותה" - אבל כמו שחשש, כשנודע לו במציאות הפרטים הנוספים שהיה חשוב לו לברר (ומן הסתם הפרטים הללו לא היו: "מה היא אוהבת לאכול ביום ראשון") - ממילא הבין שמלכתחילה לא היה יוצא איתה.

מה יותר גרוע - להיות "מגעיל" עוד לפני שמכירים, להבהיר לשדכן שיבהיר לה שאתה זקוק לעוד פרטים בנתיים ושחלה טעות - או להיות "מגעיל" אחרי דייט אחד ולחתוך, כשכבר יש תחילת היכרות.

לדעתי האפשרות השנייה הרבה הרבה יותר מגעילה...

ואם בסוף הוא יגלה שהיא נשמה טובה והם יפסעו יחד אל עבר החופה ?

ומעמיד את השדכן על טעותו

והוא ביטל לי ביום של הדייט!!

זה היה מעצבן ומאוד לא נעים.. לא יפה לבטל אחרי אישור, זה פוגע! אחרי דייט זה כבר לגיטימי..

את מציעה את המבט האמוני וחצי הכוס המלאה.

אך הבחור היה לא מוסרי. נקודה.

היא לא ידעה שמלכתחילה הוא לא מעוניין אילמלא

ביטל את הפגישה.

כל מה שאת אומרת נכון לפני שהוא נתן את אישורו,

אך לאחר שנתן את אישורו, למרות שדעתו התהפכה

עליו בין-רגע, יותר עדיף לו לשתוק מאשר להודיע

לבחורה שבפגישה מבוטלת. זה ממש מבזה. 

בכל אופן - תהיה זו כסדרת חינוך לשקול את מילותייך בקפידה...

מה לא מובן?

עומדות בפני הבחור שתי אופציות: או להיפגש כפי שהבטיח מתוך

מחשבה שלא יצא כלום, או להודיע לבחורה על ביטול הפגישה.

מכיוון שהפן הפוגע (אם אכן ישנו) באפשרות הראשונה גלוי רק לו

ולא לה, ואילו הפגיעה באפשרות השנייה תהיה מורגשת ומוחשית,

אין לי ספק שהאפשרות הראשונה עדיפה.

נ.ב

את לא חייבת להשיב אם זה עולה לך כסף.

אבל אין לי מה להגיב

ושישאר ביננו:

תכל'ס, באמת אין לאף אחד כאן מה להגיב.

שפוך... שפוך...

הכנסת את העניין של "להביא אותו עד אלי".

מהצד השני של המתרס, כידוע, זה הפוך.

אולי לכן יש ביננו שיח חרשים. חשבי על כך.

עלות מול תועלת. והתועלת כאן, ביציאה לפגישה, יותר נמוכה מהעלות ה"מבזה".

(סתם) - נ"א ל"ג.

זה כלל לא קשור לתועלת. זה קשור לכבוד הבריות.

איך אפשר לפגוע כך בבן אדם?

וכל השיקולים שהעלו כאן, אינם כדאים בעיניי.

רק מה הר"ת האלו אומרים?

כשיש גירסה מסופקת בגמרא לפעמים היא

סגורה בסוגריים עגולים, ולצידה בגליון נכתב:

נ"א ל"ג - שפירושו שבנוסחאות אחרות לא

גרסינן (גורסים אנו) את אותה גירסה.

כך שמרתי על האיזון הקדוש ומרחב התימרון

המקסימלי בחקירתי.

שקוף מדי...

אין לי שום קשר עם התגובה הנ"ל ולא עם קודמותיה

מה שלא יהיה, יש כאן מישהו שחומד לצון...

לא איתי!

אממ.. התכוונתי יותר ל

שהמדוייטת ביטלה בדרך אל הדייט! 

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳