החיים מראים מעבר לכל ספק שאי אפשר בלי השמחה.

זה פשוט בDNA

שמחה- למה היא גורמת לך? טוב? או רע?

אם טוב, ואני מניחה שטוב,לא צריך שום סיבה אחרת.

ספאם

ככה החיים הרבה יותר מהנים ויעילים

כשאתה נמצא במרה שחורה אין בך כוח שדוחף אותך לעשות טוב 

וממילא אתה מתבזבז וחבל כי ה' נתן לך כוחות להיות משהו גדול

אז למה לא לנצל אותם??

ועוד משו..קצת קטנוני אבל חשוב

דברים שה' אמר זה הכי מעבר ועמוק שיש בעולם

ואין חוכמה שאדם יאמר לך שה' לא כתב בתורתו

שהיא תורת חיים

ועל פיה נברא העולם

זאת שאלה לא תקנית. שמחה היא אחד הביטויים של מצב טוב. מה זה "צריכים.."

שמחה זה לא מצווה,אבל היא מביאה לכל המצוות."

או בקיצור.. אלה דברים שהולכים יחד מטבע הדברים, ותמיד כדאי לנסות לחוות את המציאות המוצלחת יותר..

צריך לשאוף למעלה. זאת שאיפה כללית למציאות טובה. בלי להיתפס לקטנות... "תהיה שמח! מייד!".

אומנם העצב קל הרבה יותר. 

אבל הוא אוכל אותנו. 

אט. אט. לא נותן לנו להתקדם. הוא מחליש אותנו. 

אבל לצערי הוא כייף לפעמים. 

איך מגיעים אליו? עבודה. עבודה. עבודה. עבודה. עבודה. 

ו"אחרי המעשים נמשכים הלבבות". שווה להתחיל כמו דביל. לחייך למראה, לעצמך, ליזום צחוק - למרות שזה מרגיש הכי צבוע שיש. לעשות צחוקים וכו'. 

להפסיק להיות אמתים - צדיקים פתאום. "מה, אני לא אשקר ואעלה חיוך שבפנים מרגיש דפוק. זה צביעות". 

זה האמא ואבא של היצר הרע. שהשקרן הזה הופך פתאום 'לאמתי', ורודף צדק. 

הוא השקרן הכי גדול, שפתאום מתחפש לאמת בכבודה ובעצמה. 

אה. זה לא קל אבל זה שווה לפעמים. 

יש פתגם בשם הבעל שם טוב - עצבות היא לא עברה - אבל לאיפה שהעצבות יכולה להוריד שום עברה לא יכולה להוריד

ת'אמת,אני לא ממש יודעת

וגם אז כשאמרתי לך שתשתדלי אז אחרי ששלחתי חשבתי על זה ובעצם לא ידעתי למה..

ובכלל מה אני אומרת כשאני לא עומדת בזה בעצמי?

קיצור,לא יודעת..

כשהרמב"ם כותב שצריך ללכת בשביל הזהב, הוא כותב שלא יהיה עצוב ואונן, ולא הולל אלא שמח.

ומפורש ששמחה היא מידה טוב, והוא בכלל מצוות " והלכת בדרכיו" שהיא מצוה להידמות לקב"ה במידות טובות.

לדעתי לא נכון לכתוב ש"צריך "מזה שצריך ? אף אחד לא אמר שצריך לשמוח !!

 זה רק טיפ לחיים שלך - רוב המחקרים [ולא דווקא שקשורים ליהדות] רואים שאחד ששמח יותר מצליח בחיים !

 -אוטומטית אנשים מתחברים למשהו שכיף להיות איתו  ולקחים הכל בקלות יותר~ חוץ מזה - שאני חושבת על זה עכשיו ..

תכלס אם אתה לא שמח אז אתה עצוב /מדוכה(כאילו אין פה אמצע!) וזה אני יכולה להגיד בשיא הביטחון שזה פחות עדיף !!

צודקת לא ??

שתהיה תמיד רק שמח/ה ...

אבל אני אחת שעוברת הרבה בחיים..

עברתי המון וזה ביגר אותי,

אבל נשארתי עם כאב עצום.. וזה לא דבר שנעלם..

הוא גם לא ייעלם..

ככה ה' ברא את העולם..! ואת התופעה הספציפית..

יודעים מה? אני אפרט קצת..

כדי שלא תחשבו שאני מתבכיינת או משו..

אני מכורה.. ברמות קשות של התמכרות..

ואל תדאגו- אני בגמילה כבר מתחילת שנה, ואני בהימנעות כבר חודשיים וחצי..

אבל זה כאב שאני צריכה לחיות איתו, והוא לא ייעלם גם בגיל 70!!!

בכל מצב ההתמכרות באה (זה כמו היצר הרע..) ומתחפשת לדבר טוב ומנסה לפתות אותי,

וכל חיי אני אצטרך להמשיך הלאה ולהתאמץ..!

מי שלא מכור, לא מכיר את ההרגשה.. אבל זה באמת הרבה יותר מסובך ממה שזה..

זה הצורך שמעבר להתמכרות הפיזית, זה צורך ריגשי שדורש המון משאבים וכוח למלא אותו..

אז כן, אני הרבה פעמים לא שמחה, וזה נראה לי לגיטימי..

תמיד חינכו אותי שלא משנה מה קרה- צריך להיות בשמחה בכוח,

וזה מה שהוביל אותי לאן שהגעתי..!

אז אני למדתי שלפעמים מותרלך להיות עצוב ולכאוב, גם זה עבודת ה'-

להיכנע בפניו ולקבל שהכל מאיתו גם כשקשה, לבכות לו כמו לאבא, להרגיש הכל ולא להתעלם..

אין לי עוד מה להוסיף..

וההבדל הוא שאחר לב נשבר מגיעה שמחה.

זה מה שאמרתי שאף אחד לא מכריח ואומר" שצריך "להיות בשמחה- וזה גם לא נכון להגיד את זה ..

אני ב"ה לא מכירה את ההרגשה אבל אני יכולה להבין אותך אם אני מקשרת את זה לקשיים שלי שהם ששונים

גם מהסביבה -יכול להיות ששלך הרבה יותר ברמת קושי גבוה משלי אבל זה רק מראה שלך יש את הכוחות להתמודד

מול זה ,אם זה היה לי מסתבר שלא היתי מצליחה !! אותו דבר אם את היית מקבלת את הקשיים שלי

לכל בן אדם בעולם יש את הקושי שלו -וכל אחד קיבל עם זה את הכוחות שהוא צריך !

~ולפעמים ששומרים משהו בלב הרבה זמן זה רק יותר מכביד וזה טוב לפעמים לבכות לשחרר את הבואה שתקועה לך בלב ,להוציא הכולללל בפעם אחת - אז מרגישים את ההקלה !

והכי חשוב זה שאם תנסי לעבור את התקופה הקשה הזואת יותר בשמחה למרות כל הקושי -שזה נראה בילתי אפשרי !!!!!זה רק היה לך יותר קל לעבור את זה!!!!!!!!........

ואת לא חייבת להיות בשמחה אלא אם את באמת מחליתה שאת רוצה לעבור את זה יותר בקלות ולהנות מהחיים שלך

את יודעת חיים רק פעם אחת פה ,

באהבה =בהצלחחחחהההההההההה מחזיקה לך פה אצבעות !!!!!

אני חושבת על מה שאמרת..

אני לא סגורה על זה עדיין, אבל תודה..

!!!!!!  Look Smile

(אודי דוידי)

מבינה מה את מתכוונת. את צודקת שלא תמיד חייבים להיות ב100% שמחה צריך לדעת שזאת באמת המלצה ששווה זהב!

אבל בפועל קשה ליישם אותה.. אבל זה בהחלט אידיאל...!

יש מקום לשברון לב, להתפלל לאבא שבשמיים אבל אין מקום לעצבות בכלל!!!

עצבות היא דבר הרסני! שברון לב זה דבר שעוזר לבן אדם לצמוח מתוך המשבר, זה שונה...

הבעיה היא שאת יוצאת מנק' הנחה שזה בסדר שאת עצובה ושיש לך הצדקה לכך....

אז נשמה!

לכל אחד יש את הצרות שלו בחיים... וזה לא סתם משפט! אני גם עברתי הרבה סבל בחיים, ולפעמים חשבתי שאין יותר מסכנים ממני, עד שהחכמתי והבנתי שלכל אחד יש את תיק היסורים שלו. כל אחד סובל ולכל אחד יש את ההתמודדויות והקשיים שלו! השאלה היא איך מתמודדים איתם, אם נופלים לעצבות ומלאים ברחמים עצמיים- שזה הכי קל, או שמחליטים לקום למרות כל הקושי...!!! אסור להתייאש!

את בטוחה שאין יותר נורא ממה שאת עוברת, אז מצטערת לבאס (לנפץ אשליה) אבל יש דברים יותר גרועים בחיים קחי בפרופורציות...

ואם זה לא מנחם\מעודד אותך אז קודם כל תתעודדי מעצם העובדה שיש לך את הבחירה אם לקום או ליפול! יש לך אפשרות לבחור לקום ולהשתדל לשמוח גם כשקשה!!!

בהצלחה רבה!!!

מוזמנת לאישי אם את רוצה...

ולסיום שיר עם המלצה- דברי עם ה' ית' זה תמיד עוזר ואם את לא חושבת שזה עוזר זה בטוח לא מזיק...!

המילים למטה..

די כי מאס לחכות,
די כי נמאס לתקן,
כמה אפול, לשוב לקום ואפול עד שאצליח

איך כשעוברת שנה אני מרגיש שכלום לא השתנה
איך אתקן במחשבה את מוחי שלא ינוח

אמונה קטנה בלב לי אומרת
תשאף לשלימות כל הדרך אליי
תביט על המים בכוס הריקה
גם דפנות לפעמים מרגיעות את הצמא
ויש לפעמים רגעים קצת קשים
זה תלוי רק בך אם תשכיל בחיים
ורק אז תדע:

רק בשמך אני אקרא
אל תעזוב אותי חזקני נא
הושיעה נא
הושיעה נא
גם כשקשה לי וכואב
אני קורא לך אבא אוהב
הושיעה נא
הושיעה נא..

די כי כבר אלף שנים אני שומע שעל הפנים,
ולאמת שלי בפנים לעולם לא הייתי מגיע
אבן עזוב בצדיק
ולפעמים איזה מישהו מצחיק
ואף אחד אינו מרגיש את האור שהוא כאן קובע

ודמעה שבלחיי מתייבשת, תפילה של כנות מול הכותל שחי
שנים של גלות, נכספה לה נפשי לבקש על עצמה ועליי על כוחי
ויש לפעמים רגעים שאני שר רק אתה שתציל אותי
אלי שבשמיים!
זה מה שנשאר..

רק בשמך אני אקרא
אל תעזוב אותי
חזקני נא
הושיעה נא
הושיעה נא
גם כשקשה לי וכואב
אני קורא לך אבא אוהב
הושיעה נא
הושיעה נא..

בלילות כשהשמש שוקעת
ליבי מתעורר לדבר מבפנים
אתה שמשגיח אתה ששולט על כל מה שקיים ועל כל העמים
כי הרי אני ממך וכה גדולה אהבתי
אל תסתר את פניך אני שם עד אליך
כי שם הוא ביתי!!!

רק בשמך אני אקרא!!!
אל תעזוב אותי
חזקני נא
הושיעה נא
הושיעה נא
גם כשקשה לי וכואב
אני קורא לך אבא אוהב
הושיעה נא
הושיעה נא..

די כי מאס לחכות,
די כי נמאס לתקן,
כמה אפול, לשוב לקום ואפול עד שאצליח..


אין לנו על מי להישען רק על אבינו שבשמים!
אשריכם ישראל! 

וחשבתי שאני כתבתי הרבה ..

כשאני עצובה זה פשוט נראה ככה אם אתה קם עצוב כל היום שלך יהיה דפוק וזה גם משפיעה על אחרים

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!